משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ז

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק ז

א תַּלְמִיד שֶׁגָּלָה לְעָרֵי מִקְלָט, מַגְלִין רִבּוֹ עִמּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וָחָי" (דברים ד,מב; דברים יט,ד; דברים יט,ה)--עֲשֵׂה לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה, וְחַיֵּי בַּעֲלֵי חָכְמָה וּמְבַקְּשֶׁיהָ בְּלֹא תַּלְמוּד כְּמִיתָה חֲשׁוּבָה. וְכֵן הָרָב שֶׁגָּלָה, מַגְלִין יְשִׁיבָתוֹ עִמּוֹ.

ב עֶבֶד שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט--אֵין רִבּוֹ חַיָּב לְזוּנוֹ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לְרִבּוֹ. אִשָּׁה שֶׁגָּלָת לְעִיר מִקְלָט, בַּעְלָהּ חַיָּב לְזוּנָהּ, וְאֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לָהּ שְׂאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ, אֵלָא אִם כֵּן הָיוּ מַסְפִּיקִין לָהּ.

ג רוֹצֵחַ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְהַגְלוֹתוֹ, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּגְלֶה--מוֹלִיכִין עַצְמוֹתָיו לְשָׁם; וְרוֹצֵחַ שֶׁמֵּת בְּעִיר מִקְלָטוֹ, קוֹבְרִין אוֹתוֹ שָׁם. וּבְעֵת שֶׁיָּמוּת הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל, מוֹלִיכִין עַצְמוֹת הָרוֹצֵחַ מִשָּׁם לְקִבְרֵי אֲבוֹתָיו.

ד שְׁאָר הַלְּוִיִּים הַשּׁוֹכְנִים בְּעָרֵי מִקְלָט--כְּשֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶן, אֵינוּ נִקְבָּר בָּעִיר וְלֹא בְּתוֹךְ הַתְּחוּם: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל, חַיָּתָם" (במדבר לה,ג)--לְחַיִּים נִתְּנוּ, וְלֹא לִקְבוּרָה.

ה רוֹצֵחַ שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה בְּעִיר מִקְלָטוֹ--גּוֹלֶה בָּהּ מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה, וְאֵינוּ יוֹצֶא מִן הָעִיר. וּבֶן לֵוִי שֶׁהָרַג בִּמְדִינָתוֹ--גּוֹלֶה לִמְדִינָה אַחֶרֶת מֵעָרֵי הַלְּוִיִּים, לְפִי שֶׁכֻּלָּן קוֹלְטוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; וְאִם הָרַג חוּץ מֵעָרֵי הַלְּוִיִּים, וּבָרַח לְעִירוֹ--הֲרֵי זֶה קוֹלְטוֹ.

ו עִיר מִקְלָט שֶׁרֻבָּהּ רַצְחָנִים, אֵינָהּ קוֹלֶטֶת--שֶׁנֶּאֱמָר "וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא, אֶת-דְּבָרָיו" (יהושוע כ,ד), וְלֹא שֶׁשָּׁווּ דִּבְרֵיהֶם לִדְבָרָיו. וְכֵן עִיר שְׁאֵין בָּהּ זְקֵנִים--אֵינָהּ קוֹלֶטֶת, שֶׁנֶּאֱמָר "זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא".

ז רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט, וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ--יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אֲנִי; אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן, מְקַבֵּל מֵהֶן.

ח הַגּוֹלֶה אֵינוּ יוֹצֶא מֵעִיר מִקְלָטוֹ לְעוֹלָם, וְאַפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, אוֹ לְעֵדוּת בֵּין עֵדוּת מָמוֹן בֵּין עֵדוּת נְפָשׁוֹת: וְאַפִלּוּ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ בְּעֵדוּתוֹ, אוֹ לְהַצִּיל מִיַּד הַגַּיִס, אוֹ מִיַּד הַנָּהָר, מִיַּד הַדְּלֵקָה, וּמִיַּד הַמַּפֹּלֶת. וְאַפִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִתְשׁוּעָתוֹ כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֵינוּ יוֹצֶא מִשָּׁם לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּמוּת הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל. וְאִם יָצָא, הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ט אֶחָד כּוֹהֵן גָּדוֹל הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים; וְאֶחָד כּוֹהֵן גְּדוֹל הָעוֹבֵד, וְאֶחָד הַכּוֹהֵן שֶׁעָבַר: כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן שֶׁמֵּת, מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. אֲבָל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵינוּ מַחְזִיר, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּכוֹהֵן הִדְיוֹט.

י רוֹצֵחַ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְגָלוּת, וְלֹא הָיָה שָׁם כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְהַהוֹרֵג כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שָׁם כּוֹהֵן גָּדוֹל אַחֵר, וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג, וְלֹא הָיָה שָׁם כּוֹהֵן גָּדוֹל אַחֵר--הֲרֵי אֵלּוּ גּוֹלִין, וְאֵינָן יוֹצְאִין מֵעִיר מִקְלָט לְעוֹלָם.

יא נִגְמַר דִּינוֹ לְגָלוּת, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיִּגְלֶה הָרוֹצֵחַ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַגָּלוּת. וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל, וּמִנּוּ כּוֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאַחַר כָּךְ נִגְמַר דִּינוֹ--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּפָנָיו.

יב נִגְמַר דִּינוֹ, וְנִמְצָא הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה--בָּטְלָה כְּהֻנָּה, וּכְאִלּוּ נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְאֵינוּ יוֹצֶא מִשָּׁם לְעוֹלָם.

יג רוֹצֵחַ שֶׁשָּׁב לְעִירוֹ אַחַר מוֹת הַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם; וְאִם הֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם--נֶהְרָג עָלָיו, שֶׁכְּבָר נִתְכַּפַּר לוֹ בְּגָלוּתוֹ. [יד] וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּפַּר לוֹ, אֵינוּ חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ לְעוֹלָם, אֵלָא הֲרֵי הוּא מוּרָד מִגְּדֻלָּתוֹ כָּל יָמָיו, הוֹאִיל וּבָאָה תַּקְלָה זוֹ הַגְּדוֹלָה עַל יָדוֹ.

יד [טו] אַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹבֵל בְּאָבִיו בְּזָדוֹן, חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין כְּמוֹ הַהוֹרֵג שְׁאָר אָדָם, אִם חָבַל בְּאָבִיו אוֹ בְּאִמּוֹ בִּשְׁגָגָה, אֵינוּ חַיָּב גָּלוּת: שֶׁלֹּא חִיְּבָה תּוֹרָה גָּלוּת אֵלָא לְהוֹרֵג נֶפֶשׁ אָדָם בִּשְׁגָגָה בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?