משנה תורה מנוקד - ספר שופטים

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות אבל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת אֵבֶל פֵּרֶק יד

א מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם לְבַקַּר חוֹלִים, וּלְנַחַם אֲבֵלִים, וּלְהוֹצִיא הַמֵּת, וּלְהַכְנִיס הַכַּלָּה, וּלְלַוּוֹת הָאוֹרְחִים, וְלַעְסֹק בְּכָל צָרְכֵּי הַקְּבוּרָה, לָשֵׂאת עַל הַכָּתֵף, וְלֵילֵךְ לְפָנָיו, וְלִסְפֹּד, וְלַחְפֹּר, וְלִקְבֹּר; וְכֵן לְשַׂמַּח הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, וּלְסַעֲדָם בְּכָל צָרְכֵּיהֶם. וְאֵלּוּ הֶן גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבְּגוּפוֹ, שְׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר.

ב אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְווֹת אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם, הֲרֵי הֶן בִּכְלַל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט,יח). כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָם לָךְ אֲחֵרִים, עֲשֵׂה אוֹתָן אַתָּה לְאָחִיךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת.

ג [ב] שְׂכַר הַלִּוּוּי מְרֻבֶּה מִן הַכֹּל; וְהוּא הַחֹק שֶׁחֲקָקוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְדֶרֶךְ הַחֶסֶד שֶׁנָּהַג בָּהּ--מַאֲכִיל עוֹבְרֵי דְּרָכִים, וּמַשְׁקֶה אוֹתָן, וּמְלַוֶּה אוֹתָן. וּגְדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים . . ." (בראשית יח,ב). וְלִוּוּיָם, יוֹתֵר מֵהַכְנָסָתָן; אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל שְׁאֵינוּ מְלַוֶּה, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

ד [ג] כּוֹפִין לַלְּוָיָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁכּוֹפִין לַצְּדָקָה. וּבֵית דִּין הָיוּ מְתַקְּנִין שְׁלוּחִין לְלַוּוֹת אָדָם הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; וְאִם נִתְעַצְּלוּ בְּדָבָר זֶה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים. אַפִלּוּ הַמְּלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בָּעִיר, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר מְרֻבֶּה.

ה וְכַמָּה הוּא שֵׁעוּר הַלְּוָיָה שֶׁחַיָּב אָדָם בָּהּ: הָרָב לַתַּלְמִיד, עַד עִבּוּרָהּ שֶׁלָּעִיר; וְהָאִישׁ לַחֲבֵרוֹ, עַד תְּחוּם הַשַּׁבָּת. וְהַתַּלְמִיד לָרָב, עַד פַּרְסָה; וְאִם הָיָה רִבּוֹ מֻבְהָק, עַד שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת.

ו [ד] בִּקּוּר חוֹלִים מִצְוָה עַל הַכֹּל--אַפִלּוּ גָּדוֹל, מְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן. וּמְבַקְּרִין פְּעָמִים הַרְבֵּה בַּיּוֹם; וְכָל הַמּוֹסִיף, מְשֻׁבָּח--וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ. וְכָל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כְּאִלּוּ נָטַל חֵלֶק מֵחָלְיוֹ, וְהֵקַל מֵעָלָיו; וְכָל שְׁאֵינוּ מְבַקֵּר, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

ז [ה] אֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה, אֵלָא מִיּוֹם שְׁלִישִׁי וָהָלְאָה; וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחֹלִי, וְהִכְבִּיד--מְבַקְּרִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאֵין מְבַקְּרִין לֹא בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת בַּיּוֹם, וְלֹא בְּשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שְׁהֶן מִתְעַסְּקִין בְּצָרְכֵּי הַחוֹלֶה. וְאֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִם, וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן, וְלֹא מְחוּשֵׁי הָרֹאשׁ--מִפְּנֵי שֶׁהַבִּקּוּר קָשֶׁה לָהֶן.

