משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק א

א כָּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִרְצָח" (שמות כ,יב; דברים ה,טז). וְאִם רָצַח בְּזָדוֹן בִּפְנֵי עֵדִים--מִיתָתוֹ בְּסַיִף, שֶׁנֶּאֱמָר "נָקֹם, יִנָּקֵם" (שמות כא,כ): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ מִיתַת סַיִף; בֵּין שֶׁהָרַג אֶת חֲבֵרוֹ בְּבַרְזֶל, בֵּין שֶׁשְּׂרָפוֹ בָּאֵשׁ--מִיתָתוֹ בְּסַיִף.

ב מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמָר "גֹּאֵל הַדָּם, הוּא יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ" (במדבר לה,יט); וְכָל הָרָאוּי לִירֻשָּׁה, הוּא גּוֹאֵל הַדָּם. לֹא רָצָה גּוֹאֵל הַדָּם, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ, אוֹ שְׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל דָּם--בֵּית דִּין מְמִיתִין אֶת הָרוֹצֵחַ בְּסַיִף.

ג הָאָב שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ--אִם הָיָה לַנֶּהְרָג בֵּן--הֲרֵי זֶה הוֹרֵג אֲבִי אָבִיו, מִפְּנֵי שְׁהוּא גּוֹאֵל; וְאִם אֵין לוֹ בֵּן--אֵין אֶחָד מִן הָאַחִין נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו, אֵלָא בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ. וְאֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה בִּגְאִילַת הַדָּם.

ד וּמֻזְהָרִין בֵּית דִּין שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִן הָרוֹצֵחַ, וְאַפִלּוּ נָתַן כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַפִלּוּ רָצָה גּוֹאֵל הַדָּם לְפָטְרוֹ: שְׁאֵין נַפְשׁוֹ שֶׁלְּזֶה הַנֶּהְרָג קִנְיַן גּוֹאֵל הַדָּם, אֵלָא קִנְיַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ" (במדבר לה,לא). וְאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁהִקְפִּידָה תּוֹרָה עָלָיו כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ . . . כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ" (במדבר לה,לג).

ה רוֹצֵחַ שֶׁהָרַג בְּזָדוֹן--אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ הָעֵדִים וְלֹא הָרוֹאִים אוֹתוֹ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית דִּין וִידִינוּהוּ לְמִיתָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ, עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט" (במדבר לה,יב). וְהוּא הַדִּין לְכָל מְחֻיְּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁעָבְרוּ וְעָשׂוּ, שְׁאֵין מְמִיתִין אוֹתָן עַד שֶׁיִּגָּמֵר דִּינָם בְּבֵית דִּין.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁעָבַר וְעָשָׂה הֶעָווֹן שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין; אֲבָל הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אַפִלּוּ הָיָה הָרוֹדֵף קָטָן--הֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף מִיַּד הָרוֹדֵף, וְאַפִלּוּ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלָּרוֹדֵף.

ז כֵּיצַד: אִם הִזְהִירוּהוּ, וַהֲרֵי הוּא רוֹדֵף אַחֲרָיו--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבַּל עָלָיו הַתְרָאָה, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן הוּא רוֹדֵף--הֲרֵי זֶה נֶהְרָג. וְאִם יְכוּלִים לְהַצִּילוֹ בְּאֵבֶר מֵאֵבַרֵי הָרוֹדֵף--כְּגוֹן שֶׁיַּכּוּ אוֹתוֹ בְּחֵץ אוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּסַיִף, וְיִקְטְעוּ אֶת יָדוֹ אוֹ יִשְׁבְּרוּ אֶת רַגְלוֹ אוֹ יְסַמּוּ אֶת עֵינוֹ--עוֹשִׂין. וְאִם אֵינָן יְכוּלִין לְכַוַּן, וְלֹא לְהַצִּילוֹ אֵלָא אִם כֵּן הֲרָגוּהוּ לָרוֹדֵף--הֲרֵי אֵלּוּ הוֹרְגִין אוֹתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָרַג: שֶׁנֶּאֱמָר "וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּהּ: לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ" (דברים כה,יב).

ח אֶחָד מְבוּשָׁיו, וְאֶחָד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, אֶחָד הָאִישׁ שֶׁאָחַז אֶת הָאִשָּׁה--עִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַחוֹשֵׁב לְהַכּוֹת חֲבֵרוֹ הַכָּיָה הַמְּמִיתָה אוֹתוֹ, מַצִּילִין אֶת הַנִּרְדָּף בְּכַפּוֹ שֶׁלָּרוֹדֵף; וְאִם אֵינָן יְכוּלִין--מַצִּילִין אוֹתוֹ אַף בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ" (דברים כה,יב): [ט] הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לָחוֹס עַל נֶפֶשׁ הָרוֹדֵף.

