משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות פרק א

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

הִלְכּוֹת שְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת פֵּרֶק א

א הַנְּבֵלָה, אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת: כַּזַּיִת מִבְּשָׂרָהּ--מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וּכְלֵי חֶרֶס בָּאַוֵּיר; וּמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בַּמַּשָּׂא לְטַמֵּא בְּגָדִים, כְּמֶרְכַּב הַזָּב.

ב כֵּיצַד: אָדָם שֶׁנָּגַע בַּנְּבֵלָה--נִטְמָא, וַהֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְאִם נָגַע בְּכֵלִים, אַפִלּוּ בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ בַּנְּבֵלָה--הֲרֵי הֶן טְהוֹרִין; וְכֵן כֵּלִים שֶׁעָלָיו טְהוֹרִין--לְפִי שְׁהוּא וֶלֶד, וְאֵין וֶלֶד מְטַמֵּא כֵּלִים.

ג אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה--מְטַמֵּא כֵּלִים בְּשָׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנֹּשֵׂא, אֶת-נִבְלָתָם--יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (ויקרא יא,כח); וְאוֹתָן הַבְּגָדִים, רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְאֵינוּ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶס, וְאַפִלּוּ בְּשָׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב.

ד [ב] אֶחָד בְּהֵמָה וְחַיָּה, בֵּין הַמֻּתָּרִין בַּאֲכִילָה בֵּין הָאֲסוּרִין--אִם מֵתוּ, כֻּלָּן בְּשָׂרָן מְטַמֵּא בְּכַזַּיִת. וּשְׁחִיטַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְחַיָּה טְהוֹרָה, מְטַהֶרֶת אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם: וְאַפִלּוּ שָׁחַט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, וּקְדָשִׁים בַּחוּץ--הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין; וְאִם אֵרַע פְּסוּל בַּשְּׁחִיטָה--הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה וּמְטַמְּאָה בַּמַּשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת שְׁחִיטָה.

ה [ג] בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה טְמֵאָה, אֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ; וְאֶחָד הַשּׁוֹחֵט אוֹתָהּ, אוֹ הַנּוֹחֵר אוֹ הַחוֹנֵק אוֹ שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ--הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וְכָל הַנְּבֵלוֹת מִצְטָרְפוֹת לְעִנְיַן טֻמְאָה לְכַזַּיִת, אֶחָד טְמֵאוֹת וְאֶחָד טְהוֹרוֹת.

ו [ד] מוֹחַ, הֲרֵי הוּא כְּבָשָׂר. וְדַם הַנְּבֵלָה--אֵינוּ מְטַמֵּא כַּנְּבֵלָה, אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּמַשְׁקִין טְמֵאִים, שְׁאֵינוּ מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כֵּלִים, מִן הַתּוֹרָה.

ז [ה] חֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁמֵּתָה--טָהוֹר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה, יֵעָשֶׂה לְכָל-מְלָאכָה" (ויקרא ז,כד): מִי שֶׁאִסּוּרוֹ מִשּׁוֹם נְבֵלָה וּטְרֵפָה. וְאִם הֻכְשַׁר בְּמַשְׁקִין הַמַּכְשִׁירִין--הֲרֵי הוּא כְּאֹכָלִין טְמֵאִים, וְאֵינוּ כִּבְשַׂר נְבֵלָה. וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֵלֶב הַחוֹפֶה אֶת הַכִּלְיָה קֹדֶם הַפְרָשָׁה--הֲרֵי זֶה טָמֵא, כַּנּוֹגֵעַ בַּכִּלְיָה עַצְמָהּ: שֶׁהֲרֵי כַּמָּה חוּטִין נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּה בַּחֵלֶב.

ח אֲבָל בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְהַחַיָּה בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה--אֶחָד בְּשָׂרָהּ וְאֶחָד חֶלְבָּהּ לַטֻּמְאָה, וּמְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּכַזַּיִת כִּבְשַׂר הַנְּבֵלָה.

ט [ו] הַכּוֹי--חֶלְבּוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ, וְטֻמְאָתוֹ בְּסָפֵק. לְפִיכָּךְ אֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה וּקְדָשִׁים; וְאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל טֻמְאָתוֹ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, אוֹ אֲכִילַת קֳדָשָׁיו.

