משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות שכירות פרק ג

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שכירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׂכִירוּת פֵּרֶק ג

א שׁוֹמֵר שֶׁטָּעַן שֶׁנֶּאֱנַס אֹנֶס גָּדוֹל, כְּגוֹן שְׁבוּרָה וּמֵתָה--אִם נֶאֱנַס בִּמְקוֹם שֶׁהָעֵדִים מְצוּיִין שָׁם--מַצְרִיכִין אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה עַל טְעָנָתוֹ שֶׁנֶּאֱנַס, וְיִפָּטֵר אַף מִשְּׁבוּעָה. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה--יְשַׁלַּם, שֶׁנֶּאֱמָר "אֵין רֹאֶה. שְׁבֻעַת ה', תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (שמות כב,ט-י): הַא בִּמְקוֹם שֶׁאִפְשָׁר לְהָבִיא רְאָיָה, אֵין שָׁם שְׁבוּעָה; אֵלָא אוֹ יָבִיא רְאָיָה, אוֹ יְשַׁלַּם.

ב אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנֶּאֱנַס בִּמְקוֹם שְׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין שָׁם--אֵין מַצְרִיכִין אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה, אֵלָא יִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱנַס וְיִפָּטֵר. וְאִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא פָשַׁע, נִפְטָר אַף מִן הַשְּׁבוּעָה.

ג מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִעְבִיר חָבִית שֶׁלְּיַיִן בְּשָׂכָר, וְשִׁבְּרָהּ בַּשּׁוּק שֶׁלִּמְחוֹזָה. וּבָאוּ לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ, שׁוּק זֶה שֶׁטָּעַנְתָּ שֶׁנִּשְׁבְּרָה בּוֹ הֶחָבִית--בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין שָׁם: אוֹ תָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא פָשַׁעְתָּ אֵלָא נִתְקַלְתָּ וְנָפַלְתָּ, אוֹ תְּשַׁלַּם דָּמֶיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ד [ב] הַמַּעְבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּשָׂכָר, וְנִשְׁבְּרָה--דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיְּשַׁלַּם: שְׁאֵין זֶה אֹנֶס גָּדוֹל, וַהֲרֵי הַשְּׁבִירָה כִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה שְׁהוּא חַיָּב בָּהֶן. אֲבָל תִּקְּנוּ חֲכָמִים, שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָשַׁע בָּהּ--שְׁאִם אַתָּה אוֹמֵר יְשַׁלַּם, אֵין לָךְ אָדָם שֶׁיַּעְבִיר חָבִית לַחֲבֵרוֹ; לְפִיכָּךְ עָשׂוּ שְׁבִירַת הֶחָבִית, כְּמִיתַת הַבְּהֵמָה וּשְׁבִירָתָהּ.

ה וְעוֹד תִּקְּנוּ בְּדָבָר זֶה, שְׁאִם נָשְׂאוּ אוֹתָהּ שְׁנַיִם בְּמוֹט, וְנִשְׁבְּרָה--מְשַׁלְּמִין חֲצִי דָּמֶיהָ: הוֹאִיל וּמַשּׂאוּי זֶה גָּדוֹל לְגַבֵּי אֶחָד וְקַל לְגַבֵּי שְׁנַיִם, הֲרֵי הוּא כְּאֹנֶס וְאֵינוּ אֹנֶס, וּמְשַׁלְּמִין מֶחְצָה, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁלֹּא פָשְׁעוּ בָּהּ.

ו נִשְׁבְּרָה בִּמְקוֹם שְׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין--נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא שִׁבְּרוּהָ בִּפְשִׁיעָה, וּמְשַׁלְּמִין חֲצִי דָּמֶיהָ: שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לְכָל אֶחָד לְהַעְבִיר, אֵלָא מַשּׂאוּי שֶׁיָּכוֹל לְהַעְבִירוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ז מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָאֶחָד שֶׁהִעְבִיר חָבִית גְּדוֹלָה, שְׁאֵין דֶּרֶךְ כָּל הַסַּבָּלִים לְהַעְבִירָהּ--שְׁהוּא פּוֹשֵׁעַ; וְאִם נִשְׁבְּרָה מִיָּדוֹ, מְשַׁלֵּם הַכֹּל.

