משנה תורה מנוקד - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון פרק ו

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת נִזְקֵי מָמוֹן פֵּרֶק ו

א אֵיזֶה הוּא מוּעָד, כָּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים. אֲבָל אִם נָגַח בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ נָשַׁךְ אוֹ רָבַץ אוֹ בָּעַט אוֹ נָגַף אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים--אֵין זֶה מוּעָד. הֵעִידוּ בּוֹ שְׁלוֹשָׁה כִּתֵּי עֵדִים בְּיוֹם אֶחָד--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם הוּעַד, אוֹ לֹא הוּעַד.

ב אֵין הֶעָדָה אֵלָא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים, וּבִפְנֵי בֵּית דִּין--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ" (שמות כא,כט), וְאֵין הֶעָדָה אֵלָא בְּבֵית דִּין. [ג] שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וּמִי שְׁהוּא בִּמְדִינַת הַיָּם שֶׁנָּגְחוּ, פְּטוּרִין; אֲבָל בֵּית דִּין מַעְמִידִין לָהֶם אַפְטְרוּפִין, וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי הָאַפְטְרוּפִין.

ג [ד] הִזִּיקוּ אַחַר שֶׁהוּעֲדוּ בִּפְנֵי אַפְטְרוּפִין--אִם עֲדַיִן הוּא תָּם, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ. וְאִם הוּעַד בּוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ הִזִּיק--מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבְּנִכְסֵי אַפְטְרוּפִין; וְלִכְשֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְּתוֹמִים, יַעֲשׂוּ דִּין עִם הָאַפְטְרוּפִין וִישַׁלְּמוּ לָהֶן.

ד [ה] שְׁוָרִים שֶׁמְּשַׂחֲקִין בָּהֶן וּמְלַמְּדִין אוֹתָן שֶׁיַּגִּיחוּ זֶה אֶת זֶה, אֵינָן מוּעָדִין לְזֶה. וְאַפִלּוּ הֵמִיתוּ אֶת הָאָדָם, אֵינָן חַיָּבִין מִיתָה--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִגַּח" (שמות כא,כח), לֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ.

ה [ו] שׁוֹר שֶׁהוּעַד וְנִמְכַּר, אוֹ נִתַּן בְּמַתָּנָה--חָזַר לְתַמּוּתוֹ, שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁנִּשְׁתַּנָּת מְשַׁנָּה דִּינוֹ; אֲבָל אִם הִשְׁאִילוֹ אוֹ מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר, הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵן שׁוֹר שֶׁהוּעַד בִּפְנֵי אַפְטְרוּפִין, וְנִתְפַּקַּח הַחֵרֵשׁ, וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה, וְהִגְדִּיל הַקָּטָן--אַף עַל פִּי שֶׁבָּטַל הָאַפְטְרוּפוֹס--הֲרֵי הֶן מוּעָדִין בְּחֶזְקָתָן, שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּת בַּעְלֵיהֶן הֶן.

ו [ז] בְּהֵמָה שֶׁהוּעֲדָה, וְחָזְרָה בָּהּ מִדָּבָר שֶׁהוּעֲדָה לוֹ--חָזְרָה לְתַמּוּתָהּ. כֵּיצַד: שׁוֹר שֶׁהוּעַד לִגַּח, וְחָזַר שֶׁלֹּא לִגַּח--אַף עַל פִּי שְׁהוּא נוֹגֵף, הֲרֵי זֶה תָּם לִנְגִיחָה. וּמֵאֵימָתַי הִיא חֲזָרָתוֹ--עַד שֶׁיִּהְיוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ, וְאֵינוּ נוֹגֵחַ. וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהוּעַד לָהֶן--עַד שֶׁיְּמַשְׁמְשׁוּ בּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה עוֹשֶׂה אוֹתָן.

