משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה פרק ד

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

הִלְכּוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק ד

א קְנָס קָנְסוּ חֲכָמִים לַגַּזְלָנִין, שֶׁיִּהְיֶה הַנִּגְזָל נִשְׁבָּע עַל כָּל מַה שֶׁיִּטְעֹן, וְנוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה זֶה מֻחְזָק שֶׁגְּזָלוֹ בִּשְׁנֵי עֵדִים.

ב כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ בֵּית חֲבֵרוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, וְלֹא הָיָה תַּחַת כְּנָפָיו כְּלוּם, וְיָצָא וְכֵלִים מֻטָּלִין לוֹ תַּחַת כְּנָפָיו, וְלֹא יָדְעוּ הָעֵדִים מַה הֶן. בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ גְּזַלְתַּנִי--בֵּין שֶׁאָמַר הַגַּזְלָן מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַסְתִּי וְלֹא נָטַלְתִּי כְּלוּם, בֵּין שֶׁאָמַר נִכְנַסְתִּי לְמַשְׁכַּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הָעֵדִים אֲבָל לֹא נָטַלְתִּי וְלֹא הָיָה תַּחַת כְּנָפַי אֵלָא כֵּלִים שֶׁלִּי, בֵּין שֶׁאָמַר נָטַלְתִּי כְּלִי זֶה וּבַעַל הַבַּיִת טוֹעֵן שֶׁנָּטַל זֶה וּכְלִי אַחֵר--הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל כָּל מַה שֶׁיִּטְעֹן.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁטָּעַן דְּבָרִים שְׁהוּא אָמוּד בָּהֶן, אוֹ שְׁהוּא אָמוּד שֶׁמַּפְקִידִין אֶצְלוֹ אוֹתָן הַדְּבָרִים שֶׁטָּעַן, וְטָעַן בִּדְבָרִים שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּנָּטְלוּ תַּחַת הַכְּנָפַיִם כְּמוֹ שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים.

ד רָאוּהוּ עֵדִים שֶׁנִּכְנַס לְמַשְׁכַּן אֶת חֲבֵרוֹ, וְלֹא רָאוּהוּ בְּעֵת שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁיָּצָא וְאֵין נִרְאֶה תַּחַת כְּנָפָיו כְּלוּם, וּבַעַל הַבַּיִת טוֹעֵן וְאוֹמֵר כָּךְ וְכָּךְ נָטַל--אַפִלּוּ אָמַר מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַסְתִּי, שֶׁהֲרֵי מַכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שְׁאִם אָמַר נִכְנַסְתִּי וְלֹא נָטַלְתִּי, נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁלֹּא נָטַל כְּלוּם וְהוֹלֵךְ--שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס לִגְזֹל, וְלֹא גָזַל.

ה הָיָה עֵד אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁנִּכְנַס וְנָטַל כֵּלִים תַּחַת כְּנָפָיו, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מַה הֶן, וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָזַלְתִּי כְּלוּם, אוֹ שֶׁאָמַר בְּחוֹבִי נָטַלְתִּי--הוֹאִיל וְאֵין הָעֵד יוֹדֵעַ מַה הָיָה תַּחַת כְּנָפָיו, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא גָזַל: שְׁאֵינוּ מֻחְזָק בְּגַזְלָנוּת, אֵלָא בִּשְׁנֵי עֵדִים.

ו כְּשֵׁם שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן--כָּךְ שׁוֹמֵר שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, אַפִלּוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּשּׁוֹמֵר נִשְׁבַּעַת שֶׁזֶּה נָטַל כָּךְ וְכָּךְ, וּמְשַׁלֵּם הַגַּזְלָן.

ז הָיָה שָׁם שְׂכִירוֹ אוֹ לְקִיטוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, אֵינָן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. וְאֵין הַנִּגְזָל יָכוֹל לִשָּׁבַע, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְזַל; וְאֵין הָעֵדִים יוֹדְעִים מַה נָטַל תַּחַת כְּנָפָיו, כְּדֵי לְחַיַּב הַגַּזְלָן לְהַחְזִיר. וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַגַּזְלָן, מִפְּנֵי שְׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה.

