משנה תורה מנוקד - ספר שופטים - הלכות סנהדרין פרק כה

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק כה

א אָסוּר לַדַּיָּן לִנְהֹג בִּשְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר וּבְגַסּוּת רוּחַ, אֵלָא בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה. וְכָל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר, שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם--נֶעְנָשׁ, וְאֵינוּ רוֹאֶה בֶּן תַּלְמִיד חֲכָמִים: שֶׁנֶּאֱמָר "לָכֵן, יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים; לֹא-יִרְאֶה, כָּל-חַכְמֵי-לֵב" (איוב לז,כד).

ב וְכֵן אָסוּר לוֹ לִנְהֹג בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, אַף עַל פִּי שְׁהֶן עַמֵּי הָאָרֶץ; וְלֹא יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שְׁהֶן הִדְיוֹטוֹת וּשְׁפָלִים: בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחַק וְיַעֲקוֹב הֶם, וְצִבְאוֹת ה' שֶׁהוֹצִיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכוֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה.

ג וְסוֹבֵל טֹרַח הַצִּבּוּר וּמַשָּׂאָן כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק" (במדבר יא,יב). וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם" (דברים א,טז)--זוֹ אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁיִּסְבֹּל אֶת הַצִּבּוּר "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק". וְצֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, רִבָּן שֶׁלְּכָל הַנְּבִיאִים--כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם, נֶאֱמָר "וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו,יג); אָמְרוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁאָמַר לָהֶם לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן, עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, וְסוֹקְלִין אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים.

ד [ג] כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּצְטַוָּה הַדַּיָּן לִנְהֹג בְּמִדָּה זוֹ, כָּךְ נִצְטַוּוּ הַצִּבּוּר לִנְהֹג כָּבוֹד בַּדַּיָּן--שֶׁנֶּאֱמָר "וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם" (דברים א,יח), זוֹ אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתִּהְיֶה אֵימַת הַדַּיָּן עֲלֵיהֶן. וְלֹא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא יִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בְּעַצְמוֹ.

ה [ד] כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם. אִם הַמְּלָאכָה בָּרַבִּים אֲסוּרָה עָלָיו--קַל וְחֹמֶר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכַּר בִּפְנֵי רַבִּים, וּבִכְנֶסֶת עַמֵּי הָאָרֶץ, וּבִסְעוֹדַת מְרֵעוּת. אוֹי לָהֶם לְאוֹתָן הַדַּיָּנִין, שֶׁנָּהֲגוּ בְּכָּךְ מֵעֶלְבּוֹן תּוֹרַת מֹשֶׁה, שֶׁבָּזוּ דִּינֶיהָ וְהִשְׁפִּילוּהָ עַד אֶרֶץ וְהִגִּיעוּהָ עַד עָפָר, וְגָרְמוּ לָהֶן רָעָה וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּלָעוֹלָם הַבָּא.

ו [ה] אָסוּר לִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין, וַהֲרֵי הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיַן הַנִּדּוּי--שְׁאִם אָמַר פְּלוֹנִי הֵקִלַּנִי, אוֹ הֵקַל הַדַּיָּן, אוֹ לֹא רָצָה לָבוֹא לַדִּין--מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ שֶׁנִּמְנָע לָבוֹא. [ו] וְאֵין שְׁלִיחַ בֵּית דִּין חַיָּב בַּאֲמִירַת דְּבָרִים אֵלּוּ, מִשּׁוֹם לְשׁוֹן הָרַע. וְכָל הַמְּצַעֵר שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, יֵשׁ לְבֵית דִּין רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ז שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁאָמַר פְּלוֹנִי שְׁלָחַנִי בְּשֵׁם אֶחָד מִן הַדַּיָּנִין, וְלֹא רָצָה בַּעַל דִּין לָבוֹא--אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא שֶׁלְּשַׁמְתָּא: עַד שֶׁיֹּאמַר מִשֵּׁם שְׁלָשְׁתָּן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ בְּיוֹם שְׁאֵינוּ יָדוּעַ לִישִׁיבַת הַדַּיָּנִין. אֲבָל בְּיוֹם הַיָּדוּעַ שֶׁהַדַּיָּנִין יֵשְׁבוּ בּוֹ לַדִּין, הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַדַּיָּנִין מְקֻבָּצִין בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ בְּשֵׁם אֶחָד, כְּאִלּוּ בָּא בְּשֵׁם שְׁלָשְׁתָּן.

