משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות נחלות פרק ב

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות נחלות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת נְחָלוֹת פֵּרֶק ב

א הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד בְּנִכְסֵי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמָר "לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם" (דברים כא,יז). כֵּיצַד: הִנִּיחַ חֲמִשָּׁה בָּנִים, וְאֶחָד מֵהֶן בְּכוֹר--הַבְּכוֹר נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַמָּמוֹן, וְכָל אֶחָד מִן הָאַרְבָּעָה הַפְּשׁוּטִין נוֹטֵל שְׁתוּת. הִנִּיחַ תִּשְׁעָה בָּנִים--הֲרֵי הָאֶחָד הַבְּכוֹר נוֹטֵל חֹמֶשׁ, וְכָל אֶחָד מִן הַשְּׁמוֹנָה הַפְּשׁוּטִים נוֹטֵל עִשּׂוּר. וְכֵן עַל הַחֲלוּקָה הַזֹּאת חוֹלְקִין לְעוֹלָם.

ב בְּכוֹר שֶׁנֻּלַּד לְאַחַר מִיתַת אָבִיו--אֵינוּ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו . . . כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר" (דברים כא,טז-יז). וְאִם יָצַאת פַּדַּחְתּוֹ בְּחַיֵּי אָבִיו--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא כָּל רֹאשׁוֹ לְאַוֵּיר הָעוֹלָם אֵלָא לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.

ג בְּכוֹר טֻמְטוֹם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוּ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם; וְכֵן פָּשׁוּט שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוּ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים" (דברים כא,טו), עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּן מִשָּׁעַת לִידָה.

ד כֵּיצַד אֵינוּ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה: הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בְּכוֹר, וּשְׁנֵי פְּשׁוּטִים, וְזֶה הַטֻּמְטוֹם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר--הַבְּכוֹר נוֹטֵל חֲצִי הַמָּמוֹן, וּכְאִלּוּ אֵין עִמּוֹ אֵלָא שְׁנֵי הַפְּשׁוּטִים בִּלְבָד; וְהַחֵצִי הַנִּשְׁאָר, חוֹלְקִין אוֹתוֹ שְׁנֵי הַפְּשׁוּטִין עִם הַנִּקְרָע בְּשׁוֹוֶה.

ה קָטָן בֶּן יוֹם אֶחָד, מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה; אֲבָל לֹא הָעֹבֶר. וּבֵן שֶׁנֻּלַּד לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, אֵינוּ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה.

ו בֵּן שֶׁנִּסְתַּפַּק לָנוּ אִם הוּא בְּכוֹר אוֹ פָּשׁוּט, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרַב עִם אַחֵר--אֵינוּ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְכֵיצַד עוֹשִׂין: אִם הֻכְּרוּ, וְלִבְסוֹף נִתְעָרְבוּ--כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לְזֶה, וְנוֹטְלִין חֵלֶק בְּכוֹרָה עִם אֲחֵיהֶם; וְאִם לֹא הֻכְּרוּ, כְּגוֹן שֶׁיָּלְדוּ בְּמַחְבּוֹאָה אַחַת--אֵין כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה, וְאֵין כָּאן חֵלֶק בְּכוֹרָה.

ז מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים בְּכוֹר וּפָשׁוּט, וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּחַיָּיו, וְהִנִּיחוּ בָּנִים, הַבְּכוֹר הִנִּיחַ בַּת וְהַפָּשׁוּט הִנִּיחַ בֵּן--הֲרֵי בֶּן הַפָּשׁוּט יוֹרֵשׁ בְּנִכְסֵי הַזָּקֵן שְׁלִישׁ, שְׁהוּא חֵלֶק אָבִיו, וּבַת הַבְּכוֹר יוֹרֶשֶׁת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים, שְׁהוּא חֵלֶק אָבִיהָ. וְכֵן הַדִּין בִּבְנֵי הָאַחִין, וּבִבְנֵי אֲחֵי הָאָב, וּבְכָל הַיּוֹרְשִׁין--אִם הָיָה אֲבִי אֶחָד מִן הַיּוֹרְשִׁים בְּכוֹר, נוֹטֵל חֵלֶק בְּכוֹרָה שֶׁלּוֹ זֶה הַיּוֹרֵשׁ מֵחֲמָתוֹ.