ח [ו] הַנִּכְנָס לְבַקַּר אֶת הַחוֹלֶה--לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסַל, וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא, וְלֹא עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ, וְלֹא לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו; אֵלָא מִתְעַטֵּף, וְיוֹשֵׁב לְמַטָּה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו, וּמְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וְיוֹצֶא.

ט [ז] יֵרָאֶה לִי שֶׁנֶּחָמַת אֲבֵלִים קוֹדֶמֶת לְבִקּוּר חוֹלִים, שֶׁנִּחוּם אֲבֵלִים גְּמִילוּת חֶסֶד עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים. [ח] מִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו מֵת וְכַלָּה--מַנִּיחַ אֶת הַכַּלָּה, וּמִתְעַסֵּק עִם הַמֵּת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל" (קוהלת ז,ד). מֵת וְכַלָּה שֶׁנִּפְגְעוּ זֶה בְּזֶה בַּדֶּרֶךְ, מַעְבִירִין אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה; וְהַכֹּל עוֹבְרִין מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

י [ט] מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת, וּלְהַכְנָסַת הַכַּלָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ; אֲבָל יֵשׁ לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, אֵין מְבַטְּלִין. וְהַכֹּל שְׁאֵין מִתְעַסְּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, חַיָּבִין לְהִתְעַסַּק עִמּוֹ. [י] מֵת אֶחָד בָּעִיר--כָּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, עַד שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ; וְאִם יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְעַסַּק בִּצְרָכָיו, מֻתָּרִין.

יא תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁמֵּת--אַפִלּוּ הָיוּ עִמּוֹ עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאָתוֹ; הָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, אֵין מְבַטְּלִין. וְאִם הָיָה מְלַמֵּד לַאֲחֵרִים--אֵין לוֹ שֵׁעוּר, אֵלָא מְבַטְּלִין הַכֹּל לְהוֹצָאָתוֹ.

יב קוֹבְרִין מֵתֵי גּוֹיִים, וּמְנַחֲמִין אֲבֵלֵיהֶם, וּמְבַקְּרִין חוֹלֵיהֶם--מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם.

יג בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת, אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה. כֵּיצַד: אֵין אוֹכְלִין בָּהֶן, וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן מְלָאכָה, וְלֹא קוֹרִין בָּהֶן, וְלֹא שׁוֹנִין בָּהֶן. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--אֵין נֵאוֹתִין בָּהֶן, וְלֹא נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ.

יד לֹא יֵלֵךְ אָדָם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלַּקֶּבֶר, וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ; וְלֹא יִתְפַּלַּל שָׁם. וּבְרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, מֻתָּר. [יד] הַמּוֹלִיךְ עֲצָמוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם--לֹא יִתְּנֵם בְּדִסְקְיָה, וְלֹא יַנִּיחֵם עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְיִרְכַּב עֲלֵיהֶם: מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אוֹ מִפְּנֵי הַלִּסְטִים--מֻתָּר.

טו אֵין מְפַנִּין אֶת הַמֵּת מִקֶּבֶר לְקֶבֶר, אַפִלּוּ מִבָּזוּי לִמְכֻבָּד; וְאִם הָיָה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ--מְפַנֵּהוּ, אַפִלּוּ מִמְּכֻבַּד לְבָזוּי. [טז] וְאֵין קוֹבְרִין מֵת עַל גַּבֵּי מֵת, וְלֹא שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד--בִּזָּיוֹן הוּא. וְקָטָן הַיּוֹצֶא עִם אִמּוֹ, נִקְבָּר עִמָּהּ.

טז [יז] עֲפַר הַקֶּבֶר אֵינוּ אָסוּר בַּהֲנָיָה, שְׁאֵין קַרְקַע עוֹלָם נֶאֱסֶרֶת; אֲבָל קֶבֶר הַבִּנְיָן, אָסוּר בַּהֲנָיָה. [יח] הַבּוֹנֶה קֶבֶר לְמֵת--לֹא נֶאֱסַר, עַד שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַמֵּת; אַפִלּוּ הִטִּיל בּוֹ נֵפֶל, נֶאֱסַר בַּהֲנָיָה.