ח מִי שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בֵּית דִּין, וְלֹא בָא לַדִּין--מְנַדִּין אוֹתוֹ, וְכוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא וְנוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר; וּבָעֵת שֶׁיָּבוֹא, קוֹרְעִין הַפִּתְחָא. כָּתְבוּ עָלָיו פִּתְחָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבַּל הַדִּין--כֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵינִי מְקַבֵּל הַדִּין, קוֹרְעִין נִדּוּיוֹ.

ט קָבְעוּ לוֹ בֵּית דִּין זְמָן שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, וְלֹא בָא כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם--כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא לָעֶרֶב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה בַּמְּדִינָה, וּמָרַד וְלֹא בָא. אֲבָל אִם הָיָה בַּכְּפָרִים, וְיוֹצֶא וְנִכְנָס--קוֹבְעִין לוֹ זְמָן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. וְאִם שָׁלַם יוֹם שֵׁנִי וְלֹא בָא--אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא, עַד לְמָחָר.

י [ט] אֵין קוֹבְעִין זְמָן לֹא בִּימֵי נִיסָן וְלֹא בִּימֵי תִּשְׁרִי, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם טְרוּדִין בַּמּוֹעֲדוֹת, וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְלֹא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֲבָל קוֹבְעִין בְּנִיסָן שֶׁיָּבוֹא אַחַר נִיסָן, וּבְתִשְׁרִי שֶׁיָּבוֹא אַחַר תִּשְׁרִי. אֲבָל אֵין קוֹבְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיָּבוֹא אַחַר הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל טְרוּדִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

יא [י] מִי שְׁהוּא בַּמְּדִינָה, וְהָלַךְ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְלֹא מְצָאוֹ--אֵין קוֹבְעִין לוֹ זְמָן לָבוֹא, עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ וְיֹאמַר לוֹ. הָיָה בִּכְפָר חוּץ לַמְּדִינָה--אִם דַּרְכּוֹ לָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם--אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ אַפִלּוּ לְאֶחָד מִן הַשְּׁכֵנִים, אַפִלּוּ אִשָּׁה, אִם יָבוֹא פְּלוֹנִי, הוֹדִיעוּהוּ שֶׁבֵּית דִּין קָבְעוּ לוֹ זְמָן שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם לְבֵית דִּין. וְאִם לֹא בָא, מְנַדִּין אוֹתוֹ לָעֶרֶב.

יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ בָּהּ עַל מְקוֹם בֵּית דִּין. אֲבָל אִם הָיָה דַּרְכּוֹ עֲלֵיהֶן--אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ הַשָּׁלִיחַ בְּעַצְמוֹ: שֶׁמֶּא לֹא אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁכֵנִים, שֶׁהֲרֵי הֶם אוֹמְרִין דַּרְכּוֹ עַל בֵּית דִּין, וּכְבָר הָלַךְ לָהֶם, וְנִפְטַר. וְכֵן אִם לֹא בָא לַמְּדִינָה עַד לְמָחָר--אֵין סוֹמְכִין עַל הַשְּׁכֵנִים, שֶׁמֶּא שָׁכְחוּ הַשְּׁכֵנִים וְלֹא אָמְרוּ לוֹ.

יג [יא] מִי שֶׁבָּא לְבֵית דִּין וְקִבַּל הַדִּין, וְאָמְרוּ לוֹ לְשַׁלַּם, וְהָלַךְ, וְלֹא שִׁלַּם--אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁמַּתְרִין בּוֹ שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי; וְאַחַר כָּךְ מְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שְׁהוּא חַיָּב. וְאִם עָמַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְלֹא תָבַע נִדּוּיוֹ--מַחְרִימִין אוֹתוֹ.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

יש לך שאלה או הערה?