משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות פרק יב

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

הִלְכּוֹת שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת פֵּרֶק יב

א אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עָשׂוּ חֲכָמִים לַקֹּדֶשׁ עַל הַתְּרוּמָה, וְאֵלּוּ הֶן. יֵשׁ לָאָדָם לְהַטְבִּיל כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים לַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ: גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִהְיֶה פִּי הַכְּלִי צָר, וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד; וְנִמְצְאוּ הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ כְּאִלּוּ טָבְלוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי, לֹא בְּמִקְוָה.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַכְּלִי הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ הַכֵּלִים הַטְּמֵאִין, טָהוֹר; אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא--מִתּוֹךְ שֶׁעָלְתָה לוֹ טְבִילָה, עָלְתָה לַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, אַפִלּוּ לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן בַּקֹּדֶשׁ.

ג [ב] כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין--לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ, וְלֹא בֵּית אֶצְבָּע שֶׁבְּעֹבִי שְׂפָתוֹ; וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁבְּבֵית צְבִיעָתוֹ, טְהוֹרִין; וְשׁוֹתֶה בּוֹ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יִגְּעוּ מַשְׁקִין שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ תּוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּתְּרוּמָה; אֲבָל לַקֹּדֶשׁ--אִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו, נִטְמָא כֻּלּוֹ.

ד [ג] הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמַּדְרֵס, מֻתָּר לוֹ לִשָּׂא עִמּוֹ תְּרוּמָה כְּאֶחָד--הוֹאִיל וְאֵין הַנּוֹשֵׂא נוֹגֵעַ בַּתְּרוּמָה וְלֹא הַתְּרוּמָה נוֹגַעַת בַּמַּדְרֵס, הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה; אֲבָל לֹא הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ.

ה מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאֶחָד שֶׁנָּשָׂא חָבִית שֶׁלַּקֹּדֶשׁ, וְטִמְּאָהּ בַּמַּדְרֵס שֶׁנָּשָׂא עִמָּהּ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ שֶׁהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמַּדְרֵס, לֹא יִשָּׂא אֶת הַקֹּדֶשׁ; וְלֹא גָזְרוּ אֵלָא בַּמַּדְרֵס עִם הַקֹּדֶשׁ, כַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְאִם עָבַר וְנָשָׂא--הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בַּקֹּדֶשׁ, הֲרֵי הַקֹּדֶשׁ טָהוֹר.

ו [ד] בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה--אַף עַל פִּי שְׁהֶן טְהוֹרִין וְנִזְהָרִין מִן הַטֻּמְאוֹת, הֲרֵי בִּגְדֵיהֶן מַדְרֵס לַקֹּדֶשׁ.

ז [ה] כְּלִי שְׁהוּא מְפֻצָּל, וְלוּחוֹתָיו וְקוֹרוֹתָיו מְקֻשָּׁרוֹת כְּגוֹן מִטָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--אִם נִטְמָא, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּילוֹ לַתְּרוּמָה--יֵשׁ לוֹ לְהַטְבִּילוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת, כִּשְׁהוּא מְקֻשָּׁר. אֲבָל לַקֹּדֶשׁ--מַתִּיר וּמְנַגֵּב, שֶׁמֶּא יֵשׁ שָׁם דָּבָר הַחוֹצֵץ; וּמַטְבִּיל, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר.

ח [ו] כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטַהְרָה--אַפִלּוּ הָיָה הָעוֹשֶׂה אוֹתָן תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְנִזְהָר בָּהֶן--הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, וְאֵינָן צְרִיכִין הַעְרֵב שֶׁמֶשׁ. אֲבָל לַתְּרוּמָה--מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּלֹא טְבִילָה, שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ בְּטַהְרָה. וּמִפְּנֵי מַה הִצְרִיכוּם טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ--גְּזֵרָה מִשּׁוֹם רֹק עַם הָאָרֶץ שֶׁיִּגַּע בָּהֶן בְּשָׁעַת מְלָאכָה, וַעֲדַיִן הוּא לַח אַחַר שֶׁנִּגְמְרוּ.

