משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק כח

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק כח

א הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, וְהָיוּ בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה גֵּאָיוֹת קְטַנִּים עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן מַיִם, אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים--אֵין נִמְדָּדִין בִּכְלַל הַבֵּית כּוֹר: שְׁאֵין אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן אֶת מָעוֹתָיו בְּמָקוֹם אֶחָד, וְיֵרָאֶה לוֹ כִּשְׁנַיִם אוֹ כִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת. וְלוֹקֵחַ אֵלּוּ הַגֵּאָיוֹת וְהַסְּלָעִים בִּכְלַל הַבֵּית כּוֹר, בְּלֹא דָּמִים. הָיוּ פָּחוּת מִכָּאן, נִמְדָּדִין עִמָּהּ.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן אֵלָא בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין, וְהָיוּ הָאַרְבַּעַת קַבִּין מֻבְלָעִין בְּתוֹךְ חֲמֵשֶׁת קַבִּין וּמֻבְלָעִין בְּרֻבָּהּ שֶׁלַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם הָיָה יָתֵר עַל בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין, אוֹ שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין הַרְבֵּה, אוֹ אֵינָן מֻבְלָעִין--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן עֲשָׂרָה, אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ.

ג הָיוּ מֻבְלָעִין רֻבָּן בְּמֵעוּטָהּ, אוֹ מֵעוּטָן בְּרֻבָּהּ, אוֹ שֶׁהָיוּ מְחֻלָּקִין כְּמוֹ חוּט שׁוֹוֶה, אוֹ כְּמוֹ עִגּוּל, אוֹ כְּמוֹ מְשֻׁלָּשׁ, אוֹ שֶׁהָיוּ בַּצְּדָדִין, אוֹ שֶׁהָיוּ דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן--כָּל אֵלּוּ סָפֵק; וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה. וְכֵן אִם הָיָה עָפָר מִלְמַעְלָה וְסֶלַע מִלְּמַטָּה, אוֹ סֶלַע מִלְמַעְלָה וְעָפָר מִלְּמַטָּה--הֲרֵי זֶה סָפֵק.

ד [ג] הָיָה בָּהּ סֶלַע יְחִידִי--אַפִלּוּ בֵּית רֹבַע לְכוֹר, אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ; וְאִם הָיָה סָמוּךְ לַמְּצָר--אַפִלּוּ כָּל שְׁהוּא, אֵין זֶה נִמְדָּד עִמָּהּ. הִפְסִיק עָפָר בֵּין סֶלַע לַמְּצָר, הֲרֵי זֶה סָפֵק.

ה [ד] אָמַר לוֹ כְּבֵית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--אַפִלּוּ הָיוּ בָּהּ גֵּאָיוֹת עֲמוּקוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר, אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר--הֲרֵי אֵלּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ.

ו [ה] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מִדָּה בַּחֶבֶל--אִם פָּחַת כָּל שְׁהוּא, יְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים; וְאִם הוֹתִיר כָּל שְׁהוּא, יַחְזִיר לוֹ.

ז [ו] אָמַר לוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרַשׁ וְאָמַר בֵּית כּוֹר עָפָר, בֵּין חָסֵר בֵּין יָתֵר; וְאִם פָּחַת מִן הַמִּדָּה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים, שְׁהוּא רֹבַע לְכָל סְאָה, אוֹ הוֹתִיר כָּךְ רֹבַע לְכָל סְאָה--הִגִּיעוֹ. יָתֵר עַל כֵּן, יְחַשַּׁב עִמּוֹ עַל כָּל הָרְבָעִים כֻּלָּן שֶׁחָסְרוּ אוֹ שֶׁהוֹסִיפוּ; וְכָל שֶׁפָּחַת מִבֵּית כּוֹר, יְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים, וְכָל שֶׁהוֹסִיף עַל בֵּית כּוֹר, יַחְזִיר לוֹ.

ח [ז] וּמַה הוּא מַחְזִיר לוֹ, אִם הָיְתָה הַתּוֹסֶפֶת פְּחוּתָה מִתִּשְׁעַת קַבִּין--מֵחֲזִיר לוֹ דָּמִים כְּשָׁעַת הַמְּכִירָה, לְיַפּוֹת כּוֹחַ הַמּוֹכֵר; וְאִם הָיְתָה הַתּוֹסֶפֶת סְמוּכָה לְשָׂדֶה אַחֶרֶת שֶׁלַּמּוֹכֵר, מַחְזִיר לוֹ אוֹתָהּ הַתּוֹסֶפֶת קַרְקָע, שֶׁהֲרֵי סוֹמֵךְ אוֹתָהּ לִשְׁאָר שְׂדוֹתָיו, וְאֵינוּ מַפְסִיד כְּלוּם.

ט הָיְתָה הַתּוֹסֶפֶת יְתֵרָה עַל תִּשְׁעַת קַבִּין, נוֹתְנִין רֹבַע לְכָל סְאָה וּסְאָה; וְהַנִּשְׁאָר יָתֵר עַל כָּל הָרְבָעִים--אִם יֵשׁ בּוֹ תִּשְׁעַת קַבִּין--נוֹתֵן לוֹ כָּל הָרְבָעִים כֻּלָּן עִם הַיָּתֵר מִן הַקַּרְקָע, וְנוֹתְנָהּ לוֹ כְּשָׁעָה שֶׁלְּקָחָהּ מִמֶּנּוּ.