י [ז] וְאֵלּוּ דְּבָרִים שְׁאֵין מְטַמְּאִין מִן הַנְּבֵלוֹת: הָעֲצָמוֹת; וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלַפַּיִם, אַפִלּוּ עִיקָרָן הָרַךְ שְׁאִם יֵחָתֵךְ מִן הַחַי יוֹצֶא דָּם; וְהָעוֹר, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְעֻבָּד; וְהָאֲלַל, וְהַגִּידִים, וְהַמָּרָק וְהַתְּבָלִין הַמִּתְבַּשְּׁלִין עִמָּהּ.

יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַנְּבֵלָה. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ כִּשְׁהֶן מְחֻבָּרִין בַּבָּשָׂר, הֲרֵי זֶה טָמֵא: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בַּבָּשָׂר כַּזַּיִת--שְׁאֵין אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ מִצְטָרֵף לְכַזַּיִת. [ח] הָאֲלַל, בֵּין שֶׁפְּלָטַתּוּ סַכִּין בֵּין שֶׁפְּלָטַתּוּ חַיָּה--אֵינוּ מִצְטָרֵף לְכַזַּיִת; וְאִם כְּנָסוֹ, וְהָיָה בּוֹ כַּזַּיִת--מְטַמֵּא.

יב [ט] וְאֵלּוּ בְּהֵמוֹת שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן--עוֹר הַחֲזִיר שֶׁלַּיִּשּׁוּב, וְעוֹר חֲטֹרֶת הַגָּמָל הָרַכָּה, וְעוֹר בֵּית הַבֹּשֶׁת, וְעוֹר הַשְּׁלִיל, וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה: הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין מִן הַנְּבֵלָה. וְאִם עִבְּדָן, אוֹ הִלַּךְ בָּהֶן כְּדֵי עַבְדָה--הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וְאִם עָשָׂה בָּהֶן מַעֲשֶׂה שֶׁבִּטְּלָן--טְהוֹרִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִלַּךְ בָּהֶן כְּדֵי עַבְדָה. כֵּיצַד--אֹזֶן חֲמוֹר שֶׁטְּלָיָהּ לִקְפִיפָתוֹ, טְהוֹרָה.

יג כַּמָּה הוּא כְּדֵי עַבְדָה, אַרְבַּעַת מִילִין. וְאֵיזוֹ הִיא חֲטֹרֶת רַכָּה: כָּל זְמָן שֶׁלֹּא טְעָנָהּ; הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְעֹן וְלֹא טְעָנָהּ, אוֹ שֶׁטְּעָנָהּ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ--הֲרֵי זֶה סָפֵק.

יד [י] הַמַּפְשִׁיט נִבְלַת בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה--אִם לְשָׁטִיחַ הִפְשִׁיט--כֵּיוָן שֶׁהִפְשִׁיט מִן הָעוֹר כְּדֵי אֲחִיזָה וְהוּא שְׁנֵי טְפָחִים, הַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר זֶה שֶׁהֻפְשַׁט טָהוֹר; וְעַד שֶׁלֹּא הִפְשִׁיט שְׁנֵי טְפָחִים, הַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר כַּנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר.

טו הִפְשִׁיטָהּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִן הָעוֹר חֵמֶת--הֲרֵי הָעוֹר חִבּוּר, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כָּל הֶחָזֶה. וְאִם הִפְשִׁיטָהּ מֵרַגְלָהּ בִּלְבָד--הֲרֵי הָעוֹר כֻּלּוֹ חִבּוּר וְהַנּוֹגֵעַ בָּעוֹר כַּנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, עַד שֶׁיַּפְרִישׁ הָעוֹר כֻּלּוֹ מֵעַל הַבָּשָׂר.

טז וְכֵן הַמַּפְשִׁיט בַּשְּׁרָצִים--חִבּוּר, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט הָעוֹר כֻּלּוֹ. עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר--חִבּוּר, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כֻּלּוֹ. וְכָל עוֹר שְׁהוּא חִבּוּר לְטַמֵּא, כָּךְ הוּא חִבּוּר לְהִטַּמֵּא: שְׁאִם הָיְתָה שְׁחוּטָה, וְנָגְעָה טֻמְאָה בְּעוֹר זֶה שְׁהוּא חִבּוּר--נִטְמָא הַבָּשָׂר.