ח [ג] הַסַּבָּל שֶׁשִּׁבַּר חָבִית שֶׁלְּיַיִן לַחֶנְוָנִי, וְנִתְחַיַּב לְשַׁלַּם, וַהֲרֵי הִיא שׁוֹוָה בְּיוֹם הַשּׁוּק אַרְבָּעָה, וּבִשְׁאָר הַיָּמִים שְׁלוֹשָׁה--אִם הִחְזִירוּ בְּיוֹם הַשּׁוּק, חַיָּבִין לְהַחְזִיר חָבִית שֶׁלְּיַיִן אוֹ יְשַׁלְּמוּ לוֹ אַרְבָּעָה: וְהוּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יַיִן, לִמְכֹּר בְּיוֹם הַשּׁוּק; אֲבָל אִם הָיָה לוֹ יַיִן, מַחְזִירִין לוֹ שְׁלוֹשָׁה. הִחְזִירוּ לוֹ בִּשְׁאָר הַיָּמִים, מַחְזִירִין לוֹ שְׁלוֹשָׁה. וּמְנַכִּין לוֹ בְּכָל זְמָן, טֹרַח שֶׁהָיָה טוֹרֵחַ בִּמְכִירָתָהּ, וּפְגָם הַנֶּקֶב שֶׁהָיָה נוֹקֵב הֶחָבִית; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט [ד] רוֹעֶה שֶׁבָּאוּ זְאֵבִים, וְטָרְפוּ מִמֶּנּוּ--אִם הָיָה זְאֵב אֶחָד--אֵין זֶה אֹנֶס, אַפִלּוּ בְּשָׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים. וְאִם הָיוּ שְׁנֵי זְאֵבִים, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. שְׁנֵי כְּלָבִים--אֵינָן אֹנֶס, אַפִלּוּ בָּאוּ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת; הָיוּ יָתֵר עַל שְׁנַיִם, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. לִסְטִיס אֶחָד מְזֻיָּן, הֲרֵי הוּא אֹנֶס. וְאַפִלּוּ הָיָה הָרוֹעֶה מְזֻיָּן, וּבָא לוֹ לִסְטִיס אֶחָד מְזֻיָּן--הֲרֵי זֶה אֹנֶס, שְׁאֵין הָרוֹעֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ כַּלִּסְטִיס.

י הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלַס וְהַנָּחָשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ אֻנְסִין. אֵימָתַי, בִּזְמָן שֶׁבָּאוּ מֵאֵלֵיהֶן; אֲבָל אִם הוֹלִיכָם לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים--אֵין אֵלּוּ אֻנְסִין, וְחַיָּב לְשַׁלַּם.

יא [ה] רוֹעֶה שֶׁמָּצָא גַּנָּב, וְהִתְחִיל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ שְׁאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ, הֲרֵי אָנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְכָּךְ וְכָּךְ רוֹעִים אֲנַחְנוּ וְכָּךְ וְכָּךְ כְּלֵי מִלְחָמָה יֵשׁ לָנוּ, וּבָא אוֹתוֹ הַלִּסְטִיס וְנִצְּחוֹ וְלָקַח מֵהֶן--הֲרֵי הָרוֹעֶה חַיָּב: שֶׁאֶחָד הַמּוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמָה לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים, אוֹ הַמֵּבִיא אֶת הַלִּסְטִים בְּהִתְגָּרוּתוֹ לִמְקוֹם הַבְּהֵמָה.

