משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות חגיגה - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת חֲגִיגָה פֵּרֶק א

א שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל רֶגֶל מִשְּׁלוֹשָׁה רְגָלִים, וְאֵלּוּ הֶן: הָרְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמָר "יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ" (שמות כג,יז; שמות לד,כג; דברים טז,טז); וְהַחֲגִיגָה, שֶׁנֶּאֱמָר "תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז,טו); וְהַשִּׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ" (דברים טז,יד).

ב הָרְאִיָּה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--הוּא שֶׁיֵּרָאֶה פָּנָיו בָּעֲזָרָה בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג, וְיָבִיא עִמּוֹ קָרְבַּן עוֹלָה בֵּין מִן הָעוֹף בֵּין מִן הַבְּהֵמָה. וּמִי שֶׁבָּא לָעֲזָרָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְלֹא הֵבִיא עוֹלָה--לֹא דַּיּוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוַת עֲשֵׂה, אֵלָא שֶׁעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם" (שמות כג,טו; שמות לד,כ). וְאֵינוּ לוֹקֶה עַל לָאו זֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.

ג הַחֲגִיגָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--הוּא שֶׁיַּקְרִיב שְׁלָמִים בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג, כְּשֶׁיָּבוֹא לְהֵרָאוֹת; וְהַדָּבָר יָדוּעַ שְׁאֵין הַשְּׁלָמִים בָּאִים אֵלָא מִן הַבְּהֵמָה. וּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ, שְׁהֶן הָרְאִיָּה וְהַחֲגִיגָה--אֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בָּהֶן.

ד הַשִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה בָּרְגָלִים--הוּא שֶׁיַּקְרִיב שְׁלָמִים יָתֵר עַל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, וְאֵלּוּ הֶן הַנִּקְרָאִין שַׁלְמֵי שִׂמְחָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כז,ז). וְנָשִׁים חַיָּבוֹת, בְּמִצְוָה זוֹ.

ה [ב] הָרְאִיָּה וְהַחֲגִיגָה--אֵין לָהּ שֵׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ" (דברים טז,יז); אֲבָל מִדִּבְרִי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יְהֶא קָרְבַּן עוֹלַת רְאִיָּה פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה מָעָה כֶּסֶף, וְלֹא שַׁלְמֵי חֲגִיגָה פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה שְׁתֵּי כֶּסֶף. וּמִצְוָה לְהָבִיא כְּפִי עָשְׁרוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ". [ג] שַׁלְמֵי שִׂמְחָה, לֹא נָתְנוּ חֲכָמִים בָּהֶן שֵׁעוּר.

ו בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה אָדָם לִירוּשָׁלַיִם לָחֹג--אִם הָיוּ בְּיָדוֹ קָרְבְּנוֹת הָרְאִיָּה, אוֹ יַעֲלֶה עִמּוֹ כֶּסֶף לִקְנוֹת בּוֹ הַקָּרְבָּן. וְאִם אֵין בְּיָדוֹ כֶּסֶף, לֹא יָבִיא שׁוֹוֵהוּ; אַפִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ שׁוֹוֶה כַּמָּה זְהוּבִים, אָסוּר לוֹ לַעֲלוֹת רֵיקָם בְּלֹא כֶּסֶף וְלֹא קָרְבָּן. וְלָמָּה אָסְרוּ שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ שׁוֹוֶה כֶּסֶף--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא לֹא יִמְצָא לִמְכֹּר, אוֹ שֶׁמֶּא יִמָּצְאוּ הַמָּעוֹת סִיגִים.

