משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות גניבה פרק ג

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת גְּנֵבָה פֵּרֶק ג

א כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת נַעֲרָה, שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲווֹן מִיתַת בֵּית דִּין וְתַשְׁלוּמִין--אֵינוּ מְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג. וְהָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה שֶׁנִּתְחַיַּב בָּהּ מַלְקוּת וְתַשְׁלוּמִין--לוֹקֶה וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם, לְפִי שְׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם; לְפִיכָּךְ אִם הָיָה שׁוֹגֵג, אוֹ לֹא הִתְרוּ בּוֹ--מְשַׁלֵּם וְאֵינוּ לוֹקֶה.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּתְחַיַּב בְּתַשְׁלוּמִין עִם עֲווֹן מִיתַת בֵּית דִּין כְּאַחַת, אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּב תַּשְׁלוּמִין וּמַלְקוּת בְּבַת אַחַת. אֲבָל אִם נִתְחַיַּב בְּתַשְׁלוּמִין, וְאַחַר כָּךְ נִתְחַיַּב בְּמִיתַת בֵּית דִּין אוֹ בְּמַלְקוּת, אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּב מַלְקוּת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאַחַר כָּךְ נִתְחַיַּב בְּתַשְׁלוּמִין--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם וּמֵת.

ג [ב] כֵּיצַד: זָרַק חֵץ בַּשַּׁבָּת מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע וְקָרַע בֶּגֶד חֲבֵרוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ, אוֹ שֶׁהִדְלִיק גְּדִישׁ חֲבֵרוֹ בַּשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁגָּנַב כִּיס בַּשַּׁבָּת וְהָיָה מְגָרְרוֹ עַד שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים שְׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְאִבְּדוֹ שָׁם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין: שֶׁאִסּוּר שַׁבָּת וְאִסּוּר גְּנֵבָה וְהֶזֵּק בָּאִין כְּאַחַת.

ד אֲבָל אִם גָּנַב כִּיס בַּשַּׁבָּת, וְהִגְבִּיהוֹ שָׁם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִשְׁלִיכוֹ לַנָּהָר--חַיָּב לְשַׁלַּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל: שֶׁהֲרֵי נִתְחַיַּב בְּאִסּוּר גְּנֵבָה, קֹדֶם שֶׁיִּתְחַיַּב בְּאִסּוּר סְקֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה וְכֵן אִם קָצַץ אִילַן חֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְהִתְרוּ בּוֹ, אוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִתְרוּ בּוֹ, אוֹ שֶׁטָּבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִתְרוּ בּוֹ--פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין; אֲבָל אִם לֹא הִתְרוּ בּוֹ--חַיָּב בַּתַּשְׁלוּמִין, וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

ו [ג] גַּנָּב שֶׁטָּבַח בַּשַּׁבָּת אוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַפִלּוּ בִּשְׁגָגָה--פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [ד] הָיְתָה פָּרָה שְׁאוּלָה אֶצְלוֹ, וּטְבָחָהּ בַּשַּׁבָּת דֶּרֶךְ גְּנֵבָה--פָּטוּר אַף מִן הַכֵּפֶל: שֶׁהֲרֵי אִסּוּר שַׁבָּת וְאִסּוּר גְּנֵבָה בָּאִין כְּאַחַת; וְאִם אֵין גְּנֵבָה, אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה.

ז [ה] גַּנָּב שֶׁמָּכַר בַּשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁמָּכַר לַעֲבוֹדָה זָרָה--חַיָּב לְשַׁלַּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שְׁאֵין בַּמְּכִירָה מִיתָה. וְאִם נַעֲשָׂת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת בְּעֵת הַמְּכִירָה, פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁלֹּא הִקְנָה לוֹ עַד שֶׁתָּנוּחַ בַּחֲצַר הַלּוֹקֵחַ, שֶׁנִּמְצָא כְּשֶׁהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת אִסּוּר שַׁבָּת וּמְכִירָה בָּאִין כְּאַחַת.

ח [ו] עָשָׂה שָׁלִיחַ לִשְׁחֹט לוֹ, וְשָׁחַט לוֹ הַשָּׁלִיחַ בַּשַּׁבָּת--הֲרֵי הַגַּנָּב חַיָּב בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי זֶה הַגַּנָּב לֹא עָשָׂה עֲווֹן מִיתַת בֵּית דִּין, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַשּׁוֹחֵט עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין.

ט [ז] הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִים שֶׁגָּנַב--בֵּין שֶׁהֵעִידוּ הֶן עַצְמָן שֶׁטָּבַח אוֹ מָכַר, בֵּין שֶׁהֵעִידוּ אֲחֵרִים שֶׁטָּבַח אוֹ מָכַר--מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִים שֶׁגָּנַב, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁטָּבַח אוֹ מָכַר, אוֹ שֶׁהוֹדָה מֵעַצְמוֹ שֶׁטָּבַח אוֹ מָכַר--מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה: שֶׁהַמּוֹדֶה בַּקְּנָס, פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י [ח] מִי שֶׁהוֹדָה בַּקְּנָס, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים--אִם הוֹדָה בַּתְּחִלָּה בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבְבֵית דִּין, פָּטוּר. אֲבָל אִם הוֹדָה חוּץ לְבֵית דִּין, אוֹ שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם בִּלְבָד, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים--הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּיהֶם.