יב [ו] רוֹעֶה שֶׁהָיָה לוֹ לְהַצִּיל הַטְּרֵפָה אוֹ הַשְּׁבוּיָה בְּרוֹעִים אֲחֵרִים וּבְמַקְלוֹת, וְלֹא קָרָא רוֹעִים אֲחֵרִים וְלֹא הֵבִיא מַקְלוֹת לְהַצִּיל--הֲרֵי זֶה חַיָּב, אֶחָד שׁוֹמֵר חִנָּם וְאֶחָד שׁוֹמֵר שָׂכָר: אֵלָא שֶׁשּׁוֹמֵר חִנָּם קוֹרֶא רוֹעִים, וּמֵבִיא מַקְלוֹת בְּחִנָּם; וְאִם לֹא מָצָא, פָּטוּר. אֲבָל שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׂכֹּר הָרוֹעִים וְהַמַּקְלוֹת, עַד כְּדֵי דְּמֵי הַבְּהֵמָה כְּדֵי לְהַצִּיל; וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ שְׂכָרָן מִבַּעַל הַבַּיִת. וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, וְהָיָה לוֹ לִשְׂכֹּר וְלֹא שָׂכָר--הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב.

יג [ז] רוֹעֶה שֶׁטָּעַן שֶׁהִצַּלְתִּי עַל יְדֵי רוֹעִים בְּשָׂכָר--נִשְׁבָּע, וְנוֹטֵל מַה שֶׁטָּעַן: שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן, אֵלָא עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן; וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר נִטְרְפָה, וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין.

יד [ח] רוֹעֶה שֶׁהִנִּיחַ עֶדְרוֹ, וּבָא לָעִיר, בֵּין בְּעֵת שֶׁדֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס, וּבֵין בְּעֵת שְׁאֵין דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס, וּבָאוּ זְאֵבִים וְטָרְפוּ, אֲרִי וְדָרַס--אֵין אוֹמְרִים, אִלּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל; אֵלָא אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל, אַפִלּוּ עַל יְדֵי רוֹעִים וּמַקְלוֹת--חַיָּב; וְאִם לָאו, פָּטוּר; וְאִם אֵין הַדָּבָר יָדוּעַ, חַיָּב לְשַׁלַּם.

טו [ט] מֵתָה הַבְּהֵמָה כְּדַרְכָּהּ--הֲרֵי זֶה אֹנֶס, וְהָרוֹעֶה פָּטוּר. סִגְּפָהּ, וּמֵתָה--אֵינוּ אֹנֶס. תְּקָפַתּוּ וְעָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין, וּתְקָפַתּוּ וְנָפְלָה--הֲרֵי זֶה אֹנֶס. הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין, אוֹ שֶׁעָלְתָה מֵאֵלֶיהָ, וְהוּא יָכוֹל לְמָנְעָהּ, וְלֹא מְנָעָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁתְּקָפַתּוּ, וְנָפְלָה וּמֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה--חַיָּב: שֶׁכָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה, וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס--חַיָּב.

טז וְכֵן רוֹעֶה שֶׁהִעְבִיר הַבְּהֵמוֹת עַל הַגֶּשֶׁר, וְדָחֲפָה אַחַת מֵהֶן לַחֲבִרְתָּהּ, וְנָפְלָה לְשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר--הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַעְבִירָן אַחַת אַחַת: שְׁאֵין הַשּׁוֹמֵר נוֹטֵל שָׂכָר, אֵלָא לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה; וְהוֹאִיל וּפָשַׁע בַּתְּחִלָּה, וְהִעְבִירָן כְּאַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱנַס בַּסּוֹף בְּעֵת הַנְּפִילָה, הֲרֵי הוּא חַיָּב.

יז [י] פָּשַׁע בָּהּ, וְיָצַאת לַאֲגַם וּמֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ--פָּטוּר, שְׁאֵין יְצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ שֶׁתָּבוֹא לִידֵי אֹנֶס זֶה: הוֹאִיל וּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, מַה לִי בְּבֵית שׁוֹמֵר, מַה לִי בַּאֲגַם. אֲבָל אִם גְּנָבָהּ גָּנַב מֵהָאֲגַם, וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ בְּבֵית הַגַּנָּב--הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר חַיָּב, אַף עַל פִּי שְׁהוּא שׁוֹמֵר חִנָּם: שֶׁאַפִלּוּ לֹא מֵתָה, הֲרֵי הִיא אָבְדָה בְּיַד הַגַּנָּב, וִיצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ לְהִגָּנֵב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות שכירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?