ט [ז] הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. כֵּיצַד: כְּלִי שְׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת פְּרוּדִין זֶה מִזֶּה, כְּגוֹן צִמּוּקִין וּגְרֹגְּרוֹת, וְנָגְעָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן--נִטְמָא כָּל שֶׁבַּכְּלִי לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. וְכָל הַמַּעֲלוֹת, שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם הֶם; וּרְמָז יֵשׁ לְמַעְלָה זוֹ בַּתּוֹרָה, "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת" (במדבר ז,יד; ועוד אחת עשרה פעמים בהמשך הפרק)--אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל מַה שֶׁבַּכַּף, הֲרֵי הוּא כְּגוּף אֶחָד.

י אַפִלּוּ כְּלִי שְׁאֵין לוֹ תּוֹךְ, מְצָרֵף מַה שֶׁעָלָיו לַקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ צְבוּרִין עַל גַּבֵּי הַלּוּחַ אוֹ עַל גַּבֵּי הָעוֹר, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הַפֵּרוֹת נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה.

יא [ח] הָיוּ שְׁנֵי הַצִּבּוּרִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי, וְדָבָר אַחֵר בֵּינֵיהֶן, וְנִטְמָא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן--אִם הָיָה הַדָּבָר שֶׁבֵּינֵיהֶן צָרִיךְ לַכְּלִי, הַכְּלִי מְצָרְפָן וְנִטְמָא הַכֹּל; וְאִם אֵינוּ צָרִיךְ לַכְּלִי, לֹא נִטְמָא אֵלָא זֶה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הַטֻּמְאָה בִּלְבָד.

יב [ט] הָיוּ שֵׁנִי צִבּוּרִין בִּכְלִי, וְהַצִּבּוּר הָאֶחָד מְחֻבָּר לַמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי, וְנָגַע טָמֵא בַּצִּבּוּר הַשֵּׁנִי--נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן בְּצֵרוּף הַכְּלִי; וְנִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי מֵחֲמַת זֶה הָאֹכֶל הַמְּחֻבָּר לָהֶן, אַף עַל פִּי שְׁהֶן אֲחוֹרֵי הַכְּלִי. נָגַע הַטָּמֵא בַּמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי, נִטְמָא הָאֹכֶל הַמְּחֻבָּר לָהֶן; וְהַדָּבָר סְפֵק אִם נִטְמָא הָאֹכֶל הַשֵּׁנִי בְּצֵרוּף הַכְּלִי, אוֹ לֹא נִטְמָא מֵחֲמַת הַצֵּרוּף.

יג [י] אֹכֶל קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא, וְהִנִּיחוֹ בִּכְלִי, וּבְתוֹךְ הַכְּלִי אֹכֶל קֹדֶשׁ אַחֵר טָהוֹר, וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה--הַטָּהוֹר בְּטַהְרָתוֹ, וְהַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ. בָּא טְבוּל יוֹם, וְנָגַע בָּאֹכֶל הַטָּמֵא--יֵשׁ בְּדָבָר סְפֵק אִם נִפְסַל הַטָּהוֹר מֵחֲמַת מַגַּע טְבוּל יוֹם, מִפְּנֵי צֵרוּף הַכְּלִי, אוֹ לֹא נִפְסַל, שֶׁלֹּא נָגַע טְבוּל יוֹם אֵלָא בָּאֹכֶל שֶׁשָּׂבַע מִן הַטֻּמְאָה וְלֹא הוֹסִיף לוֹ כְּלוּם.

יד [יא] הָרְבִיעִי--בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, אֲבָל בַּתְּרוּמָה טָהוֹר; וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה--אִם נָגַע בְּמַשְׁקֵה קֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה נִטְמָא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה אוֹ שֶׁבַּקֹּדֶשׁ--אִם נָגַע בְּמַשְׁקֵה תְּרוּמָה, לֹא פְסָלוֹ.

