משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק טו

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק טו

א מִי שֶׁעִרְעַר עַל הַשָּׂדֶה, וְהֵבִיא עֵדִים שְׁהִיא יְדוּעָה לוֹ, וְהֵבִיא זֶה שֶׁבְּתוֹכָהּ שְׁטָר שֶׁלְּקָחָהּ מִמֶּנּוּ, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה--אוֹמְרִים לוֹ בַּתְּחִלָּה, קַיָּם שְׁטָרָךְ: אִם נִתְקַיַּם--הֲרֵי מוּטָב, וְיִדּוֹן בַּשְּׁטָר; וְאִם אֵי אִפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמוֹ--סוֹמְכִין עַל עֵדֵי חֲזָקָה, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת שֶׁלְּקָחָהּ.

ב עֵדֵי חֲזָקָה שֶׁהֵעִיד אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁאֲכָלָהּ חִטִּים שְׁנֵי חֲזָקָה, וְהַשֵּׁנִי הֵעִיד שֶׁאֲכָלָהּ שְׂעוֹרִים--עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שְׁאֵין הָעֵד מְדַקְדֵּק בְּזֶה. הֵעִיד הָאֶחָד שֶׁאֲכָלָהּ זֶה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁלִישִׁית וַחֲמִישִׁית, וְהַשֵּׁנִי מֵעִיד שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנִיָּה וּרְבִיעִית וְשִׁשִּׁית--אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת, שֶׁבַּשָּׁנָה שֶׁמֵּעִיד בָּהּ זֶה לֹא הֵעִיד בָּהּ זֶה; וְתַחְזֹר הַקַּרְקָע וְהַפֵּרוֹת.

ג מִי שֶׁיָּרַד לְשָׂדֶה בְּחֶזְקַת שְׁהוּא יוֹרֵשׁ, וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, וְנִמְצָא יוֹרֵשׁ אַחֵר שְׁהוּא קָרוֹב מִמֶּנּוּ, וְרָאוּי לַיְּרֻשָּׁה--בֵּין שֶׁנִּמְצָא בְּעֵדִים, בֵּין שֶׁהוֹדָה לוֹ זֶה שֶׁיָּרַד תְּחִלָּה--חַיָּב לְהַחְזִיר כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל.

ד שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ עוֹרְרִין עַל הַשָּׂדֶה, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי, וְאֵין לְאֶחָד מֵהֶן רְאָיָה, אוֹ שֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד מֵהֶם עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלּוֹ, אוֹ שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו, אוֹ שֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עֵדִים שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה, וְהַשָּׁנִים שֶׁהֵעִידוּ בָּהֶן אֵלּוּ הֶן הַשָּׁנִים עַצְמָן שֶׁהֵעִידוּ בָּהֶן אֵלּוּ--מַנִּיחִין אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן, וְכָל הַמִּתְגַּבֵּר יֵרֵד בָּהּ; וְיִהְיֶה הָאַחֵר מוֹצִיא מִיָּדוֹ, וְעָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם בָּא שְׁלִישִׁי, וְתָקַף עָלֶיהָ וְיָרַד לְתוֹכָהּ--מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה.

ה הֵבִיא הָאֶחָד עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו, וְשֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה, וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדוֹ, וְהֵבִיא הַשֵּׁנִי עֵדִים שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה, וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדוֹ--נִמְצֵאת עֵדוּת הַחֲזָקָה שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם מֻכְחֶשֶׁת; וּמַעְמִידִין אוֹתָהּ בְּיַד זֶה שֶׁהֵעִידוּ לוֹ עֵדֵי הַחֲזָקָה שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו, וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ.

ו חָזַר הַשֵּׁנִי וְהֵבִיא גַּם הוּא עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי נִמְצֵאת גַּם עֵדוּת זוֹ מֻכְחֶשֶׁת--חוֹזְרִין בֵּית דִּין, וּמְסַלְּקִין מִמֶּנָּה אֶת הָרִאשׁוֹן, וּמַנִּיחִין אוֹתָהּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וְכָל הַמִּתְגַּבֵּר, יֵרֵד בָּהּ.

