משנה תורה מנוקד - ספר שופטים - הלכות סנהדרין פרק כ

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק כ

א אֵין בֵּית דִּין עוֹנְשִׁין בְּאֻמְדַּן הַדַּעַת, אֵלָא עַל פִּי עֵדִים, בִּרְאָיָה בְּרוּרָה. אַפִלּוּ רָאוּהוּ הָעֵדִים רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, וְהִתְרוּ בּוֹ, וְהֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם, אוֹ שֶׁנִּכְנַס אַחֲרָיו לְחֻרְבָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּמְצָאוּהוּ הָרוּג וּמְפֻרְפָּר וְהַסַּיִף מְנַטֵּף דָּם בְּיַד הַהוֹרֵג--הוֹאִיל וְלֹא רָאוּהוּ בְּעֵת שֶׁהִכָּהוּ, אֵין בֵּית דִּין הוֹרְגִין בְּעֵדוּת זוֹ; וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ נֶאֱמָר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג" (שמות כג,ז).

ב וְכֵן אִם הֵעִידוּ עָלָיו שְׁנַיִם שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה--זֶה רָאָהוּ שֶׁעָבַד אֶת הַחַמָּה וְהִתְרָה בּוֹ, וְזֶה רָאָהוּ שֶׁעָבַד אֶת הַלְּבָנָה וְהִתְרָה בּוֹ--אֵין מִצְטָרְפִין: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג" (שמות כג,ז)--הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם צַד לְנַקּוֹתוֹ וְלִהְיוֹתוֹ צַדִּיק, אַל תַּהַרְגֵהוּ.

ג [ב] כָּל מִי שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין, בְּאֹנֶס--אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ. וְאַפִלּוּ הָיָה מִצְוָה שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר--אַף עַל פִּי שֶׁחִלַּל אֶת הַשֵּׁם--הוֹאִיל וְהוּא אָנוּס, אֵינוּ נֶהְרָג: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלַנַּעֲרָ לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר" (דברים כב,כו)--זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין, שֶׁלֹּא יַעַנְשׁוּ הָאָנוּס.

ד [ג] אִישׁ שֶׁאֲנָסוּהוּ עַד שֶׁבָּא עַל הָעֶרְוָה--חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין, שְׁאֵין קִשּׁוּי אֵלָא לַדַּעַת; אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס--אַפִלּוּ אָמְרָה אַחַר שֶׁנֶּאְנְסָה, הַנִּיחוּ לוֹ--הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְרָהּ מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ.

ה [ד] אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל הַהוֹרֵג--שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּבָר נֶהְרָג זֶה, וּמַה תְּעָלָה יֵשׁ בַּהֲרִיגַת הָאַחֵר; וְנִמְצְאוּ מִתְרַשְּׁלִין בַּהֲרִיגָתוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תָחוֹס עֵינְךָ . . . וּבִעַרְתָּ דַם-הַנָּקִי . . ." (ראה דברים יט,יג).

ו וְכֵן אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב קְנָס--שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָנִי הוּא זֶה, וְשֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה עָשָׂה; אֵלָא מַגְבִּין מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּלֹא חֲנִינָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ" (דברים יט,כא).

ז וְכֵן בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, אֵין מְרַחֲמִין עַל הַדַּל--שֶׁלֹּא תֹאמַר עָנִי הוּא זֶה, וּבַעַל דִּינוֹ עָשִׁיר, הוֹאִיל וַאֲנִי וְהֶעָשִׁיר חַיָּבִין לְפַרְנְסוֹ, אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד: עַל זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה "וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג,ג), וְנֶאֱמָר "לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל" (ויקרא יט,טו).

ח אָסוּר לְהַדַּר פְּנֵי גָּדוֹל בַּדִּין. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם לַדִּין, אֶחָד חָכָם גָּדוֹל וְאֶחָד הִדְיוֹט--לֹא תַקְדִּים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁלַּגָּדוֹל וְלֹא תַסְבִּיר לוֹ פָּנִים וְלֹא תְּכַבְּדֶנּוּ, שֶׁלֹּא יִסְתַּתְּמוּ טְעָנוֹתָיו שֶׁלָּאַחֵר; אֵלָא אֵינוּ נִפְנֶה לְאֶחָד מֵהֶן, עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל" (ויקרא יט,טו).

