משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין פרק ב

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין פֵּרֶק ב

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת אֵשׁ יְקוּדָה תָּמִיד עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר "אֵשׁ, תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ו,ו); אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא אֵשׁ מִן הַהִדְיוֹט--שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵשׁ--עַל-הַמִּזְבֵּחַ" (ראה ויקרא א,ז).

ב בַּבֹּקֶר עוֹרְכִין עֵצִים, וְעוֹשִׂין בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁלְּאֵשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (ויקרא ו,ה); וְכֵן מִצְוָה לַעֲלוֹת בִּשְׁנֵי גְּזָרִים שֶׁלְּעֵץ עִם תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, יָתֵר עַל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים". וְכֵן מוֹסִיפִין שְׁנֵי גְּזָרִים עִם תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ" (ויקרא א,ז)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁבְּתָמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

ג שְׁנֵי גְּזָרִים שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם--מַעֲלִין אוֹתָן שְׁנֵי כּוֹהֲנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֵץ יְחִידִי בְּיָדוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָרְכוּ" (ויקרא א,ז), הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. אֲבָל שֶׁלַּשַּׁחַר, בְּכוֹהֵן אֶחָד.

ד שָׁלוֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁלְּאֵשׁ, עוֹשִׂין בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם: רִאשׁוֹנָה--מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, שֶׁעָלֶיהָ מַקְרִיבִין הַתָּמִיד עִם שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת; וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה בְּצִדָּהּ--קְטַנָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה לוֹקְחִין אֵשׁ בְּמַחְתָּה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּכָל יוֹם; וּמַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית--אֵין עָלֶיהָ כְּלוּם אֵלָא לְקִיּוּם מִצְוַת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "אֵשׁ, תָּמִיד תּוּקַד" (ויקרא ו,ו).

ה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ו,ב), זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה; "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ" (שם), זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁלַּקְּטֹרֶת; "וְהָאֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד-בּוֹ" (ויקרא ו,ה), זוֹ מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּקִיּוּם הָאֵשׁ. אֲבָל אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, נוֹתְנִין אוֹתָן בְּצִדֵּי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה.

ו הַמְּכַבֶּה אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו,ה; ויקרא ו,ו); אַפִלּוּ גַּחֶלֶת אַחַת, וְאַפִלּוּ הוֹרִידָהּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְכִבָּהּ--לוֹקֶה. אֲבָל אֵשׁ מַחְתָּה, וְאֵשׁ מְנוֹרָה שֶׁהֵכִינָהּ בַּמִּזְבֵּחַ לְהַדְלִיק מִמֶּנָּה--אַף עַל פִּי שֶׁכִּבָּה אוֹתָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, פָּטוּר: שֶׁהֲרֵי נִתְּקָהּ לְמִצְוָה אַחֶרֶת, וְאֵין אֲנִי קוֹרֶא בָּהֶן אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ.

ז כְּשֶׁמְּסַדֵּר עֲצֵי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, מְסַדֵּר אוֹתָהּ בְּמִזְרַח הַמִּזְבֵּחַ, וְיִהְיוּ מַרְאֶיהָ, שֶׁהִתְחִיל לְסַדַּר מִן הַמִּזְרָח; וְרֵוַח הָיָה בֵּין הַגְּזָרִים. וְרָאשֵׁי הַגְּזָרִים הַפְּנִימִיִּים, הָיוּ נוֹגְעִין בַּדֶּשֶׁן שֶׁבְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ; וְהוּא הַנִּקְרָא תַּפּוּחַ.

ח וְאַחַר שֶׁמְּסַדֵּר מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, חוֹזֵר וּבוֹרֵר עֲצֵי תְּאֵנָה יָפִים; וּמְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁלַּקְּטֹרֶת מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעְרָבִית דְּרוֹמִית, מְשׁוּכָה מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, וּבָהּ, כְּמוֹ חָמֵשׁ סְאִין גֶּחָלִים. וּבַשַּׁבָּת עוֹשִׂין בָּהּ כְּמוֹ שְׁמוֹנֶה סְאִין גֶּחָלִים, מִפְּנֵי שֶׁעָלֶיהָ מַקְטִירִין בְּכָל שַׁבָּת שְׁנֵי בָּזִכֵּי לְבוֹנָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים.

ט מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּקִיּוּם הָאֵשׁ--עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּזְבֵּחַ, וּמַצִּית בָּהּ אֶת הָאֵשׁ; וְלֹא יַצִּית הָאֵשׁ לְמַטָּה, וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ לַמִּזְבֵּחַ, אֵלָא בַּמִּזְבֵּחַ עַצְמוֹ מַצִּיתִין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו,ב)--מִכָּאן לַהַצָּתָה, שֶׁלֹּא תִהְיֶה אֵלָא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ.

י הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם--מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן" (ויקרא ו,ג); וְהִיא עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת כְּהֻנָּה. וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁתּוֹרֵם בָּהֶן הַדֶּשֶׁן--יִהְיוּ פְּחוּתִין מִן הַכֵּלִים שֶׁמְּשַׁמֵשׁ בָּהֶן בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וּפָשַׁט, אֶת-בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים . . . וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן" (ראה ויקרא ו,ג-ד): אֵינוּ אוֹמֵר אֲחֵרִים שֶׁיִּהְיוּ בִּגְדֵי חֹל, אֵלָא שֶׁיִּהְיוּ פְּחוּתִין מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, לְפִי שְׁאֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּמְזֹג כּוֹס לְרִבּוֹ, בַּבְּגָדִים שֶׁבִּשַּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרִבּוֹ.

יא אֵימָתַי תּוֹרְמִין הַדֶּשֶׁן--בְּכָל יוֹם, מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; וּבָרְגָלִים, מִשְּׁלִישׁ אַחֲרוֹן שֶׁלַּלַּיְלָה; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה.

יב כֵּיצַד תּוֹרְמִין: מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם, טוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הֲרָמָה, וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו; וְאוֹמְרִים לוֹ הִזָּהֵר שֶׁמֶּא תִּגַּע בִּכְלִי, עַד שֶׁתְּקַדַּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַמַּחְתָּה, וְשֶׁלְּכֶסֶף הָיְתָה; וְהִיא הָיְתָה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעְרָבוֹ שֶׁלַּכֶּבֶשׁ. וְנוֹטֵל אֶת הַמַּחְתָּה, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ; וּמְפַנֶּה אֶת הַגֶּחָלִים, הִלַּךְ וְהִלַּךְ, וְחוֹתֶה מִן הַגֶּחָלִים שֶׁנִּתְאַכְּלוּ בְּלֵב הָאֵשׁ, וְיוֹרֵד לְמַטָּה לָאָרֶץ.

יג וְהוֹפֵךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, וּמְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְמִזְרַח הַכֶּבֶשׁ כְּמוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן; וְצוֹבֵר אֶת הַגֶּחָלִים שֶׁחָתָה עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, בִּמְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה. וַחֲתִיָּה זוֹ שֶׁחוֹתֶה בַּמַּחְתָּה, וּמוֹרִיד לָרִצְפָּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ--הִיא הַמִּצְוָה שֶׁלְּכָל יוֹם.

יד [יג] אַחַר שֶׁיָּרַד זֶה שֶׁתָּרַם, רָצִים הַכּוֹהֲנִים וּמְקַדְּשִׁין יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בִּמְהֵרָה, וְנוֹטְלִין אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת, וְעוֹלִין לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ; וְכָל אֵבַרֵי הָעוֹלוֹת וְאֵמוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ כָּל הַלַּיְלָה, מַחְזִירִין אוֹתָם לִצְדַדֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְאִם אֵין הַצְּדָדִין מַחְזִיקִין, סוֹדְרִים אוֹתָם בַּכֶּבֶשׁ כְּנֶגֶד הַסּוֹבֵב.

טו וְאַחַר כָּךְ גּוֹרְפִין אֶת הַדֶּשֶׁן בַּמַּגְרֵפוֹת מִכָּל צְדַדֵי הַמִּזְבֵּחַ, וּמַעֲלִין אוֹתוֹ עֲרֵמָה עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ, וְגוֹרְפִין מֵאוֹתָהּ הָעֲרֵמָה בִּפְסַכְתַּר, וְהוּא כְּלִי גָּדוֹל שֶׁמַּחְזִיק לֶתֶךְ; וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לְמַטָּה. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מוֹרִידִין אוֹתוֹ, אֵלָא מַנִּיחִין הָעֲרֵמָה גְּבוֹהָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, מִפְּנֵי שְׁהוּא נוֹאי לַמִּזְבֵּחַ.

טז [יד] כָּל מִי שֶׁרָצָה מִן הַכּוֹהֲנִים--מְמַלֵּא מִן הַדֶּשֶׁן שֶׁהוֹרִידוּ לְמַטָּה, וּמוֹצִיא חוּץ לָעִיר לְשֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן; וְאֵין לְהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן לַחוּץ פְּיָס, אֵלָא כָּל הָרוֹצֶה. וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְעַצַּל כּוֹהֵן, מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן. [טו] וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הוֹצָאָתוֹ לַחוּץ עֲבוֹדָה, אֵין בַּעֲלֵי מוּמִין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ.

יז וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעִיר, מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹם שְׁאֵין הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בּוֹ בְּחָזְקָה, וְלֹא הַזְּרָמִים גּוֹרְפִים אוֹתוֹ; וְלֹא יְפַזְּרֶנּוּ שָׁם--שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׂמוֹ" (ויקרא ו,ג), שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּנַחַת. וְאָסוּר לֵהָנוֹת בּוֹ.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?