משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות שאלה ופיקדון פרק ה

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שאלה ופיקדון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת שְׁאֵלָה וּפִקָּדוֹן פֵּרֶק ה

א מִי שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁלַּעֲנִיִּים אוֹ שֶׁלְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וּפָשַׁע בָּהֶם וְנִגְנְבוּ--פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "לִשְׁמֹר" (שמות כב,ו), וְלֹא לְחַלַּק לָעֲנִיִּים; וַהֲרֵי הוּא מָמוֹן שְׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים. אַפִלּוּ בָּאוּ עָלָיו גַּנָּבִים, וְקָדַם וְהִצִּיל עַצְמוֹ בִּמְמוֹן הַשְּׁבוּיִים--פָּטוּר: אֵין לָךְ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים גָּדוֹל מִזֶּה.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין זֶה הַמָּמוֹן הַמֻּפְקָד לַעֲנִיֵּי מָקוֹם זֶה, אוֹ לִשְׁבוּיִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם הָיָה לַעֲנִיִּים אֵלּוּ אוֹ לִשְׁבוּיִים אֵלּוּ, וַהֲרֵי הוּא קָצוּץ לָהֶן--הֲרֵי זֶה מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִין; וִישַׁלַּם אִם פָּשַׁע, אוֹ יִשָּׁבַע שֶׁלֹּא פָשַׁע, כְּדֶרֶךְ כָּל הַשּׁוֹמְרִים.

ג [ב] הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ מָמוֹן אוֹ כֵּלִים חֲשׁוּבִין, וּבָאוּ עָלָיו גַּנָּבִים, וְקָדַם וְנָתַן לָהֶם הַפִּקָּדוֹן לְהַצִּיל עַצְמוֹ--אִם הָיָה אָמוּד שְׁהוּא בַּעַל מָמוֹן--חַיָּב: שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁבִּגְלָלוֹ בָּאוּ הַגַּנָּבִים, וְנִמְצָא זֶה הִצִּיל עַצְמוֹ בִּמְמוֹן חֲבֵרוֹ. וְאִם אֵינוּ אָמוּד--חֶזְקָתוֹ שֶׁלֹּא בָאוּ אֵלָא לְשֵׁמַע הַפִּקָּדוֹן, וּפָטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ד [ג] הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת, וּבָאוּ גַּנָּבִים וּגְנָבוּם בְּפָנָיו, וְאִלּוּ הָיָה צוֹוֵחַ, הָיוּ בָּאִין בְּנֵי אָדָם וּמַצִּילִין אוֹתָן--הוֹאִיל וְלֹא צָוַח--הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלַּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה [ד] שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מֵאָה וְזֶה מָאתַיִם, וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אוֹמֵר אֲנִי הוּא שֶׁהִפְקַדְתִּי הַמָּאתַיִם, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ--יִשָּׁבַע כָּל אֶחָד מֵהֶן שֶׁהִפְקִיד מָאתַיִם כְּדִין כָּל נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, וְיִתֵּן מָאתַיִם לְזֶה וּמָאתַיִם לְזֶה; וְיַפְסִיד מֵאָה מִבֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא פּוֹשֵׁעַ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שֵׁם כָּל אֶחָד, עַל כִּיס שֶׁלּוֹ.

ו לְפִיכָּךְ אִם הֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד, הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וּבָאוּ וְתָבְעוּ, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר הַמָּאתַיִם שֶׁלִּי--נוֹתֵן מֵאָה לְזֶה וּמֵאָה לְזֶה; וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ עַד לְעוֹלָם, אוֹ עַד שֶׁיּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי שְׁאֵין אַתֶּם מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה, וַהֲבֵאתֶם בְּכֶרֶךְ אֶחָד, לֹא הִטְרַחְתִּי עַצְמִי לֵידַע וְלִזְכֹּר תָּמִיד, מִי בַּעַל הַמֵּאָה וּמִי בַּעַל הַמָּאתַיִם.

ז וְכֵן אִם הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֲנִי הוּא בַּעַל הַגָּדוֹל--יִשָּׁבְעוּ שְׁנֵיהֶם; וְיִתֵּן הַגָּדוֹל לְאֶחָד מֵהֶם, וּדְמֵי הַגָּדוֹל לַשֵּׁנִי, וְיִשָּׁאֵר לוֹ הַקָּטָן. וְאִם הֱבִיאוּם כְּאֶחָד בְּכֶרֶךְ אֶחָד--נוֹתֵן הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָּטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ, עַד שֶׁיּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד לְעוֹלָם.

ח וְכֵן מִי שֶׁתְּבָעוּהוּ שְׁנַיִם, זֶה אוֹמֵר אֲנִי הוּא בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי הוּא, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר אֶחָד מִכֶּם הוּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא--יְשַׁלַּם לִשְׁנֵיהֶם.

ט וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אֵצֶל רוֹעֶה, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמִי הָיְתָה--יְשַׁלַּם לִשְׁנֵיהֶם. וְאִם הִפְקִידוּ בְּעֶדְרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ--מַנִּיחַ הַבְּהֵמָה בֵּינֵיהֶם, וּמִסְתַּלֵּק; וְתִהְיֶה מֻנַּחַת, עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ לַחְלֹק אוֹתָהּ.

