משנה תורה מנוקד - ספר הקרבנות - הלכות קרבן פסח פרק א

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות קרבן פסח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת קָרְבַּן פֶּסַח פֵּרֶק א

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁחֹט הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ נִיסָן, אַחַר חֲצוֹת; וְאֵין שׁוֹחֲטִין אֵלָא מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים בִּלְבָד, זָכָר בֶּן שָׁנָה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, חַיָּבִין בְּמִצְוָה זוֹ. [ב] וּמִי שֶׁבִּטַּל מִצְוָה זוֹ בְּזָדוֹן, וְעָבַר יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְלֹא הִקְרִיב, וְהוּא לֹא טָמֵא, וְלֹא בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה--הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת; וְאִם בִּטְּלָהּ בִּשְׁגָגָה, פָּטוּר.

ב [ג] אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֵלָא בָּעֲזָרָה, כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים; אַף בְּשָׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת, לֹא הָיוּ מַקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד אֵלָא בְּבָמַת צִבּוּר. וּמִי שֶׁהָיָה מַקְרִיבוֹ בְּבָמַת יָחִיד--לוֹקֶה, כְּאִלּוּ הִקְרִיבוֹ בַּשּׁוּק: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז,ה)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט בְּבָמַת יָחִיד, אַפִלּוּ בְּשָׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת.

ג [ד] שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, אַחַר חֲצוֹת; וְאִם שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת, פָּסוּל. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ אֵלָא מֵאַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם--אַחַר שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְאַחַר שֶׁמְּטִיבִין אֶת הַנֵּרוֹת, מַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת הַפְּסָחִים, עַד סוֹף הַיּוֹם. וְאִם שְׁחָטוֹ אַחַר חֲצוֹת, קֹדֶם תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם--כָּשֵׁר: וְיִהְיֶה אֶחָד מְמָרֵס בְּדַם הַפֶּסַח, עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד, וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק דַּם הַפֶּסַח, אַחֲרָיו; וְאִם נִזְרַק דַּם הַפֶּסַח קֹדֶם דַּם הַתָּמִיד, כָּשֵׁר.

ד [ה] הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהָיָה לוֹ כַּזַּיִת חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ--לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִזְבַּח עַל-חָמֵץ, דַּם-זִבְחִי" (שמות כג,יח)--שֶׁלֹּא יִזְבַּח הַפֶּסַח, וְהֶחָמֵץ קַיָּם. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט, וְאֶחָד הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם, וְאֶחָד הַמַּקְטִיר אֶת הָאֵמוּרִין--אִם הָיָה בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן, אוֹ בִּרְשׁוּת אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאוֹכְלִין פֶּסַח זֶה, כַּזַּיִת חָמֵץ בְּשָׁעַת הַקְרָבָתוֹ--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר.

ה [ו] דַּם הַפֶּסַח, טָעוּן שְׁפִיכָה כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד. וְאַחַר שֶׁשּׁוֹפְכִין דָּמוֹ, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ; וְקוֹרְעִין אֶת בִּטְנוֹ וּמוֹצִיאִין אֶת אֵמוּרָיו, וּמַקְטִירִין אוֹתָן חֶלְבֵי כָּל זֶבַח וְזֶבַח לְבַדָּם. וּבַעַל הַזֶּבַח נוֹטֵל פִּסְחוֹ עִם הָעוֹר שֶׁלּוֹ, וְיוֹצֶא לְבֵיתוֹ לִירוּשָׁלַיִם; וְצוֹלֵהוּ, וְאוֹכְלוֹ לָעֶרֶב.

ו [ז] הַמַּנִּיחַ אֵמוּרִין, וְלֹא הִקְטִירָן עַד שֶׁלָּנוּ וְנִפְסְלוּ בַּלִּינָה--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-יָלִין חֵלֶב-חַגִּי, עַד-בֹּקֶר" (שמות כג,יח). וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר, אֵינוּ לוֹקֶה--לְפִי שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.

