משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה פרק ה

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק ה

א אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מִן הַגַּזְלָן, וְאָסוּר לְסַעֲדוֹ עַל שִׁנּוּיוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְנֵהוּ: שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וְעוֹבֵר עַל "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט,יד).

ב אָסוּר לֵהָנוֹת בְּדָבָר הַגָּזוּל, וְאַפִלּוּ לְאַחַר יֵאוּשׁ: וְהוּא, שֶׁיֵּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁדָּבָר זֶה הוּא הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ. כֵּיצַד: יָדַע בַּוַּדַּאי שֶׁבְּהֵמָה זוֹ גְּזוּלָה, אָסוּר לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לַחְרֹשׁ בָּהּ. [ג] גָּזַל בַּיִת אוֹ שָׂדֶה--אָסוּר לַעֲבֹר בְּתוֹכָהּ, אוֹ לְהִכָּנֵס לָהּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים; וְאִם דָּר בְּתוֹכָהּ--חַיָּב לְהַעֲלוֹת שָׂכָר לַבְּעָלִים, כְּדִין הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. גָּזַל דְּקָלִים, וְעָשָׂה מֵהֶן גֶּשֶׁר--אָסוּר לַעֲבֹר עָלָיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג [ד] מִי שֶׁעָבַר, וְאָכַל הַגְּזֵלָה אַחַר יֵאוּשׁ--פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם. וְאִם אָכַל קֹדֶם יֵאוּשׁ, וְרָצוּ הַבְּעָלִים לִגְבּוֹת מִן הָאוֹכֵל--גּוֹבִין, שֶׁעֲדַיִן בִּרְשׁוּתָן הִיא; וְאִם רָצוּ, גּוֹבִין מִן הַגַּזְלָן.

ד [ה] הַגּוֹזֵל וּמֵת, בֵּין שֶׁהֶאֱכִיל אֶת הַגְּזֵלָה לַבָּנִים אַחַר יֵאוּשׁ, בֵּין שֶׁלֹּא הֶאֱכִילָם אֵלָא מְכָרָהּ אוֹ אִבְּדָהּ--אִם הִנִּיחַ קַרְקָע, חַיָּבִין לְשַׁלַּם; אֲבָל מִן הַמִּטַּלְטְלִין, אֵינָן חַיָּבִין לְשַׁלַּם--שֶׁדְּמֵי הַגְּזֵלָה חוֹב הֶן עַל הַגַּזְלָן, וְאֵין הַמִּטַּלְטְלִין מִשְׁתַּעְבְּדִין לְבַעַל חוֹב.

ה [ו] כְּבָר תִּקְּנוּ הַגְּאוֹנִים לִגְבּוֹת בַּעַל חוֹב מִן הַמִּטַּלְטְלִין, וְאַפִלּוּ בְּמַלְוָה עַל פֶּה; לְפִיכָּךְ חַיָּבִין לְשַׁלַּם בֵּין אָכְלוּ בֵּין לֹא אָכְלוּ, בֵּין נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים בֵּין לֹא נִתְיָאֲשׁוּ, בֵּין מִן הַקַּרְקָע בֵּין מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁהִנִּיחַ.

ו [ז] דִּין הַלּוֹקֵחַ מִטַּלְטְלִין מִן הַגַּזְלָן, כַּלּוֹקֵחַ מִן הַגַּנָּב: אִם גַּזְלָן מְפֻרְסָם הוּא, לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. וְאִם אֵינוּ מְפֻרְסָם, עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, וְנוֹתֵן הַנִּגְזָל לַלּוֹקֵחַ דָּמִים שֶׁנָּתַן, וְלוֹקֵחַ גְּזֵלָתוֹ; וְחוֹזֵר וְתוֹבֵעַ הַגַּזְלָן בִּדְמֵי הַגְּזֵלָה. וְאִם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים--קָנָה לוֹקֵחַ עַצְמָהּ שֶׁלַּגְּזֵלָה, וְאֵינוּ מַחְזִירָהּ.

ז [ח] אָסוּר לֵהָנוֹת מִן הַגַּזְלָן; וְאִם הָיָה מוּעָט שֶׁלּוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁרֹב מְמוֹנוֹ גָּזוּל, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁדָּבָר זֶה גָּזוּל בְּיָדוֹ.

