משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות עבדים פרק ה

משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת עֲבָדִים פֵּרֶק ה

א עֶבֶד כְּנַעֲנִי--נִקְנֶה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה: נִקְנֶה בַּכֶּסֶף, אוֹ בַּשְּׁטָר, אוֹ בַּחֲזָקָה, אוֹ בַּחֲלִיפִין, אוֹ בִּמְשִׁיכָה; וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּכֶּסֶף, אוֹ בַּשְּׁטָר, אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים. וְעֶבֶד קָטָן--הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה, וְנִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה כִּמְשִׁיכַת הַבְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה, כָּל הַדְּרָכִים שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בָּהֶן.

ב כֵּיצַד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּכֶּסֶף: כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶחָד לְרִבּוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ, עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא עַבְדָּךְ בָּהֶם לְחֵרוּת--כֵּיוָן שֶׁקִּבַּל הָרָב הַכֶּסֶף אוֹ שׁוֹוֶה כֶּסֶף, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת. וְאֵינוּ צָרִיךְ דַּעַת הָעֶבֶד--שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ, וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

ג וְכֵן אִם נָתַן אֶחָד לָעֶבֶד מָעוֹת וְאָמַר לוֹ, עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת--אִם רָצָה הָאָדוֹן וְקִבַּל הַמָּעוֹת, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת; וְאִם לֹא רָצָה, לֹא קָנָה הָעֶבֶד הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ, אֵלָא עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת. וְאֶחָד הַכֶּסֶף אוֹ שׁוֹוֶה כֶּסֶף, בֵּין לִקְנוֹתוֹ בֵּין לְהַקְנוֹת עַצְמוֹ לוֹ.

ד [ג] כֵּיצַד בַּשְּׁטָר: כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס, הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין, אוֹ הֲרֵי אַתָּה שֶׁלְּעַצְמָךְ, אוֹ אֵין לִי עֲסָק בָּךְ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁזֶּה הוּא גּוּפוֹ שֶׁלְּגֶט שִׁחְרוּר, וּמָסַר לוֹ אֶת הַשְּׁטָר בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ שֶׁהָיוּ הָעֵדִים חֲתוּמִים בּוֹ וּמָסְרוּ לוֹ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ--הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי גִטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאַחַת.

ה אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא בִּכְתָב, הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין, הֲרֵי אַתָּה שֶׁלְּעַצְמָךְ--אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִיד עָלָיו עֵדִים בְּבֵית דִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ--עֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרַר: שְׁאֵין הָעֶבֶד יוֹצֶא לְחֵרוּת, אֵלָא בַּכֶּסֶף אוֹ בַּשְּׁטָר אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים. וְהַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ--הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, לֹא אָמַר כְּלוּם.

ו [ד] כֵּיצַד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים: הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּכַוָּנָה, וְחִסְּרוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֵבָרִים שְׁאֵינָן חוֹזְרִין--יָצָא לְחֵרוּת, וְצָרִיךְ גֶּט שִׁחְרוּר. אִם כֵּן לָמָּה לֹא נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה אֵלָא "שֵׁן" (שמות כא,כז) וְ"עַיִן" (שמות כא,כו), לָדוּן מֵהֶן: מַה שֵׁן וְעַיִן, מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין--אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי שְׁאֵינוּ חוֹזֵר, יָצָא הָעֶבֶד בּוֹ לְחֵרוּת.

ז אֲבָל הַמְּסָרֵס עַבְדּוֹ בַּבֵּיצִים, אוֹ הַחוֹתֵךְ לְשׁוֹנוֹ--אֵינוּ יוֹצֶא לְחֵרוּת, שְׁאֵינָן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי. וְכֵן הַמַּפִּיל שֵׁן הַקָּטָן--אֵינוּ יוֹצֶא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לַחְזֹר.

ח [ה] אֵין יוֹצֶא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים אֵלָא עֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנָן בְּמִקְצַת מִצְווֹת; אֲבָל עֶבֶד שְׁהוּא בְּגֵיוּתוֹ, אֵינוּ יוֹצֶא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

ט וְאֵלּוּ הֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים שְׁאֵינָן חוֹזְרִין--אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם עֶשְׂרִים, רָאשֵׁי הָאָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה; אֲבָל הָעֵינַיִם וְהַשִּׁנַּיִם, הֲרֵי הֶן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. [ו] הָיְתָה לוֹ אֶצְבָּע יְתֵרָה, וַחֲתָכָהּ--אִם נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד, עֶבֶד יוֹצֶא בָּהּ לְחֵרוּת.

י הָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה, וַחֲטָטָהּ--עֶבֶד יוֹצֶא בָּהּ לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר. וְהוּא הַדִּין לְאֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁהָיָה בָּטֵל, וְאֵינוּ עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה--שְׁאִם חֲתָכוֹ, הֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר וְיָצָא לְחֵרוּת.

יא [ז] הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ--עֶבֶד יוֹצֶא בָּהֶן לְחֵרוּת; הִכָּהוּ כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוּ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוּ שׁוֹמֵעַ--אֵין עֶבֶד יוֹצֶא בָּהֶן לְחֵרוּת.

יב [ח] הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְחִסַּר מְאוֹרָהּ, עַל שִׁנּוֹ וְנִדְנְדָה--אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶם, אֵינוּ יוֹצֶא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו, יָצָא לְחֵרוּת. [ט] הָיְתָה עֵינוֹ כֵּהָה וְחָסֵר מְאוֹרָהּ, אוֹ שִׁנּוֹ נוֹדֶדֶת, וְהִכָּהוּ הָאָדוֹן וְהִפִּיל הַשֵּׁן הַנּוֹדֶדֶת, אוֹ סִמָּה הָעַיִן הַכֵּהָה--אִם הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר כָּל שְׁהוּא, יָצָא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו, לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

יג [י] הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבָת יָדוֹ, וְסוֹפָהּ לַחְזֹר--אֵינוּ יוֹצֶא לְחֵרוּת. תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ, וְדִלְדַּל בּוֹ עֶצֶם מִן הַלֶּחִי--יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי בִּטַּל מַעֲשֵׂה הַשִּׁנַּיִם הַקְּבוּעִים בְּאוֹתוֹ הָעֶצֶם.

יד [יא] הִפִּיל שִׁנּוֹ אוֹ סִמָּה עֵינוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה--כְּגוֹן שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִבְהֵמָה, וְנָפְלָה בָּעֶבֶד וְהִפִּילָה שִׁנּוֹ אוֹ חָתְכָה אֶצְבָּעוֹ--לֹא יָצָא לְחֵרוּת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ-שֵׁן אֲמָתוֹ, יַפִּיל" (שמות כא,כז), עַד שֶׁיִּתְכַּוַּן. [יב] הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ, וְסִמָּה עֵין הָעֹבֶר שֶׁבְּמֵעֶיהָ--לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע דָּבָר שֶׁיִּתְכַּוַּן לוֹ.

טו [יג] הָיָה רִבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ כְּחֹל לִי עֵינִי וְסִמְּאָהּ, חֲתֹר לִי שִׁנִּי וְהִפִּילָהּ--שִׂחַק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵרוּת: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְהַזִּיק, הֲרֵי נִתְכַּוַּן לִנְגֹּעַ בְּאֵבַרֵי הָעֶבֶד וּלְסַכַּן בָּהֶן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיְתָה שֵׁן הָעֶבֶד כּוֹאֶבֶת, וְהָיָה רִבּוֹ אֻמָּן, וַעֲקָרָהּ לוֹ--שֶׁהֲרֵי יָצָא לְחֵרוּת.

טז [יד] הַמַּפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ, וְסִמָּה אֶת עֵינוֹ--הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת בְּשִׁנּוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז [טו] מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, וְעֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין--אֵינוּ יוֹצֶא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לְפִי שְׁאֵינוּ מְיֻחָד לְרִבּוֹ שֶׁחָבַל בּוֹ. [טז] עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל--יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, אִם חִסְּרָן הַבַּעַל; אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. וְעַבְדֵי מְלוֹג--אֵינָן יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לֹא אִם הִפִּילָן הַבַּעַל, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בָּהֶם אֵלָא פֵּרוֹת, וְלֹא אִם הִפִּילָה אוֹתָן הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ.

יח [יז] יְצִיאַת הָעֶבֶד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, וְאֵין דָּנִין בּוֹ אֵלָא בֵּית דִּין סְמוּכִין, מִפְּנֵי שְׁהוּא קְנָס; לְפִיכָּךְ עֶבֶד שֶׁאָמַר לְרִבּוֹ הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי, וְסִמִּיתָ אֶת עֵינִי, וְהָאָדוֹן אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי זֶה--פָּטוּר: שְׁאִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, אֵינוּ חַיָּב לְהוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת בְּלֹא עֵדִים, שֶׁהַמּוֹדֶה בַּקְּנָס, פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת גְּנֵבָה: שֶׁכָּל מוֹדֶה בַּקְּנָס, פָּטוּר מִלְּשַׁלְּמוֹ.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?