משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה פרק יד

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה פֵּרֶק יד

א כְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ אֵפֶר חַטָּאת, וְנָגַע בּוֹ שֶׁרֶץ מִצִּדּוֹ--טָהוֹר: שְׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, אַפִלּוּ לְגַבֵּי חַטָּאת. הִנִּיחַ הַכְּלִי עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמָא הַכְּלִי, הֲרֵי הָאֵפֶר טָמֵא: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, בְּמָקוֹם טָהוֹר" (במדבר יט,ט), וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר.

ב וְלֹא עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ בִּלְבָד, אֵלָא אַפִלּוּ הִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי אֹכֶל שֵׁנִי, וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִדְּבָרִים שֶׁטֻּמְאָתָן טֻמְאָה קַלָּה, וְהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--הֲרֵי נִטְמָא הָאֵפֶר: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּמָקוֹם טָהוֹר" (במדבר יט,ט), שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל גַּבֵּי שׁוֹם טֻמְאָה בָּעוֹלָם.

ג וְכֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ אֵפֶר חַטָּאת, וְנָתוּן עַל אֲרֻבָּה שֶׁבְּבַיִת טָמֵא--אִם הָיָה הַכְּלִי מְשֻׁלְשָׁל לַבַּיִת--נִטְמָא הָאֵפֶר, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם לֹא הָיָה מְשֻׁלְשָׁל--אִם הָיָה בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח, טָמֵא. [ב] הָיָה הַכְּלִי שֶׁלְּאֶבֶן--בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שְׁאֵין בָּהּ, הָאֵפֶר טָהוֹר.

ד [ג] וְכֵן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵפֶר, אוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין, וּמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, וְנָתוּן בְּאֹהֶל הַמֵּת--הֲרֵי הָאֵפֶר וְהַמַּיִם טְמֵאִים, שְׁאֵין הַחַטָּאת נִצֹּלֶת בְּצָמִיד פָּתִיל: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּמָקוֹם טָהוֹר" (במדבר יט,ט), וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר. [ד] וְכֵן אֹכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁלַּקֹּדֶשׁ, אֵינָן נִצּוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֲבָל מַיִם שְׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין, וּכְלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לַחַטָּאת--נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל.

ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיוּ הַבְּעָלִים טְהוֹרִים; אֲבָל אִם נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים, נִפְסְלוּ הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶן. כֵּיצַד: הָיוּ מֵימָיו מֻקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, וְהוּא וְהֶם בְּאֹהֶל הַמֵּת--שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים; הָיָה הוּא מִבַּחוּץ, וְהַמַּיִם שְׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין מִבִּפְנִים--שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים; הוּא בִּפְנִים, וְהַמַּיִם בַּחוּץ--כְּשֵׁם שְׁהוּא טָמֵא, כָּךְ מֵימָיו פְּסוּלִין.

ו [ה] הַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִכֵּלִים שְׁאֵינָם טְהוֹרִים לַחַטָּאת, וּפָשַׁט יָדוֹ חוּץ לַתַּנּוּר, וּכְלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת בְּיָדוֹ, וְכֵן קָנֶה הַמֻּטָּל עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, וּשְׁנֵי כֵּלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת תְּלוּיִין בּוֹ, אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין, לְפִי שְׁאֵינָן בְּמָקוֹם הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, וְהוֹאִיל וְהֶן נִשְׁעָנִין עַל הַתַּנּוּר, הֲרֵי הֶן כְּמֻנָּחִין עַל גַּבָּיו.

ז אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד עַל הַתַּנּוּר, וּבְיָדוֹ כְּלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, אוֹ מַיִם שְׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין--הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין כְּמוֹת שֶׁהָיוּ; הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתַּנּוּר, וּפָשַׁט יָדוֹ לְחַלּוֹן, וְנָטַל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת, וְהִעְבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר--הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכֵן הַזָּיָה שֶׁעָבְרָה עַל גַּבֵּי טֻמְאָה, כְּגוֹן מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה.

