משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה פרק ו

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה פֵּרֶק ו

א הַמַּיִם שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו אֵפֶר הַפָּרָה--אֵין מְמַלְּאִין אוֹתוֹ אֵלָא בִּכְלִי, וּמִן הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעוֹת אוֹ הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין מֵהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים, אֶל-כֶּלִי" (במדבר יט,יז). וּנְתִינַת אֵפֶר הַפָּרָה עַל הַמַּיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ, הוּא הַנִּקְרָא קִדּוּשׁ; וְהַמַּיִם הָאֵלּוּ שֶׁנִּתַּן עֲלֵיהֶן הָאֵפֶר, הֶן הַנִּקְרָאִין מֵי חַטָּאת, וּמַיִם מְקֻדָּשִׁין, וְהֶן שֶׁקָּרָא הַכָּתוּב "מֵי נִדָּה" (במדבר יט,ט; במדבר יט,יג; במדבר יט,כ; במדבר לא,כג).

ב הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְמַלֹּאות אֶת הַמַּיִם, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן; וְהַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדַּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. וְאֵין מְמַלְּאִין וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא בִּכְלִי, וְאֵין מַזִּין אֵלָא מִכְּלִי. וְהַמִּלּוּי וְהַקִּדּוּשׁ כְּשֵׁרִין בַּלַּיְלָה, אֲבָל אֵין מַזִּין וְאֵין טוֹבְלִין אֵלָא בַּיּוֹם; וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְהַזָּיָה וְלִטְבִילָה.

ג בְּכָל הַכֵּלִים, מְמַלְּאִין וּמַזִּין וּמְקַדְּשִׁין--אַפִלּוּ בִּכְלֵי גְּלָלִים, וּכְלֵי אֲבָנִים, וּכְלֵי אֲדָמָה, וּבִסְפִינָה; וְאֶחָד כְּלֵי חֶרֶס, וְאֶחָד כָּל הַכֵּלִים. אֲבָל אֵין מְמַלְּאִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין וְלֹא מַזִּין בְּדָפְנוֹת הַכֵּלִים, וְלֹא בְּשׁוּלֵי הַמְּחָץ, וְלֹא בִּמְגוּפַת הֶחָבִית, וְלֹא בְּחָפְנָיו, וְלֹא בְּבֵיצַת הַתֻּרְנְגֹלֶת, וְלֹא בְּשֹׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע; אֲבָל בֵּיצַת הַיּוֹצְרִין כְּשֵׁרָה, מִפְּנֵי שְׁהִיא כְּלִי אֲדָמָה.

ד שׁוּלֵי כְּלֵי עֵץ, וּכְלֵי זְכוֹכִית, וּכְלֵי עֶצֶם--אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן, עַד שֶׁיָּשׁוּף אוֹתָן וִיתַקַּן אוֹתָן וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן כֵּלִים בִּפְנֵי עַצְמָן; וְכֵן מְגוּפָה שֶׁהִתְקִינָהּ לִהְיוֹת כְּלִי, מְקַדְּשִׁין בָּהּ. וּבֵיצַת הַנַּעֲמִית, כְּשֵׁרָה לְקַדַּשׁ בָּהּ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁהִיא כְּשֵׁרָה לְמַלֹּאות בָּהּ, וּלְהַזּוֹת מִמֶּנָּה.

ה כְּלִי שֶׁחִבְּרוֹ בָּאָרֶץ אוֹ בַּסֶּלַע, אַפִלּוּ חִבְּרוֹ בְּסִיד--מְקַדְּשִׁין בּוֹ, וּמַזִּין מִמֶּנּוּ. עָשָׂה עֲטָרָה שֶׁלְּטִיט סָבִיב לַכְּלִי, וְהַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי צָפִין עַד שֶׁהָלְכוּ לָעֲטָרָה--אִם נִטֶּלֶת הָעֲטָרָה עִם הַכְּלִי--הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי הֶן בִּכְלִי אֲדָמָה; וְאִם לָאו--הֲרֵי הֶן כְּמִי שֶׁהִקִּיף עֲטָרָה שֶׁלְּטִיט בַּסֶּלַע אוֹ עַל הָאָרֶץ, וּמִלָּא אוֹתָהּ מַיִם, שְׁהֶן פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן בִּכְלִי.

ו כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ; אֲבָל אִם נִקַּב בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה, מְקַדְּשִׁין בּוֹ. [ז] כְּלִי שֶׁנִּקַּב מִלְּמַטָּה, וּסְתָמוֹ בִּסְמַרְטוּטִין--פָּסוּל: שֶׁהַמַּיִם שֶׁבּוֹ אֵינָן עַל עִגּוּל הַכְּלִי, אֵלָא עַל הַפְּקָק. הָיָה נָקוּב מִן הַצַּד, וּפְקָקוֹ--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר לְמַלֹּאות וּלְקַדַּשׁ וּלְהַזּוֹת מִמֶּנּוּ.

