משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק פרק ז

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק פֵּרֶק ז

א הַמַּזִּיק מְמוֹן חֲבֵרוֹ הֶזֵּק שְׁאֵינוּ נִכָּר--הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנָּה הַדָּבָר וְלֹא נִפְסְדָה צוּרָתוֹ--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, דִּין תּוֹרָה; אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָמְרוּ, הוֹאִיל וְהִפְחִית דְּמֵיהֶן, הֲרֵי זֶה חַיָּב, וּמְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִפְחִית מִדְּמֵיהֶן.

ב כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁטִּמֵּא אֹכָלִין טְהוֹרִים שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁדִּמַּע פֵּרוֹתָיו, אוֹ עֵרַב לוֹ טִפַּת יֵין נֶסֶךְ בְּתוֹךְ יֵינוֹ שֶׁהֲרֵי אָסַר עָלָיו הַכֹּל, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה--שָׁמִין מַה שֶׁהִפְסִיד, וּמְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כְּדֶרֶךְ כָּל הַמַּזִּיקִין.

ג וְדָבָר זֶה, קְנָס הוּא שֶׁקָּנְסוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַמַּשְׁחִיתִים הוֹלֵךְ וּמְטַמֵּא טְהָרוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, וְאוֹמֵר פָּטוּר אֲנִי. לְפִיכָּךְ אִם מֵת זֶה שֶׁהִזִּיק הֶזֵּק שְׁאֵינוּ נִכָּר--אֵין גּוֹבִין הַנֶּזֶק מִנְּכָסָיו, שֶׁלֹּא קָנְסוּ חֲכָמִים אֵלָא זֶה שֶׁעָבַר וְהִזִּיק; אֲבָל הַיּוֹרֵשׁ שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם, לֹא קָנְסוּ אוֹתוֹ.

ד וְכֵן הַמַּזִּיק הֶזֵּק שְׁאֵינוּ נִכָּר בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס--פָּטוּר, שֶׁלֹּא קָנְסוּ אֵלָא הַמִּתְכַּוֵּן לְהַזִּיק מִדַּעְתּוֹ. [ד] הַכּוֹהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ אֶת הַזֶּבַח--בְּמֵזִיד, חַיָּבִין לְשַׁלַּם; בְּשׁוֹגֵג, פְּטוּרִין. וְכֵן הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּפָרַת חַטָּאת וּבְמֵי חַטָּאת--בְּמֵזִיד, חַיָּב לְשַׁלַּם; בְּשׁוֹגֵג, פָּטוּר.

ה הִכְנִיס פָּרָה לַמַּרְבֵּק כְּדֵי שֶׁתִּינַק וְתָדוּשׁ, וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֵּי חַטָּאת--פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

ו הַמְּנַסֵּךְ יֵין חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה--לֹא נֶאֱסַר הַיַּיִן, שְׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה לוֹ בּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ שֶׁהָיָה מְשֻׁמָּד שֶׁהֲרֵי הוּא כְּגוֹי, אוֹ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ וְקִבַּל הַהַתְרָאָה שֶׁהֲרֵי הוּא מְשֻׁמָּד--הֲרֵי זֶה אוֹסֵר הַיַּיִן, וְחַיָּב לְשַׁלַּם. וְהֵיאַךְ יִתְחַיַּב זֶה לְשַׁלַּם, וַהֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ--מִפְּנֵי שֶׁמֵּעֵת שֶׁהִגְבִּיהוֹ נִתְחַיַּב לְשַׁלַּם, וְאֵינוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיְּנַסַּךְ.

ז כָּל הַגּוֹרֵם לְהַזִּיק מְמוֹן חֲבֵרוֹ, חַיָּב לְשַׁלַּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כִּשְׁאָר הַמַּזִּיקִין. אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ הוּא הַמַּזִּיק זֶה הַנֶּזֶק עַצְמוֹ בָּאַחֲרוֹנָה, הוֹאִיל וְהוּא הַגּוֹרֵם הָרִאשׁוֹן, חַיָּב.

