משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה פרק ז

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה פֵּרֶק ז

א הַמְּלָאכָה--פּוֹסֶלֶת בַּמַּיִם קֹדֶם שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת בַּהַזָּיָה; וּדְבָרִים אֵלּוּ, דִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן. כֵּיצַד: הַמְּמַלֵּא מַיִם לְקִדּוּשׁ, וְנִתְעַסַּק בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת בְּשָׁעַת הַמִּלּוּי, אוֹ בְּשָׁעַת הוֹלָכַת הַמַּיִם שֶׁמִּלָּא, אוֹ בְּעֵת שֶׁמְּעַרֶּה אוֹתָן מִכְּלִי לִכְלִי--פְּסָלָן: לְעוֹלָם הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּמַּיִם, עַד שֶׁיַּטִּיל לָהֶן אֶת הָאֵפֶר.

ב הִטִּיל אֶת הָאֵפֶר, וְנִתְקַדְּשׁוּ וְנַעֲשׂוּ מֵי נִדָּה--אֵין הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן. אֵלָא מוֹלִיךְ הַמַּיִם הַמְּקֻדָּשִׁין, אוֹ מְעַרֶּה אוֹתָן מִכְּלִי לִכְלִי, וְהוּא עוֹסֵק בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, וְאֵין בְּכָּךְ כְּלוּם; וְכֵן מַזֶּה מֵהֶן בְּיָדוֹ אַחַת, וְהוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת.

ג [ב] הַשָּׂכָר--פּוֹסֵל בַּקִּדּוּשׁ וּבַהַזָּיָה, וְאֵינוּ פּוֹסֵל בַּמִּלּוּי. כֵּיצַד: הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לְקַדַּשׁ מֵי חַטָּאת, אוֹ לְהַזּוֹת מֵהֶן--הֲרֵי אוֹתָן הַמַּיִם כְּמֵי הַמְּעָרָה, וְהָאֵפֶר כְּאֵפֶר מֻקְלֶה: שְׁאֵינוּ כְּלוּם. אֲבָל נוֹטֵל הוּא שָׂכָר לְמַלֹּאות הַמַּיִם, אוֹ לְהוֹלִיכָן. וּמְקַדְּשִׁין אוֹתָן, בְּחִנָּם; וּמַזֶּה מֵהֶן הַמַּזֶּה, בְּחִנָּם.

ד הָיָה הַמְּקַדֵּשׁ אוֹ הַמַּזֶּה זָקֵן שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַלַּךְ עַל רַגְלָיו, וּבָא הַטָּמֵא וּבִקַּשׁ מִמֶּנּוּ לַהֲלֹךְ עִמּוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְקַדַּשׁ אוֹ לְהַזּוֹת--הֲרֵי זֶה מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁבָּטֵל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁבִּטְּלוֹ מִמֶּנָּה.

ה וְכֵן אִם הָיָה כּוֹהֵן, וְהָיָה מִטַּמֵּא בְּטֻמְאָה הַמּוֹנַעַת אוֹתוֹ מִלֶּאֱכֹל תְּרוּמָתוֹ בְּעֵת שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְהַזּוֹת אוֹ לְקַדַּשׁ--הֲרֵי זֶה מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וְסָכוֹ; וְאִם בִּטְּלוֹ מִמְּלָאכָה--נוֹתֵן לוֹ שְׂכְרוֹ, כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁלְּאוֹתָהּ מְלָאכָה: שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, אֵינָן שָׂכָר שֶׁנִּשְׂתַּכַּר בַּקִּדּוּשׁ אוֹ בַּהַזָּיָה--שֶׁהֲרֵי לֹא הִרְוִיחַ כְּלוּם, וְלֹא נָטַל אֵלָא כְּנֶגֶד מַה שֶׁהִפְסִיד.

ו [ג] הַמְּמַלֵּא בְּאַחַת יָדוֹ, וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת, אוֹ הַמְּמַלֵּא לוֹ וּלְאַחֵר, אוֹ שֶׁמִּלָּא לִשְׁנַיִם כְּאַחַת--שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין: שֶׁהַמִּלּוּי מְלָאכָה, וְנִמְצָא כָּל מִלּוּי מִשְּׁנֵיהֶן, כְּאִלּוּ עָשָׂה עִמּוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת; וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּמִּלּוּי, בֵּין שֶׁמִּלָּא לְעַצְמוֹ בֵּין שֶׁמִּלָּא לַאֲחֵרִים.

