משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק ד

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק ד

א אֵין מוֹדֶה בְּמִקְצָת חַיָּב שְׁבוּעָה, עַד שֶׁיִּטְעֲנֶנּוּ בְּדָבָר שֶׁבְּמִדָּה אוֹ שֶׁבְּמִשְׁקָל אוֹ שֶׁבְּמִנְיָן, וְיוֹדֶה לוֹ בְּדָבָר שֶׁבְּמִדָּה אוֹ שֶׁבְּמִשְׁקָל אוֹ שֶׁבְּמִנְיָן. כֵּיצַד: עֲשָׂרָה דֵּינָרִין יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ, אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא חֲמִשָּׁה, כּוֹר שֶׁלְּחִטִּים יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ, אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא סָאתַיִם, שְׁנֵי רְטָלִין שֶׁלְּמֶשִׁי יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ, אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא רֹטֶל--הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ב אֲבָל אִם אָמַר לוֹ כִּיס מָלֵא דֵּינָרִין מָסַרְתִּי לָךְ, לֹא מָסַרְתָּ לִי אֵלָא חֲמִשִּׁים, מֵאָה דֵּינָרִין מָסַרְתִּי לָךְ, לֹא מָסַרְתָּ לִי אֵלָא צְרוֹר שֶׁלְּדֵינָרִין, וְלֹא מָנִיתָ אוֹתוֹ בְּפָנַי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָיָה בּוֹ, וּמַה שֶׁהִנַּחְתָּ אַתָּה נוֹטֵל--הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג [ב] בַּיִת מָלֵא תְּבוּאָה מָסַרְתִּי לָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא מָסַרְתָּ לִי אֵלָא עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין, עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין מָסַרְתִּי לָךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הֶם שֶׁהֲרֵי לֹא מְדַדְתָּם בְּפָנַי, אֵלָא מַה שֶׁהִנַּחְתָּ אַתָּה נוֹטֵל--פָּטוּר.

ד [ג] בַּיִת זֶה מָלֵא עַד הַזִּיז מָסַרְתִּי לָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר עַד הַחַלּוֹן--חַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה [ד] אֵין מוֹדֶה בְּמִקְצָת חַיָּב שְׁבוּעָה, עַד שֶׁיּוֹדֶה בְּדָבָר שֶׁאִפְשָׁר לוֹ לִכְפֹּר בּוֹ. כֵּיצַד: מִי שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר, מֵאָה דֵּינָרִין יֵשׁ לִי אֶצְלָךְ, חֲמִשִּׁים שֶׁבִּשְׁטָר זֶה וַחֲמִשִּׁים בְּלֹא שְׁטָר, אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא חֲמִשִּׁים שֶׁבַּשְּׁטָר--אֵין זֶה מוֹדֶה בְּמִקְצַת הַטְּעָנָה: שֶׁהֲרֵי הַשְּׁטָר לֹא תּוֹעִיל כְּפִירָתוֹ בּוֹ, וַהֲרֵי כָּל נְכָסָיו מְשֻׁעְבָּדִין בּוֹ, וְאַפִלּוּ כָּפַר בּוֹ, הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם; לְפִיכָּךְ נִשְׁבָּע הֶסֵּת עַל הַחֲמִשִּׁים.

ו [ה] שְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ סְלָעִים, וְלֹא הִזְכִּיר מִנְיָן, מַלְוֶה אוֹמֵר חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדָךְ, הֶם הַכְּתוּבִים בּוֹ, וְהַלּוֹוֶה אוֹמֵר אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא שָׁלוֹשׁ, וְהֶם הַכְּתוּבִים בַּשְּׁטָר--אַף עַל פִּי שְׁאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ בִּשְׁטָר זֶה אֵלָא שְׁתַּיִם, וַהֲרֵי הוֹדָה בְּסֶלַע שֶׁאִפְשָׁר לוֹ לִכְפֹּר בָּהּ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה; וְתַקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁכָּל שֶׁיָּשִׁיב אֲבֵדָה, לֹא יִשָּׁבַע כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ.

ז וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ אָמַר לִי אַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדָךְ מָנֶה, אוֹ צִוָּה אַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדָךְ מָנֶה, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא חֲמִשִּׁים--הֲרֵי זֶה מֵשִׁיב אֲבֵדָה, וּפָטוּר אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הוֹדָה מֵעַצְמוֹ וְאָמַר, מָנֶה הָיָה לְאָבִיךָ בְּיָדִי, וְנָתַתִּי לוֹ חֲמִשִּׁים, וְנִשְׁאַר לוֹ חֲמִשִּׁים--שֶׁזֶּה פָּטוּר אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת.

ח אֲבָל יוֹרֵשׁ שֶׁטָּעַן וְאָמַר, אֲנִי יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְאָבִי בְּיָדָךְ אוֹ בְּיַד אָבִיךָ מָנֶה, וְהוּא אוֹמֵר אֵין לוֹ בְּיָדִי אֵלָא חֲמִשִּׁים, אוֹ אֵין לוֹ בְּיַד אָבִי אֵלָא חֲמִשִּׁים--הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בְּמִקְצָת, וְיִשָּׁבַע.

