משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש פרק ב

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק ב

א אֵין כּוֹהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֵלָא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְכוֹהֵן הִדְיוֹט נִכְנָס בְּכָל יוֹם לַקֹּדֶשׁ לָעֲבוֹדָה. [ב] וְהֻזְהֲרוּ כָּל הַכּוֹהֲנִים וְהוּא שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַקֹּדֶשׁ אוֹ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא בְּשָׁעַת עֲבוֹדָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז,ב), זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; "מִבֵּית לַפָּרֹכֶת" (שם), לְהַזְהִיר עַל כָּל הַבַּיִת.

ב [ג] כּוֹהֵן שֶׁנִּכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין כּוֹהֵן הִדְיוֹט בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל, אוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה--חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יָמוּת" (ויקרא טז,ב). וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא נִכְנָס לְשָׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַרְבַּע כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ; וְאִם נִכְנַס חֲמִישִׁית, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

ג [ד] וְהַנִּכְנָס לַקֹּדֶשׁ, חוּץ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא לָעֲבוֹדָה אוֹ לְהִשְׁתַּחֲוָיָה, בֵּין הִדְיוֹט בֵּין גָּדוֹל--לוֹקֶה; וְאֵינוּ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמָר "אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת . . . וְלֹא יָמוּת" (ויקרא טז,ב)--עַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּמִיתָה, וְעַל שְׁאָר הַבַּיִת בְּלָאו וְלוֹקֶה.

ד [ה] כּוֹהֵן שֶׁיָּצָא מִן הַמִּקְדָּשׁ בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה בִּלְבָד--חַיָּב מִיתָה, בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל בֵּין כּוֹהֵן הִדְיוֹט: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ" (ויקרא י,ז)--כְּלוֹמַר לֹא תַנִּיחוּ עֲבוֹדָה וְתֵצְאוּ מְבֹהָלִים, מִפְּנֵי גְּזֵרָה זוֹ. וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בְּכוֹהֵן גָּדוֹל "וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ, לֹא יֵצֵא" (ויקרא כא,יב)--אֵינוּ אֵלָא בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה בִּלְבָד, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ וְיֵצֵא.

ה [ו] אִם כֵּן, מִפְּנֵי מַה נִשְׁנֵית אַזְהָרָה זוֹ בְּכוֹהֵן גָּדוֹל: שֶׁכּוֹהֵן הִדְיוֹט שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שְׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבַּל עָלָיו--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ יוֹצֶא מִן הַמִּקְדָּשׁ, אֵינוּ עוֹבֵד מִפְּנֵי שְׁהוּא אוֹנֵן; וְאִם עָבַד, וְהוּא אוֹנֵן שֶׁלַּתּוֹרָה--חִלַּל עֲבוֹדָתוֹ, בֵּין בְּקָרְבַּן יָחִיד בֵּין בְּקָרְבַּן צִבּוּר.

ו אֲבָל כּוֹהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד כִּשְׁהוּא אוֹנֵן, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ, לֹא יֵצֵא, וְלֹא יְחַלֵּל" (ויקרא כא,יב)--כְּלוֹמַר יֵשֵׁב וְיַעֲבֹד עֲבוֹדָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ, וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּלֶת.

ז וּמְנַיִן שֶׁעֲבוֹדַת הָאוֹנֵן פְּסוּלָה, מִקַּל וְחֹמֶר: אִם בַּעַל מוּם שֶׁאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, אִם עָבַד--חִלַּל; אוֹנֵן שְׁהוּא אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" (דברים כו,יד)--דִּין הוּא שֶׁיְּחַלַּל. [ח] וְאַף עַל פִּי שֶׁכּוֹהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד אוֹנֵן, אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'" (ויקרא י,יט). וְכֵן אֵינוּ חוֹלֵק, לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.

ח אוֹנֵן שֶׁעָבַד, אֵינוּ לוֹקֶה; וּמֻתָּר לִגַּע בַּקֳּדָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָבַל: שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲלָה, אֵלָא בַּאֲכִילָה; אֲבָל בִּנְגִיעָה, הֲרֵי הוּא טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

ט אֵיזֶה הוּא אוֹנֵן: זֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת מִן הַקְּרוֹבִים שְׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבַּל עֲלֵיהֶן--בְּיוֹם הַמִּיתָה בִּלְבָד, הוּא שֶׁנִּקְרָא אוֹנֵן דִּין תּוֹרָה; וְלַיְלָה, הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. [י] וּמֵת שֶׁשָּׁהָה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ נִקְבַּר--כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁאַחַר יוֹם הַמִּיתָה, הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵיהֶם; וְכֵן יוֹם הַקְּבוּרָה. וְאֵינוּ תּוֹפֵס לֵילוֹ.

י לְפִיכָּךְ מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וּקְבָרוֹ לְאַחַר יוֹם הַמִּיתָה--כָּל יוֹם הַקְּבוּרָה, אֵינוּ מַקְרִיב וְאֵינוּ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים מִדִּבְרֵיהֶם; וְטוֹבֵל, וְאוֹכֵל לָעֶרֶב. וְיוֹם שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְיוֹם לִקּוּט עֲצָמוֹת--הֲרֵי הוּא כְּיוֹם קְבוּרָה, שְׁאֵינוּ תּוֹפֵס לֵילוֹ, וְאַפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם; לְפִיכָּךְ טוֹבֵל, וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.

יא אֲבָל יוֹם הַמִּיתָה--כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל בּוֹ קֳדָשִׁים מִן הַתּוֹרָה, כָּךְ אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֵילוֹ מִדִּבְרֵיהֶם: חוּץ מִן הַפֶּסַח בִּלְבָד, שְׁהוּא אוֹכֵל לָעֶרֶב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יב [יא] הָאָבֵל אֵינוּ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו, כָּל שִׁבְעָה--אַפִלּוּ יַיִן אוֹ עֵצִים אוֹ לְבוֹנָה; וְכֵן הַמְּצֹרָע אֵינוּ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו--כָּל זְמָן שְׁאֵינוּ רָאוּי לְבִיאָה אֶל הַמַּחֲנֶה, אֵינוּ רָאוּי לַהַקְרָבָה. אֲבָל הַמְּנֻדֶּה יֵשׁ בּוֹ סָפֵק, אִם מְשַׁלֵּחַ אוֹ אֵינוּ מְשַׁלֵּחַ; לְפִיכָּךְ אִם הִקְרִיבוּ עָלָיו, נִרְצָה.

יג [יב] טְמֵא שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְהֶעָרֵל--מְשַׁלְּחִין אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, וּמַקְרִיבִין עֲלֵיהֶן: חוּץ מִפֶּסַח, שְׁאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עַל טְמֵא שֶׁרֶץ; וְאֵין שׁוֹחֲטִין עַל הֶעָרֵל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. אֲבָל טְמֵא מֵת--אֵין מַקְרִיבִין עָלָיו קָרְבָּן כְּלָל, עַד שֶׁיִּטְהַר.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

יש לך שאלה או הערה?