ט אָמְרוּ חֲכָמִים, אַל תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא זֶה, בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה--הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ, וְאֶרְאֶה בְּבָשְׁתּוֹ: לְכָּךְ נֶאֱמָר "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל" (ויקרא יט,טו).

י [ה] בָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם לַדִּין, אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד רָשָׁע--אַל תֹּאמַר הוֹאִיל וְרָשָׁע הוּא זֶה, וְחֶזְקַת זֶה שְׁאֵינוּ מְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ, אַטֶּה הַדִּין עַל הָרָשָׁע: עַל זֶה נֶאֱמָר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ" (שמות כג,ו)--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אֶבְיוֹן בַּמִּצְווֹת, לֹא תַטֶּה דִּינוֹ.

יא [ו] "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט,טו; ויקרא יט,לה)--זֶה הַמְּעַוֵּת אֶת הַדִּין, וּמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכָּאי. וְכֵן הַמְּעַנֶּה אֶת הַדִּין וּמַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הַבְּרוּרִים, כְּדֵי לְצַעַר אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּינִין--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל מְעַוֵּל.

יב [ז] הַגַּס לִבּוּ בַּהוֹרָאָה, וְקוֹפֵץ וְחוֹתֵךְ הַדִּין, קֹדֶם שֶׁיַּחְקְרֵהוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר לוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ--הֲרֵי זֶה שׁוֹטֶה, וְרָשָׁע, וְגַס רוּחַ. כָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים, הֱיוּ מְתוּנִין בַּדִּין; וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר "וְרִב לֹא-יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ" (איוב כט,טז).

יג [ח] כָּל דַּיָּן שֶׁבָּא לְפָנָיו דִּין, וְהִתְחִיל לְדַמּוֹתוֹ לְדִין פָּסוּק שֶׁכְּבָר יָדַע אֲמִתּוֹ, וְיֵשׁ עִמּוֹ בַּמְּדִינָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְאֵינוּ הוֹלֵךְ וְנִמְלָךְ בּוֹ--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָרְשָׁעִים שֶׁלִּבָּם גַּס בַּהוֹרָאָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, רָעָה עַל רָעָה תָּבוֹא לוֹ: שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--מִגַּסּוּת הָרוּחַ הֶן, הַמְּבִיאָה לִידֵי עִוּוּת הַדִּין.

יד "כִּי-רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (משלי ז,כו)--זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַהוֹרָאָה, וּמוֹרֶה. "וַעֲצֻמִים, כָּל-הֲרֻגֶיהָ" (שם)--זֶה שֶׁהִגִּיעַ לַהוֹרָאָה, וְאֵינוּ מוֹרֶה: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַדּוֹר צָרִיךְ לוֹ; אֲבָל אִם יָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם רָאוּי לַהוֹרָאָה, וּמָנַע עַצְמוֹ מִן הַהוֹרָאָה--הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַדִּין--מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֵיבָה, וְגָזֵל, וּשְׁבוּעַת שָׁוְא. וְהַגַּס לִבּוּ בַּהוֹרָאָה--שׁוֹטֶה, רָשָׁע, וְגַס רוּחַ. [ט] וְתַלְמִיד, אַל יוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רִבּוֹ, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת, כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.

טו [י] אַל תֹּאמַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, בַּדִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הוֹצָאַת מָמוֹן הַרְבֵּה מִזֶּה וּנְתִינָתוֹ לְזֶה--לְעוֹלָם יְהִי דִּין אֶלֶף מָנֶה וְדִין פְּרוּטָה אַחַת, שׁוֹוִין בְּעֵינֶיךָ לְכָל דָּבָר. [יא] וְאֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין, לַדִּין לְפָחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה. וְאִם הֻזְקְקוּ לְשׁוֹוֶה פְּרוּטָה--גּוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ, אַפִלּוּ לְפָחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה.

טז [יב] כָּל הַמַּטֶּה מִשְׁפָּט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל--עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט,טו; ויקרא יט,לה). וְאִם הָיָה גֵּר--עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תַטֶּה, מִשְׁפַּט גֵּר" (דברים כד,יז). וְאִם יָתוֹם הוּא--עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמָר "מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם" (דברים כד,יז; דברים כז,יט).

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

יש לך שאלה או הערה?