משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה פרק יז

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק יז

א כָּל מְצִיאָה שֶׁאָמַרְנוּ בָּהּ שְׁהִיא שֶׁלְּמוֹצְאָהּ--אֵינוּ זוֹכֶה בָּהּ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְיָדוֹ אוֹ לִרְשׁוּתוֹ; אֲבָל אִם רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, אַפִלּוּ נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר, וְהִחְזִיק בָּהּ--זֶה שֶׁהִחְזִיק בָּהּ, זָכָה בָּהּ.

ב הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ זְכֵה לִי בָּהּ--כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהָהּ לוֹ--קָנָה הָרוֹכֵב, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לְיָדוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ תְּנֶהָ לִי, וּנְטָלָהּ וְאָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ--זָכָה בָּהּ הַנּוֹטֵל; וְאִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לָרוֹכֵב אָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה, לֹא אָמַר כְּלוּם.

ג הַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ--קָנָה חֲבֵרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ כְּלוּם. הִגְבִּיהוּ הַמְּצִיאָה שְׁנַיִם, קָנוּ שְׁנֵיהֶם. [ד] הִגְבִּיהָהּ לוֹ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן--לֹא קָנָה הַפִּקֵּחַ, לְפִי שְׁאֵין לָהֶן דַּעַת. הִגְבִּיהָהּ חֵרֵשׁ וּפִקֵּחַ כְּאֶחָד--מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא קָנָה פִּקֵּחַ, לֹא קָנָה חֵרֵשׁ; הָיוּ שְׁנֵיהֶם חֵרְשִׁים, קָנוּ שְׁנֵיהֶם: תִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים שֶׁיִּקְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְהִנָּצוֹת.

ד [ה] שְׁנַיִם שֶׁרָאוּ גָּמָל אוֹ חֲמוֹר שֶׁלִּמְצִיאָה, וְקָדְמוּ שְׁנֵיהֶם וְהִנְהִיגוּהוּ, אוֹ מְשָׁכוּהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ--קָנוּ שְׁנֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּחֲמוֹר. אֲבָל בַּגָּמָל--אִם הָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ--הַמּוֹשֵׁךְ קָנָה, אֲבָל לֹא הַמַּנְהִיג.

ה [ו] בֶּהֱמַת מְצִיאָה שֶׁקָּדַם אֶחָד וְאָחַז בַּמּוֹסֵרָה--לֹא קָנָה, עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַנְהִיג; וְכֵן בְּנִכְסֵי הַגֵּר. אֲבָל קָנָה הַמּוֹסֵרָה לְבַדָּהּ. [ז] הָיָה אֶחָד רוֹכֵב, וְאֶחָד אוֹחֵז בַּמּוֹסֵרָה--הָרוֹכֵב קָנָה הַבְּהֵמָה, וְהַמּוֹסֵרָה שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה בִּלְבָד; וְזֶה שֶׁאָחַז הַמּוֹסֵרָה, קָנָה מִמֶּנָּה מַה שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ. וּשְׁאָר הַמּוֹסֵרָה, לֹא קָנָהוּ אֶחָד מֵהֶן.

ו [ח] חֲצֵרוֹ שֶׁלָּאָדָם קוֹנָה לוֹ, שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ; וְאִם נָפְלָה בָּהּ מְצִיאָה, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הֶחָצֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בֶּחָצֶר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בְּשָׂדֶה וְגִנָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אִם הָיָה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי, זָכָה בָּהּ; וְאִם אֵינוּ עוֹמֵד שָׁם, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְלֹא אָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי--כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה.

