משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח פרק א

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ פֵּרֶק א

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִימִין וּמֻבְחָרִין--שֶׁנֶּאֱמָר "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" (ויקרא כב,כא), זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. [ב] וְכָל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְלוֹקֶה עַל הֶקְדֵּשׁוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ" (ויקרא כב,כ)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין. אַפִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ לִדְמֵי נְסָכִים--לוֹקֶה, שֶׁבִּזְיוֹן קֳדָשִׁים הוּא.

ב [ג] הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה, עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים--לֹא אָמַר כְּלוּם: עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שׁוֹוִים. לְפִיכָּךְ הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל בַּעַל מוּם עוֹלָה וְהִקְדִּישׁוֹ שְׁלָמִים, אוֹ שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוַּן לְאִסּוּר, אֵינוּ לוֹקֶה.

ג מִי שֶׁדִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ, וְהִקְדִּישׁ--הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ, וְאֵינוּ לוֹקֶה.

ד הַשּׁוֹחֵט בַּעַל מוּם לְשֵׁם קָרְבָּן--לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בְּבַעֲלֵי מוּמִין "לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה, לַה'" (ויקרא כב,כב); וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט. וְכֵן הַזּוֹרֵק דָּם בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ--לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בָּהֶן "לֹא תַקְרִיבוּ לַה'" (ויקרא כב,כד): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַזּוֹרֵק.

ה וְכֵן הַמַּקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִשֶּׁה, לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא כב,כב): אֵלּוּ הַחֲלָבִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שְׁאִם הִקְדִּישׁ בַּעַל מוּם, וּשְׁחָטוֹ, וְזָרַק דָּמוֹ, וְהִקְטִיר אֵמוּרָיו--לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקִיּוֹת.

ו [ה] אֶחָד בַּעַל מוּם קָבוּעַ, אוֹ בַּעַל מוּם עוֹבֵר--אִם הִקְרִיבוֹ, עוֹבֵר בְּכָל אֵלּוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (דברים יז,א)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר. כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּבְּהֵמָה גָּרָב לַח, אוֹ חֲזָזִית--אִם הִקְרִיבָהּ, לוֹקֶה.

ז [ו] וְלֹא קָרְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֵלָא אַף קָרְבְּנוֹת הַגּוֹיִים--אִם הִקְרִיבָן וְהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין, לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִיַּד בֶּן-נֵכָר, לֹא תַקְרִיבוּ אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם--מִכָּל-אֵלֶּה" (ויקרא כב,כה).

ח [ז] הַמַּטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, כְּגוֹן שֶׁסִּמָּה עֵינוֹ אוֹ קִטַּע יָדוֹ--לוֹקֶה: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בַּקָּרְבָּן "כָּל-מוּם לֹא יִהְיֶה-בּוֹ" (ויקרא כב,כא)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִתֵּן בּוֹ מוּם. וְאֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם--שֶׁהֲרֵי הָיָה רָאוּי לְקָרְבָּן, וּפְסָלוֹ; אֲבָל בַּזְּמָן הַזֶּה--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אֵינוּ לוֹקֶה. [ח] הִטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, וּבָא אַחֵר וְהִטִּיל בָּהּ מוּם אַחֵר--הַשֵּׁנִי אֵינוּ לוֹקֶה.

ט אֶחָד הַמַּטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים עַצְמָן, אוֹ בִּתְמוּרָתָן--חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר: שֶׁהַמַּטִּיל מוּם בִּתְמוּרָתָן אֵינוּ לוֹקֶה--לְפִי שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן הַמַּטִּיל מוּם בַּתְּשִׁיעִי שֶׁלִּטְעוּת עֲשִׂירִי, אֵינוּ לוֹקֶה.

י הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם לַמִּזְבֵּחַ--אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹקֶה--הֲרֵי זוֹ נִתְקַדְּשָׁה, וְתִפָּדֶה בְּעֵרֶךְ הַכּוֹהֵן, וְתֵצֵא לְחֻלִּין, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ קָרְבָּן. וְכֵן הַדִּין, בְּבֶהֱמַת קֳדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם. וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לִפְדּוֹת קֳדָשִׁים שֶׁנֻּלַּד בָּהֶן מוּם, וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין וְיֵאָכְלוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר" (דברים יב,טו)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁיִּפָּדוּ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בָּעֲרָכִין שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם, כָּל-בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֲשֶׁר לֹא-יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן, לַה'" (ויקרא כז,יא), שְׁהוּא מְדַבֵּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁיִּפָּדוּ.

יא מַה בֵּין בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ, לְבַעֲלַת מוּם עוֹבֵר: שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ, אִם יָלְדָה וְהִיא קֹדֶשׁ--יִפָּדֶה הַוֶּלֶד; וְיֵצֵא לְחֻלִּין, אַף עַל פִּי שְׁהוּא תָּמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָפֵל, חֲמוֹר מִן הָעִיקָר. וְאִם נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה, וְיָלְדָה אַחַר פִּדְיוֹן--הַוֶּלֶד חֻלִּין. וְאִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה--נִפְדֵּית אַחַר שֶׁתָּמוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא חָלָה קְדֻשָּׁה גְּמוּרָה עַל גּוּפָהּ אֵלָא עַל דָּמֶיהָ: מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ.

יב אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר, אוֹ תְּמִימָה וְאַחַר שֶׁהִקְדִּישָׁהּ נֻלַּד לָהּ מוּם קָבוּעַ--אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה, תִּקָּבֵר כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים הַתְּמִימִים: מִפְּנֵי שְׁהִיא צְרִיכָה הַעְמָדָה וְהַעְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּעֲרָכִין. וְאִם נִשְׁחֲטָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה--הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית כָּל זְמָן שְׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת, וְאַחַר כָּךְ תֵּאָכֵל. וְאִם יָלְדָה, יִקָּרֵב וַלְדָהּ. נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה, וְיָלְדָה אַחַר שֶׁנִּפְדֵּית--הַוֶּלֶד אָסוּר, וְאֵינוּ נִפְדֶּה.

יג אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה: סָמוּךְ לְפִדְיוֹן אִמּוֹ, מַתְפִּיס זֶה הַוֶּלֶד לְשֵׁם אוֹתוֹ הַזֶּבַח--לְפִי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַקְרִיבוֹ מִכּוֹחַ אִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבָּא מִכּוֹחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה.

יד [יב] כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין כְּשֶׁיִּפָּדוּ, מֻתָּר לִשְׁחֹט אוֹתָן בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים, וְלִמְכֹּר אוֹתָן שָׁם בַּשּׁוּק, וְלִשְׁקֹל בְּשָׂרָם בְּלִיטְרָה כִּשְׁאָר הַחֻלִּין--חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר: מִפְּנֵי שֶׁמְּכִירָתָם בַּשּׁוּק, מוֹסִיף בִּדְמֵיהֶן, שְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁדְּמֵיהֶן חוֹזְרִין לַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי מֵבִיא בִּדְמֵיהֶן בְּהֵמָה אַחֶרֶת--מוֹכְרִין אוֹתָן כַּחֻלִּין בַּשּׁוּק; אֲבָל הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר, שְׁאֵין דְּמֵיהֶן לַהֶקְדֵּשׁ אֵלָא נֶאֱכָלִין בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָם בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתָם שָׁם.

טו אַפִלּוּ הִתְפִּיס בְּכוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת--אֵינוּ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָה, וְלֹא יִמָּכֵר בַּשּׁוּק: שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַתְפִּיס, אֵלָא דָּבָר הַקָּנוּי לוֹ קִנְיָן גָּמוּר.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות איסורי מזבח - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז

יש לך שאלה או הערה?