משנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות טומאת מת פרק ח

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת פֵּרֶק ח

א שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ--עֲפָרָהּ מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, כְּבֵית הַפְּרָס: שֶׁמֶּא נִדּוֹשׁ הַקֶּבֶר בָּהּ, וְיִהְיוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעוֹרָה בְּתוֹךְ עֲפָרָהּ. וְכָל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ--הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ, נִטְמָא; וְאִם הִעְמִיד בְּתוֹכָהּ אֹהֶל, נִטְמָא כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּאֹהֶל--שֶׁמֶּא הָאֹהֶל שֶׁהִעְמִיד בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה, עַל הַקֶּבֶר הוּא מַאֲהִיל.

ב בָּנָה בָּהּ בַּיִת, וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו--אִם הָיָה פִּתְחָהּ שֶׁלָּעֲלִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פִּתְחָהּ שֶׁלַּבַּיִת, הָעֲלִיָּה טְהוֹרָה: שֶׁאַפִלּוּ הָיָה הַקֶּבֶר תַּחַת מַשְׁקוֹף הַבַּיִת, הָעֲלִיָּה טְהוֹרָה--שֶׁהֲרֵי הִיא אֹהֶל עַל גַּבֵּי אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְאִם לֹא הָיָה מְכֻוָּן, אַף הָעֲלִיָּה טְמֵאָה: שֶׁמֶּא אַסְקֻפַּת עֲלִיָּה עַל הַקֶּבֶר, וַהֲרֵי הָעֲלִיָּה מַאֲהִילָה עַל הַקֶּבֶר.

ג וְשָׂדֶה זוֹ--מֻתָּר לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ כָּל זֶרַע, לְפִי שְׁאֵין שָׁרְשֵׁי זְרָעִים מַגִּיעִין עַד לַקֶּבֶר; אֲבָל אֵין נוֹטְעִין בְּתוֹכָהּ אִילָנֵי מַאֲכָל, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁרָשִׁים מַגִּיעִין עַד הַמֵּת.

ד הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת לָעִיר, הַסְּמוּכָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ לְדֶרֶךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת--אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה: מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים קוֹבְרוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָלִים, וּמֻכֵּי שְׁחִין קוֹבְרִין שָׁם אֵבָרֵיהֶן.

ה אֲבָל הָרְחוֹקוֹת הַחֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת; וְהַיְּשָׁנוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁמֶּא הָיוּ קְרוֹבוֹת מֵעִיר שֶׁחָרְבָה אוֹ מִדֶּרֶךְ שֶׁאָבְדָה. וְאֵיזֶה הוּא תֵּל קָרוֹב, כָּל שְׁאֵין שָׁם תֵּל אַחֵר קָרוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ; וְיָשָׁן, שְׁאֵין אָדָם זוֹכְרוֹ.

ו [ד] שְׂדֵה בּוֹכִים, וְהוּא הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת שָׁם וּבוֹכוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁעֲפָרוֹ טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה שָׁם טֻמְאָה--אֵין נוֹטְעִין אוֹתוֹ, וְאֵין זוֹרְעִין אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל רֶגֶל אָדָם שָׁם, שֶׁמֶּא יֵשׁ שָׁם טֻמְאָה: מִפְּנֵי שְׁהוּא קָרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ בְּעָלָיו מִמֶּנּוּ; לְפִיכָּךְ אִפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא אָדָם וְיִקְבֹּר בּוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה חָשְׁשׁוּ לוֹ. וְעוֹשִׂין מֵעֲפַר מָקוֹם זֶה תַּנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה שָׁם.

ז [ה] קֶבֶר הַנִּמְצָא, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ; וְאִם פִּנָּהוּ--מְקוֹמוֹ טָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָה, עַד שֶׁיִּבָּדֵק כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְקֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ; וְאִם פִּנָּהוּ--מְקוֹמוֹ טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה. [ו] קֶבֶר שְׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים, מְפַנִּין אוֹתוֹ; וּמְקוֹמוֹ טָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָה.

