משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק ז

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק ז

א הַמּוֹדֶה בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלוֹ מָנֶה, וְאָמַר לָהֶן בְּדֶרֶךְ הוֹדָיָה לֹא דֶּרֶךְ שִׂיחָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם אַתֶּם עֵדַי, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הַתּוֹבֵעַ עִמּוֹ--הֲרֵי זוֹ עֵדוּת. תְּבָעוֹ בַּדִּין לְמָחָר--אִם אָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; וּמְשַׁלֵּם עַל פִּיהֶם. וְאִם הָיָה עֵד אֶחָד--נִשְׁבָּע, הוֹאִיל וְאָמַר דֶּרֶךְ הוֹדָיָה.

ב טָעַן כְּשֶׁתְּבָעוֹ בְּעֵדִים אֵלּוּ וְאָמַר, שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַצְמִי הוֹדֵיתִי--נֶאֱמָן וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְאִם כְּשֶׁהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם הָיָה הַתּוֹבֵעַ עִמּוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שְׁאֵינִי עָשִׁיר הוֹדֵיתִי; אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנָּתַן, נֶאֱמָן וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת.

ג [ב] כָּל הַמּוֹדֶה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וְלוֹמַר מַשְׁטֶה הָיִיתִי בּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הוֹדָה בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה; אֲבָל מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן בְּהוֹדָיַת פִּיו: שֶׁכָּל הָאוֹמֵר בְּדֶרֶךְ הוֹדָיָה, הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר אַתֶּם עֵדַי.

ד אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין אֵלָא אִם אָמַר לָהֶם, כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ; וּצְרִיכִין לְהִמָּלֵךְ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם הוֹדָה בְּבֵית דִּין, אַחַר שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין: וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בֵּית דִּין מַכִּירִין אֶת שְׁנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעְרִימוּ שְׁנֵיהֶם לְחַיַּב אִישׁ אַחֵר.

ה [ג] בֵּית דִּין שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין מֵעַצְמָן בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ לָהֶן, וּבָא הַתּוֹבֵעַ וְקִבַּל לִפְנֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ שָׁלִיחַ אֵצֶל הַנִּתְבָּע, וּבָא וְהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין, וְנוֹתְנִין לְבַעַל דִּינוֹ. אֲבָל אִם לֹא הָיוּ קְבוּעִין, וְלֹא שָׁלְחוּ לוֹ--אַפִלּוּ קָבַץ אוֹתָן וְהוֹשִׁיב הַשְּׁלוֹשָׁה, וְהוֹדָה בִּפְנֵיהֶן וְאָמַר הֱיוּ עָלַי דַּיָּנִין, וּבָא אַחַר כָּךְ הַתּוֹבֵעַ, וְאָמַר לָהֶם כִּתְבוּ לִי הוֹדָיָתוֹ--אֵין כּוֹתְבִין: שֶׁמֶּא יִתֵּן לוֹ, וְנִמְצָא זֶה תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ בַּשְּׁטָר.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּמִּטַּלְטְלִין. אֲבָל אִם הוֹדָה בַּקַּרְקָעוֹת, אַפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ, וְלֹא אָמַר לָהֶם כִּתְבוּ וּתְנוּ--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִים וְנוֹתְנִין: שְׁאֵין כָּאן לָחוּשׁ שֶׁמֶּא יִתֵּן לוֹ, וְנִמְצָא תּוֹבְעוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה.

ז [ד] שְׁטָר הוֹדָיָה שֶׁיָּצָא, וְלֹא הָיָה כָּתוּב בּוֹ אָמַר לָנוּ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ--הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר: שֶׁחֲזָקָה הִיא שֶׁאִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ, לֹא הָיוּ כּוֹתְבִין.

ח הָיָה כָּתוּב בַּשְּׁטָר הוֹדָה פְּלוֹנִי בְּפָנֵינוּ בְּבֵית דִּין--אִם אֵין כָּתוּב בּוֹ שֶׁהָיוּ שְׁלוֹשָׁה, אוֹ דְּבָרִים שֶׁשּׁוֹמְעִין מִכְּלָלָן שֶׁהָיוּ שְׁלוֹשָׁה--חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא שְׁנַיִם הָיוּ, וְטָעוּ וְדִמּוּ שֶׁהַהוֹדָיָה בִּשְׁנַיִם הוֹדָיָה בְּבֵית דִּין הִיא; וּלְפִיכָּךְ אֵין דָּנִין בּוֹ דִּין שְׁטָר כָּשֵׁר.

