משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק ו

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק ו

א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דֵּינָרִים, אוֹ סָאתַיִם חִטִּים בְּשָׁלוֹשׁ, אוֹ סֶלַע בְּסֶלַע וּסְאָה, אוֹ שָׁלוֹשׁ סְאִין בְּשָׁלוֹשׁ סְאִין וְדֵינָר--כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר, כָּל הַלְוָאָה בְּתוֹסֶפֶת כָּל שְׁהוּא--הֲרֵי זוֹ רִבִּית שֶׁלַּתּוֹרָה, וְיוֹצְאָה בַּדַּיָּנִין.

ב וְכֵן הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיָּדוּר בַּחֲצֵרוֹ בְּחִנָּם עַד שֶׁיַּחְזִיר לוֹ הַלְוָאָתוֹ, אוֹ שֶׁשָּׂכַר מִמֶּנּוּ בְּפָחוּת וְקָצַב הַדָּבָר שֶׁפּוֹחֵת לוֹ מִן הַשָּׂכָר עַד שֶׁיַּחְזִיר לוֹ הַלְוָאָתוֹ, אוֹ שֶׁמִּשְׁכַּן בְּיָדוֹ מְקוֹם שֶׁפֵּרוֹתָיו מְצוּיִין בְּעֵת הַהַלְוָאָה, כְּגוֹן שֶׁמִּשְׁכַּן חֲצֵרוֹ עַל מְנָת שֶׁיָּדוּר בּוֹ בְּחִנָּם--הֲרֵי זוֹ רִבִּית שֶׁלַּתּוֹרָה, וְיוֹצְאָה בַּדַּיָּנִין.

ג וְכֵן הַמּוֹכֵר שָׂדֶה אוֹ חָצֵר בְּאַסְמַכְתָּא--הוֹאִיל וְלֹא קָנָה הַגּוּף--הֲרֵי כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל רִבִּית, וּמַחְזִיר אוֹתָן. וְהוּא הַדִּין לְכָל מִי שֶׁלֹּא קָנָה קִנְיָן גָּמוּר מִתְּחִלָּה, שְׁהוּא מַחְזִיר אֶת הַפֵּרוֹת, מִפְּנֵי שְׁאִם אָכַל אֶת הַפֵּרוֹת, הֲרֵי זוֹ רִבִּית שֶׁלַּתּוֹרָה. וְכָל דָּבָר שְׁהוּא אָסוּר מִשּׁוֹם רִבִּית, חוּץ מֵאֵלּוּ--הֲרֵי הוּא אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יָבוֹא לְרִבִּית שֶׁלַּתּוֹרָה; וְהוּא הַנִּקְרָא אֲבַק רִבִּית, וְאֵינוּ יוֹצֶא בַּדַּיָּנִין.

ד [ב] הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ--לֹא יִמְשֹׁךְ עַבְדּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶבֶד יוֹשֵׁב וּבָטֵל. וְלֹא יָדוּר בַּחֲצֵרוֹ בְּחִנָּם, אַף עַל פִּי שְׁאֵין הֶחָצֵר עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר, וְאֵין דֶּרֶךְ בַּעַל הֶחָצֵר לְהַשְׂכִּיר. וְאִם דָּר, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר; וְאִם לֹא הֶעֱלָה לוֹ--הֲרֵי זֶה אֲבַק רִבִּית, לְפִי שֶׁלֹּא הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיַּלְוֵהוּ וְיָדוּר בַּחֲצֵרוֹ.

ה לְפִיכָּךְ אִם עֲדַיִן לֹא הִחְזִיר לוֹ חוֹבוֹ, וּבָא לְנַכּוֹת שְׂכַר הֶחָצֵר שֶׁדָּר בָּהּ מִן הַחוֹב--אִם הָיָה הַשָּׂכָר כְּנֶגֶד הַחוֹב--אֵינוּ מְנַכֶּה לוֹ הַכֹּל, אֵלָא כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים: שְׁאִם תְּסַלַּק אוֹתוֹ בְּלֹא כְּלוּם, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ בַּדַּיָּנִין; וַאֲבַק רִבִּית, אֵינָהּ יוֹצְאָה בַּדַּיָּנִין.

ו [ג] הוֹרוּ רִבּוֹתַי, שֶׁהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וּלְאַחַר זְמָן תָּבַע חוֹבוֹ, וְאָמַר לוֹ הַלּוֹוֶה דּוּר בַּחֲצֵרִי עַד שֶׁאַחְזִיר לָךְ חוֹבָךְ--הֲרֵי זֶה אֲבַק רִבִּית, לְפִי שֶׁלֹּא קָצַץ בְּשָׁעַת הַלְוָאָה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ" (ויקרא כה,לז).

