משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות עבדים פרק ב

משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת עֲבָדִים פֵּרֶק ב

א עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין, נִקְנֶה בַּכֶּסֶף; וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, נִקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבְשׁוֹוֶה כֶּסֶף וּבַשְּׁטָר. כֵּיצַד בַּשְּׁטָר--כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס הֲרֵינִי מָכוּר לָךְ, הֲרֵינִי קָנוּי לָךְ, וְנוֹתֵן לוֹ הַשְּׁטָר.

ב מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין--עוֹבֵד שֵׁשׁ שָׁנִים מִיּוֹם מְכִירָתוֹ, וּבִתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁלּוֹ יֵצֵא בֶּן חוֹרִין. וְאִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּכְלַל הַשֵּׁשׁ, הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בָּהּ; אֲבָל אִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת יוֹבֵל, אַפִלּוּ נִמְכַּר שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל--הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת . . ." (ויקרא כה,יג).

ג הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְיָתֵר עַל שֵׁשׁ; הֲרֵי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים, אוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל, אַפִלּוּ אַחַר שָׁנָה--הֲרֵי זֶה יֵצֵא בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "עַד-שְׁנַת הַיֹּבֵל, יַעֲבֹד עִמָּךְ" (ויקרא כה,מ).

ד אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וּבָרַח--חַיָּב לְהַשְׁלִים שָׁנָיו; וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל, יֵצֵא לְחֵרוּת. [ה] חָלָה, בֵּין שֶׁחָלָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה אוֹ שֶׁחָלָה חֳלָאִים מְקֻטָּעִים--אִם הַכֹּל פָּחוּת מֵאַרְבַּע שָׁנִים, עוֹלִין לוֹ לְמִנְיָן שֵׁשׁ; אֲבָל אִם חָלָה אַרְבַּע--חַיָּב לְהַשְׁלִים כָּל יְמֵי הַחֹלִי, שֶׁנֶּאֱמָר "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב" (ויקרא כה,מ). וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל, יֵצֵא.

ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין יְמֵי הַחֹלִי, בְּשֶׁהָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד, שְׁאֵינוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד, אֵלָא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה מְעַט--אַפִלּוּ חָלָה כָּל שֵׁשׁ, עוֹלִין לוֹ.

ו הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לַגּוֹי--אִם לֹא נִפְדָּה, אֵינוּ יוֹצֶא אֵלָא בַּיּוֹבֵל: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-לֹא יִגָּאֵל, בְּאֵלֶּה--וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל, הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה,נד).

ז הַנִּמְכָּר לַגּוֹי--אִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִגְאֹל עַצְמוֹ, קְרוֹבָיו פּוֹדִין אוֹתוֹ; וְהַקָּרוֹב הַקָּרוֹב קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמָר "אוֹ-דֹדוֹ אוֹ בֶן-דֹּדוֹ, יִגְאָלֶנּוּ . . ." (ויקרא כה,מט). וּבֵית דִּין כּוֹפִין אֶת קְרוֹבָיו לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִטָּמַע בַּגּוֹיִים. לֹא פָדוּהוּ קְרוֹבָיו, אוֹ שְׁאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת--מִצְוָה בְּיַד כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִפְדּוֹתוֹ; וּבֵין שֶׁפָּדוּהוּ קְרוֹבִים, בֵּין שֶׁפָּדָהוּ שְׁאָר אָדָם--יֵצֵא לְחֵרוּת.

ח וְיֵשׁ לוֹ לִלְווֹת וְלִגְאֹל עַצְמוֹ מִיַּד הַגּוֹי, וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֲבָל הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל--אֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתוֹ, וְאֵינוּ לוֹוֶה וְגוֹאֵל, וְאֵינוּ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֵלָא כֵּיצַד דִּינוֹ--אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִתֵּן כְּפִי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת, נוֹתֵן וְיוֹצֶא; וְאִם לָאו, לֹא יֵצֵא.

ט [ח] אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לַגּוֹי, וְאֶחָד שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין--הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ פִּדְיוֹנוֹ, וְיוֹצֶא. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁמְּכָרוּהוּ בְּשִׁשִּׁים דֵּינָר, וְעָבַד אַרְבַּע שָׁנִים, וּמָצְאָה יָדוֹ--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן עֶשְׂרִים דֵּינָר לַאֲדוֹנָיו, וְיֵצֵא לְחֵרוּת. וְכֵן אִם מָכַר עַצְמוֹ בְּאַרְבָּעִים דֵּינָר לְעֶשֶׂר שָׁנִים--הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ אַרְבָּעָה דֵּינָרִין לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד, וְנוֹתֵן הַנִּשְׁאָר כֶּסֶף אוֹ שׁוֹוֶה כֶּסֶף, וְיוֹצֶא.

