משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק ה

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק ה

א וְאֵלּוּ דְּבָרִים שְׁאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה--הַקַּרְקָעוֹת, וְהָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד אֶחָד, אוֹ שֶׁשָּׁמַר וְטָעַן טְעָנַת הַשּׁוֹמְרִין--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ" (שמות כב,ו), פְּרָט לַהֶקְדֵּשׁ; "כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים" (שם), פְּרָט לַקַּרְקָעוֹת וְלָעֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת. וְכֵן יָצְאוּ הַשְּׁטָרוֹת--שְׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן כַּכֶּסֶף וְכַכֵּלִים, וְאֵינָן אֵלָא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶן.

ב וְעַל כֻּלָּן נִשְׁבָּעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אִם הָיְתָה שָׁם טְעָנַת וַדַּאי--חוּץ מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ חַיָּב עֲלֵיהֶם, שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׁבַע עֲלֵיהֶם כְּעֵין שֶׁלַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בַּהֶקְדֵּשׁוֹת.

ג [ב] שְׁתֵּי שָׂדוֹת מָכַרְתָּ לִי, לֹא מָכַרְתִּי לָךְ אֵלָא אַחַת, שְׁנֵי עֲבָדִים אוֹ שְׁנֵי שְׁטָרוֹת יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ, אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא שְׁטָר אֶחָד אוֹ עֶבֶד אֶחָד--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְכֵן אִם טָעַן וְאָמַר, חָצֵר זוֹ אוֹ עֶבֶד זֶה אוֹ שְׁטָר זֶה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָךְ, שֶׁלִּי הוּא, וְאַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, וְהַנִּטְעָן אוֹמֵר, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--בֵּין שֶׁהֵבִיא הַטּוֹעֵן עֵד אֶחָד, בֵּין שֶׁלֹּא הֵבִיא--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְנִפְטָר.

ד וְכֵן הַחוֹפֵר בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וְהִפְסִידָהּ, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלַּם--בֵּין שֶׁטְּעָנוֹ שֶׁחָפַר, וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַרְתִּי, אוֹ שֶׁטְּעָנוֹ שֶׁחָפַר שְׁתֵּי מְעָרוֹת, וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַרְתִּי אֵלָא אַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁחָפַר, וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַרְתִּי כְּלוּם--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת עַל הַכֹּל.

ה [ג] טְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת--בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּכָל הַכֵּלִים וְכָפַר בְּכָל הַקַּרְקָעוֹת, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּכָל הַקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצַת הַקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בְּמִקְצָתָן עִם כָּל הַכֵּלִים--בְּכָל אֵלּוּ נִשְׁבָּע הֶסֵּת.

ו אֲבָל אִם הוֹדָה בְּמִקְצַת הַכֵּלִים, וְכָפַר בְּמִקְצָתָן עִם כָּל הַקַּרְקָעוֹת--מִתּוֹךְ שְׁהוּא חַיָּב שְׁבוּעָה עַל מִקְצַת הַכֵּלִים שֶׁכָּפַר בָּהֶן, נִשְׁבָּע אַף עַל הַקַּרְקָעוֹת שֶׁטְּעָנוֹ עִמָּהֶן: שֶׁהַכֹּל טְעָנָה אַחַת הִיא. וְכֵן הַדִּין בִּטְעָנוֹ כֵּלִים וַעֲבָדִים, אוֹ כֵּלִים וּשְׁטָרוֹת--הַכֹּל דִּין אֶחָד הוּא.

