משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק יא

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק יא

א כָּל הַקַּרְקָעוֹת הַיְּדוּעוֹת לְבַעְלֵיהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהֶן עַתָּה תַּחַת יְדֵי אֲחֵרִים, הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקַת בַּעְלֵיהֶן. כֵּיצַד: רְאוּבֵן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּחָצֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעָם מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּחַצְרוֹתֵיהֶן, דָּר בָּהּ וְשׂוֹכְרָהּ לַאֲחֵרִים וּבוֹנֶה וְסוֹתֵר, וְאַחַר זְמָן בָּא שִׁמְעוֹן וְטָעַן עָלָיו וְאָמַר לוֹ, חָצֵר זוֹ שֶׁתַּחַת יָדָךְ שֶׁלִּי הִיא, וּשְׂכוּרָה הִיא בְּיָדָךְ, אוֹ שְׁאוּלָה, אוֹ גְּזוּלָה, וְהֵשִׁיבוֹ רְאוּבֵן שֶׁלָּךְ הָיְתָה, וְאַתָּה מְכַרְתָּהּ לִי, אוֹ נְתַתָּהּ לִי בְּמַתָּנָה--אִם אֵין עֵדִים לְשִׁמְעוֹן שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה לוֹ, נִשְׁבָּע רְאוּבֵן הֶסֵּת וְיַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ.

ב אֲבָל אִם הֵבִיא שִׁמְעוֹן עֵדִים שֶׁחָצֵר זוֹ שֶׁלּוֹ הָיְתָה--הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת שִׁמְעוֹן, וְאוֹמְרִין לִרְאוּבֵן, הָבֵא רְאָיָה שֶׁמְּכָרָהּ לָךְ, אוֹ נְתָנָהּ לָךְ. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה--מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה, וּמַחְזִירִין אוֹתָהּ לְשִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין רְאוּבֵן מוֹדֶה לְשִׁמְעוֹן שְׁהִיא הָיְתָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ עֵדִים לְשִׁמְעוֹן.

ג [ב] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּצְרִיכִין רְאוּבֵן לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ יִסְתַּלַּק, בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ זְמָן מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁאָכַל פֵּרוֹת קַרְקָע זוֹ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, וְנִהְנָה בְּכֻלָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּהְנִין כָּל אָדָם בְּאוֹתָהּ קַרְקָע, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אִפְשָׁר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּדְעוּ בְּזֶה שֶׁהִחְזִיק, וְלֹא מִחוּ בּוֹ--מַעְמִידִין אוֹתָהּ בְּיַד רְאוּבֵן; וְיִשָּׁבַע רְאוּבֵן הֶסֵּת שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ שִׁמְעוֹן, אוֹ נְתָנָהּ לוֹ, וְיִפָּטֵר.

ד מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרִים לְשִׁמְעוֹן, אִם אֱמֶת אַתָּה טוֹעֵן שֶׁלֹּא מָכַרְתָּ וְלֹא נָתַתָּ--לָמָּה הָיָה זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה בְּקַרְקָעָךְ, וְאֵין לָךְ עָלָיו לֹא שְׁטָר שְׂכִירוּת, וְלֹא שְׁטָר מַשְׁכּוֹנָה, וְלֹא מִחִיתָ בּוֹ.

ה טָעַן וְאָמַר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלַי הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הָיִיתִי בִּמְדִינָה רְחוֹקָה--אוֹמְרִים לוֹ אֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַדָּבָר בְּשָׁלוֹשׁ שָׁנִים; וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיךָ--הָיָה לָךְ לְמַחוֹת בִּפְנֵי עֵדִים, וְתוֹדִיעַ אוֹתָם שֶׁפְּלוֹנִי גָּזַל אוֹתִי, וּלְמָחָר אֶתְבְּעֶנּוּ בַּדִּין: הוֹאִיל וְלֹא מִחִיתָ, אַתָּה הִפְסַדְתָּ עַל עַצְמָךְ.

ו לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה מִלְחָמָה וְשִׁבּוּשׁ דְּרָכִים בֵּין הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ רְאוּבֵן וּבֵין הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ שִׁמְעוֹן--אַפִלּוּ אֲכָלָהּ רְאוּבֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה--מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ, וְחוֹזֶרֶת לְשִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקַרְקָעִי.

ז [ג] הֵבִיא רְאוּבֵן עֵדִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן בָּא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוּת--אוֹמְרִים לְשִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי מַה לֹא מִחִיתָ כְּשֶׁבָּאתָ; אִבַּדְתָּ זְכוּתָךְ.

ח טָעַן שִׁמְעוֹן וְאָמַר, טָרוּד הָיִיתִי בַּשּׁוּק, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בְּתוֹךְ חֲצֵרִי--הֲרֵי זוֹ טְעָנָה, שֶׁכָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם יִהְיֶה אָדָם טָרוּד בְּשׁוּקוֹ. וְאִם עָמַד יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם, וְלֹא מִחָה--אִבַּד זְכוּתוֹ. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁדִּין זֶה אֵינוּ אֵלָא בַּכְּפָרִים, שֶׁהָעָם טְרוּדִין בַּשְּׁוָקִים שֶׁלָּהֶן.

