משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גניבה פרק ט

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת גְּנֵבָה פֵּרֶק ט

א כָּל הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ,יב; דברים ה,טז)--פָּסוּק זֶה הָאָמוּר בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, הוּא אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת. וְכֵן הַמּוֹכְרוֹ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁזֶּה בִּכְלַל "לֹא יִמָּכְרוּ, מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה,מב). וְאֵין לוֹקִין עַל שְׁנֵי לָאוִין אֵלּוּ, מִפְּנֵי שְׁהוּא לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ, גֹּנֵב נֶפֶשׁ . . ." (דברים כד,ז); וּמִיתָתוֹ בְּחָנֵק.

ב אֵין הַגַּנָּב חַיָּב מִיתַת חָנֵק עַד שֶׁיִּגְנֹב אֶת הַיִּשְׂרָאֵל, וְיַכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ, וְיִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ, וְיִמְכְּרֶנּוּ לַאֲחֵרִים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ, וּמְכָרוֹ" (דברים כד,ז). וְאַפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ אֵלָא בְּפָחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁעַן עָלָיו אוֹ נִסְמַךְ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַנִּגְנָב יָשֵׁן--הֲרֵי זֶה נִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ.

ג גְּנָבוֹ וְנִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ וּמְכָרוֹ, וַעֲדַיִן הַנִּגְנָב בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, וְלֹא הִכְנִיסוֹ הַגַּנָּב לִרְשׁוּתוֹ--פָּטוּר. גְּנָבוֹ וְהוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּתוֹ, וְנִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ וְלֹא מְכָרוֹ, אוֹ מְכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ, אוֹ נִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ וּמְכָרוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו שֶׁלַּגַּנָּב, כְּגוֹן שֶׁמְּכָרוֹ לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו" (דברים כד,ז), עַד שֶׁיַּבְדִּילֶנּוּ מֵאֶחָיו וּמִקְּרוֹבָיו בִּמְכִירָה.

ד וְכֵן אִם גְּנָבוֹ וְהוּא יָשֵׁן, וְנִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ כִּשְׁהוּא יָשֵׁן, וּמְכָרוֹ וַעֲדַיִן הוּא יָשֵׁן--הֲרֵי זֶה פָּטוּר. [ד] וְכֵן אִם גָּנַב אִשָּׁה, וּמְכָרָהּ לְעֻבְרֶיהָ בִּלְבָד, כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה עַל הַלּוֹקֵחַ שֶׁזּוֹ הַשִּׁפְחָה לִי, וְאֵין לָךְ אֵלָא הַוְּלָדוֹת--הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

ה הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת אָחִיו הַקָּטָן, וְכֵן הָאַפְטְרוּפִין שֶׁגָּנְבוּ אֶת הַיְּתוֹמִים שְׁהֶן סְמוּכִין אֶצְלָם, וּבַעַל הַבַּיִת שֶׁגָּנַב אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ הַסְּמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁגָּנַב אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הַלּוֹמְדִים אֶצְלוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ וּמְכָרוֹ, פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנִמְצָא בְיָדוֹ" (שמות כא,טז), פְּרָט לְאֵלּוּ שְׁהֶן מְצוּיִין בְּיָדוֹ.

ו אֶחָד הַגּוֹנֵב אֶת הַגָּדוֹל, אוֹ הַגּוֹנֵב אֶת הַקָּטָן בֶּן יוֹמוֹ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בֵּין שֶׁהָיָה הַגַּנָּב אִישׁ אוֹ אִשָּׁה--הֲרֵי אֵלּוּ נֶהְרָגִין: שֶׁנֶּאֱמָר "גֹּנֵב נֶפֶשׁ" (דברים כד,ז), מִכָּל מָקוֹם. וְאֶחָד הַגּוֹנֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁגַּנָּב גֵּר אוֹ עֶבֶד מְשֻׁחְרָר--שֶׁנֶּאֱמָר "נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו" (שם), וְאֵלּוּ בִּכְלַל אַחֵינוּ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת הֶן. אֲבָל הַגּוֹנֵב אֶת הָעֶבֶד, אוֹ מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין--פָּטוּר.

