משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה פרק ח

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה פֵּרֶק ח

א הַסּוֹמֶה אוֹ הַפִּסֵּחַ אוֹ הַגִּדֵּם, אוֹ הַחוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּעֵינוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ אוֹ בְּיָדוֹ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי הוּא כַּבָּרִיא לְכָל דָּבָר בְּמִמְכָּרוֹ וּמֶקָּחוֹ וּמַתְּנוֹתָיו. [ב] אֲבָל הַחוֹלֶה שֶׁתָּשַׁשׁ כּוֹחַ כָּל גּוּפוֹ, וְכָשַׁל מֵחֲמַת הַחֹלִי עַד שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַלַּךְ עַל רַגְלָיו בַּשּׁוּק, וַהֲרֵי הוּא נוֹפֵל עַל הַמִּטָּה--הוּא הַנִּקְרָא שְׁכִיב מְרַע, וּמִשְׁפְּטֵי מַתְּנוֹתָיו אֵינָן כְּמַתְּנַת הַבָּרִיא.

ב כֵּיצַד: שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָּךְ, וְלִתֵּן לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָּךְ, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת, בֵּין כָּתַב בֵּין לֹא כָתַב--זָכוּ הַכֹּל כְּשֶׁיָּמוּת בְּכָל מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם, וְאֵינוּ צָרִיךְ קִנְיָן: שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע, כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֶן.

ג וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ קוֹנָה אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶם, עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁלַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו, כְּשֶׁיֵּדַע שְׁאֵין דְּבָרָיו קַיָּמִים. [ג] לְפִיכָּךְ אִם אָמַר קְנוּ מִמֶּנִּי--אַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת קוֹנִין מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה הַקִּנְיָן אֵינוּ צָרִיךְ. [ד] וְאֵין שְׁכִיב מְרַע צָרִיךְ לוֹמַר אַתֶּם עֵדַי; אֵלָא כָּל הַשּׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, הֲרֵי זֶה עֵד: שְׁאֵין אָדָם מְשַׁטֶּה בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ.

ד [ה] שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה לִתֵּן מַתָּנָה לָעֹבֶר שֶׁבִּמְעֵי אִשְׁתּוֹ--זָכָה הָעֹבֶר, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ה [ו] אָמַר אִם יָלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר, יִטֹּל מָנֶה, וְאִם נְקֵבָה, מָאתַיִם--יָלְדָה זָכָר, נוֹטֵל מָנֶה; יָלְדָה נְקֵבָה, נוֹטֶלֶת מָאתַיִם; יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, הַזָּכָר נוֹטֵל מָנֶה וְהַנְּקֵבָה מָאתַיִם; יָלְדָה טֻמְטוֹם אוֹ אַנְדְּרֻגִּינוֹס, נוֹטֵל כַּפָּחוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם.

ו [ז] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמְרוּ לוֹ נְכָסָיו לְמִי, וְאָמַר לָהֶם דּוֹמֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, עַכְשָׁו שְׁאֵין לוֹ בֵּן אוֹ שְׁאֵין אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, נְכָסָיו לִפְלוֹנִי, וְנוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת--אַף עַל פִּי שֶׁהִפִּילָה אוֹ מֵת הַבֵּן אַחַר כָּךְ, אֵין מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה.

ז [ח] מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע אֵינָהּ קוֹנָה, אֵלָא לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן זוֹכֶה בַּדָּבָר שֶׁצִּוָּה לוֹ בֵּין מְקַרְקְעִין בֵּין מִטַּלְטְלִין, אֵלָא לְאַחַר מִיתָה. [ט] לְפִיכָּךְ מוֹצִיאִין לִכְתֻבַּת הָאִשָּׁה, וּלְמָזוֹן הָאַלְמָנָה וְהַבָּנוֹת מִיַּד אֵלּוּ שֶׁצִּוָּה לָהֶן, שֶׁהֲרֵי בְּמִיתָתוֹ נִתְחַיְּבוּ הַנְּכָסִים בַּכְּתֻבָּה וּבַמְּזוֹנוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁנָּתַן לָהֶם לֹא יִקְנוּ אֵלָא לְאַחַר מִיתָה.