ז [ד] הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַשָּׂדֶה, וְאָמַר לוֹ, אִם לֹא תַחְזִיר לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי--הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה, מִפְּנֵי שְׁהִיא אַסְמַכְתָּא; לְפִיכָּךְ מְנַכֶּה כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל, מִפְּנֵי שְׁהִיא רִבִּית שֶׁלַּתּוֹרָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר, אִם לֹא אַחְזִיר לָךְ עַד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, קְנֵה אוֹתָהּ מֵעַכְשָׁו, וְהֵבִיא לוֹ בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ--אֵין לוֹ פֵּרוֹת; לֹא הֵבִיא לוֹ בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ, הֲרֵי כָּל הַפֵּרוֹת לַלּוֹקֵחַ.

ח [ה] הַמּוֹכֵר בַּיִת אוֹ שָׂדֶה, וְאָמַר הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, לִכְשֶׁיִּהְיוּ לִי מָעוֹת, תַּחְזִיר לִי קַרְקָעִי--לֹא קָנָה; וְכָל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל--רִבִּית קְצוּצָה, וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ מִדַּעְתּוֹ, כְּשֶׁיִּהְיוּ לָךְ מָעוֹת, אֲנִי אַחְזִיר לָךְ קַרְקָע--זֶה מֻתָּר; וְהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּרוֹת, עַד שֶׁיַּחְזִיר לוֹ מָעוֹתָיו.

ט [ו] מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה, וְנָתַן לוֹ מִקְצַת הַדָּמִים--אִם אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר, קְנֵה כְּשֵׁעוּר מָעוֹתֶיךָ--כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אוֹכֵל פֵּרוֹת כְּשֵׁעוּר מָעוֹתָיו.

י אָמַר הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ לִכְשֶׁתָּבִיא שְׁאָר הַמָּעוֹת, תִּקְנֶה מֵעַכְשָׁו--שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת מִיָּד: הַמּוֹכֵר אָסוּר--שֶׁמֶּא יָבִיא הַלּוֹקֵחַ שְׁאָר הַמָּעוֹת, וְנִמְצֵאת הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ; וְנִמְצָא הַמּוֹכֵר אוֹכֵל הַפֵּרוֹת, בִּשְׁבִיל הַמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ אָסוּר--שֶׁמֶּא לֹא יָבִיא, וְנִמְצָא שֶׁאָכַל בִּשְׁבִיל מִקְצַת הַמָּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵצֶל הַמּוֹכֵר. לְפִיכָּךְ מַנִּיחִין אֶת הַפֵּרוֹת עַל יְדֵי שָׁלִישׁ, עַד שֶׁיִּנָּתְנוּ לְאֶחָד מֵהֶן.

יא אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר, לִכְשֶׁתָּבִיא שְׁאָר הַמָּעוֹת תִּקְנֶה--הֲרֵי הַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּרוֹת, עַד שֶׁיָּבִיא הַלּוֹקֵחַ; וְאִם אָכַל הַלּוֹקֵחַ, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר, קְנֵה מֵעַכְשָׁו וּשְׁאָר הַמָּעוֹת הֲרֵי הֶן חוֹב אֶצְלָךְ--הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל הַפֵּרוֹת; וְאִם אָכַל הַמּוֹכֵר, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶׁאָכַל.

יב [ז] הוֹרוּ רִבּוֹתַי, שֶׁהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, וּמִשְׁכַּן לוֹ שָׂדֵהוּ עַל מְנָת שֶׁיֹּאכַל כָּל פֵּרוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הַמַּשְׁכּוֹנָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְנַכֶּה לוֹ כְּלוּם--הֲרֵי זוֹ אֲבַק רִבִּית, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה בַּדַּיָּנִין: שְׁאֵין הַמְּמַשְׁכֵּן אֶת הַשָּׂדֶה דּוֹמֶה לִמְמַשְׁכֵּן חֲצֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּשָּׂדֵה פֵּרוֹת מְצוּיִין בְּעֵת הַהַלְוָאָה, וְאִפְשָׁר שֶׁיַּרְוִיחַ וְיִהְיוּ שָׁם פֵּרוֹת, וְאִפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיד בִּזְרִיעָתָהּ וַעֲבוֹדָתָהּ; וּלְפִיכָּךְ הִיא אֲבַק רִבִּית.

