משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת מת פרק י

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת פֵּרֶק י

א אֵיזֶה הוּא בֵּית הַפְּרָס--זֶה מְקוֹם שֶׁנֶּחְרַשׁ בּוֹ קֶבֶר, שֶׁהֲרֵי נִדַּקְדְּקוּ עַצְמוֹת הַמֵּת בְּתוֹךְ הֶעָפָר, וְנִתְפַּרְסוּ בְּכָל הַשָּׂדֶה. וְגָזְרוּ טֻמְאָה עַל כָּל הַשָּׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ הַקֶּבֶר: אַפִלּוּ חָרַשׁ עַל גַּבֵּי הָאָרוֹן, וְאַפִלּוּ הָיָה מֻשְׁקָע בְּרֻבְדִּין וּבָאֲבָנִים, וְאַפִלּוּ הָיָה עַל גַּבֵּי הָאָרוֹן רוּם שְׁתֵּי קוֹמוֹת--הוֹאִיל וְחָרַשׁ קֶבֶר, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס.

ב עַד כַּמָּה הוּא נַעֲשֵׂה בֵּית הַפְּרָס, מֵאָה אַמָּה עַל מֵאָה אַמָּה מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר. [ב] כָּל הָרִבּוּעַ שְׁהוּא בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין--הֲרֵי הוּא בֵּית הַפְּרָס, וַעֲפָרוֹ מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֵינוּ מְטַמֵּא בָּאֹהֶל; וְכֵן הַמַּאֲהִיל עַל בֵּית הַפְּרָס הַזֶּה, טָהוֹר.

ג הִתְחִיל לַחְרֹשׁ אֶת הַקֶּבֶר, וְהָיָה חוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ, וְקֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר מֵאָה אַמָּה נִעַר אֶת הַמַּחְרֵשָׁה, אוֹ שֶׁהֵטִיחַ בַּסֶּלַע, אוֹ בַּגָּדֵר--עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס בִּלְבָד; וְהַשְּׁאָר טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו בְּמֶשֶׁךְ הַמַּחְרֵשָׁה.

ד חָרַשׁ כְּמוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה אוֹ יָתֵר, וְחָזַר וְחָרַשׁ עַד שֶׁהִשְׁלִים הַמֵּאָה--הַכֹּל בֵּית הַפְּרָס; הָיָה חוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ חוּץ לְמֵאָה אַמָּה--מִמֵּאָה וְלַחוּץ טָהוֹר, שְׁאֵין עַצְמוֹת קֶבֶר מַגִּיעוֹת לְיָתֵר מִמֵּאָה.

ה [ד] חֶזְקַת הָעֲצָמוֹת הַמְּכֻסּוֹת--שְׁהֶן שֶׁלְּאָדָם, עַד שֶׁיִּוָּדַע שְׁהֶן שֶׁלִּבְהֵמָה; וְחֶזְקַת הָעֲצָמוֹת הַמְּגֻלּוֹת--שְׁהֶן שֶׁלִּבְהֵמָה, עַד שֶׁיִּוָּדַע שְׁהֶן שֶׁלְּאָדָם.

ו הָיָה שָׁם חָרִיץ מָלֵא עַצְמוֹת אָדָם, אוֹ שֶׁהָיוּ עַצְמוֹת אָדָם צְבוּרוֹת עַל גַּבֵּי קַרְקָע, וְחָרַשׁ עֲצָמוֹת אֵלּוּ עִם הַשָּׂדֶה, אוֹ שֶׁחָרַשׁ שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר--הֲרֵי זֶה אֵינוּ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, שֶׁלֹּא גָזְרוּ טֻמְאָה אֵלָא עַל שָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר וַדַּאי; וְכֵן הַחוֹרֵשׁ אֶת הַמֵּת בַּשָּׂדֶה, אֵינוּ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס: שֶׁכָּל אֵלּוּ, דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי הוּא; וְלֹא גָזְרוּ אֵלָא בְּקֶבֶר שֶׁנֶּחְרַשׁ, שְׁהוּא הַדָּבָר הַמָּצוּי.

ז [ה] הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר בְּשָׂדֶה שְׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ--אֵינוּ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, שְׁאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ: אַפִלּוּ שֻׁתָּף, אוֹ אָרִיס, אוֹ אַפְטְרוּפוֹס--אֵינוּ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. חָרַשׁ קֶבֶר בְּשָׂדֶה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלַּחֲבֵרוֹ כְּאַחַת--שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס; וְשֶׁלַּחֲבֵרוֹ, אֵינוּ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. [ו] וְנָכְרִי שֶׁחָרַשׁ קֶבֶר בְּשָׂדֵהוּ--אֵינוּ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, שְׁאֵין בַּיִת פְּרָס לַגּוֹיִים.

ח [ז] שְׂדֵה בֵּית פְּרָס לְמַעְלָה, וְשָׂדֶה טְהוֹרָה לְמַטָּה, וְשָׁטְפוּ גְּשָׁמִים מֵעֲפַר בֵּית הַפְּרָס לַטְּהוֹרָה--אַפִלּוּ הָיְתָה אֲדֻמָּה וְהִלְבִּינָה, אוֹ לְבָנָה וְהֶאְדִּימָה--טְהוֹרָה: שְׁאֵין בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, וְלֹא גָזְרוּ טֻמְאָה אֵלָא עַל גּוּשׁ כִּבְרִיָּתוֹ.

