משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות מקוות פרק ב

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מקוות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת מִקְווֹת פֵּרֶק ב

א אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם: לִפְלוּף שֶׁחוּץ לָעַיִן, וּגְלָד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, וְסַם יָבֵשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, וְהָרְטִיָּה שֶׁעָלֶיהָ, וְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וּבָצֵק אוֹ טִיט שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְהמִּלְמוּלִין שֶׁעַל הַגּוּף, וְטִיט הַיָּוֵן, וְטִיט הַיּוֹצְרִין, וְטִיט שֶׁלַּדְּרָכִים הַנִּמְצָא שָׁם תָּמִיד אַפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה--כָּל אֵלּוּ חוֹצְצִין. וּשְׁאָר כָּל הַטִּיט--כִּשְׁהוּא לַח--אֵינוּ חוֹצֵץ, שֶׁהֲרֵי נִמְחֶה בַּמַּיִם; וְכִשְׁהוּא יָבֵשׁ, חוֹצֵץ.

ב הַדְּיוֹ, וְהַדְּבַשׁ, וְהֶחָלָב, וְהַדָּם, וְשֶׂרֶף הַתּוּת, וְשֶׂרֶף הַתְּאֵנָה, וְשֶׂרֶף הַשִּׁקְמָה, וְשֶׂרֶף הַחַרּוּב--יְבֵשִׁין, חוֹצְצִין; לַחִין, אֵינָן חוֹצְצִין. וּשְׁאָר כָּל הַשְּׂרָפִין--בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, חוֹצְצִין. וְדָם שֶׁנִּסְרַךְ בַּבָּשָׂר--אַפִלּוּ לַח, חוֹצֵץ.

ג הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּלִין בָּאָדָם, חוֹצְצִין. [ג] בֵּית הַסְּתָרִים בָּאִשָּׁה, חוֹצֵץ עַד שֶׁתָּדִיחַ תְּחִלָּה, שֶׁהַזִּיעָה שָׁם תָּמִיד, וְהָאָבָק מִתְקַבֵּץ וְחוֹצֵץ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּנְשׂוּאָה; אֲבָל בִּפְנוּיָה--הוֹאִיל וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת, אֵינוּ חוֹצֵץ.

ד הָאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, וְהַקַּשְׂקַשִּׂין שֶׁעַל גַּבֵּי הַשֶּׁבֶר, וְהַשֵּׁירִים וְהַנְּזָמִים וְהַקַּטְלָיוֹת וְהַטַּבָּעוֹת--בִּזְמָן שְׁהֶן חֲזָקִים וּדְבֵקִים בַּבָּשָׂר, חוֹצְצִין; וּבִּזְמָן שְׁהֶן רָפִין, אֵינָן חוֹצְצִין.

ה חוּטֵי צֶמֶר, וְחוּטֵי פִּשְׁתָּן, וְהָרְצוּעוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין הַנָּשִׁים עַל רָאשֵׁיהֶן לְנוֹאי--חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן מַבְדִּילִין בֵּין הַמַּיִם וּבֵין הַגּוּף; אֲבָל חוּטֵי שֵׂעָר--אֵין חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן רָפִין.

ו חוּטִין שֶׁבַּצַּוָּאר--אֵין חוֹצְצִין, אַפִלּוּ שֶׁלְּפִשְׁתָּן: לְפִי שְׁאֵין אִשָּׁה חוֹנֶקֶת עַצְמָהּ בָּהֶן. אֲבָל חֲבָקִין שֶׁלְּצַוָּאר, כְּגוֹן קַטְלָיוֹת וַעֲנָקִים--חוֹצְצִין: לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה חוֹנֶקֶת עַצְמָהּ בָּהֶן, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה בַּעֲלַת בָּשָׂר. [ז] שֵׂעָר שֶׁעַל הַלֵּב שֶׁנִּתְקַשַּׁר וְנַעֲשָׂה קִלְקִין, חוֹצֵץ; וְכֵן קִלְקֵי הַזָּקָן חוֹצְצִין.

ז [ח] חֵץ שְׁהוּא תָּחוּב בָּאָדָם--בִּזְמָן שְׁהוּא נִרְאֶה, חוֹצֵץ; וּבִזְמָן שְׁאֵינוּ נִרְאָה--טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שְׁהוּא חֵץ טָמֵא. וְכֵן מִי שֶׁבָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, וְטָבַל--הֲרֵי זֶה טָהוֹר; וְאִם הֱקִיאָהּ אַחַר שֶׁטָּבַל, נִטְמָא בְּמַגָּעָהּ: שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל הַבְּלוּעִין בְּגוּף הַחַי, אֵינָן מְטַמְּאִין וְלֹא מִטַּמְּאִין.

