משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת פרק ט

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טֻמְאַת צָרַעַת פֵּרֶק ט

א הַכֹּל מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, אַפִלּוּ קָטָן בֶּן יוֹמוֹ וְהָעֲבָדִים; אֲבָל לֹא גּוֹיִים, וְלֹא גֵּר תּוֹשָׁב. וְהַכֹּל כְּשֵׁרִים לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים; וְכָל הַנְּגָעִים, אָדָם רוֹאֶה--חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ.

ב אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל כְּשֵׁרִים לִרְאוֹת נְגָעִים, הַטֻּמְאָה וְהַטַּהְרָה תְּלוּיָה בַּכּוֹהֵן. כֵּיצַד: כּוֹהֵן שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ לִרְאוֹת--הֶחָכָם רוֹאֵהוּ וְאוֹמֵר לוֹ אֱמֹר טָמֵא, וְהַכּוֹהֵן אוֹמֵר טָמֵא; אֱמֹר טָהוֹר, וְהַכּוֹהֵן אוֹמֵר טָהוֹר; הַסְגִּירוֹ, וְהוּא מַסְגִּירוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְעַל-פִּיהֶם יִהְיֶה, כָּל-רִיב וְכָל-נָגַע" (דברים כא,ה). אַפִלּוּ הָיָה הַכּוֹהֵן קָטָן אוֹ שׁוֹטֶה--הֶחָכָם אוֹמֵר לוֹ, וְהוּא מַחְלִיט אוֹ מַסְגִּיר אוֹ פּוֹטֵר.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַכּוֹהֵן סוֹמֵךְ עַל דִּבְרֵי הֶחָכָם; אֲבָל אִם הָיָה הַכּוֹהֵן רוֹאֶה, וְסוֹמֵךְ עַל עַצְמוֹ--אָסוּר לוֹ לִרְאוֹת נֶגַע מִכָּל הַנְּגָעִים, עַד שֶׁיּוֹרֶנּוּ רִבּוֹ, וְיִהְיֶה בָּקִי בְּכָל הַנְּגָעִים וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן, בְּנִגְעֵי אָדָם כֻּלָּן וּבְנִגְעֵי בְּגָדִים וּבְנִגְעֵי בָּתִּים.

ד [ג] כּוֹהֵן שֶׁטִּמֵּא אֶת הַטָּהוֹר, אוֹ טִהַר אֶת הַטָּמֵא--לֹא עָשָׂה כְּלוּם: שֶׁנֶּאֱמָר "טָמֵא הוּא; וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן" (ראה ויקרא יג,מד), "טָהוֹר הוּא; וְטִהֲרוֹ, הַכֹּהֵן" (ויקרא יג,לז). וּמְצֹרָע שֶׁנִּרְפָּא--בֵּין מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר בֵּין מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים--הֲרֵי זֶה בְּטֻמְאָתוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַכּוֹהֵן טָהוֹר אַתָּה.

ה [ד] אֵין הַכּוֹהֵן רַשָּׁאי לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בַּנֶּגַע וּבְעוֹר הַבָּשָׂר שֶׁחוּצָה לוֹ; וְאֵינוּ רַשָּׁאי לְטַהֲרוֹ, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בִּמְקוֹם הַנֶּגַע וּבְעוֹר הַבָּשָׂר שֶׁחוּצָה לוֹ. וְכוֹהֵן שֶׁרָאָה הַנֶּגַע בַּתְּחִלָּה--הוּא שֶׁרוֹאֵהוּ בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי; וְהוּא שֶׁמַּסְגִּירוֹ, אוֹ מַחְלִיטוֹ, אוֹ פּוֹטְרוֹ.