י [ח] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיְתָה בְּזוֹל בְּשָׁעַת מִמְכָּר וְהוֹקִירָה בְּשָׁעַת הַחְזָרַת הַיָּתֵר. אֲבָל אִם הָיְתָה בְּיֹקֶר וְהוּזְלָה--אוֹמְרִין לַלּוֹקֵחַ אִם רָצִיתָ לִתֵּן לוֹ דְּמֵי הַתּוֹסֶפֶת כֻּלָּהּ, תֶּן לוֹ דָּמִים לְפִי הַמִּמְכָּר, וְאִם רָצִיתָ לִתֵּן לוֹ קַרְקָע, תֶּן לוֹ כְּפִי מַה שֶׁשּׁוֹוֶה עַתָּה.

יא [ט] וְדִין חֲצִי קַב בְּגִנָּה, כְּדִין תִּשְׁעַת קַבִּין בְּשָׂדֶה: שְׁאִם הוֹתִיר בְּגִנָּה פָּחוּת מֵחֲצִי קַב עַל הָרְבָעִים, אֵינוּ מַחְזִיר לוֹ אֵלָא דָּמִים; הוֹתִיר חֲצִי קַב, מַחְזִיר לוֹ אֶת כָּל הָרְבָעִים עִם הַיָּתֵר, דָּמִים אוֹ קַרְקָע, כְּשַׁעַר הַזּוֹל שֶׁלְּעֵת הַחְזָרָה.

יב [י] מָכַר שָׂדֶה וְנַעֲשָׂת גִּנָּה בְּיַד לוֹקֵחַ, אוֹ גִּנָּה וְנַעֲשָׂת שָׂדֶה בְּיַד לוֹקֵחַ--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם מְחַשֵּׁב לוֹ כְּדִין שֶׁהָיְתָה בְּעֵת הַמְּכָר, אוֹ כְּדִין שְׁהִיא עַתָּה.

יג [יא] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מִדָּה בַּחֶבֶל בֵּין חָסֵר בֵּין יָתֵר, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ בֵּין חָסֵר בֵּין יָתֵר מִדָּה בַּחֶבֶל--הֲלֹךְ אַחַר הַפָּחוּת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת, וְאֵין לוֹ אֵלָא כַּדִּין אִם חָסֵר אִם יָתֵר.

יד [יב] מָכַר לוֹ בֵּית כּוֹר, וְאָמַר לוֹ בְּסִימָנָיו וּבִמְצָרָיו--פָּחַת שְׁתוּת אוֹ הוֹתִיר שְׁתוּת, הִגִּיעוֹ; פָּחַת יָתֵר עַל שְׁתוּת, יְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים; הוֹסִיף יָתֵר עַל שְׁתוּת, יִתֵּן לוֹ דָּמִים אוֹ קַרְקָע, הַכֹּל לְפִי הַשִּׁיּוּר. אִם הָיָה הַנִּשְׁאָר בְּשָׂדֶה פָּחוּת מִתִּשְׁעַת קַבִּין, וּבְגִנָּה פָּחוּת מֵחֲצִי קַב, וְלֹא הָיָה סָמוּךְ לִשְׂדֵה הַמּוֹכֵר--מַחְזִיר לוֹ דָּמִים.

טו [יג] הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדֶה שֶׁהַלּוֹקֵחַ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ וְאֶת מְצָרֶיהָ, וּכְבָר הֻרְגַּל בָּהּ--אַפִלּוּ אָמַר לוֹ יֵשׁ בִּמְשִׁיחָתָהּ מָאתַיִם, וְנִמְצֵאת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים--הִגִּיעַתּוּ, שֶׁהֲרֵי יָדְעָה וְקִבַּל עָלָיו. וְזֶה שֶׁהִזְכִּיר לוֹ הַחֶשְׁבּוֹן, כְּלוֹמַר שְׁהִיא יָפָה כְּמוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בִּמְשִׁיחָתָהּ מָאתַיִם.

טז [יד] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר פְּלוֹנִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בִּמְשִׁיחָתוֹ אֵלָא לֶתֶךְ, הִגִּיעוֹ: שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֵלָא מָקוֹם הַנִּקְרָא בֵּית כּוֹר. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ הַמּוֹכֵר לְהָבִיא רְאָיָה שְׁהוּא נִקְרָא בֵּית כּוֹר.

יז וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כֶּרֶם שֶׁלִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ גְּפָנִים, הִגִּיעוֹ: וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ כֶּרֶם. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ פַּרְדֵּס אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--אַפִלּוּ אֵין בּוֹ רִמּוֹנִים, הִגִּיעוֹ: וְהוּא, שֶׁיִּקָּרֵא פַּרְדֵּס. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יח [טו] וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, בִּמְקוֹם שְׁאֵין מִנְהָג כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; אֲבָל בִּמְקוֹם שֵׁיֵּשׁ מִנְהָג--הֲלֹךְ אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה, וְאַחַר לְשׁוֹן רֹב אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַיְּדוּעָה לָהֶן.

יש לך שאלה או הערה?