ח נִכְנְסוּ צְרוֹרוֹת וְקִסְמִין בְּסִדְקֵי רַגְלָיו מִלְּמַטָּה, חוֹצְצִין. [ט] אַסְפְּלוֹנִית, מְלֻגְמָה, וּרְטִיָּה שֶׁעַל בֵּית הַסְּתָרִים--חוֹצְצִין: אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּיִם, צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין וְלֹא יִהְיֶה עֲלֵיהֶן דָּבָר חוֹצֵץ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ט הָיְתָה בּוֹ שַׂעֲרָה אוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חוּץ לַמַּכָּה וְרֹאשָׁן מֻדְבָּק לַמַּכָּה, אוֹ שֶׁהָיוּ מֻדְבָּקִין בְּטִיט אוֹ בְּצוֹאָה, אוֹ שֶׁהָיוּ בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּרִיסֵי עֵינָיו מִלְמַעְלָה--הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין.

י לֹא יִטְבֹּל אָדָם בֶּעָפָר שֶׁעַל רַגְלָיו; וְאִם טָבַל, אֵינוּ חוֹצֵץ. [יא] הָאוֹחֵז בָּאָדָם וּבַכֵּלִים, וְהִטְבִּילָן--הֲרֵי הֶן בְּטֻמְאָתָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁרִפָּה יָדָיו עַד שֶׁבָּאוּ בָּהֶן הַמַּיִם: גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא לֹא יְרַפֶּה. וְאִם הֵדִיחַ יָדָיו בַּמַּיִם, עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה.

יא [יב] הַמַּפְשֶׁלֶת בְּנָהּ לַאֲחוֹרֶיהָ, וְטָבְלָה--לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה: שֶׁמֶּא טִיט הָיָה בְּרַגְלֵי הַתִּינוֹק אוֹ בְּיָדוֹ, וְנִדְבַּק בְּאִמּוֹ בְּשָׁעַת טְבִילָה, וְחָצַץ, וְאַחַר שֶׁעָלְתָה נָפַל.

יב [יג] נִדָּה שֶׁנָּתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ, אוֹ שֶׁקָּפְצָה יָדָהּ, אוֹ שֶׁקָּרְצָה בְּשִׂפְתוֹתֶיהָ, אוֹ שֶׁנִּמְצָא עֶצֶם בֵּין שִׁנֶּיהָ--כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. וְכֵן שְׁאָר הַטְּמֵאִים. נָתְנָה מָעוֹת בְּפִיהָ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה--טָהֲרָה מִטֻּמְאַת נִדָּה, וַהֲרֵי הִיא טְמֵאָה עַל גַּב רֻקָּהּ; וְנִמְצְאָה רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, כְּמִי שֶׁנָּגַע בְּרֹק הַנִּדָּה. וְכֵן הַדִּין בְּזָב.

יג [יד] וְאֵלּוּ שְׁאֵין חוֹצְצִין בָּאָדָם: קִלְקֵי הָרֹאשׁ וּבֵית הַשֶּׁחִי וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִישׁ, וְלִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן, וּגְלָד שֶׁהֶעֱלָת הַמַּכָּה, וְלִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וְצוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְצִפֹּרֶן הַמְּדֻלְדֶּלֶת, וְכִישׁוּת הַקָּטָן וְהוּא הַשֵּׂעָר הַדַּק שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ--כָּל אֵלּוּ אֵין חוֹצְצִין.

יד [טו] שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אוֹ יָתֵר שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִין כְּאַחַת קֶשֶׁר אֶחָד--אֵינָן חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן. וְשַׂעֲרָה אַחַת שֶׁנִּקְשְׁרָה, חוֹצֶצֶת: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה מַקְפִּיד עָלֶיהָ; אֲבָל אִם אֵינוּ מַקְפִּיד עָלֶיהָ, עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה רֹב שְׂעָרוֹ קָשׁוּר, נִימָה נִימָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. כְּזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים.

טו וְיֵרָאֶה לִי שֶׁשְּׂעָרוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּגוּפוֹ הוּא חָשׁוּב לְעִנְיַן טְבִילָה, וְאֵינוּ כְּגוּף בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר רֹב הַשֵּׂעָר; אֵלָא אַף עַל פִּי שֶׁכָּל שֵׂעָר רֹאשׁוֹ קָשׁוּר נִימָה נִימָה--אִם אֵינוּ מַקְפִּיד עָלָיו, עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, אֵלָא אִם כֵּן נִצְטָרַף לְחוֹצֵץ אַחֵר עַל גּוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֶחָד הַנִּדָּה, וְאֶחָד שְׁאָר הַטְּמֵאִים שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשָׁן שֵׂעָר.

