משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען פרק א

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן פֵּרֶק א

א הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ בְּמִטַּלְטְלִין, וְהוֹדָה לוֹ בְּמִקְצָתָן--הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהוֹדָה בּוֹ, וְנִשְׁבָּע עַל הַשְּׁאָר מִן הַתּוֹרָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי-הוּא זֶה" (שמות כב,ח).

ב וְכֵן אִם כָּפַר בַּכֹּל וְאָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁהָיוּ--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּבִין אוֹתוֹ מָמוֹן, אֶחָד מְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה; וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁעֵד אֶחָד "לְכָל-עָוֺן וּלְכָל-חַטָּאת" (דברים יט,טו) אֵינוּ קָם, אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה.

ג [ב] אֵין לָךְ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה חוּץ מִשְּׁלוֹשָׁה--מִי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצַת הַמִּטַּלְטְלִין, וּמִי שֶׁחִיְּבוֹ עֵד אֶחָד, וְהַשּׁוֹמֵר: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בַּשּׁוֹמֵר, "שְׁבֻעַת ה', תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (שמות כב,י); וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין בְּהִלְכּוֹת שְׂכִירוּת. וְכָל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן נִשְׁבָּע, וְנִפְטָר מִלְּשַׁלַּם.

ד אֲבָל כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, כְּגוֹן שָׂכִיר וְנֶחְבָּל וְנִגְזָל וּפוֹגֵם שְׁטָרוֹ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְכֵן כָּל הַנִּשְׁבָּעִין בִּטְעָנַת סָפֵק, כְּגוֹן הַשֻּׁתָּפִין וְהָאֲרִיסִין--כֻּלָּן נִשְׁבָּעִין בְּתַקָּנַת חֲכָמִים. וְכָל אֵלּוּ הַשְּׁבוּעוֹת--אַף עַל פִּי שְׁהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--הֲרֵי הֶן כְּעֵין שֶׁלַּתּוֹרָה, בִּנְקִיטַת חֵפֶץ.

ה [ג] הַטּוֹעֵן מִטַּלְטְלִין עַל חֲבֵרוֹ, וְכָפַר בַּכֹּל וְאָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אוֹ שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת וּנְתָנוֹ מִיָּד, וְאָמַר אֵין לָךְ בְּיָדִי אֵלָא זֶה וְהֵא לָךְ, אוֹ שֶׁאָמַר אֱמֶת שֶׁהָיָה לָךְ אֶצְלִי, אֲבָל מָחַלְתָּ לִי אוֹ נָתַתָּ לִי אוֹ מָכַרְתָּ לִי אוֹ הִחְזַרְתִּי לָךְ, אוֹ שֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים, וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים--בְּכָל אֵלּוּ פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַתּוֹרָה. אֲבָל חַכְמֵי תַּלְמוּד תִּקְּנוּ שֶׁיִּשָּׁבַע הַנִּתְבָּע בְּכָל אֵלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְיִפָּטֵר; וְאֵינָהּ כְּעֵין שֶׁלַּתּוֹרָה, לְפִי שְׁאֵין בָּהּ נְקִיטַת חֵפֶץ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דֶּרֶךְ הַשְּׁבוּעָה שֶׁלַּתּוֹרָה וְדֶרֶךְ שְׁבוּעַת הֶסֵּת, בְּהִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת.

ו [ד] כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנִפְטָר. וְאִם לֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע--יוֹרְדִין לִנְכָסָיו, וְגוֹבִין מֵהֶם כָּל מַה שֶׁטָּעַן חֲבֵרוֹ עָלָיו: שֶׁהֲרֵי הַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר לוֹ, אֵינִי זָז מִדִּין תּוֹרָה--אוֹ הִשָּׁבַע, אוֹ תֶּן לִי. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחְרִים עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלַי דָּבָר שְׁאֵינוּ כֵּן, וְנוֹתֵן.

ז אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶן--אִם הָיָה מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, אֵינוּ יָכוֹל לַהְפֹּךְ הַשְּׁבוּעָה: שֶׁהֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ, הִשָּׁבַע וְטֹל, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָךְ חֲכָמִים. וְאִם לֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע, יֵלֵךְ לוֹ. וְהוֹרוּ רִבּוֹתַי שְׁאִם אָמַר הַתּוֹבֵעַ אֵינִי רוֹצֶה בְּתַקָּנָה זוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לִי חֲכָמִים, אֵלָא הֲרֵינִי כִּשְׁאָר כָּל הַתּוֹבְעִים--הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעַ אֶת הַנִּתְבָּע הֶסֵּת. וְאִם רָצָה לְהָפְכָהּ עַל הַתּוֹבֵעַ--מְחַיְּבִין אֶת הַתּוֹבֵעַ לְהִשָּׁבַע הֶסֵּת וְיִטֹּל, אוֹ יֵלֵךְ לוֹ.