ז [ד] הַמְּמַלֵּא לַאֲחֵרִים, אַפִלּוּ מִלָּא אֶלֶף חָבִיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ לְאֶלֶף בְּנֵי אָדָם--כֻּלָּן כְּשֵׁרִין; וְכָל אֶחָד מֵהֶן נוֹטֵל הַמַּיִם שֶׁלּוֹ, וּמְקַדְּשָׁן. מִלָּא לְעַצְמוֹ חָבִית אַחַר חָבִית--אִם נִתְכַּוַּן לְקַבַּץ כָּל הֶחָבִיּוֹת לִכְלִי אֶחָד, וּלְהַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶן אֶת הָאֵפֶר, וּמְקַדְּשָׁן כֻּלָּן קִדּוּשׁ אֶחָד--כֻּלָּן כְּשֵׁרִין, שֶׁהַכֹּל מִלּוּי אֶחָד הוּא.

ח אֲבָל אִם נִתְכַּוַּן לְקַדַּשׁ כָּל חָבִית וְחָבִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ--כֻּלָּן פְּסוּלִין, חוּץ מִן הָאַחֲרוֹנָה: שֶׁהָרִאשׁוֹנָה נִפְסֶלֶת בַּמְּלָאכָה שֶׁעָשָׂה קֹדֶם שֶׁיְּקַדַּשׁ, וְהוּא מִלּוּי הַשְּׁנִיָּה; וְכֵן הַשְּׁנִיָּה נִפְסֶלֶת בְּמִלּוּי הַשְּׁלִישִׁית, וְאֵין כָּשֵׁר אֵלָא אַחֲרוֹנָה.

ט [ה] חֲמִשָּׁה שֶׁמִּלְּאוּ חָמֵשׁ חָבִיּוֹת לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, שֶׁיַּשְׁלִיךְ הָאֵפֶר עַל כָּל אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְנִמְלְכוּ לְעָרְבָן וּלְקַדְּשָׁן כֻּלָּן קִדּוּשׁ אֶחָד, אוֹ שֶׁמִּלְּאוּם לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, וְנִמְלְכוּ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין--כֻּלָּן כְּשֵׁרִין: שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְעַסַּק הַמְּמַלֵּא, בְּמִלּוּי אַחֵר.

י אֲבָל הַיָּחִיד שֶׁמִּלָּא חָמֵשׁ חָבִיּוֹת, לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין--אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, אֵין כָּשֵׁר אֵלָא אַחֲרוֹן; מִלְּאָן לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, וְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין--אֵין כָּשֵׁר אֵלָא זוֹ שֶׁקִּדַּשׁ בַּתְּחִלָּה.

יא וְכֵן אִם אָמַר לְאַחֵר, קַדַּשׁ לָךְ אֶת אֵלּוּ--אֵין כָּשֵׁר אֵלָא זוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה מֵהֶן בַּתְּחִלָּה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ, קַדַּשׁ לִי אֶת אֵלּוּ--הֲרֵי כֻּלָּן כְּשֵׁרִין: שֶׁהֲרֵי לְקִדּוּשׁ אֶחָד מִלְּאָן; וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְלַךְ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין--הֲרֵי לֹא קִדַּשׁ הוּא, אֵלָא אַחֵר קִדַּשׁ לוֹ.

יב [ו] הָרוֹצֶה לְמַלֹּאות מַיִם לְקַדְּשָׁן, וּמַיִם אֲחֵרִים לִצְרָכָיו--מְמַלֵּא אֶת שֶׁלִּצְרָכָיו תְּחִלָּה, וְקוֹשְׁרָן וְטוֹעֲנָן לַאֲחוֹרָיו; וְאַחַר כָּךְ מְמַלֵּא אֶת שֶׁלַּחַטָּאת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַסַּק בִּמְלָאכָה אַחַר הַמִּלּוּי, וְנוֹתְנָם לְפָנָיו, וְהוֹלֵךְ.