ט לְפִיכָּךְ הוֹרוּ חֲכָמִים שֶׁהָעֻבְרָה שְׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֶד--מֻתָּר לַחְתֹּךְ הָעֹבֶר בְּמֵעֶיהָ, בֵּין בְּסַם בֵּין בַּיָּד: מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּרוֹדֵף אַחֲרֶיהָ לְהָרְגָהּ. וְאִם מִשֶּׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שְׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, וְזֶה הוּא טִבְעוֹ שֶׁלָּעוֹלָם.

י אֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אוֹ רוֹדֵף אַחַר נַעֲרָה מְאֹרָסָה לְאָנְסָהּ--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ--כֵּן, הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים כב,כו). וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "צָעֲקָה, הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ, לָהּ" (דברים כב,כז); הַא יֵשׁ לָהּ מוֹשִׁיעַ--מוֹשִׁיעָהּ בְּכָל דָּבָר שְׁהוּא יָכוֹל לְהוֹשִׁיעָהּ, וְאַפִלּוּ בַּהֲרִיגַת הָרוֹדֵף.

יא וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת, חוּץ מִן הַבְּהֵמָה; אֲבָל הַזָּכוּר, מַצִּילִין אוֹתוֹ בְּנֶפֶשׁ הָרוֹדֵף כִּשְׁאָר עֲרָיוֹת. אֲבָל הָרוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמָה לְרִבְעָהּ, אוֹ שֶׁרָדַף לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה--אַף עַל פִּי שֶׁהַשַּׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה עִיקָרֵי הַדָּת--אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה, וִיבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין, וִידִינוּהוּ, וְיָמוּת.

יב רָדַף אַחַר עֶרְוָה, וּתְפָסָהּ וְשָׁכַב וְהֶעֱרָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָמַר בִּיאָתוֹ, אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ עַד עָמְדוֹ בַּדִּין. רָדַף אַחַר עֶרְוָה, וְהָיוּ אֲחֵרִים רוֹדְפִין אַחֲרָיו לְהַצִּילָהּ, וְאָמְרָה לָהֶם הַנִּיחוּהוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהַרְגֵנִי--אֵין שׁוּמְעִין לָהּ, אֵלָא מַבְהִילִין אוֹתוֹ וּמוֹנְעִין אוֹתוֹ מִלִּבְעֹל בְּאֵבָרָיו; וְאִם אֵינָן יְכוּלִין לְמָנְעוֹ בְּאֵבָרָיו, אַפִלּוּ בְּנַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יג כָּל הַיָּכוֹל לְהַצִּיל בְּאֵבֶר מֵאֵבָרָיו, וְלֹא טָרַח בְּכָּךְ, אֵלָא הִצִּיל בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלָּרוֹדֵף, וַהֲרָגוֹ--הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וְחַיָּב מִיתָה; אֲבָל אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ.

יד כָּל הַיָּכוֹל לְהַצִּיל, וְלֹא הִצִּיל--עוֹבֵר עַל "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז). וְכֵן הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ טוֹבֵעַ בַּיָּם, אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו, אוֹ חַיָּה רָעָה בָּאָה עָלָיו, וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁיִּשְׂכֹּר אֲחֵרִים לְהַצִּילוֹ, וְלֹא הִצִּיל, אוֹ שֶׁשָּׁמַע גּוֹיִים אוֹ מוֹסְרִים מְחַשְּׁבִים עָלָיו רָעָה אוֹ טוֹמְנִין לוֹ פַּח, וְלֹא גִּלָּה אֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהוֹדִיעוֹ, אוֹ שֶׁיָּדַע בְּגוֹי אוֹ בְּאַנָּס שְׁהוּא קוֹבֵל עַל חֲבֵרוֹ, וְיָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִּגְלַל חֲבֵרוֹ וּלְהָסִיר מַה בְּלִבּוֹ וְלֹא פִיְּסוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--הָעוֹשֶׂה אוֹתָם עוֹבֵר עַל "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ".

טו הָרוֹאֶה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אוֹ אַחַר עֶרְוָה לְבָעֳלָהּ, וְיָכוֹל לְהַצִּיל, וְלֹא הִצִּיל--הֲרֵי זֶה בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, שְׁהִיא "וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּה" (דברים כה,יב); וְעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין, עַל "לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ" (שם) וְעַל "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז). [טז] אַף עַל פִּי שְׁאֵין לוֹקִין עַל לָאוִין אֵלּוּ, מִפְּנֵי שְׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה, חֲמוּרִים הֶם: שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ אִבַּד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; וְכָל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קִיַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?