ז [ד] טְעָנוֹ עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לְהִבָּצֵר, וּתְבוּאָה יְבֵשָׁה הָעוֹמֶדֶת לְהִקָּצֵר, וְהוֹדָה בְּמִקְצָתָן וְכָפַר בְּמִקְצָתָן--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע עֲלֵיהֶם כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, וְהוּא שְׁאֵינָן צְרִיכִין לַקַּרְקָע: שֶׁכָּל הָעוֹמֵד לְהִבָּצֵר, הֲרֵי הוּא כְּבָצוּר לְעִנְיַן כְּפִירָה וְהוֹדָיָה. אֲבָל אִם הָיוּ צְרִיכִים לַקַּרְקָע--הֲרֵי הֶן כַּקַּרְקָע לְכָל דָּבָר, וְאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן אֵלָא הֶסֵּת.

ח [ה] הַטּוֹעֵן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ, שְׁנֵי חֳדָשִׁים שָׁכַנְתָּ בַּחֲצֵרִי וְאַתָּה חַיָּב לִי שְׂכַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְהוּא אוֹמֵר לֹא שָׁכַנְתִּי אֵלָא חֹדֶשׁ אֶחָד--הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בְּמִקְצָת; וְאִם הָיָה שְׂכַר הַחֹדֶשׁ שֶׁכָּפַר בּוֹ שְׁתֵּי כֶּסֶף, נִשְׁבָּע--שְׁאֵין הַטְּעָנָה בְּגוּף הַקַּרְקָע אֵלָא בִּשְׁכָרָהּ, שְׁהוּא מִטַּלְטְלִין.

ט [ו] שְׁטָר מָסַרְתִּי לָךְ, וַעֲשָׂרָה דֵּינָרִין הָיָה לִי בּוֹ רְאָיָה, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--יִשָּׁבַע הֶסֵּת. הָפַךְ עָלָיו--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁהָיְתָה בּוֹ רְאָיָה לַעֲשָׂרָה דֵּינָרִים, וְאָבְדוּ בַּאֲבֵדַת הַשְּׁטָר; וְיִטֹּל. וְאִם אָמַר הַנִּתְבָּע אֱמֶת מָסַרְתָּ לִי וְאָבַד--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת: שֶׁאַפִלּוּ פָּשַׁע בּוֹ וְאָבַד--פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת חוֹבֵל.

י [ז] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָךְ זְכוּת יֵשׁ לִי בּוֹ, וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי מוֹצִיא שְׁטָרִי, אוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לָךְ בּוֹ רְאָיָה אוֹ לֹא--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאוֹ. [ח] טָעַן שֶׁאָבַד הַשְּׁטָר, מַחְרִימִין לוֹ חֵרֶם סְתָם. טָעַן זֶה שְׁהוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁהַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹ זְכוּת אֶצְלוֹ הוּא--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שְׁאֵינוּ אֶצְלוֹ, וְשֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ. וּכְזֶה הוֹרוּ רִבּוֹתַי.

יא [ט] אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טְעָנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן--אֶחָד הַבָּא בִּטְעָנַת עַצְמוֹ, אוֹ בִּטְעָנַת אָבִיו--לְפִי שֶׁזֶּה הַמִּקְצָת שֶׁהוֹדָה בּוֹ לַקָּטָן, אֵינוּ אֵלָא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה. וְכֵן אִם כָּפר בַּכֹּל, וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לַקָּטָן--אֵינוּ נִשְׁבָּע: שֶׁזֶּה עֵד אֶחָד, וְאֵין שָׁם תּוֹבֵעַ, שֶׁתְּבִיעַת קָטָן, אֵינָהּ תְּבִיעָה גְּמוּרָה.

יב נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, קָטָן שֶׁאָמַר לְגָדוֹל מָנֶה לִי בְּיָדָךְ, אוֹ לְאַבָּא בְּיָדָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא חֲמִשִּׁים, אוֹ אֵין לָךְ בְּיָדִי כְּלוּם, וְעֵד אֶחָד מֵעִידוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַתּוֹרָה.