טז תַּקָּנַת עֶזְרָא הִיא שֶׁתִּהְיֶה אִשָּׁה חוֹפֶפֶת אֶת שְׂעָרָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּטְבֹּל; וְאִם אִפְשָׁר לָהּ לָחֹף בַּלַּיְלָה וְלִטְבֹּל מִיָּד, תֵּכֶף לַחֲפִיפָה--הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבְשָׁעַת הַדֹּחַק, אוֹ מִפְּנֵי הַחֹלִי--חוֹפֶפֶת אַפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְטוֹבֶלֶת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

יז טָבְלָה וְעָלְתָה, וְנִמְצָא עָלֶיהָ דָּבָר חוֹצֵץ--אִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁחָפְפָה טַבְלָה, אֵינָהּ צְרִיכָה לָחֹף פַּעַם שְׁנִיָּה, אֵלָא חוֹזֶרֶת, וְטוֹבֶלֶת בִּלְבָד. וְאִם לָאו, צְרִיכָה לָחֹף פַּעַם שְׁנִיָּה וְלִטְבֹּל.

יח לֹא תָחֹף אִשָּׁה בְּנֶתֶר, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְקַטֵּף אֶת הַשֵּׂעָר, וְלֹא בְּאָהָל, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְסָרֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר; אֵלָא בְּחַמִּין, וְאַפִלּוּ בְּחַמֵּי חַמָּה--מִפְּנֵי שֶׁהַחַמִּין מְיַשְּׁרִין אֶת הַשֵּׂעָר, וּמְסַלְסְלִין אוֹתוֹ. אֲבָל הַצּוֹנֵן מְקַבְּצִין אֶת הַשֵּׂעָר, וּמְכַלְכְּלִין אוֹתוֹ וּמִתְקַשֵּׁר.

יט נִדָּה שֶׁנָּתְנָה תַּבְשִׁיל לִבְנָהּ, וְטָבְלָה--לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה, מִפְּנֵי הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁעַל יָדָהּ. [כ] שָׂרְטָה בְּשָׂרָהּ וְהוֹצִיאָה דָּם, וְטָבְלָה--בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, אֵין מְקוֹם הַשְּׂרִיטוֹת חוֹצֵץ; לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים, הֲרֵי מְקוֹם הַשְּׂרִיטוֹת חוֹצֵץ, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּם קוֹפֶה שָׁם, כַּגְּלָד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה.

כ וְכֵן לִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן--אִם הָיָה יָבֵשׁ וְהוּא שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיק, חוֹצֵץ בַּנִּדָּה. [כא] כֹּחַל שֶׁבָּעַיִן, אֵינוּ חוֹצֵץ; שֶׁעַל גַּבֵּי הָעַיִן, חוֹצֵץ. וְאִם הָיוּ עֵינֶיהָ פּוֹרְחוֹת, אַף עַל גַּבֵּי הָעַיִן אֵינוּ חוֹצֵץ. [כב] פָּתְחָה עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר, אוֹ עָצְמָה עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר--לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.

כא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, לְעִנְיַן טְהָרוֹת; אֲבָל לְהַתִּירָהּ לְבַעְלָהּ, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתְנָה תַּבְשִׁיל לִבְנָהּ, אוֹ שֶׁהָיָה בָּהּ שֶׂרֶט יָשָׁן, אוֹ שֶׁהָיָה עַל גַּב עֵינֶיהָ כֹּחַל, וּבֵין פָּתְחָה עֵינֶיהָ אוֹ עָצְמָה אוֹתָן--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ: שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן אֵינָן חוֹצְצִין אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶם, וּלְעִנְיַן טְהָרוֹת גָּזְרוּ; לְעִנְיַן בְּעִילָה, לֹא גָזְרוּ. וְכָל הַחוֹצֵץ בַּנִּדָּה לִטְהָרוֹת--חוֹצֵץ בִּשְׁאָר טְמֵאִים לְעִנְיַן טְהָרוֹת, וְחוֹצֵץ בַּבֶּגֶד בְּשָׁעַת טְבִילָה.

כב [כג] מִי שֶׁטָּבַל, וְעָלָה וְנִמְצָא עָלָיו דָּבָר חוֹצֵץ--אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַסַּק בְּאוֹתוֹ הַמִּין כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הֲרֵי הוּא בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר יוֹדֵעַ אֲנִי בַּוַּדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה עָלַי קֹדֶם הַטְּבִילָה: הוֹאִיל וְהֻחְזַק טָמֵא, הַעְמֵד טָמֵא עַל טֻמְאָתוֹ, עַד שֶׁתֵּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁטָּהַר.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מקוות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?