משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת פרק ה

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טֻמְאַת צָרַעַת פֵּרֶק ה

א מִי שֶׁהָיְתָה מַכָּה בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְנִפְשַׁט הָעוֹר מֵחֲמַת הַמַּכָּה--אִם הָיְתָה הַמַּכָּה מֵחֲמַת הָאֵשׁ, כְּגוֹן שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת אוֹ בִּרְמָץ אוֹ בְּבַרְזֶל שֶׁלִּבְּנוֹ בָּאֵשׁ וּבְאֶבֶן שֶׁלִּבְּנָהּ בָּאֵשׁ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זוֹ נִקְרֵאת מִכְוָה. וְאִם הָיְתָה הַמַּכָּה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ--בֵּין שֶׁלָּקָה בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה מֵחֲמַת חֹלִי הַגּוּף, כְּגוֹן גָּרָב אוֹ חֲזָזִית שֶׁהִפְסִיד הָעוֹר, אוֹ שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת אוֹ דַּלֶּקֶת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן שֶׁהִשְׁחִיתוּ הָעוֹר--הֲרֵי זֶה נִקְרָא שְׁחִין.

ב לִבַּן שְׁפוּד וְהִכָּה בּוֹ--אִם הָיָה רֹאשׁוֹ מְבֹרָז, הֲרֵי זֶה מִכְוָה; וְאִם הָיָה רֹאשׁוֹ חַד, הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם הִיא מִכְוָה אוֹ שְׁחִין. לָקָה בְּמֵי טְבֶרְיָה, אוֹ בְּגֶפֶת, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זֶה שְׁחִין.

ג הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה--כָּל זְמָן שְׁהֶן מַכּוֹת טְרִיּוֹת--הֶן הַנִּקְרָאִין מוֹרְדִין, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים כְּלָל. חָיוּ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה, וְנִתְרַפְּאוּ רִפּוּי גָּמוּר--אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם צַלֶּקֶת, וְאֵינוּ דּוֹמֶה לִשְׁאָר הָעוֹר--הֲרֵי הֶן כְּעוֹר הַבָּשָׂר לְכָל דָּבָר, וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלוֹשָׁה סִימָנִין, וְיֵשׁ בָּהֶן הֶסְגֵּר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ד הִתְחִילוּ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה לִחְיוֹת וּלְהִתְרַפֹּאות, וְנַעֲשָׂת עֲלֵיהֶן קְלִפָּה כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם--זוֹ הִיא "צָרֶבֶת הַשְּׁחִין" (ויקרא יג,כג) הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, וּ"מִחְיַת הַמִּכְוָה" (ויקרא יג,כד) הָאֲמוּרָה שָׁם; וּמִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי סִימָנִין בְּשֵׂעָר לָבָן אוֹ בְּפִסְיוֹן, וְאֵין בָּהֶן הֶסְגֵּר אֵלָא שָׁבוּעַ אֶחָד.

ה כֵּיצַד: בַּהֶרֶת שֶׁהָיְתָה בְּצָרֶבֶת הַשְּׁחִין אוֹ בְּמִחְיַת הַמִּכְוָה--אִם הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, יַחְלִיט. לֹא הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן--יַסְגִּיר שָׁבוּעַ אֶחָד, וְיִרְאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ: אִם נֻלַּד בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, אוֹ פָּסָת--יַחְלִיט. וְאִם לֹא נֻלַּד בָּהּ כְּלוּם, יִפְטֹר; פָּסָת לְאַחַר הֶפְטֵר, אוֹ נֻלַּד בָּהּ שֵׂעָר לָבָן--יַחְלִיט.

ו [ה] הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה, אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; לְפִיכָּךְ חֲלָקָן הַכָּתוּב לוֹמַר שְׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹסִין זֶה לְזֶה, וְאֵין פּוֹסִין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא בַּהֶרֶת עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹסָה לְתוֹכָן.

ז כֵּיצַד: הָיָה שְׁחִין בְּצַד הַמִּכְוָה, וּבַהֶרֶת כַּגָּרִיס בִּשְׁתֵּיהֶן--הֲרֵי זֶה טָהוֹר; הָיְתָה בְּאַחַת מֵהֶן, וּפָסָת לַשְּׁנִיָּה, אוֹ שֶׁפָּסָת לְעוֹר הַבָּשָׂר--טָהוֹר. הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וּפָסָת לְאַחַת מֵהֶן--אֵינוּ פִּסְיוֹן.

ח הָיָה בְּתוֹךְ כַּפּוֹ צָרֶבֶת שְׁחִין כַּגָּרִיס, וּבָהּ בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס--יַסְגִּיר: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְשֵׂעָר לָבָן, וְלֹא לְפִסְיוֹן--שֶׁמֶּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר בְּצִדָּהּ, וְתִפְסָה לְתוֹכוֹ.