ח [י] מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתוּב בָּהּ קִנְיָן, בֵּין הָיְתָה בְּמִקְצַת נְכָסָיו בֵּין הָיְתָה בְּכָל נְכָסָיו--חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא לֹא גָמַר לְהַקְנוֹתוֹ אֵלָא בַּשְּׁטָר; וְהוֹאִיל וּמַתָּנָה זוֹ לֹא תִקְנֶה אֵלָא לְאַחַר מִיתָה--אֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה, וַהֲרֵי הַמַּתָּנָה בְּטֵלָה. [יא] וְאִם קָנוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְיַפּוֹת כּוֹחַ הַמְּקַבֵּל, כְּגוֹן שֶׁכָּתוּב בָּהּ וְקָנִינוּ מִמֶּנּוּ מוּסָף עַל מַתָּנָה זוֹ--הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת.

ט [יב] שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר כִּתְבוּ וּתְנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ לוֹ--אֵין כּוֹתְבִין וְאֵין נוֹתְנִין: שֶׁמֶּא לֹא גָמַר לְהַקְנוֹתוֹ אֵלָא בַּשְּׁטָר, וְאֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה. [יג] וְאִם אָמַר כִּתְבוּ, כְּדֵי לְיַפּוֹת כּוֹחַ הַמְּקַבֵּל, כְּגוֹן שֶׁאָמַר תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי וְאַף כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לְאַחַר מִיתָה.

י [יד] שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו מַתָּנָה סְתָם, וְלֹא שִׁיַּר כְּלוּם--אִם עָמַד--חוֹזֵר, וְאַפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ, בֵּין שֶׁהִקְנָה כָּל נְכָסָיו לְאֶחָד, בֵּין שֶׁכְּתָבָם לִשְׁנַיִם: שֶׁאֻמְדַּן דַּעַת הוּא שֶׁלֹּא נָתַן זֶה הַכֹּל, אֵלָא וְנִתְכַּוַּן שֶׁלֹּא יִקְנוּ כְּלוּם אֵלָא לְאַחַר מוֹתוֹ.

יא [טו] שִׁיַּר כְּלוּם לְעַצְמוֹ, בֵּין קַרְקָע בֵּין מִטַּלְטְלִין--הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה בְּמִקְצָת, וּסְתָמָהּ כְּמַתְּנַת בָּרִיא שֶׁקּוֹנֶה מִזְּמָן הַכְּתִיבָה; לְפִיכָּךְ אֵינוּ חוֹזֵר: וְהוּא, שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ--שֶׁמַּתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת צְרִיכָה קִנְיָן, בֵּין עָמַד בֵּין לֹא עָמַד.

יב [טז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנָּתַן סְתָם: שֶׁהֲרֵי אָנוּ אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ וְאוֹמְרִין הוֹאִיל וּשִׁיַּר, לֹא נִתְכַּוַּן אֵלָא לְהַקְנוֹת לוֹ מֵחַיִּים בְּמַתְּנַת בָּרִיא. [יז] אֲבָל אִם נָתַן לוֹ הַמִּקְצָת בַּפֵּרוּשׁ בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע שְׁאֵינוּ קוֹנֶה אֵלָא לְאַחַר מִיתָה, אֵינוּ צָרִיךְ קִנְיָן, וְאִם עָמַד, חוֹזֵר; וְאִם לֹא עָמַד, קָנָה זֶה הַמִּקְצָת. וְאִם הָיָה בָּהּ קִנְיָן, לֹא קָנָה אֵלָא אִם כֵּן הָיָה מְיַפֶּה כּוֹחוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יג [יח] אַל תִּטְעֶה בִּשְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו, וּפֵרַשׁ שֶׁנָּתַן הַכֹּל מֵעַכְשָׁו וְהִקְנָה מֵחַיִּים, שְׁאֵין זוֹ מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, אֵלָא כִּשְׁאָר כָּל מַתְּנוֹת הַבְּרִיאִים: שְׁאִם הִגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיַד הַמְּקַבֵּל, אוֹ שֶׁקָּנוּ מִיַּד הַנּוֹתֵן--קָנָה הַכֹּל, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ.

יד [יט] הַנּוֹתֵן מַתָּנָה כִּשְׁהוּא שְׁכִיב מְרַע, וְכָתוּב בָּהּ בַּחַיִּים וּבַמָּוֶת, אוֹ מֵחַיִּים וּבַמָּוֶת, בֵּין בַּכֹּל בֵּין בְּמִקְצָת--הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהּ וּבַמָּוֶת, הֲרֵי זוֹ מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע: שֶׁזֶּה שֶׁכָּתַב בָּהּ וּבַמָּוֶת, שֶׁלֹּא יִקְנֶה אֵלָא לְאַחַר מִיתָה; וְזֶה שֶׁכָּתַב בָּהּ בַּחַיִּים, סִימָן לְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ שֶׁיִּחְיֶה מֵחֹלִי זֶה.