ח כֵּיצַד: הַזּוֹרֵק כְּלִי שֶׁלּוֹ מֵרֹאשׁ הַגָּג עַל גַּבֵּי כַּרִּים וּכְסָתוֹת, וּבָא אַחֵר וְקָדַם וְסִלַּק אֶת הַכַּרִּים מֵעַל הָאָרֶץ, וְנֶחְבַּט הַכְּלִי בָּאָרֶץ וְנִשְׁבַּר--חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם כְּאִלּוּ שִׁבְּרוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁסִּלּוּק הַכַּרִּים וְהַכְּסָתוֹת גָּרַם לוֹ שֶׁיִּשָּׁבֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט [ח] הַזּוֹרֵק כְּלִי שֶׁלַּחֲבֵרוֹ מֵרֹאשׁ הַגָּג עַל גַּבֵּי כַּרִּים וּכְסָתוֹת שֶׁלְּבַעַל הַכְּלִי, וְקָדַם בַּעַל הַכְּלִי וְהֵסִיר הַכַּרִּים--הַזּוֹרֵק חַיָּב: שֶׁזְּרִיקָתוֹ, הִיא הַגּוֹרֵם הָרִאשׁוֹן לִשְׁבִירַת הַכְּלִי. וְאִם קָדַם אַחֵר וְסִלְּקָן--שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין, הַזּוֹרֵק וְהַמְּסַלֵּק: שֶׁשְּׁנֵיהֶם גָּרְמוּ לְאַבַּד מְמוֹנוֹ שֶׁלְּזֶה.

י [ט] וְכֵן הַשּׂוֹרֵף שְׁטָרוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, חַיָּב לְשַׁלַּם כָּל הַחוֹב שֶׁהָיָה בַּשְּׁטָר, שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין גּוּף הַשְּׁטָר מָמוֹן, הֲרֵי גָּרַם לְאַבַּד הַמָּמוֹן: וּבִלְבָד שֶׁיּוֹדֶה לוֹ הַמַּזִּיק שֶׁשְּׁטָר מְקֻיָּם הָיָה, וְכָּךְ וְכָּךְ הָיָה כָּתוּב בּוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁשְּׂרָפוֹ, הוּא שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִגְבּוֹת הַחוֹב; אֲבָל אִם לֹא הֶאֱמִינוֹ, אֵינוּ מְשַׁלֵּם לוֹ אֵלָא דְּמֵי הַנְּיָר בִּלְבָד.

יא [י] וְכֵן רְאוּבֵן שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בְּשִׁמְעוֹן, וּמָכַר הַשְּׁטָר לְלֵוִי, וְחָזַר אַחַר שֶׁמְּכָרוֹ, וּמְחָלוֹ לְשִׁמְעוֹן--הֲרֵי נִפְטַר שִׁמְעוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ, וְנִתְחַיַּב רְאוּבֵן לְשַׁלַּם לְלֵוִי כָּל מַה שֶׁבַּשְּׁטָר: שֶׁהֲרֵי גָּרַם לוֹ לְאַבַּד הַשְּׁטָר, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁשְּׂרָפוֹ. וְכֵן אִם מְחָלוֹ יוֹרֵשׁ רְאוּבֵן, מְשַׁלֵּם הַמּוֹחֵל מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו.

יב [יא] וְכֵן הָעוֹשֶׂה עַבְדּוֹ הַפּוֹתִיקֵי, וְחָזַר וְשִׁחְרְרוֹ--חַיָּב הַמְּשַׁחְרֵר לְשַׁלַּם לְבַעַל הַחוֹב: שֶׁהֲרֵי הִפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ, וְגָרַם לְאַבַּד מְמוֹנוֹ. וְכוֹפִין אֶת בַּעַל הַחוֹב גַּם הוּא, לְשַׁחְרַר הָעֶבֶד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בּוֹ וְיֹאמַר לוֹ עַבְדִּי אַתָּה.

יג וְכֵן הַדּוֹחֵף מַטְבֵּעַ חֲבֵרוֹ, וְנִתְגַּלְגַּל וְיָרַד לַיָּם--חַיָּב לְשַׁלַּם. וְכֵן הַצּוֹרֵם אֹזֶן הַפָּרָה--חַיָּב לְשַׁלַּם, שֶׁהֲרֵי גָּרַם לִפְחֹת דָּמֶיהָ. וְכֵן הַמְּרַקֵּעַ דֵּינָרֵי חֲבֵרוֹ, וְהִעְבִיר צוּרָתָן--חַיָּב לְשַׁלַּם מִשּׁוֹם גּוֹרֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים.

יד [יב] הַזּוֹרֵק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג לָאָרֶץ, וְלֹא הָיָה תַּחְתָּיו כֵּלִים, וְקָדַם אַחֵר וְשִׁבְּרוֹ בְּמַקֵּל כִּשְׁהוּא בָּאַוֵּיר, קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָאָרֶץ--הֲרֵי זֶה הָאַחֵר פָּטוּר: שֶׁלֹּא שִׁבַּר אֵלָא כְּלִי שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁבֵר מִיָּד בַּוַּדַּאי; וְנִמְצָא כְּשׁוֹבֵר כְּלִי שָׁבוּר, וְאֵין זֶה כְּגוֹרֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, פָּטוּר.