יז [יא] עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת נְבֵלָה--הַנּוֹגֵעַ בַּצִּיב הַיּוֹצֶא מִמֶּנּוּ, וּבִשְׂעָרָהּ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הָעוֹר--נִטְמָא: מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר בִּשְׂעָרוֹ שׁוֹמֵר לַבָּשָׂר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁפְּלָטַתּוּ חַיָּה; אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין--אִם הָיָה מְרֻדָּד, בָּטַל עַל גַּב הָעוֹר.

יח [יב] עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים בְּשַׂר נְבֵלָה, הָעוֹר מְבַטְּלָן; וְאֵינָן מְטַמְּאִין לֹא בַּמַּגָּע וְלֹא בַּמַּשָּׂא--שֶׁכָּל שְׁאֵינוּ מְטַמֵּא מִן הַנְּבֵלָה בַּמַּגָּע, אֵינוּ מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא.

יט אֲבָל שְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם--הַנּוֹשֵׂא אוֹתָן טָמֵא, שֶׁהֲרֵי נָשָׂא כַּזַּיִת; וְהַנּוֹגֵעַ טָהוֹר, שְׁאֵין חִבּוּרֵי אָדָם חִבּוּר: וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן מְרֻדָּדִין וּדְבוּקִין זֶה בְּזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּנָּטְלוּ כְּאֶחָד; אֲבָל אִם הָיָה חֲצִי זַיִת זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בְּקֵיסָם אֶחָד--אַפִלּוּ הוֹלִיךְ וְהֵבִיא כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, טָהוֹר.

כ [יג] בְּשַׂר נְבֵלָה שֶׁנִּפְסַד וְהִבְאִישׁ, וְנִפְסַל מִלֶּאֱכֹל הַכֶּלֶב--טָהוֹר; לְפִיכָּךְ נְצָל הַנְּבֵלָה, סְפֵק אִם מְטַמֵּא בְּכַזַּיִת אוֹ אֵינוּ מְטַמֵּא. בְּשַׂר נְבֵלָה שֶׁיָּבַשׁ--אִם יָכוֹל לִשְׁרוֹת בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת וְלַחְזֹר לַח וְרָאוּי לַכֶּלֶב, מְטַמֵּא; וְאִם לָאו--טָהוֹר, וְאַפִלּוּ כְּאֹכָלִין טְמֵאִין אֵינוּ מְטַמֵּא.

כא [יד] בְּשַׂר נְבֵלָה שֶׁהָיָה סָרוּחַ מֵעִיקָרוֹ, וְאֵינוּ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם--הֲרֵי זֶה טָהוֹר: שֶׁנֶּאֱמָר "לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ" (דברים יד,כא), עַד שֶׁתִּהְיֶה תְּחִלָּתָהּ רְאוּיָה לַגֵּר.

כב [טו] שִׁלְיָה שֶׁלַּנְּבֵלָה--הֲרֵי הִיא כְּפֶרֶשׁ וְכִרְעִי, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה כַּנְּבֵלָה; וְאִם חִשַּׁב עָלֶיהָ לַאֲכִילָה, מִטַּמְּאָה טֻמְאַת אֹכָלִין. הַקֵּבָה וְהֶחָלָב שֶׁלַּנְּבֵלָה, טְהוֹרִין מִכְּלוּם.

כג [טז] בְּהֵמָה שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם--אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה--אֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בַּמַּגָּע וְלֹא בַּמַּשָּׂא עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ צוּרַת נֵפֶל, לְפִי שְׁהִיא בְּטֵלָה בְּרֹב הַיּוֹצֶא עִמָּהּ; לְפִיכָּךְ הִיא טְהוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לַגֵּר עַל גַּב אִמָּהּ.

כד [יז] נְבֵלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּשְׁחוּטָה--אִם רֹב מִן הַשְּׁחוּטָה--בָּטְלָה הַנְּבֵלָה בַּשְּׁחוּטָה, וְאֵין הַכֹּל מְטַמֵּא בַּמַּגָּע; אֲבָל אִם נָשָׂא הַכֹּל, נִטְמָא: שְׁאֵי אִפְשָׁר לַשְּׁחוּטָה, שֶׁתַּחְזֹר נְבֵלָה; אֲבָל הַנְּבֵלָה--אִפְשָׁר שֶׁתִּטְהַר כְּשֶׁתִּסְרַח, לְפִיכָּךְ תִּבָּטֵל.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות שאר אבות הטומאות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

יש לך שאלה או הערה?