ז [ח] שׁוֹר שְׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוּ מוּעָד לִשְׁאֵינוּ מִינוֹ; הוּעַד לָאָדָם, אֵינוּ מוֹעֵד לַבְּהֵמָה; הוּעַד לַקְּטַנִּים, אֵינוּ מוּעָד לַגְּדוֹלִים. לְפִיכָּךְ אִם הִזִּיק אֶת מִין שְׁהוּא מוּעָד לוֹ, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; וְאִם הִזִּיק לִשְׁאָר הַמִּינִין, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

ח הָיָה מוּעָד לַשַּׁבָּתוֹת, אֵינוּ מוּעָד לִימוֹת הַחֹל. וְאִם הִזִּיק בַּשַּׁבָּתוֹת, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; וּבִימוֹת הַחֹל, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וּמֵאֵימָתַי הִיא חֲזָרָתוֹ--מִשֶּׁיִּהְיוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ בַּיּוֹם שְׁהוּא מוּעָד לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה מַזִּיק נֶזֶק שֶׁהוּעַד לוֹ.

ט נָגַח שׁוֹר הַיּוֹם, וַחֲמוֹר לְמָחָר, וְגָמַל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי--נַעֲשָׂה מוּעָד לַכֹּל. רָאָה שׁוֹר הַיּוֹם וּנְגָחוֹ, וּלְמָחָר רָאָה שׁוֹר וְלֹא נְגָחוֹ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי רָאָה שׁוֹר וּנְגָחוֹ, וּבָרְבִיעִי רָאָה שׁוֹר וְלֹא נְגָחוֹ, וּבַחֲמִישִׁי רָאָה שׁוֹר וּנְגָחוֹ, וּבַשִּׁשִּׁי רָאָה שׁוֹר וְלֹא נְגָחוֹ--נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵרוּגִין לַשְּׁוָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י רָאָה שׁוֹר הַיּוֹם וּנְגָחוֹ, וּלְמָחָר רָאָה חֲמוֹר וְלֹא נְגָחוֹ, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה סוּס וּנְגָחוֹ, וּבָרְבִיעִי רָאָה גָּמָל וְלֹא נְגָחוֹ, וּבַחֲמִישִׁי רָאָה פֶּרֶד וּנְגָחוֹ, וּבַשִּׁשִּׁי רָאָה עָרוֹד וְלֹא נְגָחוֹ--נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵרוּגִין לַכֹּל. וְאִם נָגַח בַּיּוֹם שְׁהוּא מוּעָד לוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַמִּינִין שֶׁנָּגַח בְּסֵרוּגִין, הֲרֵי זֶה מוּעָד.

יא נָגַח בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה, וּבְשִׁשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שֵׁנִי, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי--אֵינוּ מוּעָד עַד שֶׁיְּשַׁלַּשׁ בַּדִּלּוּג. שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח, קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח, קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח--נַעֲשָׂה מוּעָד לְשׁוֹפָרוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב נָגַח שְׁלוֹשָׁה שְׁוָרִים בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, וּבָרְבִיעִי נָגַח חֲמוֹר, וּבַחֲמִישִׁי נָגַח גָּמָל, אוֹ שֶׁנָּגַח חֲמוֹר וְגָמָל בַּתְּחִלָּה בִּשְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה, וְאַחַר כָּךְ נָגַח שְׁלוֹשָׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם הוּא מוּעָד לַשְּׁוָרִים בִּלְבָד, אוֹ לִשְׁלֹשֶׁת הַמִּינִין הוּא מוּעָד.

יג וְכֵן אִם נָגַח בְּשָׁלוֹשׁ שַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת וּבְשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁנָּגַח בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת וּבְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, וּבִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם הוּא מוּעָד לַשַּׁבָּתוֹת בִּלְבָד, אוֹ לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶן חֹל. [יג] וְכָל אֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אֵין מְחַיְּבִין בָּהֶן אֶת הַמַּזִּיק אֵלָא חֲצִי נֶזֶק; וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק נֶזֶק שָׁלֵם, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?