ז [ו] זֶה אוֹמֵר שֶׁלַּאֲבוֹתַי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלַּאֲבוֹתַי, זֶה הֵבִיא עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו וְזֶה הֵבִיא עֵדִים שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה--תַּחְזֹר לְזֶה שֶׁהֵבִיא עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו, וְיַחְזִיר זֶה כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל: שֶׁהֲרֵי לֹא טָעַן עָלָיו כְּלוּם, וְאֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה, שֶׁכָּל חֲזָקָה שְׁאֵין עִמָּהּ טְעָנָה עַל הַבְּעָלִים, אֵינָהּ כְּלוּם.

ח חָזַר זֶה הַמַּחְזִיק וְאָמַר, כֵּן שֶׁלַּאֲבוֹתֶיךָ הָיְתָה, וְאַתָּה מְכַרְתָּהּ לִי, וְזֶה שֶׁטָּעַנְתִּי תְּחִלָּה שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתַי, כְּלוֹמַר שֶׁאֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא שֶׁלִּי כְּשֶׁלַּאֲבוֹתַי, אוֹ שֶׁאָמַר כֵּן שֶׁלַּאֲבוֹתַי, שֶׁלְּקָחוּהָ מֵאֲבוֹתֶיךָ--הֲרֵי זוֹ טְעָנָה נְכוֹנָה, שֶׁהֲרֵי נָתַן אַמְתְּלָה לִדְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים; וּמַעְמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ. וְאִם כְּשֶׁטָּעַן בַּתְּחִלָּה אָמַר לוֹ שֶׁלַּאֲבוֹתַי, וְלֹא שֶׁלַּאֲבוֹתֶיךָ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ בִּטְעָנָה זוֹ הָאַחֶרֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט [ז] רְאוּבֵן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ שָׂדֶה, בָּא שִׁמְעוֹן וְעִרְעַר עָלָיו, וְאָמַר רְאוּבֵן שָׂדֶה זוֹ מִלֵּוִי קְנִיתִיהָ, וְאָכַלְתִּי אוֹתָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה, אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן וַהֲלוֹא שְׁטָר זֶה מְקֻיָּם בְּיָדִי, שֶׁאֲנִי לְקַחְתִּיהָ מִלֵּוִי מֵהַיּוֹם אַרְבַּע שָׁנִים, חָזַר רְאוּבֵן וְאָמַר, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתָּךְ שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בִּלְבָד מִשֶּׁקְּנִיתִיהָ, שָׁנִים רַבּוֹת יֵשׁ לִי מִשֶּׁלְּקַחְתִּיהָ, וַאֲנִי קְדַמְתִּיךָ--הֲרֵי טְעָנַת רְאוּבֵן טְעָנָה, שֶׁאָדָם קוֹרֶא לְשָׁנִים רַבּוֹת שְׁנֵי חֲזָקָה.

י לְפִיכָּךְ אִם הֵבִיא רְאוּבֵן עֵדִים שֶׁאֲכָלָהּ שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה קֹדֶם שֶׁלְּקָחָהּ שִׁמְעוֹן--מַעְמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ. אֲבָל אִם אֲכָלָהּ פָּחוּת מִשֶּׁבַע שָׁנִים--תַּחְזֹר לְשִׁמְעוֹן, שְׁאֵין לָךְ מֶחָאָה מִלֵּוִי גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁהֲרֵי מְכָרָהּ, קֹדֶם שֶׁיַּחְזִיק רְאוּבֵן.