ז [ח] מַקְטִירִין חֶלְבֵי פְּסָחִים כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--שֶׁהֲרֵי חֶלְבֵי שַׁבָּת, קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל אִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּחֹל, אֵין מַקְטִירִין חֶלְבֵי חֹל בְּיוֹם טוֹב.

ח [ט] הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלוֹשׁ כִּתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל" (שמות יב,ו)--קָהָל, וְעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל. וְאֵין פָּחוּת מִשְּׁלוֹשִׁים בְּנֵי אָדָם בְּכָל כַּת וְכַת. [י] הָיוּ הַכֹּל חֲמִשִּׁים--נִכְנָסִין בַּתְּחִלָּה שְׁלוֹשִׁים, וְשׁוֹחֲטִין; וְיוֹצְאִין עֲשָׂרָה, וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה; וְחוֹזְרִין וְיוֹצְאִין עֲשָׂרָה, וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה. [יא] הָיוּ פָּחוּת מֵחֲמִשִּׁים--אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח, לְכַתְּחִלָּה. וְאִם שָׁחֲטוּ כֻּלָּן בַּבַּת אַחַת, כָּשֵׁר.

ט כֵּיצַד נִשְׁחָט: נִכְנְסָה הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא הָעֲזָרָה, וְנוֹעֲלִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה, וּמַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחֵיהֶן. וְכָל זְמָן שְׁהֶן שׁוֹחֲטִין וּמַקְרִיבִין, קוֹרְאִין הַלְּוִיִּים אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ אֶת הַהַלֵּל, וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמָה הַכַּת מִלְּהַקְרִיב--שׁוֹנִין; וְאִם שָׁנוּ, וְלֹא שָׁלְמוּ מִלְּהַקְרִיב--מְשַׁלְּשִׁין. וּמֵעוֹלָם לֹא שִׁלְּשׁוּ.

י [יב] עַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה, תּוֹקְעִין שָׁלוֹשׁ תְּקִיעוֹת בַּחֲצוֹצְרוֹת--תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה: הוֹאִיל וְאֵין לוֹ נְסָכִים לִתְקֹעַ בְּשָׁעַת נִסּוּךְ, תּוֹקְעִין בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה.

יא [יג] הַכּוֹהֲנִים עוֹמְדִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וּבִידֵיהֶן מַזְרְקֵי כֶּסֶף וּמַזְרְקֵי זָהָב, שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף כֶּסֶף, וְשׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב זָהָב; וְלֹא הָיוּ מְעֹרָבִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נוֹאי. וְלֹא הָיוּ לַמִּזְרָקִין שׁוּלַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם.

יב [יד] שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבַּל הַכּוֹהֵן--נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ רַבִּים בַּמִּצְוָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם אֵצֶל כּוֹהֵן הַקָּרוֹב לַמִּזְבֵּחַ; שׁוֹפְכוֹ שְׁפִיכָה אַחַת, כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד, וּמְקַבֵּל מִזְרָק אֶחָד מָלֵא, וְאַחַר כָּךְ מַחְזִיר אֶת הָרֵיקָן.

יג וְתוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין אֶת כֻּלּוֹ, וְקוֹרְעוֹ, וּמְמַחֶה אֶת קְרָבָיו, עַד שֶׁמֵּסִיר מֵהֶן הַצּוֹאָה וְהַפֶּרֶשׁ; וּמוֹצִיאִין אֶת הָאֵמוּרִין, וְנוֹתְנָן בִּכְלִי, וּמוֹלְחָן, וּמַקְטִירָן הַכּוֹהֵן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

יד וְכֵיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין: מַסְמְרוֹת שֶׁלְּבַרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בַּכּוֹתָלִים וּבָעַמּוּדִים, שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין; וְכָל מִי שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִתְלוֹת, מַקְלִים דַּקִּים חֲלָקִים הָיוּ שָׁם, מַנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ וְכֶתֶף חֲבֵרוֹ, וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט.

טו שָׁלְמוּ מִלְּהַקְרִיב, פּוֹתֲחִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה, וְיָצַאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה, וְנִכְנְסָה שְׁנִיָּה; יָצַאת שְׁנִיָּה, וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה, כָּךְ מַעֲשֵׂה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. שָׁלְמָה כַּת שְׁלִישִׁית וְיָצַאת, רוֹחֲצִין אֶת הָעֲזָרָה.