טו [יג] שׁוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד לַהֲרִיגָה מִפְּנֵי שְׁהוּא מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאִילָן שְׁהוּא עוֹמֵד לִקְצִיצָה מִפְּנֵי שְׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים, וְקָדַם אֶחָד וְשָׁחַט שׁוֹר זֶה וְקָצַץ אִילָן זֶה, שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלָיו--חַיָּב לְשַׁלַּם לַבְּעָלִים כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים, שֶׁהֲרֵי הִפְקִיעָן מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְאִם טָעַן וְאָמַר, אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְהָרְגוֹ וּלְקָצְצוֹ, הוֹאִיל וְהוּא עוֹמֵד לְכָּךְ, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

טז [יד] וְכֵן מִי שֶׁשָּׁחַט חַיָּה אוֹ עוֹף, וּבָא אַחֵר וְכִסָּה הַדָּם שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַשּׁוֹחֵט--חַיָּב לִתֵּן כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שְׁהוּא נוֹתֵן קְנָס קָצוּב, וְהוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים; וְכֵן הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ הַבְּעָלִים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה שְׁהֶן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹתָהּ, וְקָדַם אַחֵר וַעֲשָׂאָהּ--מְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

יז [טו] שָׁמִין לַמַּזִּיק בְּיָדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁמִין לוֹ אִם הִזִּיק מְמוֹנוֹ. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָרַג בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ, אוֹ שִׁבַּר כֵּלָיו--שָׁמִין כַּמָּה הָיְתָה הַבְּהֵמָה שׁוֹוָה חַיָּה וְכַמָּה הַנְּבֵלָה שׁוֹוָה, וְכַמָּה הָיָה הַכְּלִי שׁוֹוֶה וְהוּא שָׁלֵם וְכַמָּה שׁוֹוֶה עַתָּה; וּמְשַׁלֵּם הַפְּחָת לַנִּזָּק עִם הַנְּבֵלָה אוֹ הַכְּלִי הַשָּׁבוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּשׁוֹרוֹ שֶׁהִזִּיק: דִּין אֶחָד הוּא. דָּרַךְ עֲנָבִים שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, שָׁמִין לוֹ הֶזֵּקוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יח [טז] כְּשֶׁגּוֹבִין הַפְּחָת מִן הַמַּזִּיק, גּוֹבִין מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלּוֹ; אִם אֵין לוֹ מִטַּלְטְלִין, גּוֹבִין מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רָע, כֻּלָּן מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו גּוֹבִין מֵהֶן.

יט [יז] כָּל הַמַּזִּיק מְמוֹן חֲבֵרוֹ, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מַה הִזִּיק--הֲרֵי הַנִּזָּק נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים, וְנוֹטֵל כְּמוֹ הַנִּגְזָל: וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן דְּבָרִים שְׁהוּא אָמוּד בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּנִּגְזָל.

כ [יח] כֵּיצַד: לָקַח כִּיס חֲבֵרוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ לַיָּם אוֹ לָאֵשׁ, אוֹ שֶׁמְּסָרוֹ בְּיַד אַנָּס וְאָבַד--בַּעַל הַכִּיס אוֹמֵר זְהוּבִים הָיָה מָלֵא, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָיָה בּוֹ שֶׁמֶּא עָפָר אוֹ תֶּבֶן הָיָה מָלֵא--הֲרֵי הַנִּזָּק נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל: וְהוּא, שֶׁיִּטְעֹן דְּבָרִים שְׁהוּא אָמוּד בָּהֶן, אוֹ אָמוּד לְהַפְקִידָן אֶצְלוֹ, וְדַרְכָּן לְהַנִּיחָן בְּכִיס וְכַיּוֹצֶא בּוֹ; אֲבָל אִם אֵין דַּרְכָּן לְהַנִּיחָן בִּכְלִי זֶה, הוּא פָּשַׁע בְּעַצְמוֹ.

כא כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁחָטַף חֵמֶת אוֹ סַל מְלֵאִים וּמְחֻפִּים, וְהִשְׁלִיכָם לַיָּם אוֹ שְׂרָפָן, וְטָעַן הַנִּזָּק שֶׁמַּרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בְּתוֹכָן--אֵינוּ נֶאֱמָן, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ: שְׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ מַרְגָּלִיּוֹת בְּסַלִּים וּבַחֲמָתוֹת. וְאִם תָּפַס, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ, אֵלָא נִשְׁבָּע שֶׁמַּרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בָּהּ, וְנוֹטֵל מִמַּה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כב [יט] יָדַע הַמַּזִּיק שֶׁהַכִּיס הָיָה בּוֹ זְהוּבִים, אֲבָל אֵינוּ יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ, וְהַנִּזָּק אוֹמֵר אֶלֶף הָיוּ--נוֹטֵל אֶלֶף בְּלֹא שְׁבוּעָה: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה אָמוּד, שֶׁהֲרֵי זֶה הַמַּזִּיק מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּעִנְיַן הַפִּקָּדוֹן.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?