ח [ה] הָיָה הַמְּחֻיָּב שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶם מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנִפְטָרִין, כְּגוֹן הַנִּשְׁבָּעִין עַל טְעָנַת סָפֵק, אוֹ מִן הַנִּשְׁבָּעִין הֶסֵּת, וְלֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע--מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם. אִם לֹא בָא, וְלֹא תָבַע נִדּוּיוֹ--מַלְקִין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, כְּכָל מִי שֶׁחָלָה עָלָיו שַׁמְתָּא שְׁלוֹשִׁים יוֹם, שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַתִּירִין לְזֶה נִדּוּיוֹ. וְאֵין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו, לְפִי שְׁאֵינוּ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה.

ט [ו] כָּל הַמְּחֻיָּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת--אִם רָצָה לַהְפֹּךְ הַשְּׁבוּעָה עַל הַתּוֹבֵעַ, הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ; וְאֵין לָךְ מִי שֶׁנִּשְׁבָּע הֶסֵּת וְנוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ, אֵלָא זֶה שֶׁנֶּהְפְּכָה עָלָיו שְׁבוּעַת הֶסֵּת. וְאֵין לָךְ שְׁבוּעָה שֶׁתֵּהָפֵךְ, אֵלָא שְׁבוּעַת הֶסֵּת בִּלְבָד; אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁלַּתּוֹרָה, אוֹ שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם שְׁהִיא כְּעֵין שֶׁלַּתּוֹרָה--אֵין הוֹפְכִין שְׁבוּעָתָן.

י [ז] אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אֵלָא עַל טְעָנַת וַדַּאי; אֲבָל עַל הַסָּפֵק, פָּטוּר. כֵּיצַד: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלָךְ מָנֶה, אוֹ שֶׁאָמַר מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא פְרַעְתַּנִי, אָמַר לִי אַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלָךְ מָנֶה, אוֹ צִוָּה לִי בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלָךְ מָנֶה, דָּבָר פְּלוֹנִי נִגְנַב מִבֵּיתִי וְלֹא הָיָה שָׁם אֵלָא אַתָּה, קָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁאַתָּה גְּנַבְתּוֹ, חִשַּׁבְתִּי מָעוֹתַי וּמָצָאתִי חָסֵר, שֶׁמֶּא אַתָּה הִטְעֵיתַנִי בַּחֶשְׁבּוֹן, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר אֵין לָךְ בְּיָדִי כְּלוּם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא [ח] מָנֶה יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ בַּוַּדַּאי, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁמֶּא יֵשׁ לָךְ שֶׁמֶּא אֵין לָךְ--הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ, וְנִפְטָר: לְפִי שֶׁלֹּא חִיַּב עַצְמוֹ בַּוַּדַּאי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב כּוֹר חִטִּים יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ בַּוַּדַּאי, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אִם חִטִּים הוּא אוֹ שְׂעוֹרִים--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ, וּמְשַׁלֵּם שְׂעוֹרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יג [ט] מָנֶה יֵשׁ לִי בְּיָדָךְ בַּוַּדַּאי, וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר כֵּן הָיָה לָךְ בְּיָדִי, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִחְזַרְתִּי לָךְ אוֹ עֲדַיִן לֹא הִחְזַרְתִּי לָךְ--חַיָּב לְשַׁלַּם. וְלֹא יִשָּׁבַע הַתּוֹבֵעַ כְּלָל, אַפִלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת: מִפְּנֵי שְׁהוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שְׁהוּא חַיָּב; וַהֲרֵי זֶה טוֹעֵן אוֹתוֹ טְעָנַת וַדַּאי, וְנִסְתַּפַּק לוֹ אִם נִפְטַר אוֹ לֹא נִפְטַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יד אֲבָל אִם אֵין לוֹ תּוֹבֵעַ אֵלָא הוֹדָה מֵעַצְמוֹ וְאָמַר, גְּזַלְתִּיךָ אוֹ הִלְוִיתַנִי מָנֶה, אָבִיךָ הִפְקִיד אֶצְלִי מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִחְזַרְתִּי אוֹ לֹא הִחְזַרְתִּי--אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם; וְאִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָּב לְשַׁלַּם.

טו [י] מָנֶה לִי בְּיָדָךְ, אֵין לָךְ בְּיָדִי כְּלוּם, הִשָּׁבַע הֶסֵּת וְלֵךְ, הִשָּׁבַע אַתָּה הֶסֵּת וְטֹל, וְאָמַר הַתּוֹבֵעַ אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע--הֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ אוֹ הִשָּׁבַע וְטֹל, אוֹ תֵּלֵךְ בְּלֹא כְּלוּם; וְאֵין שָׁם הִפּוּךְ אַחֵר. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחְרִים סְתָם עַל מִי שְׁהוּא חַיָּב לִי, וְלֹא יִתֵּן לִי.