ט [ח] בֵּית הַפְּרָס הַזֶּה, מֻתָּר לִנְטֹעַ בּוֹ כָּל נֶטַע, לְפִי שֶׁהַשָּׁרָשִׁים יוֹרְדִים לְמַטָּה, וּלְמַטָּה מִשְּׁלוֹשָׁה בְּבֵית הַפְּרָס טָהוֹר--שֶׁהֲרֵי הַקֶּבֶר נִפְרַס, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. אֲבָל אֵין זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ, אֵלָא זֶרַע הַנִּקְצָר. וְאִם זָרַע, וְעָקַר--צוֹבֵר אֶת גָּרְנוֹ בְּתוֹכוֹ, וְכוֹבֵר אֶת הַתְּבוּאָה בִּשְׁתֵּי כְּבָרוֹת, וְקָטְנָיוֹת בְּשָׁלוֹשׁ כְּבָרוֹת, שֶׁמֶּא יֵשׁ בָּהֶן עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה; וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הָעֵצָה שָׁם--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יִהְיֶה בָּהֶן עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, וְאִם תַּתִּיר לוֹ בַּהֲנָיָה, מוֹצִיאוֹ וּמוֹכְרוֹ וְנִמְצָא מַרְגִּיל אֶת הַטֻּמְאָה.

י [ט] שָׂדֶה שֶׁהֻחְזְקָה שְׁהִיא בֵּית הַפְּרָס, אַפִלּוּ הִיא בֵּית אַרְבַּעַת כּוֹרִין, וְאַפִלּוּ מְשׁוּכָה מִמְּקוֹם הַטִּיט הָרַךְ שְׁאֵינוּ נֶחְרַשׁ וְלֹא נַעֲשָׂה בֵּית הַפְּרָס, וְאַפִלּוּ טְהוֹרָה מֻקֶּפֶת אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ--הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ.

יא [י] מָצָא שָׂדֶה מְצֻיֶּנֶת, וְאֵין יָדוּעַ מַה טִיבָהּ--אִם יֵשׁ בָּהּ אִילָן, בַּיָּדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ קֶבֶר בְּתוֹכָהּ; אֵין בָּהּ אִילָן, בַּיָּדוּעַ שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם זָקֵן אוֹ תַּלְמִיד חֲכָמִים--שְׁאֵין כָּל אָדָם בְּקִיאִין בְּכָּךְ וְיוֹדְעִין שֶׁמֻּתָּר לִנְטֹעַ בְּזוֹ, וְאָסוּר לִנְטֹעַ בָּאַחֶרֶת.

יב [יא] הַמְּהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס, עַל אֲבָנִים שְׁאֵין מִתְנַדְנְדִין תַּחַת רַגְלֵי אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן, אוֹ שֶׁנִּכְנָס לָהּ, וְהוּא רוֹכֵב עַל גַּבֵּי אָדָם וּבְהֵמָה שֶׁכּוֹחָן יָפֶה--הֲרֵי זֶה טָהוֹר.

יג אֲבָל אִם הִלַּךְ עַל גַּבֵּי אֲבָנִים שֶׁמִּזְדַּעְזְעִין בְּשָׁעַת הִלּוּךְ--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמַר וְלֹא נִדְנַד, הֲרֵי זֶה טָמֵא כְּמִי שֶׁהִלַּךְ עַל הֶעָפָר עַצְמוֹ; וְכֵן אִם הִלַּךְ עַל גַּבֵּי אָדָם שֶׁכּוֹחוֹ רָע, עַד שֶׁתִּהְיֶינָה אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ וְשׁוֹקָיו מַרְעִידוֹת כִּשְׁהוּא נוֹשְׂאוֹ, אוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה שֶׁכּוֹחָהּ רָע, עַד שֶׁתַּטִּיל גְּלָלִים בְּשָׁעַת רְכִיבָה--הֲרֵי זֶה טָמֵא, וּכְאִלּוּ הִלַּךְ בְּרַגְלָיו.

יד [יב] הַמְּטַהֵר בֵּית הַפְּרָס, צָרִיךְ לְטַהְרוֹ בְּמַעְמַד שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְכֵיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ: כּוֹנֵס אֶת כָּל הֶעָפָר שְׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ מֵעַל פְּנֵי כָּל הַשָּׂדֶה, וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ כְּבָרָה שֶׁנְּקָבֶיהָ דַקִּין, וּמְמַחֶה וּמוֹצִיא כָּל עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַנִּמְצָא שָׁם; וְיִטְהַר. וְכֵן אִם נָתַן עַל גַּבָּיו שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁנָּטַל מֵעַל כָּל פָּנָיו שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים--הֲרֵי זֶה טָהוֹר; נָטַל מֵחֶצְיוֹ אֶחָד שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, וְנָתַן עַל חֶצְיוֹ הָאַחֵר שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים--הֲרֵי זֶה טָהוֹר.

טו נָטַל מֵעַל פָּנָיו טֶפַח וּמֶחְצָה, וְנָתַן עָלָיו טֶפַח וּמֶחְצָה עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר--לֹא עָשָׂה כְּלוּם; וְכֵן אִם עִזְּקוֹ, וּבָדַק בְּשָׁעַת עִזּוּק מִלְמַעְלָה--לֹא עָשָׂה כְּלוּם. רְצָפוֹ בָּאֲבָנִים שְׁאֵינָן מִתְנַדְנְדִין מֵהִלּוּךְ אָדָם, הֲרֵי זֶה טָהוֹר.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?