יא [ח] זֶה אוֹמֵר שֶׁלַּאֲבוֹתַי וְהֵבִיא עֵדִים, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלַּאֲבוֹתַי וְאֵין לוֹ עֵדִים--תַּחְזֹר לְזֶה שֶׁהֵבִיא עֵדִים; וּמוֹצִיאִין מִזֶּה כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁהוֹדָה בָּהֶן שֶׁאֲכָלָן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין עָלָיו עֵדִים שֶׁאָכַל, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר שֶׁמֵּחֲמַת אֲבוֹתָיו אָכַל, וַהֲרֵי הָעֵדִים שְׁהִיא שֶׁלַּאֲבוֹתָיו שֶׁלְּזֶה הַטּוֹעֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [ט] הֵבִיא הַמְּעַרְעֵר עֵדִים שֶׁזּוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ, וְזֶה שֶׁבְּתוֹכָהּ טוֹעֵן מִמָּךְ לְקַחְתִּיהָ, וַהֲרֵי שְׁטָרִי, וְהוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם, טָעַן הַמְּעַרְעֵר שְׁהוּא מְזֻיָּף, וְהוֹדָה בַּעַל הַשְּׁטָר וְאָמַר כֵּן הוּא, אֲבָל הָיָה לִי שְׁטָר כָּשֵׁר וְאָבַד, וְלָקַחְתִּי זֶה בְּיָדִי כְּדֵי לְאַיַּם עָלָיו שֶׁיּוֹדֶה שֶׁמָּכַר לִי בֶּאֱמֶת--הוֹאִיל וְאִלּוּ רָצָה, הָיָה עוֹמֵד בִּשְׁטָרוֹ שֶׁהֲרֵי מְקֻיָּם הוּא--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת הַשָּׂדֶה מִתַּחַת יָדוֹ; וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת.

יג [י] הֵבִיא הַמְּעַרְעֵר עֵדִים שֶׁזּוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ, וְזֶה שֶׁבְּתוֹכָהּ טוֹעֵן מִמָּךְ לְקַחְתִּיהָ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה, טָעַן הַמְּעַרְעֵר וְאָמַר, הֵיאַךְ תִּטְעֹן שֶׁלְּקַחֲתָהּ מִמֶּנִּי מֵהַיּוֹם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמָן, לֹא הָיִיתִי בַּמְּדִינָה--מַצְרִיכִין זֶה שֶׁבְּתוֹכָהּ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי הַמְּעַרְעֵר הָיָה עִמּוֹ בַּמְּדִינָה בִּזְמָן זֶה שֶׁטּוֹעֵן שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ בּוֹ, אַפִלּוּ יוֹם אֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אִפְשָׁר שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ; וְאִם לֹא הֵבִיא, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ.

יד [יא] מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְאָבְדָה דֶּרֶךְ שָׂדֵהוּ, בֵּין שֶׁהָיוּ אַרְבַּע הַשָּׂדוֹת הַמַּקִּיפוֹת אוֹתָהּ לְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים, בֵּין שֶׁהָיוּ הָאַרְבָּעָה קָנוּ מֵאֶחָד--הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֵהוּ וְאוֹמֵר לוֹ, שֶׁמֶּא דֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ עַל חֲבֵרִי הִיא; לְפִיכָּךְ יִקְנֶה לוֹ דֶּרֶךְ בְּמֵאָה מָנֶה, אוֹ יִפְרַח בָּאַוֵּיר.

טו וְכֵן אִם הָיוּ אַרְבַּע הַשָּׂדוֹת לְאִישׁ אֶחָד, שֶׁקָּנָה אוֹתָן מֵאַרְבָּעָה--אֵין לוֹ עָלָיו דֶּרֶךְ: שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ עַתָּה אִם אַחְזִיר לְכָל אֶחָד שְׁטָרוֹ, אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹר עַל אֶחָד מֵהֶן, וַאֲנִי קָנִיתִי מִכָּל אֶחָד מֵהֶן, כָּל זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אֲבָל אִם הָיָה בַּעַל אַרְבַּע הַשָּׂדוֹת הַמַּקִּיפוֹת אִישׁ אֶחָד, וְהוּא בַּעַל הַמְּצָר שֶׁלָּהּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף--הֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם דַּרְכִּי עָלֶיךָ; וְיֵלֵךְ לוֹ בִּקְצָרָה, בְּאֵי זוֹ שָׂדֶה שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הַשָּׂדוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. וְאִם הִחְזִיק בַּדֶּרֶךְ, וְאָמַר זוֹ הִיא דַּרְכִּי--אֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה, אֵלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?