משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק י

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק י

א בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שְׁאֵינָהּ שְׁמוּרָה, אֵלָא מְהַלֶּכֶת בְּכָל מָקוֹם וְרוֹעָה--אֵינָהּ בְּחֶזְקַת זֶה שֶׁתְּפָסָהּ, מֵאַחַר שְׁהִיא יְדוּעָה לַבְּעָלִים. כֵּיצַד: הֵבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁהַבְּהֵמָה הַזֹּאת יְדוּעָה לוֹ, וְזֶה הַתּוֹפֵס טוֹעֵן אַתָּה נְתַתָּהּ לִי, אַתָּה מְכַרְתָּהּ לִי--אֵינוּ נֶאֱמָן: שְׁאֵין הֱיוֹתָהּ תַּחַת יָדוֹ רְאָיָה--שֶׁהֲרֵי הִיא הָלְכָה מֵעַצְמָהּ, וְנִכְנְסָה בִּרְשׁוּתוֹ. לְפִיכָּךְ אִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה--תַּחְזֹר הַבְּהֵמָה לִבְעָלֶיהָ, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת עַל טְעָנַת זֶה.

ב הָיְתָה הַבְּהֵמָה שְׁמוּרָה אוֹ מְסוּרָה לְרוֹעֶה--אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא זֶה עֵדִים שְׁהִיא שֶׁלּוֹ, הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת זֶה שְׁהִיא תַּחַת יָדוֹ. וְאִם טָעַן אַתָּה מְכַרְתָּהּ לִי, אוֹ נְתַתָּהּ לִי--יִשָּׁבַע הַתּוֹפֵס הֶסֵּת שְׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְיִפָּטֵר.

ג לְפִיכָּךְ מִי שֶׁתָּפַס בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה אֶצְלוֹ, אוֹ בְּיַד רוֹעֶה, וְהַבְּעָלִים טוֹעֲנִין הִיא יָצַאת מֵעַצְמָהּ וּבָאָה אֶצְלָךְ, אוֹ פִּקָּדוֹן הִיא בְּיָדָךְ, אוֹ שְׁאוּלָה הִיא לָךְ, וְהַתּוֹפֵס אוֹמֵר כֵּן הוּא אֵינָהּ שֶׁלִּי, אֲבָל אַתָּה חַיָּב לִי כָּךְ וְכָּךְ עָלֶיהָ, אוֹ אַתָּה מִשְׁכַּנְתָּהּ בְּיָדִי עַל כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ הִזִּיקָה אוֹתִי נֶזֶק שֶׁאַתָּה חַיָּב לְשַׁלַּם עַל יָדֶיהָ כָּךְ וְכָּךְ--יָכוֹל לִטְעֹן עַד כְּדֵי דָּמֶיהָ, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי; וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְיִטֹּל.

ד וְכֵן הָעֲבָדִים שֶׁיְּכוּלִין לְהַלַּךְ, אֵינָן בְּחֶזְקַת זֶה שְׁהֶן תַּחַת יָדוֹ, אֵלָא כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא הַטּוֹעֵן עֵדִים שֶׁזֶּה יָדוּעַ שְׁהוּא עַבְדּוֹ, וְהַלָּה טוֹעֵן אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, אוֹ אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה--אֵינוּ נֶאֱמָן, וְיַחְזֹר הָעֶבֶד לִבְעָלָיו, וְיִשָּׁבַע הַטּוֹעֵן, שֶׁלֹּא מָכַר וְלֹא נָתַן.

ה הֵבִיא זֶה הַנִּטְעָן שֶׁתָּפַס הָעֶבֶד, עֵדִים שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הָעֶבֶד אֶצְלוֹ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים מְשַׁמְּשִׁין אֶת רִבָּן--הוֹאִיל וְלֹא מִחָה בּוֹ בְּכָל אֵלוֹ הַשָּׁנִים--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וּמַעְמִידִין אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, אַחֵר שֶׁיִּשָּׁבַע הֶסֵּת, שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה. אֲבָל עֶבֶד קָטָן שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַלַּךְ עַל רַגְלָיו מִפְּנֵי קַטְנוּתוֹ, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, וְכָל מִי שֶׁיִּהְיֶה בִּרְשׁוּתוֹ, הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ; וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה.

ו [ה] הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ, בֶּגֶד זֶה אוֹ בְּהֵמָה זוֹ אוֹ עֶבֶד זֶה שֶׁבְּיָדָךְ שֶׁלִּי הוּא, וּגְזַלְתּוֹ מִמֶּנִּי, אוֹ הִפְקַדְתִּיו אֶצְלָךְ, אוֹ שָׂכוּר הוּא לָךְ, אוֹ שָׁאוּל הוּא, וְהַנִּטְעָן אוֹמֵר לֹא כִי, אֵלָא זֶה מְמוֹנִי וִירֻשָּׁתִי, וְהֵבִיא הַטּוֹעֵן עֵדִים וְהֵעִידוּ שְׁהֶן יוֹדְעִין שֶׁזֶּה הַחֵפֶץ אוֹ הָעֶבֶד אוֹ הַבְּהֵמָה יָדוּעַ שְׁהוּא הָיָה לְזֶה--חָזַר הַנִּטְעָן וְאָמַר, כֵּן הָיָה שֶׁלָּךְ, אֲבָל אַתָּה נְתַתּוֹ לִי, אוֹ מְכַרְתּוֹ לִי, וְזֶה שֶׁאָמַרְתִּי יְרֻשָּׁתִי, לֹא שֶׁיְּרַשְׁתִּיו מֵאֲבוֹתַי אֵלָא שְׁהוּא שֶׁלִּי כְּאִלּוּ יְרַשְׁתִּיו--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת: שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ לַטּוֹעֵן לַחְזֹר וְלִטְעֹן דָּבָר הַנִּשְׁמָע.

ז [ו] סְפִינָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם נֶחְלָקִין עָלֶיהָ--זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וּבָאוּ לְבֵית דִּין, וְאָמַר הָאֶחָד תִּפְסוּהָ עַד שֶׁאָבִיא עֵדִים--אֵין תּוֹפְסִין. וְאִם תְּפָסוּהָ בֵּית דִּין, וְהָלַךְ וְלֹא מָצָא עֵדִים, וְאָמַר הַנִּיחוּהָ בֵּינֵינוּ, וְכָל הַמִּתְגַּבֵּר יִטֹּל כְּשֶׁהָיָה דִּינָהּ מִקֹּדֶם--אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ בֵּית דִּין מִתַּחַת יָדָן: עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים, אוֹ עַד שֶׁיּוֹדוּ זֶה לְזֶה, אוֹ יַחְלְקוּ בִּרְצוֹנָם וּבִשְׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?