ח אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם. כֵּיצַד: בְּכוֹר וּפָשׁוּט שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אִמָּן--חוֹלְקִין בְּשׁוֹוֶה, בֵּין שֶׁהָיָה בְּכוֹר לַנַּחֲלָה בֵּין שֶׁהָיָה פֶּטֶר רֶחֶם.

ט בְּכוֹר הַנַּחֲלָה--הוּא הַנּוֹלָד לְאָב רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ" (דברים כא,יז). וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הָאֵם: אַפִלּוּ יָלְדָה כַּמָּה בָּנִים, הוֹאִיל וְזֶה רִאשׁוֹן לְאָבִיו, יִירַשׁ פִּי שְׁנַיִם.

י הַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא רֹאשׁ הַנֵּפֶל כִּשְׁהוּא חַי, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַנַּחֲלָה; וְכֵן בֶּן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "רֵאשִׁית אֹנוֹ" (דברים כא,יז)--הוּא שֶׁלֹּא נֻלַּד לוֹ קֹדֶם לְזֶה, וֶלֶד שֶׁיָּצָא חַי לְאַוֵּיר הָעוֹלָם. לְפִיכָּךְ בֶּן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹב רֹאשׁוֹ חַי, הַבָּא אַחֲרָיו אֵינוּ בְּכוֹר.

יא יוֹצֵא דֹּפֶן, וְהַבָּא אַחֲרָיו--שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר: הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹּא נֻלַּד, וְנֶאֱמָר "וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים" (דברים כא,טו); וְהַשֵּׁנִי, שֶׁהֲרֵי קְדָמוֹ אַחֵר. [יב] הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגֵיוּתוֹ, וְנִתְגַּיַּר--אֵין לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַגּוֹיָה--הוֹאִיל וְאֵינוּ קָרוּי בְּנוֹ--הֲרֵי הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מִן הַיִּשְׂרְאֵלִית, בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.

יב [יג] הָיָה הַבְּכוֹר מַמְזֵר--נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר" (דברים כא,יז): זוֹ שֶׁשְּׂנוּאָה בְּנִשּׂוּאֶיהָ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיָה בֶּן גְּרוּשָׁה, אוֹ בֶּן חֲלוּצָה.

יג [יד] שְׁלוֹשָׁה נֶאֱמָנִין עַל הַבְּכוֹר--חָיָה, וְאִמּוֹ, וְאָבִיו. חָיָה מִיָּד--שְׁאִם אָמְרָה זֶה יָצָא רִאשׁוֹן, נֶאֱמֶנֶת. וְאִמּוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַלִּידָה--נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר, זֶה הוּא הַבְּכוֹר. וְאָבִיו לְעוֹלָם: אַפִלּוּ אָמַר הָאָב עַל מִי שֶׁלֹּא הֻחְזַק בְּנוֹ כְּלָל, זֶה הוּא בְּנִי וּבְכוֹרִי--הוּא נֶאֱמָן; וְכֵן אִם אָמַר עַל הַמֻּחְזָק לָנוּ שְׁהוּא בְּכוֹרוֹ, אֵינוּ בְּכוֹר--נֶאֱמָן.

יד [טו] הָאָב שֶׁנִּשְׁתַּתַּק--בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין: אִם רָמַז אוֹ כָּתַב שֶׁזֶּה בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.

טו [טז] הֵעִידוּ עֵדִים שְׁהֶן שָׁמְעוּ אָבִיו שֶׁלְּזֶה אוֹמֵר דְּבָרִים כָּךְ וְכָּךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹתָן הַדְּבָרִים יִוָּדַע מִכְּלָלָן שֶׁזֶּה בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ--הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר הָאָב בַּפֵּרוּשׁ, זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי.

טז [יז] שָׁמְעוּ מִן הָאָב שֶׁאָמַר, זֶה בְּנִי בְּכוֹר--אֵינוּ נוֹטֵל בְּעֵדוּת זוֹ פִּי שְׁנַיִם, שֶׁמֶּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ הוּא, וּלְזֶה נִתְכַּוַּן הָאָב: עַד שֶׁיֹּאמַר בְּנִי בְּכוֹרִי.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות נחלות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?