י [ה] הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יְעָרְבֵם עִם פֵּרוֹתָיו. עָבַר וְעֵרְבָן--יְחַשַּׁב כַּמָּה הָיוּ פֵּרוֹתָיו, וְכַמָּה הָיָה הַפִּקָּדוֹן, וְיִרְאֶה כַּמָּה חָסֵר הַכֹּל, וִיחַשַּׁב חֶסְרוֹן הַפִּקָּדוֹן; וְיִתֵּן לוֹ, אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע.

יא נִסְתַּפַּק מֵהֶן, וְלֹא יָדַע כַּמָּה נִסְתַּפַּק--יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת לְחִטִּים וּלְאֹרֶז קָלוּף, אַרְבַּעַת קַבִּין וּמֶחְצָה לְכָל כּוֹר; לִשְׂעוֹרִים וּלְדֹחַן, תִּשְׁעַת קַבִּין לְכָל כּוֹר; לְכֻסְּמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן בְּגִבְעוֹלָיו וּלְאֹרֶז שְׁאֵינוּ קָלוּף, שָׁלוֹשׁ סְאִין לְכָל כּוֹר. וְכַמִּדָּה הַזֹּאת, לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁמָּדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן, וְהִחְזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן. אֲבָל אִם מָדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן, וְהִחְזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים--אֵינוּ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שְׁהֶן מוֹתִירוֹת.

יג וְכֵן מוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת, לַיַּיִן; וּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין שֶׁמֶן לְמֵאָה לוֹג, מֵהֶן לוֹג וּמֶחְצָה שְׁמָרִים וְלוֹג וּמֶחְצָה בֶּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוּ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים; וְאִם הָיוּ הַקַּנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוּ מוֹצִיא לוֹ בֶּלַע.

יד [ו] הִפְקִיד אֶצְלוֹ פֵּרוֹת שְׁאֵינָן מְדוּדִין, וְעֵרְבָן עִם פֵּרוֹתָיו וְלֹא מְדָדָן--הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ. בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ הָיוּ, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ--יְשַׁלַּם בְּלֹא שְׁבוּעָה: שֶׁהֲרֵי חִיַּב עַצְמוֹ בְּתַשְׁלוּמִין, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא חַיָּב; וְנִמְצָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע. וּכְזֶה הוֹרוּ רִבּוֹתַי, רִבִּי יוֹסֵף הַלֵּוִי וְרִבּוֹ.

טו וְכֵן כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיַּב לְשַׁלַּם, וְאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה דָּמִים אֲנִי חַיָּב לְשַׁלַּם, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים אָנוּ יוֹדְעִין, וְכָּךְ וְכָּךְ הָיָה שׁוֹוֶה--יִטְּלוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה: וְהוּא שֶׁיִּטְעֲנוּ, דָּבָר שְׁהֶן אֲמוּדִין בּוֹ; וְיֵשׁ לַשּׁוֹמֵר לְהַחְרִים עַל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ.

טז וּמְנַיִן שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא: הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ כִּיס מָלֵא זְהוּבִים, וּפָשַׁע בּוֹ, הַבְּעָלִים אוֹמְרִים מָאתַיִם דֵּינָר הָיוּ בּוֹ, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר וַדַּאי שֶׁהָיָה בּוֹ דֵּינָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ; נִמְצָא זֶה כְּטוֹעֵן מָאתַיִם, וְהוֹדָה לוֹ בְּמִקְצָת וְאָמַר הַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ, שְׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

יז [ז] מֵת אָבִיו, וְהִנִּיחַ לוֹ שַׂק צָרוּר, וְהִפְקִידוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וּפָשַׁע בּוֹ--הַמַּפְקִיד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָיָה בּוֹ, שֶׁמֶּא מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בּוֹ, וְכֵן הַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְשַׁלַּם, שֶׁמֶּא זְכוֹכִית הָיָה מָלֵא--שׁוּרַת הַדִּין בֵּינֵיהֶן: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּטְעָנָה זוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר בְּתַקָּנַת חֲכָמִים, שְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְיִכְלֹל בִּשְׁבוּעָתוֹ שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי, שֶׁהָיָה בּוֹ יָתֵר עַל שׁוֹוֶה כָּךְ וְכָּךְ; וִישַׁלַּם מַה שֶׁהוֹדָה בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יח מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד שַׂק צָרוּר אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וּפָשַׁע בּוֹ--הַמַּפְקִיד אוֹמֵר חֲלִי זָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן הָיוּ בּוֹ, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁמֶּא סִיגִים אוֹ חוֹל הָיָה בּוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, יִשָּׁבַע בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְיִטֹּל; וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן דָּבָר שְׁהוּא אָמוּד בּוֹ, אוֹ שְׁהוּא אָמוּד לְהַפְקִידוֹ אֶצְלוֹ. וְלָמָּה נִשְׁבָּע כָּאן בַּעַל הַפִּקָּדוֹן: לְפִי שְׁאֵין הַשּׁוֹמֵר מְחֻיָּב שְׁבוּעָה--שֶׁאַפִלּוּ הוֹדָה וְאָמַר בָּרִיא לִי שֶׁהָיָה מָלֵא סִיגִים, וְהַמַּפְקִיד אוֹמֵר מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ, הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר, כְּמִי שֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. וּבְהִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן, יִתְבָּאֲרוּ עִיקָרֵי הַדְּבָרִים.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שאלה ופיקדון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?