משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק י

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק י

א כֵּיצַד סֵדֶר לְבִישַׁת הַבְּגָדִים: לוֹבֵשׁ הַמִּכְנָסַיִם תְּחִלָּה, וְחוֹגֵר אֶת הַמִּכְנָסַיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרוֹ מֵעַל מָתְנָיו; וְאַחַר כָּךְ לוֹבֵשׁ הַכֻּתֹּנֶת, וְאַחַר כָּךְ חוֹגֵר אֶת הָאַבְנֵט כְּנֶגֶד אֲצִילֵי יָדָיו, וּמַקִּיפוֹ כֶּרֶךְ עַל כֶּרֶךְ עַד שֶׁגּוֹמֵר, וְקוֹשֵׁר. [ב] וְעַל הָאַבְנֵט מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה, "וְלֹא יַחְגְּרוּ, בַּיָּזַע" (ראה יחזקאל מד,יח)--בִּמְקוֹם שֶׁמְּזִיעִין; וְכָּךְ קִבַּל יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל מִפִּי הַנְּבִיאִים, וְתִרְגַּם עַל לִבְּהוֹן יִסְרוֹן. וְאַחַר כָּךְ צוֹנֵף בַּמִּצְנֶפֶת כְּמִין כּוֹבַע.

ב [ג] כּוֹהֵן גָּדוֹל--אַחַר שֶׁחוֹגֵר בָּאַבְנֵט, לוֹבֵשׁ הַמְּעִיל, וְעַל הַמְּעִיל הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן; וְחוֹגֵר בְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד עַל הַמְּעִיל מִתַּחַת הַחֹשֶׁן, וּלְפִיכָּךְ נִקְרָא "מְעִיל הָאֵפוֹד" (שמות כח,לא; שמות כט,ה; שמות לט,כב)--מְעִיל שֶׁחוֹגְרוֹ הָאֵפוֹד. וְאַחַר כָּךְ צוֹנֵף בַּמִּצְנֶפֶת, וְקוֹשֵׁר הַצִּיץ לְמַעְלָה מִן הַמִּצְנֶפֶת; וּשְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת, וְשָׁם הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת.

ג [ד] מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בְּגָדִים אֵלּוּ, וְלִהְיוֹת הַכּוֹהֵן עוֹבֵד בָּהֶן--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ . . ." (שמות כח,ב), "וְאֶת-בָּנָיו, תַּקְרִיב; וְהִלְבַּשְׁתָּם, כֻּתֳּנֹת" (שמות כט,ח). וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁשִּׁמַּשׁ בְּפָחוּת מִשְּׁמוֹנָה בְּגָדִים אֵלּוּ, אוֹ כּוֹהֵן הִדְיוֹט שֶׁשִּׁמַּשׁ בְּפָחוּת מֵאַרְבָּעָה בְּגָדִים אֵלּוּ--הוּא הַנִּקְרָא מְחֻסַּר בְּגָדִים, וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה; וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּזָר שֶׁשִּׁמַּשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט . . . וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה" (שמות כט,ט): בִּזְמָן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶן, כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶן; אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶן, אֵין כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶן--אֵלָא הֲרֵי הֶן כְּזָרִים, וְנֶאֱמָר "וְהַזָּר הַקָּרֵב, יוּמָת" (במדבר א,נא; במדבר ג,י; במדבר ג,לח; במדבר יח,ז).

ד [ה] כְּשֵׁם שֶׁמְּחֻסַּר בְּגָדִים חַיָּב מִיתָה וּפוֹסֵל הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הַיָּתֵר בְּגָדִים: כְּגוֹן שֶׁלָּבַשׁ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת אוֹ שְׁנֵי אַבְנֵטִים, אוֹ כּוֹהֵן הִדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כּוֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַד--הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל הָעֲבוֹדָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

ה [ו] נֶאֱמָר בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה "עַל-בְּשָׂרוֹ . . . וּלְבֵשָׁם" (ויקרא טז,ד; וראה ויקרא ו,ג), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבְּגָדִים; אַפִלּוּ נִימָה אַחַת, אוֹ עָפָר, אוֹ כִּנָּה מֵתָה--אִם הָיְתָה בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבֶּגֶד--הֲרֵי זוֹ חֲצִיצָה, וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. לְפִיכָּךְ אֵין הַכּוֹהֵן יָכוֹל לַעֲבֹד בַּתְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד, שֶׁהֲרֵי חוֹצֶצֶת; אֲבָל שֶׁלָּרֹאשׁ, אֵינָהּ חוֹצֶצֶת, וְאִם רָצָה לְהַנִּיחָם בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, מַנִּיחַ.