ט [ו] מָנֶה לִי בְּיָדָךְ עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, אֵין לָךְ בְּיָדִי עָלָיו אֵלָא חֲמִשִּׁים--הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בְּמִקְצָת; וְאִם אֵין הַמַּשְׁכּוֹן שׁוֹוֶה אֵלָא חֲמִשִּׁים, אוֹ פָּחוּת--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וּמְשַׁלֵּם הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוֹדָה בָּהֶן. הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן שׁוֹוֶה מֵאָה אוֹ יָתֵר--הוֹאִיל וְהַמַּלְוֶה יָכוֹל לִטְעֹן עַד כְּדֵי דָּמָיו, הֲרֵי הַמַּלְוֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִדְּמֵי הַמַּשְׁכּוֹן.

י הָיָה שׁוֹוֶה שְׁמוֹנִים--נִשְׁבָּע הַמַּלְוֶה שְׁאֵין לוֹ פָּחוּת מִשְּׁמוֹנִים, וְנוֹטְלָן מִן הַמַּשְׁכּוֹן, וְנִשְׁבָּע הַלּוֹוֶה מִן הַתּוֹרָה, עַל הָעֶשְׂרִים שֶׁכָּפַר בָּהֶן. כָּפַר בַּכֹּל וְאָמַר, אֵין זֶה מַשְׁכּוֹן אֵלָא פִּקָּדוֹן, וְאֵין לוֹ אֶצְלִי כְּלוּם--נִשְׁבָּע הֶסֵּת עַל הָעֶשְׂרִים.

יא [ז] מָנֶה לִי בְּיָדָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר חֲמִשִּׁים וַדַּאי יֵשׁ לָךְ בְּיָדִי, אֲבָל הַחֲמִשִּׁים אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי חַיָּב בָּהֶן אוֹ לֹא--הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, מִפְּנֵי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע עַל הַמִּקְצָת שֶׁכָּפַר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ יוֹדֵעַ; לְפִיכָּךְ מְשַׁלֵּם הַמָּנֶה בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחְרִים עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלַי, דָּבָר שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁאֲנִי חַיָּב בּוֹ.

יב [ח] מָנֶה לִי בְּיָדָךְ, וַהֲרֵי עֵד אֶחָד מֵעִיד עָלָיו, וְהַנִּטְעָן אוֹמֵר כֵּן הוּא, אֲבָל אַתָּה חַיָּב לִי כְּנֶגֶד אוֹתוֹ מָנֶה--הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע; וּמְשַׁלֵּם. וּמִפְּנֵי מַה אֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע: שֶׁהֲרֵי הוּא מוֹדֶה, בְּמַה שֶׁהֵעִיד בּוֹ הָעֵד; וְאֵין הַנִּשְׁבָּע בְּהֶעָדַת עֵד אֶחָד נִשְׁבָּע, עַד שֶׁיַּכְחִישׁ אֶת הָעֵד וְיִכְפֹּר בְּעֵדוּתוֹ, וְיִשָּׁבַע עַל כְּפִירָתוֹ.

יג לְפִיכָּךְ שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵד אֶחָד, וְטָעַן שֶׁפְּרָעוֹ, וְכֵן כַּפְרָן שֶׁבָּא עָלָיו עֵד אֶחָד, וְטָעַן שֶׁפָּרַע אוֹ שֶׁהִחְזַרְתִּי הַפִּקָּדוֹן--הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע; וּמְשַׁלֵּם.

יד מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָטַף לְשׁוֹן כֶּסֶף מֵחֲבֵרוֹ, בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וְאָמַר כֵּן חָטַפְתִּי, וְשֶׁלִּי חָטַפְתִּי. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע; וּמְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

טו [ט] מָנֶה הִלְוִיתִיךָ, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, הֵבִיא עֵד אֶחָד שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ בְּפָנָיו--הוֹאִיל וְאִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם, הָיָה מֻחְזָק כַּפְרָן וּמְשַׁלֵּם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע, עַל פִּי עֵד אֶחָד: שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּבִין אוֹתוֹ מָמוֹן, אֶחָד מְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה. חָזַר וְאָמַר פָּרַעְתִּי, מְשַׁלֵּם בְּלֹא שְׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טז [י] מָנֶה לִי בְּיָדָךְ, אֵין לָךְ בְּיָדִי כְּלוּם, וְעֵדִים מְעִידִין עָלָיו, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֶצְלוֹ חֲמִשִּׁים--פָּסְקוּ כָּל הַגְּאוֹנִים הֲלָכָה שֶׁיְּשַׁלַּם חֲמִשִּׁים, וְיִשָּׁבַע עַל הַשְּׁאָר: שֶׁלֹּא תְהֶא הוֹדָאַת פִּיו, גְּדוֹלָה מֵהֶעָדַת עֵדִים.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?