ט [ו] שְׁחִין שֶׁנַּעֲשָׂה מִכְוָה, בִּטְּלָה מִכְוָה אֶת הַשְּׁחִין; וּמִכְוָה שֶׁנַּעֲשָׂת שְׁחִין, בִּטַּל שְׁחִין אֶת הַמִּכְוָה. אִם אֵין יָדוּעַ אִם שְׁחִין הָיוּ, אוֹ מִכְוָה--אֵין בְּכָּךְ כְּלוּם: שֶׁשְּׁנֵיהֶם סִימָן אֶחָד, וְטֻמְאָה אַחַת; וְלֹא חֲלָקָן הַכָּתוּב, אֵלָא לוֹמַר שְׁאֵינָן מִצְטָרְפִין.

י [ז] הִסְגִּירוֹ בְּבַהֶרֶת שֶׁבַּשְּׁחִין, וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ נַעֲשָׂה עוֹר הַבָּשָׂר, אוֹ שֶׁהִסְגִּירוֹ בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וּבְסוּף הַשָּׁבוּעַ נַעֲשָׂה שְׁחִין--יֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה.

יא [ח] מִי שֶׁנָּשַׁר כָּל שְׂעַר רֹאשׁוֹ--בֵּין מֵחֲמַת חֹלִי, בֵּין מֵחֲמַת מַכָּה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדַּל שְׂעָר, בֵּין שֶׁאָכַל דְּבָרִים הַמַּשִּׁירִין אֶת הַשֵּׂעָר, אוֹ סַךְ דְּבָרִים שֶׁהִשִּׁירוּ שְׂעָרוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְגַדַּל לְאַחַר זְמָן, הוֹאִיל וְאָבַד כָּל שְׂעַר רֹאשׁוֹ עַתָּה, הֲרֵי זֶה נִקְרָא קֵרֵחַ, אוֹ גִּבֵּחַ: אִם נָשַׁר שְׂעָרוֹ מִן הַקָּדְקֹד וּלְמַטָּה שׁוֹפֵעַ לַאֲחוֹרָיו, עַד פִּיקָה שֶׁלְּצַוָּאר--נִקְרָא קֵרֵחַ; וְאִם נָשַׁר מִן הַקָּדְקֹד וּלְמַטָּה שׁוֹפֵעַ לְפָנָיו, עַד כְּנֶגֶד פַּדַּחְתּוֹ--נִקְרָא גִּבֵּחַ.

יב [ט] הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת--מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּמִחְיָה וּבְפִסְיוֹן, וְיֵשׁ בָּהֶן הֶסְגֵּר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶן "כְּמַרְאֵה צָרַעַת, עוֹר בָּשָׂר" (ויקרא יג,מג). וּלְפִי שְׁאֵין בָּהֶן שֵׂעָר, אֵין הַשֵּׂעָר הַלָּבָן סִימָן טֻמְאָה בָּהֶן.

יג וְכֵיצַד מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי סִימָנִין, וּבִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת: שְׁאִם הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְּגַבַּחְתּוֹ--אִם הָיְתָה בָּהּ מִחְיָה, יַחְלִיט. לֹא הָיְתָה בָּהּ מִחְיָה, יַסְגִּיר וְיִרְאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ: אִם נֻלְּדָה בָּהּ מִחְיָה, אוֹ פִּסְיוֹן--יַחְלִיט. לֹא נֻלַּד בָּהּ כְּלוּם, יַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי: פָּסָת אוֹ שֶׁנֻּלַּד בָּהּ מִחְיָה, יַחְלִיט. לֹא נֻלַּד בָּהּ כְּלוּם, יִפְטֹר; וְאִם פָּסָת אוֹ נֻלַּד בָּהּ מִחְיָה לְאַחַר הֶפְטֵר, יַחְלִיט.

יד [י] הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת, אֵין מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ" (ויקרא יג,מב; ויקרא יג,מג)--מְלַמֵּד שְׁהֶן שְׁתַּיִם, וְאֵין פּוֹסוֹת מִזּוֹ לְזוֹ, וְלֹא לִשְׁאָר עוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא בַּהֶרֶת עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹסָה לְתוֹכָן.

טו [יא] הַקָּרַחַת אוֹ הַגַּבַּחַת אוֹ הַזָּקָן שֶׁנִּקְרַח, וְנַעֲשָׂה בָּהֶן שְׁחִין אוֹ מִכְוָה--מִטַּמְּאִין כִּשְׁחִין וּכְמִכְוָה שֶׁבְּעוֹר הַבָּשָׂר: שֶׁהָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן שֶׁנִּקְרְחוּ--כְּעוֹר הַבָּשָׂר לְכָל דָּבָר, אֵלָא שְׁאֵין מִטַּמְּאִין בְּשֵׂעָר לָבָן.

טז הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן, קֹדֶם שֶׁיִּצְמַח בָּהֶן הַשֵּׂעָר וַעֲדַיִן לֹא הֶעֱלוּ שֵׂעָר מֵעוֹלָם, וְכֵן הַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן--הֲרֵי הֶן כְּעוֹר הַבָּשָׂר, וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלוֹשָׁה סִימָנִין וּבִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְכֵן זְקַן הָאִשָּׁה וְהַסָּרִיס--עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֲרֵי הֶן כְּעוֹר הַבָּשָׂר; וְאִם הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֲרֵי הֶן כִּזְקַן הָאִישׁ--שֶׁמִּטַּמֵּא בִּנְתָקִין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא בַּבַּהֶרֶת.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

יש לך שאלה או הערה?