משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות חגיגה - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת חֲגִיגָה פֵּרֶק ב

א נָשִׁים וַעֲבָדִים, פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה; וְכָל הָאֲנָשִׁים, חַיָּבִין בָּרְאִיָּה--חוּץ מֵחֵרֵשׁ וְאִלֵּם וְשׁוֹטֶה וְקָטָן וְסוֹמֶה וְחִגֵּר וְטָמֵא וְעָרֵל, וְכֵן הַזָּקֵן וְהַחוֹלֶה וְהָרַךְ וְהֶעָנֹג מְאוֹד שְׁאֵינָן יְכוּלִין לַעֲלוֹת עַל רַגְלֵיהֶן. כָּל אֵלּוּ הָאֶחָד עָשָׂר, פְּטוּרִין; וּשְׁאָר כָּל הָאֲנָשִׁים, חַיָּבִין בָּרְאִיָּה.

ב הַחֵרֵשׁ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מְדַבֵּר, אַפִלּוּ חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת--פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה. וְכֵן הַסּוֹמֶה בְּעֵינוֹ אַחַת, אוֹ חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת--פָּטוּר. הָאִלֵּם--אַף עַל פִּי שְׁהוּא שׁוֹמֵעַ, פָּטוּר. טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס--פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן סְפֵק אִשָּׁה. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין--פָּטוּר, מִפְּנֵי צַד עַבְדוּת שֶׁבּוֹ.

ג וּמְנַיִן שֶׁכָּל אֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ" (שמות כג,יז; שמות לד,כג; דברים טז,טז), לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. וּמִצְוַת עֲשֵׂה שְׁאֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בָּהּ, אֵין הָעֲבָדִים חַיָּבִין בָּהּ; וְעוֹד הֲרֵי נֶאֱמָר "בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל" (דברים לא,יא), לְהוֹצִיא הָעֲבָדִים. וְנֶאֱמָר "בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת" (שם). כְּשֵׁם שְׁהֶן בָּאִין לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי ה', כָּךְ הֶם בָּאִים לִרְאוֹת הֲדַר קָדְשׁוֹ וּבֵית שְׁכִינָתוֹ--לְהוֹצִיא סוֹמֶה שְׁאֵינוּ רוֹאֶה, אַפִלּוּ נִסְמֵית עֵינוֹ אַחַת: שֶׁהֲרֵי אֵין רְאִיָּתוֹ שְׁלֵמָה, גְּמוּרָה.

ד וְשָׁם נֶאֱמָר "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ" (דברים לא,יב)--לְהוֹצִיא מִי שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ, שְׁמִיעָה גְּמוּרָה. "וּלְמַעַן יִלְמְדוּ" (שם)--לְהוֹצִיא מִי שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר, שֶׁכָּל הַמְּצֻוֶּה לִלְמֹד מְצֻוֶּה לְלַמַּד. וְנֶאֱמָר "בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה'" (שמות לד,כד)--מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו, לְהוֹצִיא חִגֵּר וְחוֹלֶה וְזָקֵן וְעָנֹג. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, שְׁאֵין הַטָּמֵא רָאוּי לְבִיאָה; וְכֵן הֶעָרֵל, מָאוּס כַּטָּמֵא.

ה [ב] הַמְּקַמֵּץ, וְהוּא שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְקַבַּץ צוֹאַת הַכְּלָבִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן לְעַבַּד הָעוֹרוֹת אוֹ לִרְפוּאָה, וְכֵן הַמְּצָרֵף נְחֹשֶׁת בַּמַּחְצָב שֶׁלּוֹ, וְהָעַבְדָנִין--אַף עַל פִּי שְׁהֶן מְאוּסִין מִפְּנֵי מְלַאכְתָּן--הֲרֵי אֵלּוּ מְטַהֲרִין גּוּפָן וּמַלְבּוּשָׁן, וְעוֹלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל לְהֵרָאוֹת.