ז [ח] הַזּוֹלֵף מַיִם מִן הַמַּעְיָן בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּבַחֲרָסִים, וְנָתַן לְתוֹךְ הֶחָבִית--פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בִּכְלִי. נָתַן אֶת הֶחָבִית בַּמַּיִם, וְדָחַק אֶת הַמַּיִם בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו אוֹ בְּעַלֵּי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעֲבְרוּ לֶחָבִית--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. וְכֵן אִם שִׁקָּעָן בַּמַּיִם, כְּדֵי שֶׁיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וְיַעֲלוּ וְיִשָּׁפְכוּ לֶחָבִית--פְּסוּלִין. וְאִם עָשָׂה כֵּן בְּעַלֵּי קָנִים וְעַלֵּי אֱגוֹז, הֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִין. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שְׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה--אִם סִיַּע בּוֹ הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא הַכְּלִי, הַמַּיִם פְּסוּלִין; וְאִם סִיַּע בְּדָבָר שְׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּשֵׁרִין.

ח [ט] הַמַּפְנֶה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת אוֹ לְתוֹךְ הַגֶּבֶא, וְחָזַר וּמִלָּא בִּכְלִי מֵאוֹתוֹ הַגֶּבֶא אוֹ הַגַּת--פְּסוּלִין: שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לְקִיחַת הַמַּיִם מִן הַמַּעְיָן בִּכְלִי, בַּתְּחִלָּה.

ט [י] הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוָה, וְאֵינוּ כְּמַעְיָן; לְפִיכָּךְ אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנּוּ לְקִדּוּשׁ. וְכָל הַנְּהָרוֹת, פְּסוּלִין לְקַדַּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת. וּשְׁאָר הַיָּמִים כְּמַעְיָן. [יא] וְהַמַּיִם הַנִּגְרָרִין מִשְּׁאָר הַיָּמִים, וְהֶן הַנִּקְרָאִין זוֹחֲלִין--פְּסוּלִין; וְהַזּוֹחֲלִין מִן הַמַּעְיָן--הֲרֵי הֶם כְּמַעְיָן, וּכְשֵׁרִין.

י [יב] מַיִם הַמֻּכִּין וְהַמְּכַזְּבִין, פְּסוּלִין. וְאֵלּוּ הֶן הַמֻּכִּין, הַמְּלוּחִין אוֹ הַפּוֹשְׁרִין. וְהַמְּכַזְּבִין--הֶן הַמַּעְיָנוֹת שֶׁפְּעָמִים מְקִירִין, וּפְעָמִים חֲרֵבִין וִיבֵשִׁין; אַפִלּוּ הָיוּ חֲרֵבִין פָּעַם לְשֶׁבַע שָׁנִים, פְּסוּלִין. אֲבָל אִם הָיוּ חֲרֵבִין בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, אוֹ לְשָׁנִים רַבּוֹת יָתֵר מִשֶּׁבַע, אוֹ שֶׁהָיוּ מֵימֵיהֶן פְּעָמִים מְרֻבִּין וּפְעָמִים מוּעָטִין וְאֵינָן חֲרֵבִין--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִין. וּמַעְיָן שֶׁיָּצָא כַּתְּחִלָּה--כָּשֵׁר, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁמֶּא יְכַזַּב.

יא [יג] מֵי בִּצִּים, וּמֵי הַיַּרְדֵּן, וּמֵי הַיַּרְמוּךְ--פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן מֵי תַּעֲרֹבֶת. וְאֵלּוּ הֶן מֵי הַתַּעֲרֹבֶת--מַיִם הַכְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּמַיִם פְּסוּלִין, אֵין מְמַלְּאִין מִתַּעֲרֹבֶת שְׁנֵיהֶם; אֲבָל מַיִם כְּשֵׁרִים כְּגוֹן מֵימֵי שְׁתֵּי מַעְיָנוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְנִמְשְׁכוּ--מְמַלְּאִין מֵהֶן.

יב [יד] הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ, שִׁנּוּיִין מֵחֲמַת עַצְמָן--כְּשֵׁרִין. [טו] בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְסִית אוֹ אֲדָמָה, וְנַעֲשׂוּ מֵימֶיהָ עֲכוּרִין--מְמַלֵּא מִמֶּנָּה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהַמְתִּין; נָפַל לְתוֹכָהּ שֶׁטֶף שֶׁלְּמֵימֵי גְּשָׁמִים, יַמְתִּין עַד שֶׁתִּצַּל.

יג [טז] אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מֵרָחוֹק--הוֹאִיל וּתְחִלָּתָהּ מִן הַמַּעְיָן, כְּשֵׁרָה לְמַלֹּאות מִמֶּנָּה: וּבִלְבָד שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנָּה אָדָם, וְנִמְצָא מְמַלֵּא מִן הַמַּיִם שֶׁפָּסְקוּ תְּחִלָּתָן מִן הַמַּעְיָן--שְׁהֶן פְּסוּלִין.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?