טז חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--כְּמַעֲשֵׂהוּ בַּחֹל, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַּשַּׁבָּת; וְרוֹחֲצִין אֶת הָעֲזָרָה בַּשַּׁבָּת--שְׁאֵין אִסּוּר שְׁבֹת בַּמִּקְדָּשׁ, אַפִלּוּ בְּדָבָר שְׁאֵינוּ צֹרֶךְ עֲבוֹדָה: אִסּוּר שְׁבֹת, בַּמִּקְדַּשׁ הֶתֵּר הוּא.

יז אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹלִיךְ אֶת פִּסְחוֹ לְבֵיתוֹ, בַּשַּׁבָּת: אֵלָא כַּת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶן, וְיוֹשְׁבִין בְּהַר הַבַּיִת; וְהַשְּׁנִיָּה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶן, וְיוֹשְׁבִין בַּחֵיל; וְהַשְּׁלִישִׁית עוֹמְדִין בִּמְקוֹמָן, בָּעֲזָרָה. וְשׁוֹהִין הַכֹּל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְהוֹלֵךְ כָּל אֶחָד בְּפִסְחוֹ לְבֵיתוֹ.

יח שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, וּזְרִיקַת דָּמוֹ, וּמִחוּי קְרָבָיו, וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו--דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת: שְׁאֵי אִפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת--שֶׁהֲרֵי קָבוּעַ לוֹ זְמָן, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר ט,ב; במדבר ט,ג). אֲבָל הַרְכָּבָתוֹ, וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ בִּכְלִי--אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת. וְאִם יָכוֹל לַחְתֹּךְ יַבַּלְתּוֹ בְּיָדוֹ בַּשַּׁבָּת, חוֹתֵךְ; וְאִם הָיְתָה יְבֵשָׁה, חוֹתְכָהּ אַפִלּוּ בִּכְלִי--שְׁאֵין שְׁבֹת בַּמִּקְדָּשׁ כְּלָל. וְכֵן צְלִיָּתוֹ, וַהֲדָחַת קְרָבָיו--אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן לְאַחַר הַשַּׁבָּת.

יט שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין, לֹא יְבִיאֶנָּה בַּשַּׁבָּת; אֵלָא נוֹתְנָהּ בֵּין קַרְנֵי הַכֶּבֶשׂ, אוֹ בְּצַמְרוֹ, וּמַכִּישׁוֹ עַד שֶׁמְּבִיאוֹ לָעֲזָרָה, וּמַקְדִּישׁוֹ שָׁם. וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מְחַמֵּר בַּשַּׁבָּת, מְחַמֵּר כִּלְאַחַר יָד הוּא, וּמִפְּנֵי הַמִּצְוָה, מֻתָּר.

כ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא הִקְדִּישׁ פִּסְחוֹ עֲדַיִן, וְלֹא אָמַר, זֶה פֶּסַח; אֲבָל אִם הִקְדִּישׁוֹ--לֹא יָבִיא סַכִּין עָלָיו, מִפְּנֵי שְׁהוּא עוֹבֵד בַּקֳּדָשִׁים. וּמִפְּנֵי מַה הִתִּירוּ לְהַקְדִּישׁ פִּסְחוֹ בַּשַּׁבָּת--הוֹאִיל וְקָבוּעַ לוֹ זְמָן, מֻתָּר לְהַקְדִּישׁוֹ בַּשַּׁבָּת; וְכֵן מַקְדִּישׁ אָדָם חֲגִיגָתוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.

כא [כ] הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח, וְנִמְצָא בַּעַל מוּם, אוֹ טְרֵפָה--הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט אַחֵר, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת: אַפִלּוּ מֵאָה זֶה אַחַר זֶה, שׁוֹחֵט וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁיִּכְשַׁר אֶחָד, אוֹ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ וְיִדָּחֶה לַשֵּׁנִי--שֶׁהֲרֵי אָנוּס הוּא.

משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות קרבן פסח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?