ח וְכֵיצַד עוֹשִׂים בְּדִין זֶה--מַחְרִים בַּעַל הַבַּיִת חֵרֶם סְתָם עַל מִי שֶׁנָּטַל מִבֵּיתוֹ כְּלוּם, וְאֵינוּ מוֹדֶה בְּבֵית דִּין. וְאַפִלּוּ הוֹדָה הַגַּזְלָן שֶׁגָּזַל מִקְצָת--מַחְזִיר הַמִּקְצָת שֶׁהוֹדָה בָּהּ בִּלְבָד, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּעַל הַבַּיִת טוֹעֲנוֹ טְעָנַת וַדַּאי.

ט הַגּוֹזֵל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַנִּגְזָל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן תּוֹבְעוֹ וְאוֹמֵר, לִי גָּזַלְתָּ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁגָּזַל--הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶן נִשְׁבָּע שֶׁזֶּה גְּזָלוֹ, וּמְשַׁלֵּם גְּזֵלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. אַף דָּבָר זֶה, קְנָס הוּא שֶׁקָּנְסוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְגָזַל; אֲבָל דִּין תּוֹרָה, אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם מִסָּפֵק.

י אָמַר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי אֶחָד מִכֶּם, אוֹ אָבִיו שֶׁלְּאֶחָד מִכֶּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא--אִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָּב לְשַׁלַּם גְּזֵלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. אֲבָל בַּדִּין, אֵינוּ נוֹתֵן אֵלָא גְּזֵלָה אַחַת, וְהֶן חוֹלְקִין אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן: שֶׁהֲרֵי אֵין אֶחָד מֵהֶן יוֹדֵעַ שֶׁנִּגְזַל, אֵלָא זֶה בָּא וְהוֹדִיעָם; וְלֹא קָנְסוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵין לוֹ תּוֹבֵעַ.

יא הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ גְּזַלְתַּנִי מֵאָה--אִם אָמַר לֹא גָזַלְתִּי, נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת כְּדִין כָּל נִתְבָּע. וְאִם הוֹדָה שֶׁגְּזָלוֹ חֲמִשִּׁים, מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים; וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל הַשְּׁאָר כְּדִין כָּל מוֹדֶה בְּמִקְצָת, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזַק גַּזְלָן בְּעֵדִים.

יב וְכֵן הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ וּגְזָלוֹ כֵּלִים, וְהוּא אוֹמֵר דֶּרֶךְ מַשְׁכּוֹן לְקַחְתִּים בְּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלָךְ, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר אֵין לָךְ בְּיָדִי כְּלוּם--אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, הוֹאִיל וְאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁמְּעִידִים שֶׁגָּזַל, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה חוֹבוֹ מִן הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר; וְהוֹאִיל וְהוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן.

יג [יב] רָאוּהוּ עֵדִים שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת, וְנָטַל מִשָּׁם כֵּלִים: אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָן מְגֻלִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו--אִם טָעַן וְאָמַר דֶּרֶךְ גָּזֵל לְקָחָן, וְהַלָּה אוֹמֵר בִּרְשׁוּתָךְ בָּאתִי וְאַתָּה מְכַרְתָּם לִי, אוֹ נְתַתָּם לִי, אוֹ בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלָךְ תְּפַסְתִּים--אֵינוּ נֶאֱמָן: שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְנָטַל כֵּלִים מִשָּׁם וְהוֹצִיאָן בִּפְנֵי עֵדִים--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת גַּזְלָן. לְפִיכָּךְ מַחְזִיר הַכֵּלִים לְבַעַל הַבַּיִת; וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הָעֵדִים רָאוּ מַה גָּזַל. וְאַחַר שֶׁיַּחְזִיר, חוֹזֵר וְתוֹבֵעַ אֶת בַּעַל הַבַּיִת בְּכָל מַה שֶׁיִּטְעֹן, וְהַדִּין בֵּינֵיהֶן.