ז [ד] מִי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן עוֹלַת רְאִיָּתוֹ וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָתוֹ, הֲרֵי זֶה מַקְרִיבָן בִּשְׁאָר יְמוֹת הָרֶגֶל: שֶׁנֶּאֱמָר "שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַה'" (דברים טז,טו)--מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן רְאוּיִין לַחֲגִיגָה, וְכֻלָּן תַּשְׁלוּמֵי רִאשׁוֹן הֶם. [ה] וּמִצְוָה לְהַקְדִּים, וּלְהַקְרִיב בָּרִאשׁוֹן; לֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד--יַקְרִיב בַּשֵּׁנִי. וְכָל הַמְּאַחֵר--הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, וְעָלָיו נֶאֱמָר "נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי" (צפניה ג,יח). [ו] עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ; וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ נֶאֱמָר, "מְעֻוָּת, לֹא-יוּכַל לִתְקֹן" (קוהלת א,טו).

ח [ז] מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּחַג הַסֻּכּוֹת, חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל, וּבְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, שְׁהוּא שְׁמִינִי; וְאַף הַשְּׁמִינִי, תַּשְׁלוּמֵי רִאשׁוֹן הוּא. וְכֵן מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, חוֹגֵג כָּל שִׁבְעָה, וְיֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין, כָּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת; וְדָבָר זֶה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה נֶאֱמָר, שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת כְּחַג הַמַּצּוֹת לְתַשְׁלוּמִין.

ט [ח] עוֹלַת רְאִיָּה וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה, אֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה, לְפִי שְׁאֵין לָהֶן זְמָן קָבוּעַ, כְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר: שְׁאִם אֵינוּ חוֹגֵג הַיּוֹם, חוֹגֵג לְמָחָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל דּוֹחִין אֶת יוֹם טוֹב; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין מַקְרִיבִין בְּיוֹם טוֹב נְדָרִים וּנְדָבוֹת, מַקְרִיבִין עוֹלַת רְאִיָּה וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה, שְׁאֵין אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת, אֵלָא חוֹבוֹת.

י [ט] כְּשֶׁמַּקְרִיב הַמַּקְרִיב עוֹלַת רְאִיָּתוֹ וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ בְּיוֹם טוֹב, סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן בְּכָל כּוֹחוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁאָר הַיָּמִים: אַף עַל פִּי שֶׁסְּמִיכָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא גָזְרוּ עָלֶיהָ מִשּׁוֹם שְׁבֹת. [י] הַמַּפְרִישׁ עוֹלַת רְאִיָּתוֹ וּמֵת, יוֹרְשִׁין חַיָּבִין לַהֲבִיאָהּ.

יא מֻתָּר לְהַקְרִיב בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד נְדָרִים וּנְדָבוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה', בְּמוֹעֲדֵיכֶם--לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם" (במדבר כט,לט), מִכְּלַל שֶׁקְּרֵבִין בָּרֶגֶל. "לְעֹלֹתֵיכֶם" (שם), כְּגוֹן עוֹלַת מְצֹרָע וְעוֹלַת יוֹלֶדֶת; "וּלְמִנְחֹתֵיכֶם" (שם), לְהָבִיא מִנְחַת חוֹטֶא וּמִנְחַת קְנָאוֹת; "וּלְשַׁלְמֵיכֶם" (שם), לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר. הַכֹּל קְרֵבִין בַּמּוֹעֵד, וְאֵין קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב.

יב [יא] מִי שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹכְלִין מְרֻבִּין וּנְכָסִים מוּעָטִין--מֵבִיא שַׁלְמֵי חֲגִיגָה מְרֻבִּין, וְעוֹלוֹת רְאִיָּה מוּעָטִין; הָיוּ לוֹ אוֹכְלִין מוּעָטִין וּנְכָסִים מְרֻבִּין--מֵבִיא עוֹלוֹת רְאִיָּה מְרֻבּוֹת, וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה מוּעָטוֹת. הָיָה זֶה וְזֶה מוּעָט--עַל זֶה אָמְרוּ, לֹא יִפְחֹת מִמָּעָה לְעוֹלָה וּשְׁתֵּי כֶּסֶף לִשְׁלָמִים; זֶה וְזֶה מְרֻבֶּה--עַל זֶה נֶאֱמָר, "כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ" (דברים טז,יז).

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות חגיגה - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?