טו [יב] מִי שֶׁנִּטְמֵאת יָדוֹ אַחַת, וְנָגַע בָּהּ בְּיָדוֹ שְׁנִיָּה אוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ--פָּסַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, וַהֲרֵי הִיא כִּשְׁלִישִׁי. וְאִם הָיְתָה יָדוֹ בְּלוּלָה בְּמַשְׁקֶה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע, נִטְמֵאת חֲבִרְתָּהּ; וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן, וְאַחַר כָּךְ יִגַּע בַּקֹּדֶשׁ. אֲבָל בַּתְּרוּמָה--אִם נִטְמֵאת יָדוֹ הָאַחַת, לֹא נִטְמֵאת חֲבִרְתָּהּ, וְאַפִלּוּ נָגַע בָּהּ, כִּשְׁהִיא נְגוּבָה; וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל יָדוֹ שֶׁנִּטְמֵאת, אֵלָא נוֹטְלָה וְנוֹגֵעַ בַּתְּרוּמָה.

טז [יג] אֹכָלִין נְגוּבִין שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ, אוֹכְלִין אוֹתָן בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת; בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּתְּרוּמָה. אֲבָל בַּקֹּדֶשׁ--חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשְׁרַתָּן, וְאָסוּר לְמִי שֶׁיָּדָיו טְמֵאוֹת לֶאֱכֹל קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר; וְאַפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ אֵלָא בְּכוֹשׁ, אוֹ שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ פִּיהוּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

יז אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם נָגְעָה טֻמְאָה בְּאֹכָלִין שֶׁלַּקֹּדֶשׁ שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ, שֶׁנִּטְמְאוּ--מִפְּנֵי שֶׁחִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשְׁרַתָּן. [יד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, לִפְסֹל הָאֹכֶל עַצְמוֹ וּלְאָסְרוֹ בַּאֲכִילָה; אֲבָל לִמְנוֹת בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הֲרֵי זֶה סָפֵק. כֵּיצַד: נָגַע אֹכֶל זֶה שֶׁנִּטְמָא בְּלֹא הֶכְשֵׁר בְּאֹכֶל שֵׁנִי שֶׁהֻכְשַׁר--הֲרֵי זֶה הַשֵּׁנִי סָפֵק, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹן לֹא הֻכְשַׁר.

יח [טו] הָאוֹנֵן אַחַר שֶׁתַּם זְמָן אֲנִינוּתוֹ, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים אַחַר שֶׁהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ--צְרִיכִין טְבִילָה לַאֲכִילַת הַקֹּדֶשׁ; אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה, שֶׁהָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים מֻתָּרִין לֶאֱכֹל אֶת הַתְּרוּמָה.

יט וּמִפְּנֵי מַה הִצְרִיכוּם טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ: שֶׁהֲרֵי עַד עַתָּה הָיוּ אֲסוּרִין לֶאֱכֹל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהִסִּיחוּ דַּעְתָּן; וְשֶׁמֶּא נִטְמְאוּ, וְהֶם לֹא יָדְעוּ. וְלֹא עָשׂוּ מַעֲלָה זוֹ אֵלָא לַאֲכִילָה; אֲבָל לִנְגִיעָה, נוֹגְעִין בַּקֳּדָשִׁים קֹדֶם טְבִילָה. וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁנָּגַע בַּקֹּדֶשׁ, פְּסָלוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כ [טז] שֵׁשׁ מַעֲלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת--עָשׂוּ אוֹתָן בֵּין לַקֹּדֶשׁ, בֵּין לְחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טַהְרַת הַקֹּדֶשׁ. וְחָמֵשׁ אַחֲרוֹנוֹת, שְׁהֶן מִן הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וָהָלְאָה--עָשׂוּ אוֹתָן בַּקֹּדֶשׁ בִּלְבָד, אֲבָל לֹא בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טַהְרַת הַקֹּדֶשׁ, אֵלָא הֲרֵי הֶן בְּחָמֵשׁ אֵלּוּ כַּחֻלִּין. לְפִיכָּךְ חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טַהְרַת הַקֹּדֶשׁ--הָרִאשׁוֹן טָמֵא בָּהֶן, וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר כַּחֻלִּין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

יש לך שאלה או הערה?