משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק פרק ח

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק פֵּרֶק ח

א הַמּוֹסֵר מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיַד אַנָּס, חַיָּב לְשַׁלַּם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו; וְאִם מֵת, גּוֹבִין מִיּוֹרְשָׁיו כִּשְׁאָר כָּל הַמַּזִּיקִין. בֵּין שֶׁהָיָה הָאַנָּס גּוֹי, בֵּין שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זֶה הַמּוֹסֵר, חַיָּב לְשַׁלַּם כָּל מַה שֶׁלָּקַח הָאַנָּס, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָשָׂא הַמּוֹסֵר וְלֹא נָתַן בְּיָדוֹ, אֵלָא הִרְגִּיל בִּלְבָד.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהֶרְאָה הַמּוֹסֵר מֵעַצְמוֹ. אֲבָל אִם אֲנָסוּהוּ גּוֹיִים אוֹ יִשְׂרָאֵל אַנָּס לְהַרְאוֹת, וְהֶרְאָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָנוּס, חַיָּב לְשַׁלַּם: שֶׁהַמַּצִּיל עַצְמוֹ בִּמְמוֹן חֲבֵרוֹ, חַיָּב לְשַׁלַּם.

ג כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁגָּזַר הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לוֹ יַיִן אוֹ תֶּבֶן וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְעָמַד מוֹסֵר וְאָמַר הֲרֵי יֵשׁ לִפְלוֹנִי אוֹצַר יַיִן אוֹ תֶּבֶן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהָלְכוּ וּלְקָחוּהוּ--חַיָּב לְשַׁלַּם. אֲנָסוֹ הַמֶּלֶךְ לְמוֹסֵר זֶה עַד שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אוֹצְרוֹת יַיִן אוֹ תֶּבֶן, אוֹ עַד שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מְמוֹן פְּלוֹנִי שְׁהוּא בּוֹרֵחַ מִלְּפָנָיו, וְהֶרְאָה לוֹ מִפְּנֵי הָאֹנֶס--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שְׁאִם לֹא יַרְאֶה לוֹ, יַכֵּהוּ אוֹ יַמִיתֵהוּ.

ד נָשָׂא מְמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ וּנְתָנוֹ לָאַנָּס--חַיָּב לְשַׁלַּם מִכָּל מָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲנָסוֹ לְהָבִיא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שְׁאִם אֲנָסוֹ לְהָבִיא וְהֵבִיא חַיָּב, בְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַמָּמוֹן לִרְשׁוּת הָאוֹנֵס. אֲבָל אַנָּס שֶׁאָנַס יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֶרְאָהוּ, וְעָמַד הָאוֹנֵס עַל הַמָּמוֹן וְנַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ, וְאָנַס אֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהוֹלִיכוֹ לוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, וְאַפִלּוּ הוֹלִיכוֹ זֶה הַמּוֹסֵר שֶׁהֶרְאָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם: שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָמַד הָאוֹנֵס בְּצַד הָאוֹצָר, כְּבָר אָבַד כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּכְאִלּוּ נִשְׂרַף.

ה בַּעֲלֵי דִּין שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה עַל קַרְקָע אוֹ עַל מִטַּלְטְלִין, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן, וּמְסָרָהּ בְּיַד גּוֹיִים--מְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיַּחְזִיר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וִיסַלַּק יַד הָאוֹנֵס מִבֵּינֵיהֶם, וְיַעֲשׂוּ דִּין בְּיִשְׂרָאֵל.

ו מִי שֶׁנִּתְפַּס עַל חֲבֵרוֹ, וְלָקְחוּ מִמֶּנּוּ גּוֹיִים מָמוֹן בִּגְלַל חֲבֵרוֹ--אֵין חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלַּם. וְאֵין לָךְ מִי שֶׁנִּתְפַּס עַל חֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלַּם לוֹ: חוּץ מִן הַנִּתְפָּס מִפְּנֵי הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ בְּכָל שָׁנָה, אוֹ הַנִּתְפָּס עַל הַתְּשׁוּרָה שֶׁנּוֹתֵן כָּל אִישׁ וְאִישׁ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹ חֵילוֹתָיו--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלַּם לוֹ. וְהוּא, שֶׁיִּקְּחוּ מִמֶּנּוּ בַּפֵּרוּשׁ בִּגְלַל פְּלוֹנִי בִּפְנֵי עֵדִים.

ז מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים שֶׁמָּסַר מְמוֹן חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁהֶרְאָה מֵעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁנֶּאֱנַס וְנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, וְלֹא יָדְעוּ הָעֵדִים כַּמָּה הִפְסִידוֹ בִּמְסִירָתוֹ, וְהַנִּמְסָר טוֹעֵן כָּךְ וְכָּךְ הִפְסִידַנִי, וְהַמּוֹסֵר כּוֹפֵר בְּמַה שֶׁטְּעָנוֹ--אִם תָּפַס הַנִּמְסָר, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ, אֵלָא נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְזוֹכֶה בְּמַה שֶׁתָּפַס; וְאִם לֹא תָפַס, אֵין מוֹצִיאִין מִן הַמּוֹסֵר אֵלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה.