ו מֵת הַכּוֹהֵן שֶׁרָאָהוּ תְּחִלָּה, אוֹ שֶׁחָלָה--רוֹאֵהוּ כּוֹהֵן אַחֵר; וְאֵין הַשֵּׁנִי יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּפִסְיוֹן--שְׁאֵין יוֹדֵעַ אִם פָּסָה אִם לֹא פָסָה, אֵלָא רִאשׁוֹן. וְנֶאֱמָן כּוֹהֵן לוֹמַר נֶגַע זֶה פָּסָה, וְנֶגַע זֶה לֹא פָסָה, וְשֵׂעָר לָבָן זֶה קָדַם אֶת הַבַּהֶרֶת, אוֹ בַּהֶרֶת זוֹ קָדְמָה אֶת שֵׂעָר לָבָן.

ז [ה] חָלָל פָּסוּל לִרְאִיַּת נְגָעִים--שֶׁנֶּאֱמָר "אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים" (ויקרא יג,ב), בְּכֵהוּנָם. אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִים לִרְאִיַּת נְגָעִים--וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה סוֹמֶה, וְאַפִלּוּ בְּאַחַת מֵעֵינָיו: וְאַפִלּוּ כּוֹהֵן שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו--לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים, שֶׁנֶּאֱמָר "לְכָל-מַרְאֵה, עֵינֵי הַכֹּהֵן" (ויקרא יג,יב).

ח [ו] אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים אֵלָא בַּיּוֹם--בֵּין לְהַסְגִּיר, בֵּין לְהַחְלִיט, בֵּין לִפְטֹר: שֶׁהֲרֵי בְּכָל הָעִנְיָן הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹם, וּבַיּוֹם. וְאֵין רוֹאִין לֹא בַּשַּׁחְרִית, וְלֹא בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְּיוֹם הַמְּעֻנָּן--לְפִי שֶׁכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה; וְלֹא בַּצָּהֳרַיִם--לְפִי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה. וְאֵימָתַי רוֹאִין--בְּשָׁעָה רְבִיעִית וּבַחֲמִישִׁית וּבִשְׁמִינִית וּבִתְשִׁיעִית, בֵּין בְּנִגְעֵי אָדָם בֵּין בְּנִגְעֵי בְּגָדִים וּבָתִּים.

ט [ז] בְּכָל יוֹם רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים, חוּץ מִשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב. חָל יוֹם שְׁבִיעִי לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב, מַעְבִירִין לְאַחֲרָיו; וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֶל וּלְהַחְמִיר: שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְּיוֹם שַׁבָּת זֶה, שְׁהוּא יוֹם הָרָאוּי לִרְאוֹתוֹ, טָמֵא, וּלְמָחָר יֵלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה; וְאִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר, וּלְמָחָר יִוָּלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה. וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ, אֵלָא בְּשָׁעַת רְאִיָּתוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת.

י [ח] חָתָן שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע, נוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה; וְכֵן אִם נִרְאָה בִּבְגָדָיו אוֹ בְּבֵיתוֹ, אֵין רוֹאִין אוֹתָן עַד אַחַר הַמִּשְׁתֶּה. וְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמוֹת הָרֶגֶל--שֶׁנֶּאֱמָר "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת . . ." (ויקרא יד,לו): אִם הִמְתִּינָה תּוֹרָה לְדִבְרֵי הָרְשׁוּת, שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ כֵּלָיו--קַל וְחֹמֶר לִדְבַר מִצְוָה.

יא [ט] אֵין מַסְגִּירִין וְלֹא מַחְלִיטִין וְלֹא פוֹטְרִין אֵלָא בְּיוֹם שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ כַּתְּחִלָּה, אוֹ בַּשְּׁבִיעִי; אוֹ בְּיוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר, בַּנְּגָעִים שֶׁמַּסְגִּירִין בָּהֶן שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת--מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי עוֹלֶה לְמִנְיַן שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּלְמִנְיַן שָׁבוּעַ שֵׁנִי בְּכָל הַנְּגָעִים, בֵּין נִגְעֵי אָדָם, בֵּין נִגְעֵי בְּגָדִים וּבָתִּים.