י וְכֵן הַנִּמְכָּר לַגּוֹי--מְחַשֵּׁב הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִּשְׁאָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "וְחִשַּׁב, עִם-קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל" (ויקרא כה,נ). כֵּיצַד: מָכַר עַצְמוֹ בְּמֵאָה וְנִשְׁאָר לַיּוֹבֵל בְּשָׁעַת מְכִירָה עֶשֶׂר שָׁנִים--מְחַשֵּׁב עֶשֶׂר לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד, וְגוֹרֵעַ מִן הַדָּמִים; וּמֵשִׁיב הַשְּׁאָר כֶּסֶף, לֹא תְּבוּאָה וְלֹא כֵּלִים--שֶׁנֶּאֱמָר "כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ" (שם): בַּכֶּסֶף הוּא נִגְאָל מִיַּד הַגּוֹי, וְאֵינוּ נִגְאָל בְּשׁוֹוֶה כֶּסֶף.

יא [ט] כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ עִבְרִיָּה שֶׁיֵּצֵא בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, וְהִבְרִיא וְהוֹסִיפוּ דָּמָיו, אוֹ נִשְׂחַף וּפָחֲתוּ דָּמָיו--מְחַשְּׁבִין לוֹ לְהָקֶל עָלָיו. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁנִּמְכַּר בְּמֵאָה, וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שׁוֹוֶה מָאתַיִם--אֵינוּ מְחַשֵּׁב עִם אֲדוֹנָיו אֵלָא לְפִי מֵאָה. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם, וַהֲרֵי הוּא שׁוֹוֶה מֵאָה--מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת לְפִי מֵאָה.

יב [י] הַנִּמְכָּר לַגּוֹי--הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ לִגְאֹל עַצְמוֹ לַחֲצָאִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, פְּעָמִים יִהְיֶה לְהָקֶל וּפְעָמִים יִהְיֶה לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֶל: קָנָה אוֹתוֹ הַגּוֹי בְּמָאתַיִם, וְנִשְׂחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שׁוֹוֶה מֵאָה, וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים חֲצִי דָּמָיו, וְהִבְרִיא וַהֲרֵי הוּא שׁוֹוֶה מָאתַיִם--נוֹתֵן לוֹ מֵאָה שְׁהֶן חֲצִי דָּמָיו הַנִּשְׁאָר, וְיוֹצֶא. כֵּיצַד לְהַחְמִיר: קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם, וְנָתַן לוֹ חֲצִי דָּמָיו מֵאָה, וְנִשְׂחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שׁוֹוֶה מֵאָה--נוֹתֵן לוֹ חֲמִשִּׁים שְׁהֶן דְּמֵי חֶצְיוֹ הַנִּשְׁאָר, וְנִמְצָא שֶׁנָּתַן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אַף עַל פִּי שְׁהוּא עַתָּה שׁוֹוֶה מֵאָה.

יג [יא] הָרָב שֶׁמָּחַל לָעֶבֶד עַל הַכֶּסֶף שֶׁנִּשְׁאָר לוֹ לַעֲבֹד כְּנֶגְדוֹ--אֵינוּ מָחוּל, עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר שִׁחְרוּר. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁקָּנָהוּ בְּשִׁשִּׁים, וְעָבַד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, וְאָמַר לוֹ שְׁאָר הַדָּמִים מְחוּלִין לָךְ, לֵךְ לְדַרְכָּךְ--לֹא נִפְטָר מִשִּׁעְבּוּדוֹ, עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר.

יד [יב] אָדוֹן שֶׁמֵּת--אִם הִנִּיחַ בֵּן זָכָר--הֲרֵי הָעֶבֶד עוֹבֵד אֶת הַבֵּן עַד סוֹף הַשֵּׁשׁ, אוֹ עַד סוֹף הַשָּׁנִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לָהֶן, אוֹ עַד שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ יוֹבֵל, אוֹ עַד שֶׁיִּגָּרַע פִּדְיוֹנוֹ וְיִתֵּן הַשְּׁאָר.

טו אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר--הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת, וְאֵינוּ עוֹבֵד אֶת הַבַּת וְלֹא אֶת הָאָח; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵינוּ עוֹבֵד שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין. וְהַנִּמְכָּר לְגֵר צֶדֶק, אוֹ לַגּוֹי--אַפִלּוּ הַבֵּן אֵינוּ עוֹבֵד; אֵלָא כֵּיוָן שֶׁמֵּת הָאָדוֹן, יֵצֵא לְחֵרוּת.

טז נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁעֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בַּכֶּסֶף, אוֹ בַּשְּׁטָר. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים--בַּשָּׁנִים, אוֹ בַּיּוֹבֵל, אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטָר שִׁחְרוּר, אוֹ בְּמִיתַת הָאָדוֹן בְּלֹא בֵּן; וּבַגּוֹי אוֹ בַּגֵּר, אַפִלּוּ הִנִּיחַ בֵּן.

יז מִצְוָה לוֹמַר לוֹ צֵא בְּשָׁעַת יְצִיאָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁאִם לֹא יֹאמַר לוֹ, הֲרֵי הוּא יוֹצֶא בְּחִנָּם, וְאֵינוּ צָרִיךְ שְׁטָר. אַפִלּוּ חָלָה וְהוֹצִיא עָלָיו רִבּוֹ הוֹצָאוֹת--אֵינוּ חַיָּב לוֹ כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמָר "יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם" (שמות כא,ב).

משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?