משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש פרק ז

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק ז

א כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, חֲמִשִּׁים; וְזֶה הוּא פְּרָטָן. [ב] חֲמִשָּׁה בָּאֹזֶן, וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁנִּפְגַם סְחוּס אָזְנוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר הַצִּפֹּרֶן בַּפְּגָם; אֲבָל הָעוֹר הַמֻּקָּף לִסְחוּס הָאֹזֶן--אֵין בּוֹ מוּם, בֵּין נִקַּב בֵּין נִפְגַם בֵּין נִסְדַּק. [ג] (ב) מִי שֶׁנִּסְדַּק סְחוּס אָזְנוֹ בְּכָל שְׁהוּא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסֵר. (ג) מִי שֶׁנִּקַּב סְחוּס אָזְנוֹ נֶקֶב כַּכַּרְשִׁינָה, בֵּין נֶקֶב עָגוּל בֵּין נֶקֶב אָרוֹךְ--אִם מִצְטָרֵף לַכַּרְשִׁינָה, הֲרֵי זֶה מוּם. (ד) מִי שֶׁיָּבְשָׁה אָזְנוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּקֵב וְלֹא תוֹצִיא דָּם. (ה) מִי שֶׁהָיְתָה אָזְנוֹ כְּפוּלָה לִשְׁתַּיִם, אַפִלּוּ הַגְּדִי שֶׁדֶּרֶךְ אָזְנָיו לִהְיוֹתָן נוֹטוֹת וּכְפוּלוֹת--וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ, שְׁנֵי סְחוּסִין; אֲבָל אִם אֵין לָהּ אֵלָא סְחוּס אֶחָד, וַהֲרֵי הוּא כְּגוּף אֶחָד שֶׁנִּכְפַּל--כָּשֵׁר.

ב [ד] שְׁלוֹשָׁה בָּרִיס שֶׁלָּעַיִן, וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁנִּקַּב רִיס מֵרִיסֵי עֵינָיו בְּכָל שְׁהוּא. (ב) מִי שֶׁנִּסְדַּק רִיס מֵרִיסֵי עֵינָיו בְּכָל שְׁהוּא. (ג) מִי שֶׁנִּפְגַם רִיס מֵרִיסֵי עֵינָיו בְּכָל שְׁהוּא. וּשְׁלוֹשָׁה מוּמִין אֵלּוּ, בִּכְלַל "חָרוּץ" (ויקרא כב,כב) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה.

ג [ה] שְׁמוֹנָה בָּעַיִן, וְאֵלּוּ הֶן: (א) הָעִוֵּר, בֵּין בְּאַחַת מֵעֵינָיו בֵּין בִּשְׁתֵּיהֶן. (ב) מִי שְׁאֵינוּ רוֹאֶה בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, אוֹ בְּאַחַת מֵהֶן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין נִרְאֶה בָּהֶן שִׁנּוּי כְּלָל--מֵחֲמַת שֶׁיָּרְדוּ מַיִם קְבוּעִים כְּנֶגֶד רוֹאוֹתָיו. (ג) מִי שְׁאֵינוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אוֹ בְּאַחַת מֵהֶן רְאִיָּה בְּרוּרָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בָּהּ סַנְוֵרִים קְבוּעִים. (ד) מִי שֶׁבְּעֵינוֹ כְּמוֹ עֵנָב, אַף עַל פִּי שְׁהוּא רוֹאֶה. (ה) מִי שֶׁיָּצָא בָּשָׂר יָתֵר בְּעֵינוֹ, עַד שֶׁחִפָּה מְעַט מִן הַשָּׁחוֹר שֶׁלָּעַיִן. (ו) מִי שֶׁנִּמְשַׁךְ הַלֹּבֶן שֶׁלָּעַיִן וְנִכְנַס מִמֶּנּוּ מְעַט בַּשָּׁחוֹר, עַד שֶׁנִּמְצָא הַשָּׁחוֹר מְעֹרָב בַּלָּבָן--וְזֶה הוּא "תְּבַלֻּל" (ויקרא כא,כ) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; אֲבָל אִם יָצָא מִן הַשָּׁחוֹר לְתוֹךְ הַלָּבָן--אֵינוּ מוּם, שְׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. (ז) מִי שֶׁהָיְתָה נְקֻדָּה לְבָנָה בְּתוֹךְ הַשָּׁחוֹר, וְזֶה הוּא "דַּק" (שם) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה--וְהוּא, שֶׁתִּהְיֶה צָפָה עַל גַּבֵּי הַשָּׁחוֹר; אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה צָפָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֻשְׁקַעַת בַּשָּׁחוֹר--אֵינוּ מוּם. וְכֵן אִם הָיְתָה נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה בְּתוֹךְ הַלָּבָן, אַפִלּוּ צָפָה--אֵינוּ מוּם, שְׁאֵין מוּמִים בַּלָּבָן. (ח) הָיְתָה נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה שׁוֹקַעַת בְּתוֹךְ הַשָּׁחוֹר, אַף זֶה נִקְרָא "דַּק"; אֲבָל אִם הָיְתָה צָפָה--הוֹאִיל וְהִיא שְׁחוֹרָה בַּשָּׁחוֹר, אֵינוּ מוּם.

ד [ו] שְׁלוֹשָׁה בַּחֹטֶם, וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁנִּקַּב חֻטְמוֹ, אַפִלּוּ מִצַּד אֶחָד. (ב) מִי שֶׁנִּסְדַּק חֻטְמוֹ. (ג) מִי שֶׁנִּפְגַם חֻטְמוֹ.