ח [ז] הַפּוֹגֵעַ בְּמֵת מִצְוָה--אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, מְבִיאוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת; מְצָאוֹ חוּץ לַתְּחוּם--אַפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׂדֵה כַּרְכֹּם--קָנָה מְקוֹמוֹ, וְיִקָּבֵר בִּמְקוֹם שֶׁנִּמְצָא. מְצָאוֹ עַל הַמְּצָר, מְסַלְּקוֹ לַצְּדָדִין.

ט שְׂדֵה בּוּר מִצַּד זֶה, וּשְׂדֵה נִיר מִצַּד זֶה--קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה בּוּר; שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע, קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה נִיר; שְׂדֵה זֶרַע וּשְׂדֵה כֶּרֶם, קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֶה זֶרַע. שְׂדֵה אִילָן וּשְׂדֵה כֶּרֶם--קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶּרֶם, מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה. הָיוּ שְׁנֵיהֶן שׁוֹוִין, מְסַלְּקוֹ לְאֵיזֶה צַד שֶׁיִּרְצֶה.

י [ח] קֶבֶר הַנִּמְצָא, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ; וְאִם בָּא אֶחָד וְאָמַר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן קֶבֶר, אַפִלּוּ קֹדֶם לְעֶשְׂרִים שָׁנָה--אֵינוּ מְטַמֵּא אֵלָא מִשָּׁעַת מְצִיאָה וְאִלַּךְ.

יא [ט] כָּל הַמּוֹצֶא קֶבֶר, אוֹ מֵת, אוֹ דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בָּאֹהֶל מִן הַמֵּת--חַיָּב לְצַיַּן עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקְלָה לַאֲחֵרִים; וּבְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, הָיוּ יוֹצְאִין מִבֵּית דִּין לְצַיַּן עַל הַקְּבָרוֹת.

יב אֵין מְצַיְּנִין עַל כַּזַּיִת מְצֻמְצָם מִן הַמֵּת, לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ יֶחְסַר בָּאָרֶץ. וּבְמַה מְצַיְּנִין--בְּסִיד, מְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ עַל מְקוֹם הַטֻּמְאָה.

יג אֵין מַעְמִידִין אֶת הַצִּיּוּן עַל גַּבֵּי הַטֻּמְאָה, אֵלָא יְהִי עוֹדֵף מִכָּאן וּמִכָּאן בְּצִדֵּי הַטֻּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַטְּהָרוֹת; וְאֵין מַרְחִיקִין אֶת הַצִּיּוּן מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין מְצַיְּנִין עַל הַוַּדָּיוֹת, שֶׁהֲרֵי הֶן יְדוּעִין לַכֹּל; אֵלָא עַל הַסְּפֵקוֹת, כְּגוֹן שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר וְהַסְּכָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת.

יד [י] מָצָא שָׂדֵה מְצֻיֶּנֶת, וְאֵין יָדוּעַ מַה טִיבָהּ--אִם אֵין בָּהּ אִילָנוֹת, בַּיָּדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר; יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת, בַּיָּדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

טו [יא] מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצֻיֶּנֶת, תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. הָיוּ שְׁתַּיִם--אִם יֵשׁ סִיד בֵּינֵיהֶן, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. וְאִם אֵין סִיד בֵּינֵיהֶן, אֵלָא עַל רָאשֵׁיהֶן--אִם יֵשׁ חֶרֶס בֵּינֵיהֶן--טָהוֹר, שְׁאֵין זֶה אֵלָא בִּנְיָן; וְאִם אֵין חֶרֶס בֵּינֵיהֶן, וְהָיָה הַסִּיד מְרֻדֶּה עַל רָאשֵׁיהֶן מִכָּאן וּמִכָּאן--הֲרֵי זֶה צִיּוּן, וְטָמֵא.

טז מָצָא מְצָר אֶחָד מְצֻיָּן--הוּא טָמֵא, וְכָל הַשָּׂדֶה טְהוֹרָה; וְכֵן שְׁנַיִם, וְכֵן שְׁלוֹשָׁה. מָצָא אַרְבַּעַת מְצָרֶיהָ מְצֻיָּנִין--הֶן טְהוֹרִין, וְכָל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ טְמֵאָה: שְׁאֵין מַרְחִיקִין הַצִּיּוּן מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת מת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?