יג [ז] שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ, וְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה, וְנָטַל זֶה לְזֶה קוֹץ מִיָּדוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ בְּשָׁעַת מִלּוּי--אִם מִלְּאוּ שְׁנֵיהֶם לְקִדּוּשׁ אֶחָד, הַמַּיִם כְּשֵׁרִים; וְאִם מִלְּאוּ לְקַדַּשׁ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ--זֶה שֶׁהִגְבִּיהַּ אוֹ הוֹצִיא אֶת הַקּוֹץ, פָּסַל מֵימָיו.

יד [ח] הַשּׁוֹאֵל חֶבֶל לְמַלֹּאות בּוֹ, וּמִלָּא, וְנָטַל הַחֶבֶל בְּיָדוֹ וּמֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ, וּפָגַע בַּבְּעָלִים בְּדַרְכּוֹ, וְנָתַן לָהֶן אֶת הַחֶבֶל כִּשְׁהוּא מְהַלֵּךְ--כְּשֵׁרִין; וְאִם יָצָא מִן הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ הַחֶבֶל לַבְּעָלִים--פָּסַל אֶת הַמַּיִם.

טו [ט] מִי שֶׁהָיָה מְמַלֵּא, וּמַשְׁלִיךְ הַחֶבֶל שֶׁמִּלָּא בּוֹ עַל הָאָרֶץ, וְאַחַר שֶׁמִּלָּא חָזַר וְקִבַּץ הַחֶבֶל עַל יָדוֹ--פָּסַל הַמַּיִם; וְאִם הָיָה דּוֹלֶה וּמְקַבֵּץ לְתוֹךְ יָדוֹ, דּוֹלֶה וּמְקַבֵּץ--הַמַּיִם כְּשֵׁרִים.

טז [י] הַמְּמַלֵּא וְנָתַן לֶחָבִית עַד שֶׁיְּמַלֵּא אוֹתָהּ מַיִם, וְהִצְנִיעַ אֶת הֶחָבִית שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְמַלֵּא, אוֹ שֶׁכְּפָיָהּ עַל פִּיהָ עַל מְנַת לְנַגְּבָהּ וּלְמַלֹּאות בָּהּ--כָּשֵׁר, שֶׁזֶּה מִצֹּרֶךְ הַמִּלּוּי הוּא. אֲבָל אִם הִצְנִיעָהּ אוֹ נִגְּבָהּ, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ בָּהּ אֶת הַקִּדּוּשׁ--פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה מְלָאכָה שְׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמִּלּוּי.

יז וְכֵן הַמְּמַלֵּא וְנָתַן לַשֹּׁקֶת, וּפִנָּה חֲרָסִים מִן הַשֹּׁקֶת בְּשָׁעַת מִלּוּי--אִם בִּשְׁבִיל שֶׁתַּחְזִיק מַיִם רַבִּים--כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי זֶה צֹרֶךְ הַמִּלּוּי. וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיוּ הֶחֲרָסִים מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, בְּשָׁעָה שְׁהוּא זוֹלֵף אֶת הַמַּיִם שֶׁמִּלָּא בַּשֹּׁקֶת--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין.

יח [יא] הַמְּמַלֵּא דְּלִי לִשְׁתּוֹת, וְנִמְלַךְ וְחִשַּׁב עָלָיו לְמֵי חַטָּאת--אִם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַדְּלִי לַמַּיִם חִשַּׁב--מְעַרֶּה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגַּב; וְאִם מִשֶּׁהִגִּיעַ הַדְּלִי לַמַּיִם חִשַּׁב--מְעַרֶּה, וְצָרִיךְ לְנַגַּב וְאַחַר כָּךְ יְמַלֵּא בּוֹ לַחַטָּאת. שִׁלְשַׁל הַדְּלִי, וְנִפְסַק הַחֶבֶל מִיָּדוֹ--אִם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַמַּיִם חִשַּׁב עָלָיו--מְעַרֶּה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגַּב. עוֹדֵהוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְחִשַּׁב עָלָיו לְמֵי חַטָּאת--מְעַרֶּה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגַּב.

יט מַיִם שֶׁמִּלְּאָן לְמֵי חַטָּאת, וְאַחַר שֶׁנִּתְמַלְּאוּ חִשַּׁב עֲלֵיהֶן לִשְׁתּוֹתָן--כְּשֶׁיָּטֶּה אֶת הַכְּלִי לִשְׁתּוֹת--פָּסַל הַמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁתָה מֵהֶן כְּלוּם.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?