ז הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה--אֵין לוֹ דָּמִים: אֵלָא אִם הֲרָגוֹ בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שְׁאָר הָאָדָם, פְּטוּרִין. וּרְשׁוּת יֵשׁ לַכֹּל לְהָרְגוֹ בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת, בְּכָל מִיתָה שֶׁיְּכוּלִין לַהֲמִיתוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "אֵין לוֹ, דָּמִים" (שמות כב,א).

ח וְאֶחָד הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, אוֹ גַּנָּב שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ גַּגּוֹ שֶׁלָּאָדָם, אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אוֹ בְּתוֹךְ קַרְפֵּפוֹ--בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְלָמָּה נֶאֱמָר "בַּמַּחְתֶּרֶת" (שמות כב,א), לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הַגַּנָּבִים לָבוֹא בַּמַּחְתֶּרֶת בַּלַּיְלָה.

ט וּמִפְּנֵי מַה הִתִּירָה תּוֹרָה דָּמוֹ שֶׁלַּגַּנָּב, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עַל עִסְקֵי מָמוֹן: לְפִי שֶׁחֶזְקָתוֹ שְׁאִם עָמַד בַּעַל הַבַּיִת בְּפָנָיו וּמְנָעוֹ, יַהַרְגֶנּוּ; וְנִמְצָא זֶה הַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ לִגְנֹב כְּרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, וּלְפִיכָּךְ יֵהָרֵג--בֵּין שֶׁהָיָה גָּדוֹל בֵּין שֶׁהָיָה קָטָן, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה.

י הָיָה הַדָּבָר בָּרוּר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁזֶּה הַגַּנָּב הַבָּא עָלָיו אֵינוּ הוֹרְגוֹ, וְלֹא בָא אֵלָא עַל עִסְקֵי מָמוֹן--אָסוּר לְהָרְגוֹ; וְאִם הֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה הוֹרֵג נֶפֶשׁ: שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו" (שמות כב,ב)--אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר כַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם עִמָּךְ, אַל תַּהַרְגֵהוּ. לְפִיכָּךְ אָב הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת עַל בְּנוֹ--אֵינוּ נֶהְרָג, שֶׁוַּדַּאי שְׁאֵינוּ הוֹרְגוֹ; אֲבָל הַבֵּן הַבָּא עַל אָבִיו, נֶהְרָג.

יא וְכֵן הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב וְיָצָא, אוֹ שֶׁלֹּא גָנַב וּמְצָאוֹ יוֹצֶא מִן הַמַּחְתֶּרֶת--הוֹאִיל וּפָנָה עֹרֶף וְאֵינוּ רוֹדֵף, יֵשׁ לוֹ דָּמִים. וְכֵן אִם הִקִּיפוּהוּ עֵדִים אוֹ בְּנֵי אָדָם--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁבָּא עָלָיו, אֵינוּ נֶהְרָג. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם בָּא לְבֵית דִּין, שְׁאֵינוּ נֶהְרָג.

יב וְכֵן הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת לְתוֹךְ גִּנָּתוֹ, אוֹ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אוֹ לְתוֹךְ הַדִּיר וְהַסַּהַר--יֵשׁ לוֹ דָּמִים: שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁבָּא עַל הַמָּמוֹן בִּלְבָד, לְפִי שְׁאֵין רֹב הַבְּעָלִים מְצוּיִים בַּמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ.

יג כָּל גַּנָּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּמִים--אִם נָפַל עָלָיו גַּל בַּשַּׁבָּת, מְפַקְּחִים עָלָיו. וְאִם שִׁבַּר כֵּלִים בְּבִיאָתוֹ, חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין; אֲבָל מִי שְׁאֵין לוֹ דָּמִים שֶׁשִּׁבַּר כֵּלִים בְּבִיאָתוֹ, פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?