ח [ט] בְּנֵי אָדָם שֶׁחֶזְקָתָן גַּזְלָנִין, וְחֶזְקַת כָּל מְמוֹנָן מִן הַגָּזֵל מִפְּנֵי שֶׁמְּלַאכְתָּן גַּזְלָנוּת, כְּגוֹן הַמּוֹכְסִין וְהַלִּסְטִין--אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶן, שֶׁחֶזְקַת מַאֲכָל זֶה שְׁהוּא גָּזוּל; וְאֵין מְצָרְפִין דֵּינָרִים מִן הַתֵּבָה שֶׁלָּהֶן, שֶׁהַכֹּל בְּחֶזְקַת גְּזֵלָה.

ט [י] נָטְלוּ מוֹכְסִין כְּסוּתוֹ, וְהִחְזִירוּ לוֹ כְּסוּת אַחֶרֶת, נָטְלוּ חֲמוֹרוֹ, וְהִחְזִירוּ לוֹ חֲמוֹר אַחֵר--הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ: מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ כִּמְכִירָה הִיא; וְחֶזְקָתָן שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶן, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁזּוֹ גְּזֵלָה. וְאִם הָיָה וַתִּיק וּמַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, מַחְזִירָן לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

י [יא] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמּוֹכֵס כְּלִסְטִיס, בִּזְמָן שֶׁהַמּוֹכֵס גּוֹי, אוֹ מוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו, אוֹ מוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לוֹ קִצְבָּה אֵלָא לוֹקֵחַ מַה שֶׁיִּרְצֶה וּמַנִּיחַ מַה שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל מֶכֶס שֶׁפְּסָקוֹ הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר שֶׁיִּלָּקַח שְׁלִישׁ אוֹ רְבִיעַ אוֹ דָּבָר קָצוּב, וְהִעְמִיד מוֹכֵס יִשְׂרָאֵל לִגְבּוֹת חֵלֶק זֶה לַמֶּלֶךְ, וְנוֹדַע שֶׁאָדָם זֶה נֶאֱמָן וְאֵינוּ מוֹסִיף כְּלוּם עַל מַה שֶׁגָּזַר הַמֶּלֶךְ--אֵינוּ בְּחֶזְקַת גַּזְלָן, לְפִי שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין הוּא. וְלֹא עוֹד אֵלָא שְׁהוּא עוֹבֵר הַמַּבְרִיחַ מִן הַמּוֹכֵס זֶה, מִפְּנֵי שְׁהוּא גּוֹזֵל מְנָת הַמֶּלֶךְ, בֵּין שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ גּוֹי, בֵּין שֶׁהָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

יא [יב] וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁהֵשִׂים מַס עַל בְּנֵי הָעִיר, אוֹ עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, דָּבָר קָצוּב מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, אוֹ עַל כָּל שָׂדֶה וְשָׂדֵה דָּבָר קָצוּב, אוֹ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל דָּבָר זֶה יִלָּקְחוּ כָּל נְכָסָיו לְבֵית הַמֶּלֶךְ, אוֹ כָּל מִי שֶׁיִּמָּצֵא בַּשָּׂדֶה בְּשָׁעַת הַגֹּרֶן הוּא יִתֵּן הַמַּס שֶׁעָלֶיהָ בֵּין שֶׁהָיָה הוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה בֵּין שְׁאֵינוּ בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְכָל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--אֵינוּ גּוֹזֵל, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּבָה אוֹתָן לַמֶּלֶךְ אֵינוּ בְּחֶזְקַת גַּזְלָן, וַהֲרֵי הוּא כָּשֵׁר: וְהוּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְלֹא יְשַׁנֶּה כְּלוּם, וְלֹא יִקַּח לְעַצְמוֹ כְּלוּם.

יב [יג] וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וְשַׁמָּשָׁיו מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְלָקַח שָׂדֵהוּ אוֹ חֲצֵרוֹ--אֵינָהּ גָּזֵל, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהּ. וְהַלּוֹקֵחַ אוֹתָהּ מִן הַמֶּלֶךְ--הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ, וְאֵין הַבְּעָלִים מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ: שֶׁזֶּה דִּין הַמְּלָכִים כֻּלָּם לִקַּח כָּל מְמוֹן שַׁמָּשֵׁיהֶם כְּשֶׁכּוֹעֲסִין עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי הַמֶּלֶךְ הִפְקִיעַ שִׁעְבּוּדָן; וְנַעֲשָׂת חָצֵר זוֹ אוֹ שָׂדֶה זוֹ כְּהֶפְקֵר, וְכָל הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִן הַמֶּלֶךְ זָכָה בָּהּ.