יג אֲבָל אִם שָׁמַר לַקָּטָן, וְטָעַן שֶׁאָבַד--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין, לְפִי שְׁאֵינוּ נִשְׁבָּע מֵחֲמַת טְעָנָה. וְכֵן אִם הוֹדָה שֶׁהָיָה שֻׁתָּף לַקָּטָן, אוֹ אַפְטְרוּפוֹס עָלָיו--יַעְמִידוּ בֵּית דִּין אַפְטְרוּפוֹס לַקָּטָן, וְיִשָּׁבַע הַשֻּׁתָּף וְכַיּוֹצֶא בּוֹ טְעָנַת שֶׁמֶּא.

יד [י] הוֹרוּ רִבּוֹתַי, שְׁאֵין נִשְׁבָּעִין עַל טְעָנַת קָטָן שְׁבוּעָה שֶׁלַּתּוֹרָה, אֲבָל שְׁבוּעַת הֶסֵּת נִשְׁבָּעִין; וְאַפִלּוּ הָיָה קָטָן שְׁאֵינוּ חָרִיף לְעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן, נִשְׁבָּעִין הֶסֵּת עַל טְעָנָתוֹ: שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה נוֹטֵל מְמוֹנוֹ שֶׁלְּזֶה כִּשְׁהוּא קָטָן, וְיֵלֵךְ לוֹ בְּחִנָּם. וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה, וְתִקּוּן עוֹלָם הוּא.

טו נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַקָּטָן שֶׁטָּעַן עַל הַגָּדוֹל--בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת, בֵּין שֶׁכָּפַר בַּכֹּל, בֵּין שֶׁהָיָה שָׁם עֵד--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת; וְאֵינוּ יָכוֹל לַהְפֹּךְ עַל הַקָּטָן, שְׁאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן כְּלָל. וְאַפִלּוּ חֵרֶם סְתָם אֵינוּ מְקַבֵּל, לְפִי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ עֹנֶשׁ הַשְּׁבוּעָה.

טז [יא] קָטָן שֶׁטְּעָנוֹ הַגָּדוֹל--אִם טְעָנוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה לַקָּטָן, כְּגוֹן עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, וְהוֹדָה הַקָּטָן--נִפְרָעִין מִנְּכָסָיו; וְאִם אֵין לוֹ--יַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וִישַׁלַּם. וְאִם כָּפַר הַקָּטָן--מַמְתִּינִין לוֹ, עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת. וְאִם טְעָנוֹ בְּדָבָר שְׁאֵין לַקָּטָן בּוֹ הֲנָיָה, כְּגוֹן נְזָקִין וְחַבְלוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמַּה יְשַׁלַּם--פָּטוּר, וְאַפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל. וְאִם הָיָה הַתּוֹבֵעַ מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, כְּגוֹן הַשָּׂכִיר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה לַקָּטָן, שֶׁיִּשְׂתַּכַּר לוֹ שָׂכִיר--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַקָּטָן.

יז אֲבָל חֶנְוָנִי שֶׁנִּשְׁבָּע עַל פֵּנַקְסוֹ--אֵינוּ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַקָּטָן, שְׁאֵין לַקָּטָן בְּזֶה הֲנָיָה: שֶׁהֲרֵי חַיָּב לִתֵּן לְפוֹעֲלָיו, וְנִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ; וְזֶה הַחֶנְוָנִי הִפְסִיד עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנָּתַן מְמוֹנוֹ עַל פִּי קָטָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יח [יב] הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה, אֵין נִזְקָקִין לָהֶן לְכָל טְעָנָה--לֹא לִטְעָנָתָן עַל אֲחֵרִים, וְלֹא לִטְעָנַת אֲחֵרִים עֲלֵיהֶן, לֹא לִשְׁבוּעָה קַלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּעָה חֲמוּרָה אוֹ תַּשְׁלוּמִין. אֲבָל הַסּוֹמֶה--הֲרֵי הוּא כַּבָּרִיא לְכָל דָּבָר בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְנִשְׁבָּע כָּל מִינֵי שְׁבוּעוֹת, וְנִשְׁבָּעִין עַל טְעָנָתוֹ.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?