ט [ה] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהוֹדָיָה בְּבֵית דִּין אוֹ עֵדוּת בְּבֵית דִּין, כְּמַלְוָה הַכְּתוּבָה בַּשְּׁטָר; וּלְפִיכָּךְ כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לְבַעַל דִּינוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא קִבַּל עָלָיו אֶת הַדִּין, עַד שֶׁשָּׁלְחוּ וֶהֱבִיאוּהוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, וְתָבַע אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְאָמַר, מָנֶה לִי בְּיָדָךְ, וְאָמַר לוֹ הַנִּתְבָּע הִין יֵשׁ לָךְ בְּיָדִי--בֵּין שֶׁאָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִין חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ, בֵּין שֶׁאָמְרוּ לוֹ צֵא תֶּן לוֹ, וְיָצָא וְאָמַר פָּרַעְתִּי--נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ. לְפִיכָּךְ אִם חָזַר הַתּוֹבֵעַ לַדַּיָּנִים, וְאָמַר כִּתְבוּ לִי הוֹדָיָתוֹ--אֵין כּוֹתְבִין לוֹ, שֶׁמֶּא פְּרָעוֹ. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְיָצָא וְאָמַר נִשְׁבַּעְתִּי--נֶאֱמָן, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע. הָיוּ הָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע, הֻחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה; וְאֵינוּ נֶאֱמָן לְעוֹלָם לוֹמַר נִשְׁבַּעְתִּיהָ, עַד שֶׁיּוֹדֶה לוֹ בַּעַל דִּינוֹ, אוֹ יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּשְׁבַּע בִּפְנֵיהֶם.

יא [ו] שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, וְנִתְחַיַּב הָאֶחָד לַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ לוֹ צֵא תֶּן לוֹ, וְיָצָא וְחָזַר וְאָמַר פָּרַעְתִּי, וְעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ--הֻחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן. אָמְרוּ לוֹ חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ, וְיָצָא וְחָזַר וְאָמַר פָּרַעְתִּי, וְעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ--לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן: שֶׁזֶּה נִשְׁמַט מֵהֶן, עַד שֶׁיַּחְקְרוּ דִּינוֹ.

יב לְפִיכָּךְ אִם חָזַר פַּעַם אַחֶרֶת, וְטָעַן שֶׁפָּרַע זֶה הַמָּמוֹן שֶׁנִּתְחַיַּב בּוֹ בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ, וְנִפְטָר. לְפִיכָּךְ הָיוּ בְּקִיאֵי הַדַּעַת בִּסְפָרַד, כְּשֶׁיּוֹדֶה הַלּוֹוֶה אוֹ כְּשֶׁיִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, אוֹמֵר לוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין הֱיוּ עָלַי עֵדִים שֶׁלֹּא יִפְרָעֵנִי אוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע לִי, אֵלָא בִּפְנֵי עֵדִים.

יג [ז] מִי שֶׁהוֹדָה בְּבֵית דִּין שֶׁאֲנִי חַיָּב לְזֶה הַתּוֹבֵעַ מָנֶה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר נִזְכַּרְתִּי שֶׁפָּרַעְתִּי לוֹ חוֹבוֹ זֶה שֶׁהוֹדֵיתִי בּוֹ, וַהֲרֵי עֵדִים--הֲרֵי זוֹ עֵדוּת מוֹעֶלֶת, וְעוֹשִׂין עַל פִּיהֶם: שֶׁהֲרֵי לֹא הִכְחִישׁ עֵדָיו, וְאֵינוּ כְּאוֹמֵר לֹא לָוִיתִי מֵעוֹלָם.

יד [ח] יֵשׁ לַטּוֹעֵן בְּבֵית דִּין לַחְזֹר וְלִטְעֹן טְעָנָה אַחֶרֶת, לְהַכְחִישׁ הַטְּעָנָה הָרִאשׁוֹנָה, וְסוֹמְכִין עַל טְעָנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אַמְתְּלָה לַטְּעָנָה הָרִאשׁוֹנָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין וְחָזַר, יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר וְלִטְעֹן וְלַהְפֹּךְ כָּל טְעָנָה שֶׁיִּרְצֶה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים, וְיַכְחִישׁוּ טְעָנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁסָּמַךְ עָלֶיהָ--אֵינוּ יָכוֹל לְהַשִּׂיאָהּ לִטְעָנָה אַחֶרֶת, אֵלָא אִם כֵּן נָתַן אַמְתְּלָה לַטְּעָנָה שֶׁסָּמַךְ עָלֶיהָ, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעָהּ כְּמוֹ שֶׁהִשִּׂיא בְּזֹאת הַטְּעָנָה הָאַחֶרֶת. וְהוּא, שֶׁלֹּא יָצָא מִבֵּית דִּין; אֲבָל אִם יָצָא מִבֵּית דִּין--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִטְעֹן אַחַר שֶׁבָּאוּ עֵדִים, שֶׁמֶּא אֲנָשִׁים רָעִים לִמְּדוּהוּ טְעָנוֹת שֶׁלְּשֶׁקֶר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?