ט [ד] וּמִפְּנֵי מַה אֵין אוֹמְרִין לִרְאוּבֵן, אִם אֱמֶת הוּא הַדָּבָר שֶׁמָּכַר לָךְ אוֹ נָתַן לָךְ בְּמַתָּנָה, לָמָּה לֹא נִזְהַרְתָּ בַּשְּׁטָר שֶׁלָּךְ: מִפְּנֵי שְׁאֵין אָדָם נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ, וְהוֹלֵךְ כָּל יָמָיו, וַחֲזָקָה שְׁאֵין אָדָם נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ, אֵלָא עַד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים; וְכֵיוָן שֶׁרוֹאֶה שְׁאֵין אָדָם מְמַחֶה בְּיָדוֹ, שׁוּב אֵינוּ נִזְהָר.

י [ה] הֲרֵי שֶׁמִּחָה שִׁמְעוֹן בִּמְדִינָה רְחוֹקָה--מִפְּנֵי מַה לֹא יִטְעֹן רְאוּבֵן וְיֹאמַר, לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּחָה בִּי, כְּדֵי שֶׁאִזָּהֵר בִּשְׁטָרִי: מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרִין לוֹ, חֲבֵרָךְ יֵשׁ לוֹ חָבֵר, וְהֶחָבֵר יֵשׁ לוֹ חָבֵר אַחֵר, וַחֲזָקָה שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיךָ הַדָּבָר; וְכֵיוָן שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁמִּחָה בָּךְ בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים--אִם בֶּאֱמֶת הָיָה לָךְ שְׁטָר וְלֹא נִזְהַרְתָּ בּוֹ, אַתָּה הִפְסַדְתָּ עַל עַצְמָךְ.

יא [ו] לְפִיכָּךְ אִם מִחָה שִׁמְעוֹן בִּפְנֵי הָעֵדִים, וְאָמַר לָהֶם אַל תּוֹצִיאוּ דָּבָר זֶה מִפִּיכֶם--אֵין זוֹ מֶחָאָה. אֲבָל אִם אָמְרוּ הָעֵדִים מֵעַצְמָן, אֵין דָּבָר זֶה יוֹצֶא מִפִּינוּ--הֲרֵי גַּם זוֹ מֶחָאָה: שֶׁדָּבָר שְׁאֵין אָדָם מְצֻוֶּה עָלָיו, אוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה.

יב וְכֵן אִם צִוָּה לָעֵדִים וְאָמַר לָהֶם, אַל תּוֹדִיעוּהוּ, אוֹ שֶׁאָמְרוּ הֶן מֵעַצְמָן, אֵין אָנוּ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ--גַּם זוֹ מֶחָאָה הִיא: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינָן מוֹדִיעִין אוֹתוֹ, מוֹדִיעִין הֶם לַאֲחֵרִים; וְהַדָּבָר יַגִּיעַ אֵלָיו.

יג [ז] כֵּיצַד הַמֶּחָאָה: אוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁנַיִם, פְּלוֹנִי שְׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצֵרִי אוֹ בְּשָׂדִי גַּזְלָן הוּא, וְלָעֲתִיד אֲנִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ בַּדִּין. וְכֵן אִם אָמַר לָהֶם שְׂכוּרָה הִיא בְּיָדוֹ, אוֹ מַשְׁכּוֹנָה, וְאִם יִטְעֹן עָלַי שֶׁמָּכַרְתִּי אוֹ נָתַתִּי, אֲנִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ בַּדִּין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה--הֲרֵי זוֹ מֶחָאָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָה בִּמְדִינָה זוֹ שֶׁהִחְזִיק בָּהּ זֶה. אֲבָל אִם אָמַר לָהֶן, פְּלוֹנִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצֵרִי גַּזְלָן הוּא--אֵין זוֹ מֶחָאָה: שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, אָמַרְתִּי שֶׁמֶּא חֵרַף אוֹתִי בִּלְבָד, וּלְפִיכָּךְ לֹא נִזְהַרְתִּי בִּשְׁטָרִי.

יד [ח] מֶחָאָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם; וְכוֹתְבִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם כְּתֹבוּ. וְכֵיוָן שֶׁמִּחָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, אֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְמַחוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה; אֲבָל צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּין מֶחָאָה לְמֶחָאָה, שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְמַחוֹת בְּסוֹף כָּל שָׁלוֹשׁ; וְאִם מִחָה, וְעָמַד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, וְאַחַר כָּךְ מִחָה--אֵינָהּ כְּלוּם.

טו [ט] הֵבִיא רְאוּבֵן עֵדִים שֶׁזֶּה שִׁמְעוֹן בַּעַל הַשָּׂדֶה קָבַץ פֵּרוֹת שָׂדֶה זוֹ, וּנְתָנָם לִי--תַּעֲמֹד הַשָּׂדֶה בְּיַד רְאוּבֵן, וְאַפִלּוּ טָעַן שֶׁשִּׁמְעוֹן מְכָרָהּ לוֹ אוֹ נְתָנָהּ לוֹ הַיּוֹם: שֶׁאִלּוּ לֹא מָכַר אוֹ נָתַן--לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת רְאוּבֵן בְּשָׂדֶה זוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ פֵּרוֹתֶיהָ.

טז [י] טָעַן שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, וְלַפֵּרוֹת הוֹרַדְתִּיו, וְשֶׁלּוֹ הָיוּ הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַגּוּף לֹא מָכַרְתִּי--נֶאֱמָן, וְחוֹזֶרֶת לְשִׁמְעוֹן, אֵלָא אִם כֵּן אֲכָלָהּ רְאוּבֵן בְּפָנָיו שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְלֹא מִחָה בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?