ו [ג] כָּל קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁלְּאָבִיו, וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת--אָבִיו חַיָּב לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהֵרָאוֹת בּוֹ, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ" (שמות כג,יז; שמות לד,כג; דברים טז,טז). וְאִם הָיָה הַקָּטָן חִגֵּר אוֹ סוֹמֶה אוֹ חֵרֵשׁ אַפִלּוּ בְּאַחַת--אֵינוּ חַיָּב לְחַנְּכוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא רָאוּי לִרְפוּאָה: שֶׁאִלּוּ הָיָה גָּדוֹל וְהוּא כָּךְ--הָיָה פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ז [ד] כָּל הַחַיָּב בָּרְאִיָּה, חַיָּב בַּחֲגִיגָה; וְכָל הַפָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, פָּטוּר מִן הַחֲגִיגָה. וְכֻלָּן חַיָּבִין בְּשִׂמְחָה--חוּץ מֵחֵרֵשׁ שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, וְשׁוֹטֶה וְקָטָן וְעָרֵל וְטָמֵא: חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן--מִפְּנֵי שְׁאֵינָן בְּנֵי חִיּוּב, הֲרֵי הֶן פְּטוּרִין מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה; וְעָרֵל וְטָמֵא--מִפְּנֵי שְׁאֵינָן אוֹכְלִין בַּקֳּדָשִׁים וְאֵינָן רְאוּיִין לְבִיאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ וּבְהִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.

ח [ה] מִי שֶׁהָיָה חִגֵּר אוֹ סוֹמֶה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְנִתְרַפֵּא בַּשֵּׁנִי--פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, וּמִן הַחֲגִיגָה: שֶׁבְּיוֹם חוֹבָתוֹ הָיָה פָּטוּר--שֶׁכָּל יְמוֹת הֶחָג תַּשְׁלוּמֵי רִאשׁוֹן הֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם נִטְמָא בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן--אַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר לְמָחָר, פָּטוּר; אֲבָל אִם נִטְמָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא חֲגִיגָתוֹ וּרְאִיָּתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי הָרֶגֶל, כְּשֶׁיִּטְהַר.

ט [ו] מִי שֶׁבָּא לָעֲזָרָה בְּכָל יְמוֹת הֶחָג, אֵינוּ חַיָּב לְהָבִיא עוֹלָה בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּכָּנֵס--שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם" (שמות כג,טו), אֵינוּ אֵלָא בְּעִיקַר הָרֶגֶל בִּלְבָד, שְׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן, אוֹ תַּשְׁלוּמֵי רִאשׁוֹן. וְאִם הֵבִיא בְּכָל עֵת שֶׁיָּבוֹא--מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וּמַקְרִיבִין אוֹתָהּ לְשֵׁם עוֹלַת רְאִיָּה: שֶׁהָרְאִיָּה, אֵין לָהּ שֵׁעוּר.

י [ז] הִפְרִישׁ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת לַחֲגִיגָתוֹ, וְהִקְרִיב מֵהֶן מִקְצָתָן בָּרִאשׁוֹן, וּפָסַק--שׁוּב אֵינוּ חוֹזֵר וּמַקְרִיב הַשְּׁאָר, שֶׁהֲרֵי שִׁיַּר אוֹתָם; וְאִם לֹא פָסַק, אֵלָא דְּחָקוֹ הַיּוֹם, וְלֹא יָכוֹל לְהַקְרִיבָן הַיּוֹם--מַקְרִיב הַשְּׁאָר לְמָחָר.

יא [ח] עוֹלַת רְאִיָּה אֵינָהּ בָּאָה כֻּלָּהּ אֵלָא מִן הַחֻלִּין, כִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֶן. אֲבָל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, בָּאוֹת מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַמְּעֹרָבוֹת עִם מְעוֹת חֻלִּין; לוֹקֵחַ מִן הַתַּעֲרֹבֶת בְּהֵמָה, וּמַקְרִיבָהּ שַׁלְמֵי חֲגִיגָה: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה שֵׁעוּר אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחֻלִּין--מִפְּנֵי שֶׁשַּׁלְמֵי חֲגִיגָה חוֹבָה, וְכָל שְׁהוּא חוֹבָה אֵינוּ בָּא אֵלָא מִן הַחֻלִּין. [ט] וְיוֹצֶא אָדָם יְדֵי חוֹבַת שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה; וְאֵין מַבִיאִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יְעַשַּׂר בְּיוֹם טוֹב.