יב [י] אֵין מַסְגִּירִין בְּתוֹךְ יְמֵי הֶסְגֵּר, וְלֹא מַחְלִיטִין בְּתוֹךְ יְמֵי הֶסְגֵּר אִם נֻלַּד לוֹ סִימָן הֶחְלֵט, וְלֹא מַחְלִיטִין הַמֻּחְלָט אִם נֻלַּד לוֹ נֶגַע אַחֵר, וְלֹא מַסְגִּירִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי חֲלוּטוֹ אִם נֻלַּד לוֹ נֶגַע אַחֵר שֶׁרָאוּי לְהֶסְגֵּר.

יג אֲבָל אִם הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי נְגָעִים, וְרָאָה זֶה וְחָזַר וְרָאָה זֶה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לוֹמַר לוֹ הֲרֵי אַתָּה מֻסְגָּר בְּזֶה וּמֻחְלָט בְּזֶה, אוֹ מֻחְלָט בְּזֶה וּמֻסְגָּר בְּזֶה, בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בֵּין בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי; וְאֵין רוֹאִין שְׁנֵי נְגָעִים כְּאַחַת, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד--שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע" (ויקרא יג,ג; ויקרא יג,ל; ויקרא יג,לב).

יד [יא] נָגוּעַ שֶׁבָּא לַכּוֹהֵן לִרְאוֹתוֹ--לֹא יֹאמַר לוֹ לֵךְ וְשׁוּב, אֵלָא נִזְקָק לוֹ מִיָּד. בָּאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם--רוֹאֶה אֶת הָרִאשׁוֹן, וּמַסְגִּירוֹ אוֹ פּוֹטְרוֹ אוֹ מַחְלִיטוֹ; וְחוֹזֵר וְרוֹאֶה אֶת הַשֵּׁנִי.

טו [יב] אֵין הַכּוֹהֵן זָקוּק לְבַקַּשׁ תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו שֶׁלְּנָגוּעַ, אוֹ בֵּין פַּחֲדָיו, אוֹ בְּתוֹךְ הַקְּמָטִים--שֶׁמֶּא יֵשׁ שָׁם נֶגַע: שֶׁנֶּאֱמָר "לְכָל-מַרְאֵה, עֵינֵי הַכֹּהֵן" (ויקרא יג,יב). וְכֵן בְּהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן.

טז וְכֵיצַד יַעֲמֹד לִפְנֵי הַכּוֹהֵן: אִם אִישׁ הוּא--נִרְאֶה עָרֹם, וְעוֹמֵד כְּעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק זֵיתִים; וְאִם אִשָּׁה הִיא--נִרְאֵית עֲרֻמָּה, וְיוֹשֶׁבֶת כְּעוֹרֶכֶת וּכְמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ, וּכְאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִים שֶׁמַּגְבַּהַת אֶת יָדָהּ הַיְּמָנִית, עַד שֶׁיִּגָּלֶה בֵּית הַשֶּׁחִי. אִם הָיָה הַנֶּגַע נִרְאֶה בָּהֶן בִּזְמָן שְׁהֶן עֲרֻמִּים כָּךְ, הֲרֵי זֶה טָמֵא; וְאִם אֵינוּ נִרְאֶה בָּהֶן כִּשְׁהֶן עֲרֻמִּים כָּךְ, אֵין נִזְקָקִין לוֹ.

יז וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם נִרְאֶה לְנִגְעוֹ, כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתַגְלָחָתוֹ: שְׁאִם לֹא יֵרָאֶה שֵׂעָר בְּכָל בְּשָׂרוֹ כְּשֶׁיַּעֲמֹד עָרֹם כְּעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק, אוֹ כְּשֶׁתֵּשֵׁב הָאִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--הֲרֵי זוֹ תַּגְלָחַת כְּשֵׁרָה; וְאֵין הַכּוֹהֵן זָקוּק לְחַפַּשׂ בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת, שֶׁמֶּא נִשְׁאָר בָּהֶן שֵׂעָר--אַף עַל פִּי שְׁהוּא צָרִיךְ לְגַלַּח הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?