יז [יט] נֶפֶשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לְשֵׁם חַי, וְרָמָה בּוֹ הַמֵּת, וְהוֹסִיף בּוֹ דּוּמַס אַחֵר לְשֵׁם הַמֵּת--אַף עַל פִּי שֶׁפִּנָּה הַמֵּת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָיָה; וְאִם הִכִּיר אֶת הַתּוֹסֶפֶת--חוֹלֵץ אוֹתָהּ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. נַעֲשָׂה לְשֵׁם הַמֵּת--כֵּיוָן שֶׁהֻטָּל בּוֹ הַמֵּת--נֶאֱסַר, אַף עַל פִּי שֶׁפִּנָּהוּ.

יח [כ] הַבּוֹנֶה קֶבֶר לְאָבִיו, וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּקֶבֶר אַחֵר--הֲרֵי זֶה לֹא יִקְבֹּר בּוֹ מֵת אַחֵר עוֹלָמִית; וְהַקֶּבֶר הַזֶּה אָסוּר בַּהֲנָיָה, מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיו.

יט [כא] הַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָיָה כֻּלּוֹ, חוּץ מִשְּׂעָרוֹ--שְׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ גּוּפוֹ. וְכֵן אֲרוֹנוֹ, וְכָל תַּכְרִיכָיו--אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה. אֲבָל כֵּלִים הַמּוּכָנִים לְתַכְרִיךְ, לֹא נֶאֶסְרוּ בַּהֲנָיָה; אַפִלּוּ אָרַג בֶּגֶד לַמֵּת--לֹא נֶאֱסָר עַד שֶׁיַּגִּיעַ בַּמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת עִמּוֹ, שְׁאֵין הַהַזְמָנָה אוֹסֶרֶת.

כ [כב] כָּל הַכֵּלִים שֶׁזּוֹרְקִין עַל הַמֵּת עַל הַמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת עִמּוֹ--אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, שֶׁלֹּא יִתְחַלְּפוּ בַּתַּכְרִיכִין. [כג] הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מְזָרְקִין כֵּלִים בַּחֲמָתָן עַל הַמֵּת, מִצְוָה עַל אֲחֵרִים לְהַצִּילָן; וְאִם הִגִּיעוּ לַמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת, אֵין מַצִּילִין אוֹתָן.

כא [כד] מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַבְלָן, וְלֹא יַפְסִיד אֶת הַכֵּלִים וְיַשְׁלִיכֵם לְחַבָּלָה. מוּטָב לִתֵּן אוֹתָן לָעֲנִיִּים, וְאַל יַשְׁלִיכֵם לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְכָל הַמַּרְבֶּה כֵּלִים עַל הַמֵּת, עוֹבֵר מִשּׁוֹם בַּל תַּשְׁחִית.

כב [כה] מֶלֶךְ שֶׁמֵּת--עוֹקְרִין סוּס שֶׁהָיָה רוֹכֵב עָלָיו, וְעֶגְלָה שֶׁהָיְתָה מוֹשֶׁכֶת בַּקָּרוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בּוֹ: מְנַשֵּׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה, מְקוֹם שְׁאֵין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה. וּמוֹשִׁיבִין יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ שִׁבְעַת יָמִים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָבוֹד עָשׂוּ-לוֹ בְמוֹתוֹ" (דברי הימים ב לב,לג), זֶה שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ. וְנָשִׂיא שֶׁמֵּת, אֵין מְבַטְּלִין יְשִׁיבָתוֹ יָתֵר עַל שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

כג [כו] מֶלֶךְ אוֹ נָשִׂיא שֶׁמֵּת--יֵשׁ לָהֶן לִשְׂרֹף מִטָּתוֹ, וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ; וְאֵין בְּזֶה דַּרְכֵּי הָאֱמוֹרִי, וְלֹא מִשּׁוֹם הַשְׁחָתָה: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּשָׁלוֹם תָּמוּת, וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים . . . יִשְׂרְפוּ-לָךְ" (ראה ירמיהו לד,ה).

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות אבל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?