ה [ז] שִׁשָּׁה בַּפֶּה, וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁנִּקְּבָה שְׂפָתוֹ, אַפִלּוּ אַחַת מֵהֶן. (ב) מִי שֶׁנִּפְגְמָה שְׂפָתוֹ. (ג) מִי שֶׁנִּסְדְּקָה שְׂפָתוֹ--וְהוּא, שֶׁתִּסָּדֵק מִזֵּר שֶׁלָּהּ עַד שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁנֵי רָאשִׁים. (ד) מִי שֶׁעֶצֶם לֶחְיוֹ הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן כָּל שְׁהוּא. (ה) מִי שֶׁפִּיו בָּלוּם, מֵחֲמַת גּוּפוֹ וּבְרִיָּתוֹ; אֲבָל אִם נִבְלַם מֵחֲמַת הָרוּחַ, אֵינוּ מוּם. (ו) מִי שֶׁנִּטַּל רֹב הַמְּדַבֵּר שֶׁלַּלְשׁוֹנוֹ.

ו [ח] שְׁנֵים עָשָׂר בְּאֵבַרֵי הַזֶּרַע, וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁנִּמְעַךְ הַגִּיד שֶׁלּוֹ. (ב) אוֹ נִכְתַּת. (ג) אוֹ נִתַּק. (ד) אוֹ נִכְרַת. (ה) מִי שֶׁנִּמְעֲכוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, אוֹ אַחַת מֵהֶן. (ו) אוֹ נִכְתְּתוּ, אוֹ אַחַת מֵהֶן. (ז) אוֹ נִתְּקוּ, אוֹ אַחַת מֵהֶן. (ח) אוֹ נִכְרְתוּ, אוֹ אַחַת מֵהֶן. (ט) מִי שְׁאֵין לוֹ אֵלָא בֵּיצָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין. (י) מִי שֶׁשְּׁנֵי בֵּיצָיו בְּכִיס אֶחָד. (יא) הַטֻּמְטוֹם. (יב) הָאַנְדְּרֻגִּינוֹס.

ז [ט] שִׁשָּׁה בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם, וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַפִּסֵּחַ. (ב) מִי שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ, וְהוּא "שָׂרוּעַ" (ויקרא כא,יח; ויקרא כב,כג) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. (ג) מִי שֶׁאַחַת מִיַּרְכּוֹתָיו גְּבוֹהָה מֵחֲבִרְתָּהּ. (ד) מִי שֶׁנִּשְׁבַּר עֶצֶם יָדוֹ--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר. (ה) מִי שֶׁנִּשְׁבַּר עֶצֶם רַגְלוֹ--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר; אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ נִכָּר כְּשֶׁעוֹמֵד, אִם נִכָּר כְּשֶׁיְּהַלַּךְ--הֲרֵי זֶה מוּם. (ו) מִי שֶׁרַגְלָיו מְבֻלָּמוֹת מֵחֲמַת עַצְמָן וּבְרִיָּתָן; אֲבָל אִם הָיוּ מְבֻלָּמוֹת מֵחֲמַת הָרוּחַ, אֵינוּ מוּם.

ח [י] אַרְבָּעָה רְאוּיִין לִהְיוֹת בְּכָל הַגּוּף, וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גָּרָב יָבֵשׁ כָּל שְׁהוּא; וְזֶה הוּא הַ"גָּרָב" (ויקרא כא,כ; ויקרא כב,כב) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. (ב) מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַבֹּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם; וְזוֹ הִיא "יַבֶּלֶת" (ויקרא כב,כב) הָאָמוּרָה בַּתּוֹרָה. (ג) מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲזָזִית הַמִּצְרִית כָּל שְׁהִיא, וְהִיא חֲזָזִית קָשָׁה וּכְעוּרָה; וְזוֹ הִיא "יַלֶּפֶת" (ויקרא כא,כ; ויקרא כב,כב) הָאָמוּרָה בַּתּוֹרָה. [יא] (ד) כָּל עֶצֶם שֶׁבַּגָּלוּי שֶׁנֶּחְרַץ בּוֹ חֶרֶץ, הֲרֵי זֶה מוּם; וְהוּא בִּכְלַל "חָרוּץ" (ויקרא כב,כב) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. וְאֵין הַצְּלָעִים בִּכְלַל עֲצָמוֹת שֶׁבַּגָּלוּי.

ט [יב] וְעוֹד יֵשׁ שָׁם שְׁלוֹשָׁה מוּמִין, וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַזָּקֵן שֶׁהִגִּיעַ לִהְיוֹת רוֹתֵת וְרוֹעֵד, כִּשְׁהוּא עוֹמֵד. (ב) הַחוֹלֶה שְׁהוּא רוֹעֵד מִפְּנֵי חָלְיוֹ וְכִשְׁלוֹן כּוֹחוֹ. אֲבָל הַטְּרֵפָה כָּשֵׁר בָּאָדָם, וּפָסוּל בַּבְּהֵמָה; וְכֵן יוֹצֵא דֹּפֶן כָּשֵׁר בָּאָדָם, וּפָסוּל בַּבְּהֵמָה. [יג] (ג) הַמְּזֹהָם. וְכוֹהֵן שְׁהוּא מְזֹהָם בְּזִיעָתוֹ--רוֹחֵץ וְשָׁף כָּל גּוּפוֹ בְּבֹשֶׂם, וְעוֹבֵד. הָיָה רֵיחַ פִּיו רָע--נוֹתֵן בְּפִיו פַּלְפַּל אוֹ זַנְגְּבִיל וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְעוֹבֵד. וְאִם עָבַד בְּזִהוּם זִיעָתוֹ, אוֹ בְּזִהוּם פִּיו--הֲרֵי זֶה חִלַּל עֲבוֹדָתוֹ, כִּשְׁאָר אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי מוּמִין כֻּלָּם.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?