טז [יא] הוֹרוּ רִבּוֹתַי שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה--בֵּין שֶׁלַּתּוֹרָה, בֵּין שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, אַפִלּוּ הֶסֵּת--יֵשׁ לוֹ לְהַחְרִים סְתָם, קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁבַע, עַל כָּל מִי שֶׁיִּטְעֹן עָלַי דָּבָר שְׁאֵינִי חַיָּב בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁבִּיעַ אוֹתִי בְּחִנָּם; וְיַעֲנֶה הַמַּשְׁבִּיעוֹ אָמֵן, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁבַע זֶה. וְתַקָּנָה טוֹבָה הִיא זוֹ, לְבַעֲלֵי דִּינִין, כְּדֵי שֶׁיִּמָּנְעוּ מִטְּעָנוֹת הַשֶּׁקֶר, וְלֹא יִגְרְמוּ לְהוֹצִיא שָׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה וְלֹא יִשְּׂאוּ שֵׁמַע שָׁוְא.

יז [יב] כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה--בֵּין שֶׁלַּתּוֹרָה, בֵּין שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם--מְגַלְגֵּל עָלָיו הַמַּשְׁבִּיעוֹ כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה מִדְּבָרִים שְׁאִם יוֹדֶה בָּהֶן, יִתְחַיַּב מָמוֹן. וְעַד הֵיכָן כּוֹחַ הַגִּלְגּוּל--עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ וּבִכְלַל שְׁבוּעָה זוֹ שֶׁלֹּא נִמְכַּרְתָּ לִי בְּעֶבֶד עִבְרִי, וַעֲדַיִן עַבְדִּי אַתָּה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ, שְׁאֵין מְגַלְגְּלִין עַל הַשָּׂכִיר.

יח [יג] מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה, אַפִלּוּ הֶסֵּת, וְהִתְחִיל הַתּוֹבֵעַ לְגַלְגַּל עָלָיו דְּבָרִים אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא טָעַן אוֹתָם תְּחִלָּה--רָאָה זֶה הַנִּתְבָּע כָּךְ, וְאָמַר אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע, אֵלָא הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם הַטְּעָנָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּתְחַיַּבְתִּי עַל כְּפִירָתָהּ שְׁבוּעָה--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; אֵלָא אוֹמְרִים לַנִּתְבָּע אוֹ תֶּן לוֹ כָּל מַה שֶׁגִּלְגַּל עָלֶיךָ מִטְּעָנוֹת הַוַּדָּיוֹת, אוֹ הִשָּׁבַע וְהִפָּטֵר.

יט [יד] הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ טְעָנוֹת הַרְבֵּה--אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עַל כָּל טְעָנָה וּטְעָנָה, אֵלָא שְׁבוּעָה אַחַת עַל הַכֹּל. נִתְחַיַּב שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת עַל שְׁתֵּי טְעָנוֹת, קַלָּה וַחֲמוּרָה--מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הַחֲמוּרָה, וּמְגַלְגְּלִין בָּהּ עָלָיו שְׁאָר הַדְּבָרִים.

כ [טו] כָּל הַטּוֹעֵן עַל חֲבֵרוֹ טְעָנָה שְׁאִם הוֹדָה בָּהּ, אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם מָמוֹן--אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר--אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לֹא שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְלֹא חֵרֶם סְתָם. כֵּיצַד: אָמַרְתָּ שֶׁתִּתֵּן לִי מָנֶה, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הֶסֵּת, וְלֹא חֵרֶם סְתָם, שֶׁאִלּוּ הוֹדָה בְּדָבָר זֶה, אֵינוּ חַיָּב כְּלוּם. אַתָּה קִלַּלְתָּ אוֹתִי, אַתָּה הוֹצֵאתָ עָלַי שֵׁם רָע, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--אֵין מַחְרִימִין עַל זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

כא [טז] אַתָּה חָבַלְתָּ בִּי, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם שֶׁבֶת וְרִפּוּי וּבֹשֶׁת. אַתָּה בִּיַּשְׁתַּנִי, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--אִם הָיוּ בִּמְקוֹם שֶׁגּוֹבִין בּוֹ קְנָסוֹת, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת: שֶׁאִלּוּ הוֹדָה, הָיָה מְשַׁלֵּם הַבֹּשֶׁת.

כב [יז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמּוֹדֶה בַּקְּנָס פָּטוּר, בְּשֶׁהוֹדָה בְּדָבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו קְנָס, כְּגוֹן שֶׁאָמַר חָבַלְתִּי בְּזֶה. אֲבָל אִם הוֹדָה שֶׁחָבַלְתִּי בְּזֶה, וְהֵבִיא עָלַי עֵדִים בְּבֵית דִּין, וְחִיְּבוּנִי לִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָּךְ בִּנְזָקִין--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלַּם; לְפִיכָּךְ אִם טָעַן הַטּוֹעֵן שֶׁבֵּית דִּין חִיְּבוּ אוֹתָךְ לְשַׁלַּם לִי מֵאָה דֵּינָרִין מִשּׁוֹם שֶׁחָבַלְתָּ בִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות טוען ונטען - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?