ז וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּאָדָם שְׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן, הֲרֵי אֵלּוּ קוֹנִים לוֹ; וְאִם הִגִּיעָה הַמְּצִיאָה לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ, זָכָה בָּהּ. [ט] חֲכָמִים תִּקְּנוּ דָּבָר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּצוּ הַמּוֹצְאִין זֶה עִם זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּסִמְטָה אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, שְׁאֵין הָרַבִּים דּוֹחֲקִין בָּהֶן, אוֹ בְּשָׂדֶה שְׁאֵין לָהּ בְּעָלִים. אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ--אֵין אַרְבַּע אַמּוֹת קוֹנוֹת לוֹ, וְאֵינוּ קוֹנֶה שָׁם עַד שֶׁתַּגִּיעַ מְצִיאָה לְיָדוֹ.

ח [י] קְטַנָּה--יֵשׁ לָהּ חָצֵר, וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת; וְקָטָן--אֵין לוֹ חָצֵר, וְאֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. מִפְּנֵי שֶׁחָצֵר שֶׁלַּקְּטַנָּה, מִיָּדָהּ לְמַדְנוּהָ: שֶׁכְּדֶרֶךְ שְׁהִיא מִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֶט הַמַּגִּיעַ לְיָדָהּ, כָּךְ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֶט הַמַּגִּיעַ לַחֲצֵרָהּ; וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָצֵר לְעִנְיַן הַגֶּט, כָּךְ יֵשׁ לָהּ לְעִנְיַן מְצִיאָה. וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּאָדָם, כַּחֲצֵרוֹ לְעִנְיַן מְצִיאָה; אֲבָל הָאִישׁ, לָמַדְנוּ שֶׁחֲצֵרוֹ קוֹנֶה לוֹ מִשְּׁלוּחוֹ: כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹנֶה לוֹ שְׁלוּחוֹ, כָּךְ תִּקְנֶה לוֹ חֲצֵרוֹ. וְהַקָּטָן--הוֹאִיל וְאֵינוּ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, כָּךְ אֵין חֲצֵרוֹ וְלֹא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ קוֹנִין לוֹ: עַד שֶׁתַּגִּיעַ מְצִיאָה לְיָדוֹ.

ט [יא] מִי שֶׁרָאָה אֲחֵרִים רָצִים אַחַר הַמְּצִיאָה, וַהֲרֵי הִיא צְבִי שָׁבוּר אוֹ גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָרְחוּ--אִם הָיָה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ שְׁהֶן בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ הָיָה רָץ הָיָה מַגִּיעָן, וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי--זָכְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ. וְאִם אֵינוּ יָכוֹל לְהַגִּיעָן--הֲרֵי אֵלּוּ כִּצְבִי שְׁהוּא רָץ כְּדַרְכּוֹ וּכְגוֹזָלוֹת הַמַּפְרִיחִים, וְלֹא אָמַר כְּלוּם; אֵלָא כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן, זָכָה.

י וְאִם בְּמַתָּנָה נִתְּנוּ לוֹ--הוֹאִיל וְאַחֵר הִקְנָה אוֹתָן לוֹ וַהֲרֵי הֶן מִתְגַּלְגְּלִין בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, קָנְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ; וְאִם הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ וְגוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, לֹא קָנְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ.

יא [יב] מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן--יֵשׁ בָּהּ גָּזֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. לְפִיכָּךְ אִם עָבַר אַחֵר וּגְזָלָהּ מִיָּדָן, אֵינָהּ יוֹצְאָה בַּדַּיָּנִים; וְאִם כָּפַר בָּהּ וְנִשְׁבַּע, אֵינוּ חַיָּב בְּחֹמֶשׁ.

יב [יג] מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהֶן גְּדוֹלִים, וּמְצִיאַת בִּתּוֹ הַנַּעֲרָה, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ סוֹמֶכֶת עַל שֻׁלְחָנוֹ וְאַפִלּוּ הָיְתָה מְכוּרָה אָמָה, וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִיִּים, וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

יג אֲבָל מְצִיאַת בְּנוֹ שְׁאֵינוּ סוֹמֵךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא קָטָן, וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיִּים, וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שְׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת--כָּל אֵלּוּ הַמְּצִיאוֹת אֵינָן שֶׁלּוֹ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

יש לך שאלה או הערה?