טו [כ] שְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן הַנְּכָסִים, שֶׁהַדָּבָר גָּלוּי שְׁהֶן כָּל נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ--הֲרֵי זוֹ כְּמַתָּנָה בְּמִקְצָת; וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ וְעָמַד, אֵינוּ חוֹזֵר. חוֹשְׁשִׁין אָנוּ, שֶׁמֶּא נִשְׁאֲרוּ לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים בִּמְדִינַת הַיָּם, עַד שֶׁיֹּאמַר כָּל נְכָסַי שְׁהֶן אֵלּוּ, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מֻחְזָק שְׁאֵין לוֹ נְכָסִים אֵלָא אֵלּוּ; וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מַתָּנָה בַּכֹּל.

טז [כא] שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, רוֹאִין: אִם כִּמְחַלֵּק כְּתָבָם--אִם מֵת, קָנוּ כֻּלָּן; עָמַד, חוֹזֵר בְּכֻלָּן. וְאִם כְּנִמְלָךְ אַחַר שֶׁשִּׁיַּר חָזַר וְכָתַב, וְחָזַר וְכָתַב, וְחָזַר וְכָתַב, וְקָנוּ מִיָּדוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד--מֵת, קָנוּ כֻּלָּן; עָמַד, אֵינוּ חוֹזֵר אֵלָא בָּאַחֲרוֹן, שֶׁהֲרֵי נָתַן לוֹ כָּל נְכָסָיו הַנִּשְׁאָרִים.

יז [כב] הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, וְעָמַד--חוֹזֵר בַּנְּכָסִים, וְאֵינוּ חוֹזֵר בָּעֶבֶד: שֶׁהֲרֵי יָצָא עָלָיו שֵׁם בֶּן חוֹרִין.

יח [כג] שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה מֵחֲמַת מִיתָה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה דַּעְתּוֹ נוֹטָה שְׁהוּא מֵת וַדַּאי, וְנִכָּר דָּבָר זֶה מִכְּלַל דְּבָרָיו--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ בְּמִקְצָת--אִם עָמַד, חוֹזֵר.

יט [כד] הַמְּפָרֵשׁ לַיָּם, וְהַיּוֹצֶא בִּשְׁיָרָה, וְהַיּוֹצֶא בְּקֻלָּר, וְהַמְּסֻכָּן וְהוּא שֶׁקָּפַץ עָלָיו הַחֹלִי וְהִכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ--כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן כִּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה הוּא, וַהֲרֵי דְּבָרָיו כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין, וּמְקַיְּמִין אוֹתָן, אִם מֵת; וְאִם נִצּוֹל וְעָמַד--אַפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ בְּמִקְצָת, חוֹזֵר כְּדִין כָּל מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה.

כ [כה] שְׁכִיב מְרַע שֶׁנִּתַּק מֵחֹלִי לְחֹלִי--אִם לֹא עָמַד וְלֹא הָלַךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ בַּשּׁוּק, מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. [כו] עָמַד בֵּין הַחֹלִי שֶׁצִּוָּה בּוֹ וּבֵין הַחֹלִי שֶׁמֵּת מִמֶּנּוּ, וְהָלַךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ--אוֹמְדִין אוֹתוֹ עַל פִּי רוֹפְאִים: אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, מַתָּנָתוֹ קַיֶּמֶת; וְאִם לָאו, אֵין מַתָּנָתוֹ קַיֶּמֶת. וְאִם הָלַךְ בַּשּׁוּק בְּלֹא מִשְׁעֶנֶת--אֵינוּ צָרִיךְ אֹמֶד, אֵלָא בָּטְלוּ מַתְּנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת.

כא [כז] מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע שְׁאֵין כָּתוּב בָּהּ שֶׁמִּתּוֹךְ חֹלִי זֶה שֶׁצִּוָּה בּוֹ מֵת, וְאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין לִשְׁאֹל לָהֶם--אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי זֶה הַמְּצַוֶּה מֵת, הֲרֵי הַמַּתָּנָה בְּטֵלָה: שְׁאֵין מִיתָתוֹ רְאָיָה, שֶׁמֶּא עָמַד מֵחֹלִי שֶׁנָּתַן בּוֹ הַמַּתָּנָה וְאַחַר כָּךְ חָלָה חֹלִי אַחֵר וּמֵת; לְפִיכָּךְ הַנְּכָסִים בְּחֶזְקַת הַיּוֹרְשִׁין, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁמִּתּוֹךְ הַחֹלִי שֶׁנָּתַן בּוֹ מַתָּנָה זוֹ מֵת.

משנה תורה - ספר קניין - הלכות זכייה ומתנה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?