ו [ז] וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָבָק בֵּין בִּגְדוֹ לִבְשָׂרוֹ, וְלֹא כִּנָּה, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא בַּחַיִּים; וְשֶׁלֹּא תִכָּנֵס הָרוּחַ בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה בֵּין בְּשָׂרוֹ לְבִגְדוֹ, עַד שֶׁיִּתְרַחַק הַבֶּגֶד מֵעָלָיו; וְלֹא יַכְנִיס יָדוֹ תַּחַת חֲלוּקוֹ לָחֹךְ, וְלֹא יֵצֵא שְׂעָרוֹ מִן הַבֶּגֶד, וְלֹא יִהְיֶה בַּבֶּגֶד נִימָה מְדֻלְדֶּלֶת. וְאִם הָיָה שָׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ז [ח] כָּרַךְ עַל בְּשָׂרוֹ בֶּגֶד שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, כְּגוֹן שֶׁכְּרָכוֹ עַל אֶצְבָּעוֹ אוֹ עַל עֲקֵבוֹ--אִם הָיָה בּוֹ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ וּפוֹסֵל; פָּחוּת מִכָּאן, אֵינוּ חוֹצֵץ. וְאִם הָיָה צִלְצוּל קָטָן--הוֹאִיל וְהוּא חָשׁוּב בֶּגֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ--הֲרֵי זֶה פּוֹסֵל, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ.

ח [ט] כּוֹהֵן שֶׁלָּקָה בְּאֶצְבָּעוֹ--מֻתָּר לִכְרֹךְ עָלֶיהָ גֳּמִי בַּשַּׁבָּת, אוֹ בֶּגֶד שְׁאֵין בּוֹ שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ, וְעוֹבֵד; וְאִם נִתְכַּוַּן לְהוֹצִיא דָּם, אָסוּר. וְהוּא שֶׁלֹּא יָחֹץ הַגֳּמִי אוֹ הַבֶּגֶד בֵּין בְּשָׂרוֹ לַכְּלִי, בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה.

ט [י] עָשׂוּ בְּבַיִת שֵׁנִי אוּרִים וְתֻמִּים, כְּדֵי לְהַשְׁלִים שְׁמוֹנָה בְּגָדִים--וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ נִשְׁאָלִין בָּהֶן. וּמִפְּנֵי מַה לֹא הָיוּ שׁוֹאֲלִין בָּהֶן: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; וְכָל כּוֹהֵן שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו--אֵין נִשְׁאָלִין בּוֹ.

י [יא] וְכֵיצַד שׁוֹאֲלִין: עוֹמֵד הַכּוֹהֵן וּפָנָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְהַשּׁוֹאֵל מֵאַחֲרָיו, פָּנָיו לַאֲחוֹרֵי הַכּוֹהֵן. וְאוֹמֵר הַשּׁוֹאֵל, אֶעֱלֶה אוֹ לֹא אֶעֱלֶה; וְאֵינוּ שׁוֹאֵל בְּקוֹל רָם, וְלֹא מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, אֵלָא בְּקוֹל נָמוּךְ, כְּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

יא וּמִיַּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבֶשֶׁת אֶת הַכּוֹהֵן, וּמַבִּיט בַּחֹשֶׁן, וְרוֹאֶה בּוֹ בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, עֲלֵה אוֹ לֹא תַעֲלֶה--בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹלְטוֹת מִן הַחֹשֶׁן כְּנֶגֶד פָּנָיו. וְהַכּוֹהֵן מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר לוֹ עֲלֵה, אוֹ לֹא תַעֲלֶה.

יב אֵין שׁוֹאֲלִין עַל שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד; וְאִם שָׁאַל, מְשִׁיבִין עַל הָרִאשׁוֹן בִּלְבָד. וְאֵין נִשְׁאֲלִין בָּהֶן לַהִדְיוֹט--אֵלָא לַמֶּלֶךְ, אוֹ לְבֵית דִּין, אוֹ לְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד . . ." (במדבר כז,כא), "הוּא" (שם) זֶה הַמֶּלֶךְ; "וְכָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל" (שם), זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אוֹ מִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בִּשְׁאֵלָתוֹ; "וְכָל-הָעֵדָה" (שם), אֵלּוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל.

יג זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֶא בְּדִבְרֵי נְבִיאִים שֶׁכּוֹהֲנִים רַבִּים הָיוּ חוֹגְרִין אֵפוֹד בַּד--לֹא הָיוּ כּוֹהֲנִים גְּדוֹלִים, שְׁאֵין הָאֵפוֹד שֶׁלְּכוֹהֵן גָּדוֹל בַּד. אַף הַלְּוִיִּים הָיוּ חוֹגְרִין אוֹתוֹ--שֶׁהֲרֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא לֵוִי הָיָה, וְנֶאֱמָר בּוֹ "נַעַר, חָגוּר אֵפוֹד בָּד" (שמואל א ב,יח). אֵלָא אֵפוֹד זֶה--הָיוּ חוֹגְרִין אוֹתוֹ בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּמִי שְׁהוּא רָאוּי שֶׁתַּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹדִיעַ כִּי הִגִּיעַ זֶה לְמַעֲלַת כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמְּדַבֵּר עַל פִּי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?