יג אֲבָל מֶלֶךְ שֶׁלָּקַח חָצֵר אוֹ שָׂדֶה שֶׁלְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמְּדִינָה דֶּרֶךְ חָמָס, שֶׁלֹּא כַּדִּינִין שֶׁחָקַק--הֲרֵי זֶה גַּזְלָן, וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹצִיאִין הַבְּעָלִים מִיָּדוֹ. [יד] כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל דִּין שֶׁיַּחְקֹק אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לַכֹּל, וְלֹא יִהְיֶה לָאָדָם אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ--אֵינוּ גָּזֵל; וְכָל שֶׁיִּקַּח מֵאִישׁ זֶה בִּלְבָד, שֶׁלֹּא כַּדָּת הַיְּדוּעָה לַכֹּל אֵלָא חָמַס אֶת זֶה--הֲרֵי זֶה גָּזֵל.

יד לְפִיכָּךְ גַּבָּאֵי הַמֶּלֶךְ וְשׁוֹטְרָיו שֶׁמּוֹכְרִים הַשָּׂדוֹת בַּמַּס הַקָּצוּב עַל הַשָּׂדוֹת, מִמְכָּרָן מִמְכָּר. אֲבָל מַס שֶׁעַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, אֵינוּ גּוֹבֶה אֵלָא מִן הָאָדָם עַצְמוֹ; וְאִם מָכְרוּ הַשָּׂדֶה בַּמַּס שֶׁעַל הָאִישׁ--הֲרֵי זֶה אֵינוּ מִמְכָּר, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה דִּין הַמֶּלֶךְ כָּךְ.

טו מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ דִּינָיו שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס שֶׁעַל הַשָּׂדֶה, תִּהְיֶה הַשָּׂדֶה לְנוֹתֵן הַמַּס, וּבָרַח בַּעַל הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַמַּס, וּבָא זֶה וְנָתַן מַס שֶׁעָלֶיהָ לַמֶּלֶךְ וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ--אֵין זֶה גָּזֵל, אֵלָא אוֹכֵל פֵּרוֹת וְנוֹתֵן הַמַּס עַד שֶׁיַּחְזְרוּ הַבְּעָלִים: שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

טז וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתֵּן מַס הַקָּצוּב עַל הָאִישׁ, יִשְׁתַּעְבַּד בְּזֶה שֶׁלֹּא נָתַן, וּבָא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן הַמַּס שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל זֶה הֶעָנִי--הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בּוֹ יָתֵר מִדַּי, שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין; אֲבָל אֵינוּ עוֹבֵד בּוֹ כְּעֶבֶד.

יז מֶלֶךְ שֶׁכָּרַת אִילָנוֹת שֶׁלְּבַעֲלֵי בָּתִּים, וְעָשָׂה מֵהֶן גֶּשֶׁר--מֻתָּר לַעֲבֹר עָלָיו; וְכֵן אִם הָרַס בָּתִּים, וְעָשָׂה אוֹתָן דֶּרֶךְ אוֹ חוֹמָה--מֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין.

יח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמֶלֶךְ שֶׁמַּטְבֵּעוֹ יוֹצֶא בְּאוֹתָן הָאֲרָצוֹת, שֶׁהֲרֵי הִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ, וְסָמְכָה דַּעְתָּן שְׁהוּא אֲדוֹנֵיהֶם וְהֶם לוֹ עֲבָדִים. אֲבָל אִם אֵין מַטְבֵּעוֹ יוֹצֶא, הֲרֵי הוּא כְּגַזְלָן בַּעַל זְרוֹעַ, וּכְמוֹ חֲבוּרַת לִסְטִים הַמְּזֻיָּנִין, שְׁאֵין דִּינֵיהֶן דִּין; וְכֵן מֶלֶךְ זֶה וְכָל עֲבָדָיו, כְּגַזְלָן לְכָל דָּבָר.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

יש לך שאלה או הערה?