יד [יג] וְכֵן אִם הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד בִּלְבָד, וּבַעַל הַבַּיִת טוֹעֵן שֶׁגָּזוּל הוּא כְּלִי זֶה בְּיָדוֹ, וְהַלָּה אוֹמֵר לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי, אוֹ בְּחוֹבִי גְּבִיתִיו, אוֹ שֶׁלִּי הָיָה וּפִקָּדוֹן הוּא אֶצְלָךְ--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַחְזִיר הַכְּלִי לִבְעָלָיו, בְּלֹא שְׁבוּעָה: שֶׁאִלּוּ הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים, הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם. וְעַכְשָׁו שְׁאֵין שָׁם אֵלָא עֵד אֶחָד, חַיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מַכְחִישׁ אֶת הָעֵד; וְכָל הַמְּחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, מְשַׁלֵּם.

טו לְפִיכָּךְ אִם כָּפַר, וְאָמַר לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתוֹ וְלֹא נָטַלְתִּי כְּלוּם--הוֹאִיל וְאֵין שָׁם אֵלָא עֵד אֶחָד, וְהוּא מַכְחִישׁוֹ--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לָקַח מִבֵּיתוֹ כְּלוּם, וְנִפְטָר.

טז [יד] מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָטַף לָשׁוֹן שֶׁלְּכֶסֶף מִיַּד חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וּבָא הַחוֹטֵף וְאָמַר חָטַפְתִּי, וְשֶׁלִּי חָטַפְתִּי; וְחִיְּבוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים לְהַחְזִיר--מִפְּנֵי שְׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה בְּעֵד זֶה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָעֵד. וְאִלּוּ לֹא הָיָה שָׁם עֵד כְּלָל, הָיָה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁשֶּׁלּוֹ חָטַף; וְאִלּוּ הִכְחִישׁ הָעֵד וְאָמַר מֵעוֹלָם לֹא חָטַפְתִּי, הָיָה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא חָטַף. וּכְדִין זֶה דָּנִין בְּכָל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, בְּכָל מָקוֹם.

יז [טו] חָטַף מִמֶּנּוּ זְהוּבִים בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלִּי חָטַפְתִּי וְעֶשְׂרִים הָיוּ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין הָעֵד יוֹדֵעַ כַּמָּה חָטַף, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם הָעֶשְׂרִים: שֶׁהֲרֵי יָדַע בַּוַּדַּאי שֶׁזְּהוּבִים חָטַף. וְאִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם, הָיָה חַיָּב לְשַׁלַּם; וְנִמְצָא בְּעֵד אֶחָד מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יח [טז] אָמַר הַחוֹטֵף עֶשְׂרִים חָטַפְתִּי, וְעֶשְׂרִים שֶׁלִּי הֶן, וְהַנִּגְזָל אוֹמֵר מֵאָה חָטַף--הוֹאִיל וְאֵין הָעֵד יוֹדֵעַ מִנְיָנָן, הֲרֵי מְשַׁלֵּם הָעֶשְׂרִים שֶׁהוֹדָה בָּהֶן שֶׁחֲטָפָן; וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל הַשְּׁאָר, שֶׁהֲרֵי נִתְחַיַּב בְּמִקְצָת. וְדַעְתִּי נוֹטָה בְּזֶה שֶׁיִּשָּׁבַע הֶסֵּת, שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹדָה בִּכְלוּם אֵלָא אָמַר שֶׁלִּי חָטַפְתִּי.

יט [יז] נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְנָטַל מִשָּׁם כֵּלִים בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וְאֵין הָעֵד יוֹדֵעַ כַּמָּה נָטַל--הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר עֶשְׂרִים כֵּלִים הָיוּ בְּבֵיתִי, וְהַגּוֹזֵל אוֹמֵר לֹא נָטַלְתִּי אֵלָא עֲשָׂרָה וְהֶם שֶׁלִּי--חַיָּב לְהַחְזִיר הָעֲשָׂרָה, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוּ יָכוֹל לִשָּׁבַע; וְאֵינוּ נִשְׁבָּע עַל הַשְּׁאָר אַפִלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִטְעֹן עַל הַגַּזְלָן טְעָנַת וַדַּאי.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גזילה ואבידה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

יש לך שאלה או הערה?