ח וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַמּוֹסֵר שֶׁהֶרְאָה מֵעַצְמוֹ, לֹא שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְלֹא שְׁבוּעַת הֶסֵּת, מִפְּנֵי שְׁהוּא רָשָׁע, וְאֵין לָךְ פָּסוּל יָתֵר מִזֶּה. אֲבָל הַמּוֹסֵר שֶׁאֲנָסוּהוּ לְהַרְאוֹת אוֹ לְהָבִיא, וְנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב לְשַׁלַּם, אֵינוּ רָשָׁע, אֵלָא בֶּן תַּשְׁלוּמִין הוּא בִּלְבָד, וּמַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַכְּשֵׁרִין.

ט אָסוּר לִמְסֹר יִשְׂרָאֵל בְּיַד גּוֹיִים, בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בִּמְמוֹנוֹ, וְאַפִלּוּ הָיָה רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, וְאַפִלּוּ הָיָה מֵצֵר לוֹ וּמְצַעֲרוֹ. וְכָל הַמּוֹסֵר יִשְׂרָאֵל בְּיַד גּוֹיִים, בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בִּמְמוֹנוֹ--אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

י מֻתָּר לַהְרֹג הַמּוֹסֵר בְּכָל מָקוֹם, וְאַפִלּוּ בַּזְּמָן הַזֶּה שְׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וּמֻתָּר לְהָרְגוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְסֹר, אֵלָא כְּשֶׁאָמַר הֲרֵינִי מוֹסֵר פְּלוֹנִי בְּגוּפוֹ אוֹ בִּמְמוֹנוֹ, וְאַפִלּוּ מָמוֹן קַל--הֲרֵי הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה, וּמַתְרִין בּוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ אַל תִּמְסֹר. אִם הֵעִיז פָּנָיו וְאָמַר לֹא כִי, אֵלָא אֶמְסְרֶנּוּ--מִצְוָה לְהָרְגוֹ; וְכָל הַקּוֹדֵם לְהָרְגוֹ, זָכָה.

יא עָשָׂה הַמּוֹסֵר אֲשֶׁר זָמַם וּמָסַר, יֵרָאֶה לִי שֶׁאָסוּר לְהָרְגוֹ: אֵלָא אִם כֵּן הֻחְזַק לִמְסֹר--הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג, שֶׁמֶּא יִמְסֹר אֲחֵרִים. וּמַעֲשִׂים בְּכָל זְמָן בְּעָרֵי הַמַּעְרָב לַהְרֹג הַמּוֹסְרִים שֶׁהֻחְזְקוּ לִמְסֹר מְמוֹן יִשְׂרָאֵל, וְלִמְסֹר אֶת הַמּוֹסְרִים בְּיַד הַגּוֹיִים לְהָרְגָם וּלְהַכּוֹתָם וּלְאָסְרָם כְּפִי רִשְׁעָם.

יב וְכֵן כָּל הַמֵּצֵר לַצִּבּוּר וּמְצַעֵר אוֹתָן, מֻתָּר לְמָסְרוֹ בְּיַד גּוֹיִים לְהַכּוֹתוֹ וּלְאָסְרוֹ וּלְקָנְסוֹ; אֲבָל מִפְּנֵי צַעַר יָחִיד, אָסוּר לְמָסְרוֹ. וְאָסוּר לְאַבַּד מְמוֹנוֹ שֶׁלַּמּוֹסֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְאַבַּד גּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי מְמוֹנוֹ רָאוּי לְיוֹרְשָׁיו.

יג [יב] רוֹדֵף שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְשִׁבַּר אֶת הַכֵּלִים, בֵּין שֶׁלַּנִּרְדָּף בֵּין שֶׁלְּכָל אָדָם--פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ: שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָדַף, הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה.

יד [יג] נִרְדָּף שֶׁשִּׁבַּר כֵּלִים שֶׁלָּרוֹדֵף, פָּטוּר: לֹא יְהֶא מְמוֹנוֹ חַבִּיב מִגּוּפוֹ. וְאִם שִׁבַּר כְּלֵי אֲחֵרִים, חַיָּב--שֶׁהַמַּצִּיל עַצְמוֹ בִּמְמוֹן חֲבֵרוֹ, חַיָּב.

טו [יד] מִי שֶׁרָדַף אַחַר הָרוֹדֵף לְהוֹשִׁיעַ הַנִּרְדָּף, וְשִׁבַּר אֶת הַכֵּלִים בֵּין שֶׁלָּרוֹדֵף בֵּין שֶׁלְּכָל אָדָם--פָּטוּר: וְלֹא מִן הַדִּין, אֵלָא תַּקָּנָה הִיא שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּהַצִּיל, אוֹ יִתְמַהְמַהּ, וִיעַיַּן בְּעֵת שֶׁיִּרְדֹּף.

טז [טו] סְפִינָה שֶׁחִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר מִכֹּבֶד הַמַּשּׂאוּי, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהֵקַל מִמַּשָּׂאָהּ, וְהִשְׁלִיךְ בַּיָּם--פָּטוּר: שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁבָּהּ כְּמוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם לְהָרְגָם, וּמִצְוָה רַבָּה עָשָׂה שֶׁהִשְׁלִיךְ וְהוֹשִׁיעָם.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?