יב [י] יוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבַת שַׁלְמֵי שִׂמְחָה, בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה; וְהַכּוֹהֲנִים, בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם וּבִבְכוֹר וּבְחָזֶה וְשׁוֹק: שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא לִשְׂמֹחַ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר לִפְנֵי ה', וַהֲרֵי אָכְלוּ. אֲבָל אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן, לֹא בְּעוֹפוֹת וְלֹא בִּמְנָחוֹת--שְׁאֵינָן בָּשָׂר הַמְּשַׂמֵּחַ.

יג כְּבָר בֵּאַרְנוּ בַּפְּסָחִים, שֶׁחֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר רְשׁוּת; לְפִיכָּךְ אֵין אָדָם יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת חֲגִיגָה, אֲבָל יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה.

יד [יא] מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלָמִים נֶדֶר אוֹ נְדָבָה, וּשְׁחָטָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב--אַף עַל פִּי שֶׁאֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב--אֵינוּ יוֹצֶא בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת חֲגִיגָה, שְׁאֵינָהּ בָּאָה אֵלָא מִן הַחֻלִּין; אֲבָל יוֹצֶא בָּהֶן, יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה. [יב] אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטָן קֹדֶם הָרֶגֶל, הוֹאִיל וְאָכַל מֵהֶן בָּרֶגֶל, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שְׁאֵינוּ צָרִיךְ לִשְׁחֹט שַׁלְמֵי שִׂמְחָה בְּשָׁעַת שִׂמְחָה.

טו [יג] לֹא יָבִיא אָדָם תּוֹדָה בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, מִפְּנֵי הֶחָמֵץ שֶׁבָּהּ, שְׁאֵין מְבִיאִין קֳדָשִׁים, לְבֵית הַפְּסוּל; וְאִם הֵבִיא, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [יד] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה שֶׁאֵצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתִי לְשֵׁם חֲגִיגָה--חַיָּב לְהָבִיא תּוֹדָה, וְאֵינוּ יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חֲגִיגָה: שְׁאֵין חֲגִיגָה בָּאָה אֵלָא מִן הַחֻלִּין.

טז כְּשֶׁיִּזְבַּח אָדָם שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה--לֹא יִהְיֶה אוֹכֵל הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ בִּלְבָד, וִידַמֶּה שֶׁעָשָׂה מִצְוָה גְּמוּרָה, אֵלָא חַיָּב לְשַׂמַּח הָעֲנִיִּים וְהָאֲמֵלָלִים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה" (דברים טז,יד)--מַאֲכִיל הַכֹּל, וּמַשְׁקָן כְּפִי עָשְׁרוֹ. וּמִי שֶׁאָכַל זְבָחָיו, וְלֹא שִׂמַּח אֵלּוּ עִמּוֹ--עָלָיו נֶאֱמָר "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ: כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם" (הושע ט,ד).

יז מִצְוָה בַּלֵּוִי יָתֵר מִן הַכֹּל--לְפִי שְׁאֵין לוֹ לֹא חֵלֶק, וְלֹא נַחֲלָה, וְאֵין לוֹ מַתָּנוֹת בַּבָּשָׂר; לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְזָמַן לְוִיִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ לְשַׂמְּחָם, אוֹ יִתֵּן לָהֶם מַתְּנוֹת בָּשָׂר עִם מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאוּ בּוֹ צָרְכֵּיהֶם. וְכָל הָעוֹזֵב אֶת הַלֵּוִי מִלְּשַׂמְּחוֹ, וְשִׁהָה מִמֶּנּוּ מַעְשְׂרוֹתָיו בָּרְגָלִים--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי" (דברים יב,יט).

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות חגיגה - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?