יא [ט] כֵּיצַד: הוֹדָה בְּבֵית דִּין שֶׁגָּנַב, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב--פָּטוּר מִן הַכֵּפֶל, שֶׁהֲרֵי חִיַּב עַצְמוֹ בַּקֶּרֶן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים. אֲבָל אִם אָמַר לֹא גָנַבְתִּי, שֶׁפָּטַר עַצְמוֹ מִן הַכֹּל, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב, וְחָזַר וְאָמַר בְּבֵית דִּין טָבַחְתִּי אוֹ מָכַרְתִּי--אִם בָּאוּ עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁטָּבַח אוֹ מָכַר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁפָּטַר עַצְמוֹ תְּחִלָּה מִכְּלוּם, עַד שֶׁבָּאוּ הָעֵדִים.

יב [י] הַגּוֹנֵב שׁוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, וְהוֹדָה בְּבֵית דִּין לְאֶחָד מֵהֶן וְכָפַר בָּאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב וְטָבַח אוֹ מָכַר--מְשַׁלֵּם לְזֶה שֶׁכָּפַר בּוֹ חֲמִשָּׁה חֲצָיֵי בָּקָר, וְאַרְבָּעָה חֲצָיֵי שֶׂה.

יג [יא] דִּין הַגַּנָּב לְשַׁלַּם הַקֶּרֶן וְהַכֵּפֶל אוֹ תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלּוֹ. אִם לֹא נִמְצְאוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין--בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו, וְגוֹבִין הַכֹּל מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כִּשְׁאָר הַנְּזָקִין: שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶן "מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ, יְשַׁלֵּם" (שמות כב,ד). וְאִם אֵין לוֹ קַרְקָע וְלֹא מִטַּלְטְלִין--בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, וְנוֹתְנִין דָּמָיו לַנִּזָּק: שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-אֵין לוֹ, וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ" (שמות כב,ב).

יד [יב] הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה; וְדָבָר זֶה, מִפִּי הַקַּבָּלָה. וְאֵין הַגַּנָּב נִמְכָּר אֵלָא בַּקֶּרֶן; אֲבָל הַכֵּפֶל אוֹ תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה--אֵינוּ נִמְכָּר בּוֹ, אֵלָא הֲרֵי זֶה עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיַּעְשִׁיר.

טו [יג] גָּנַב אֶת הַגּוֹי, אוֹ אֶת הַהֶקְדֵּשׁ--אֵינוּ נִמְכָּר עַל הַקֶּרֶן, אֵלָא הֲרֵי זֶה עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיַּעְשִׁיר.

טז [יד] הָיָה קֶרֶן הַגְּנֵבָה מֵאָה, וְאֵין הַגַּנָּב שׁוֹוֶה אֵלָא חֲמִשִּׁים--הֲרֵי זֶה נִמְכָּר, וּשְׁאָר הַקֶּרֶן עִם הַכֵּפֶל עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיֵּצֵא בַּשְּׁבִיעִית וְיַעְשִׁיר וִישַׁלַּם. הָיָה הַגַּנָּב שׁוֹוֶה מֵאָה וְאֶחָד, אֵינוּ נִמְכָּר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ" (שמות כב,ב), עַד שֶׁיִּהְיוּ דָּמָיו כֻּלָּן מֻבְלָעִין בִּגְנֵבָתוֹ.

יז [טו] גָּנַב וְנִמְכַּר, וְחָזַר וְגָנַב--אִם לְשֵׁנִי גָּנַב, הֲרֵי זֶה נִמְכָּר פַּעַם שְׁנִיָּה; וְאַפִלּוּ גָּנַב מֵאָה אִישׁ, נִמְכָּר מֵאָה פְּעָמִים. וְאִם אֶת הָרִאשׁוֹן גָּנַב פַּעַם שְׁנִיָּה--אֵינוּ נִמְכָּר שְׁנִיָּה, אֵלָא יִשָּׁאֵר עָלָיו הַכֹּל חוֹב.

יח [טז] גָּנַב לְזֶה, וְחָזַר וְגָנַב לְזֶה, וְחָזַר וְגָנַב לְזֶה--כֻּלָּן שֻׁתָּפִין בּוֹ: אִם הָיוּ דָּמָיו כְּנֶגֶד הַקֶּרֶן שֶׁלִּשְׁלָשְׁתָּן, אוֹ פָּחוּת מִן הַקֶּרֶן--נִמְכָּר וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן, וּשְׁאָר הַכְּפָלוֹת חוֹב עָלָיו; וְאִם הָיוּ דָּמָיו יָתֵר--אֵינוּ נִמְכָּר, וְהַכֹּל חוֹב עָלָיו עַד שֶׁיַּעְשִׁיר.

יט [יז] שֻׁתָּפִין שֶׁגָּנְבוּ כְּאֶחָד--מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶן, וְכָל אֶחָד מֵהֶן נִמְכָּר בְּחֶלְקוֹ מִן הַקֶּרֶן; וְכָל מִי שֶׁדָּמָיו יָתֵר עַל חֵלֶק הַקֶּרֶן שֶׁנִּתְחַיַּב בּוֹ, אֵינוּ נִמְכָּר בּוֹ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?