יג וְכֵן אֵין הַמַּשְׁכּוֹנָה דּוֹמָה לְמִי שֶׁמָּכַר בְּאַסְמַכְתָּא--שֶׁהַמּוֹכֵר בְּאַסְמַכְתָּא לֹא גָמַר וְהִקְנָהוּ, וְהַמְּמַשְׁכֵּן גָּמַר וְהִקְנָהוּ גּוּף זֶה לְפֵרוֹתָיו. וּכְזֶה יֵרָאֶה מִן הַתַּלְמוּד, שֶׁהַמַּשְׁכּוֹנָה אֲבַק רִבִּית, וְאֵין לָךְ לְהַעְמִידָהּ אֵלָא בִּמְמַשְׁכֵּן שָׂדֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ רִבּוֹתַי.

יד נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁשָּׁלוֹשׁ מַשְׁכּוֹנוֹת הֶן--מַשְׁכּוֹנָה שְׁהִיא רִבִּית קְצוּצָה, וּמַשְׁכּוֹנָה שְׁהִיא אֲבַק רִבִּית, וּמַשְׁכּוֹנָה הַמֻּתֶּרֶת. כֵּיצַד: מִשְׁכַּן לוֹ מְקוֹם שֶׁפֵּרוֹתָיו מְצוּיִין תָּדִיר, כְּגוֹן חָצֵר אוֹ מֶרְחֵץ אוֹ חָנוּת, וְאָכַל פֵּרוֹתֵיהֶן--הֲרֵי זוֹ רִבִּית קְצוּצָה. מִשְׁכַּן לוֹ שָׂדֶה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, וּבָאוּ שָׁם פֵּרוֹת וַאֲכָלָן--הֲרֵי זוֹ אֲבַק רִבִּית; וְכֵן אִם מִשְׁכַּן חֲצֵרוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהּ בְּנִכּוּי, הֲרֵי זוֹ אֲבַק רִבִּית. מִשְׁכַּן שָׂדֵהוּ בְּנִכּוּי, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

טו כֵּיצַד הוּא הַנִּכּוּי: כְּגוֹן שֶׁהִלְוָהוּ מֵאָה דֵּינָרִין, וּמִשְׁכַּן לוֹ בָּהֶן חֲצֵרוֹ אוֹ שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה, הֲרֵינִי מְנַכֶּה לָךְ מָעָה כֶּסֶף בְּכָל שָׁנָה בִּשְׂכַר קַרְקָע זוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁלִּי--בֶּחָצֵר וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, אָסוּר; וּבַשָּׂדֶה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, מֻתָּר.

טז [ח] הוֹרוּ מִקְצַת גְּאוֹנִים שֶׁכָּל מַשְׁכּוֹנָה שְׁאֵין בָּהּ נִכּוּי כְּלָל, הֲרֵי הִיא רִבִּית קְצוּצָה; וְלֹא יָרְדוּ לְעֹמֶק הַדָּבָר, לְהַפְרִישׁ בֵּין שָׂדֶה לְחָצֵר, וּלְפִיכָּךְ נִתְקַשּׁוּ לָהֶן דִּבְרֵי חַכְמֵי תַּלְמוּד. וְכֵן הוֹרוּ שֶׁכָּל מַשְׁכּוֹנָה, אַפִלּוּ בְּנִכּוּי--אֲסוּרָה, בֵּין בְּחָצֵר בֵּין בְּשָׂדֶה; וְאֵין לָהֶם מַשְׁכּוֹנָה מֻתֶּרֶת אֵלָא בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁהִלְוָהוּ מֵאָה דֵּינָרִין, וּמִשְׁכַּן לוֹ בָּהֶן בַּיִת אוֹ שָׂדֶה, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁאַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים, תַּחְזֹר קַרְקָע זוֹ לִבְעָלֶיהָ חִנָּם--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֶיהָ כָּל עֶשֶׂר הַשָּׁנִים, אַפִלּוּ הָיָה שְׂכָרָהּ שׁוֹוֶה אֶלֶף דֵּינָר בְּכָל שָׁנָה, שְׁאֵין זֶה אֵלָא כְּמִי שֶׁשָּׂכָר בְּפָחוּת.

יז וְכֵן אִם הִתְנָה בַּעַל הַשָּׂדֶה עִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹת יְחַשַּׁב לוֹ עֶשֶׂר בְּכָל שָׁנָה וִיסַלְּקוֹ מִמֶּנָּה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן אִם הִתְנָה הַלּוֹוֶה שֶׁכָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה מְחַשֵּׁב לוֹ מַה שֶׁדָּר בּוֹ, וְיַחְזִיר לוֹ שְׁאָר הַדָּמִים וְיִסְתַּלַּק--הֲרֵי זֶה מֻתָּר: שְׁאֵין זֶה אֵלָא כִּשְׂכִירוּת; וְכָל תְּנָאי שֶׁבִּשְׂכִירוּת קַיָּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּמֻתָּר.

יש לך שאלה או הערה?