ח [ו] כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת וּכְלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ, שֶׁנָּגְעוּ זֶה בְּזֶה--הֲרֵי נִטְמָא כְּלִי שֶׁלַּחַטָּאת, וְכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ; אֲבָל כְּלִי הַקֹּדֶשׁ, טָהוֹר כְּשֶׁהָיָה. וְכֵן אִם נָגַע הַטָּהוֹר לַחַטָּאת בִּשְׁנֵיהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו, כִּשְׁהֶן מֻנָּחִין עַל הָאָרֶץ--הֲרֵי נִטְמָא שֶׁלַּחַטָּאת: שֶׁהֲרֵי הַטָּהוֹר לַחַטָּאת נִטְמָא בִּנְגִיעָתוֹ בַּכְּלִי שְׁאֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְחָזַר וְטִמֵּא אֶת מֵי חַטָּאת.

ט [ז] הִגְבִּיהַּ שְׁנֵי הַכֵּלִים בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין: זֶה שֶׁלַּחַטָּאת, נִטְמָא מִפְּנֵי שֶׁנָּגַע בּוֹ אָדָם שֶׁנָּגַע בִּכְלִי שְׁאֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת; וְשֶׁלַּקֹּדֶשׁ נִטְמָא, מִפְּנֵי זֶה שֶׁהִגְבִּיהוֹ וְהוּא טָמֵא בִּנְשִׂיאַת מֵי נִדָּה, שְׁהֶן מְטַמְּאִין בַּמַּשָּׂא, מִפְּנֵי שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת הַכְּלִי שֶׁלַּקֹּדֶשׁ.

י לְפִיכָּךְ אִם הָיָה הַכְּלִי שֶׁלַּקֹּדֶשׁ כָּרוּךְ בִּנְיָר, וְהִגְבִּיהוֹ בַּנְּיָר וְלֹא נָגַע בּוֹ, וְהִגְבִּיהַּ הַחַטָּאת בְּיָדוֹ שְׁנִיָּה--שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין: שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע בַּכְּלִי, וְלֹא נִטְמָא לַחַטָּאת. אֲבָל אִם הָיָה נוֹגֵעַ בִּכְלִי הַקֹּדֶשׁ בְּיָדוֹ--אַפִלּוּ הָיָה שֶׁלַּחַטָּאת בִּנְיָר, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין.

יא [ח] הֵסִיט אֶת שְׁנֵי הַכֵּלִים בְּיָדוֹ, וְלֹא נָגַע בָּהֶן--שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין: שְׁאֵין הַכְּלִי שְׁאֵינוּ טָהוֹר לַחַטַּאת מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, עַד שֶׁיִּגַּע בּוֹ בְּיָדוֹ, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה רָאוּי לְמַדְרֵס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יב [ט] כָּל סְפֵק הַטֻּמְאוֹת, שְׁהוּא טָהוֹר לְגַבֵּי תְּרוּמָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--הֲרֵי הוּא טָהוֹר לַחַטָּאת. וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁתּוֹלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה--אִם נֻלְּדוּ בַּחַטָּאת, הֲרֵי אֵלּוּ נִשְׁפָּכִין; וְאִם נַעֲשׂוּ טְהָרוֹת עַל גַּבֵּי אוֹתָן כֵּלִים וְאָדָם שֶׁנֻּלְּדוּ לָהֶן סְפֵקוֹת אֵלּוּ שֶׁהַחַטָּאת נִשְׁפָּכִין עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אוֹתָן הַטְּהָרוֹת תְּלוּיוֹת. וְהָרְפָפוֹת אֵינָן כְּכֵלִים, וַהֲרֵי הֶן טְהוֹרוֹת לַתְּרוּמָה וְלַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת.

יג [י] דְּבֵלָה שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת, וּנְטָלָהּ וַאֲכָלָהּ--אִם יֵשׁ בָּהּ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם טְמֵאִין, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַדְּבֵלָה טְמֵאָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה טְהוֹרָה: שֶׁכָּל הָאֹכָלִין, אַפִלּוּ אֹכֶל קֹדֶשׁ, אֵינוּ טָהוֹר לַחַטָּאת. וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה--מִפְּנֵי שֶׁאָכַל תְּרוּמָה, וְהוּא כְּבָר נִטְמָא בְּמֵי נִדָּה. וְאִם אֵין בָּהּ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם בְּטַהְרָתָן: שְׁאֵין הָאֹכֶל מְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כַּבֵּיצָה--בֵּין לַתְּרוּמָה בֵּין לַקֹּדֶשׁ בֵּין לַחַטָּאת.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?