משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ד

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק ד

א הַכּוֹהֲנִים הֻבְדְּלוּ מִכְּלַל הַלְּוִיִּים לַעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (דברי הימים א כג,יג); וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְהַבְדִּיל הַכּוֹהֲנִים, וּלְקַדְּשָׁם וּלְהָכִינָם לַקָּרְבָּן--שֶׁנֶּאֱמָר "וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב" (ויקרא כא,ח). [ב] וְצָרִיךְ כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד הַרְבֵּה, וּלְהַקְדִּים אוֹתָם לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרַךְ רִאשׁוֹן, וְלִטֹּל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.

ב [ג] מֹשֶׁה רַבֵּנוּ חִלַּק הַכּוֹהֲנִים לִשְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת, אַרְבָּעָה מֵאֶלְעָזָר וְאַרְבָּעָה מֵאִיתָמָר; וְכֵן הָיוּ עַד שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. וּבִימֵי שְׁמוּאֵל, חִלְּקָם הוּא וְדָוִיד הַמֶּלֶךְ לְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָר; וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר רֹאשׁ אֶחָד מְמֻנֶּה. וְעוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם לָעֲבוֹדָה, מִשְׁמָר בְּכָל שַׁבָּת. וּמִיּוֹם הַשַּׁבָּת לְיוֹם הַשַּׁבָּת, הֶן מִתְחַלְּפִין--מִשְׁמָר יוֹצֶא וְהָאַחֵר שְׁהוּא אַחֲרָיו נִכְנָס, עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ; וְחוֹזְרִין חֲלִילָה.

ג [ד] וּמִצְוַת עֲשֵׂה, לִהְיוֹת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שׁוֹוִים בָּרְגָלִים; וְכָל שֶׁיָּבוֹא מִן הַכּוֹהֲנִים בָּרֶגֶל וְרָצָה לַעֲבֹד--עוֹבֵד וְחוֹלֵק עִמָּהֶם, וְאֵין אוֹמְרִין לוֹ לֵךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ מִשְׁמָרָךְ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ" (דברים יח,ו).

ד [ה] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּקָרְבְּנוֹת הָרְגָלִים, וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים, וּבְחִלּוּק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁלָּעֲצֶרֶת. אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּתְמִידִין, אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָן וְאַפִלּוּ בָּרֶגֶל אֵלָא מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ--שֶׁנֶּאֱמָר "חֵלֶק כְּחֵלֶק, יֹאכֵלוּ, לְבַד מִמְכָּרָיו, עַל-הָאָבוֹת" (דברים יח,ח): כְּלוֹמַר חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכְלוּ בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, וְאֵינָן חֵלֶק כְּחֵלֶק בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, שֶׁכְּבָר חִלְּקוּ אוֹתָן הָאָבוֹת, וְקָבְעוּ אוֹתָן כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר בְּשַׁבָּתוֹ. [ו] וְכֵן עֲבוֹדַת לֶחֶם הַפָּנִים, בַּמִּשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ; אֲבָל עֲבוֹדַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, בְּכָל הַמִּשְׁמָרוֹת.

ה וּמְנַיִן שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בָּרְגָלִים--שֶׁנֶּאֱמָר "מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל" (דברים יח,ו), בְּשָׁעָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בָּאִין בְּשַׁעַר אֶחָד. וּמְנַיִן שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בַּכּוֹהֲנִים--שֶׁנֶּאֱמָר "חֵלֶק כְּחֵלֶק, יֹאכֵלוּ" (דברים יח,ח), וְאֵין שָׁם מַתָּנוֹת לְהֵאָכֵל אֵלָא לַכּוֹהֲנִים בִּלְבָד.

ו [ז] וְכֵן כּוֹהֵן שֶׁהָיָה לוֹ קָרְבָּן--הֲרֵי זֶה בָּא לַמִּקְדָּשׁ וּמַקְרִיבוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָא בְּכָל-אַוַּת נַפְשׁוֹ . . . וְשֵׁרֵת" (דברים יח,ו-ז): וְאַפִלּוּ חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, הוּא מַקְרִיב וּמְכַפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ; וְהָעוֹר שֶׁלְּקָרְבָּנוֹ, שֶׁלּוֹ. וְאִם רָצָה לִתֵּן אֶת קָרְבָּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְרִיבוֹ, נוֹתֵן; וְעוֹר הַקָּרְבָּן וַעֲבוֹדָתוֹ, לְאוֹתוֹ הַכּוֹהֵן בִּלְבָד שֶׁנָּתַן לוֹ.

ז [ח] הָיָה הַכּוֹהֵן בַּעַל הַקָּרְבָּן בַּעַל מוּם--נוֹתֵן קָרְבָּנוֹ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְהָעוֹר שֶׁלָּהֶם. הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, שֶׁיָּכוֹל לַעֲבֹד עַל יְדֵי הַדֹּחַק--נוֹתֵן קָרְבָּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וְהָעוֹר וְהָעֲבוֹדָה לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר; וְאִם אֵינוּ יָכוֹל לַעֲבֹד כְּלָל, הֲרֵי הַקָּרְבָּן נֶאֱכָל לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

ח [ט] הָיָה טָמֵא בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, וְכָל הַכּוֹהֲנִים טְמֵאִים--נוֹתְנוֹ לְבַעֲלֵי מוּמִין טְהוֹרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר; וְעוֹרוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַטְּמֵאִים.

ט [י] הָיָה הַקָּרְבָּן שֶׁלְּכוֹהֵן גָּדוֹל, וְהָיָה אוֹנֵן--נוֹתְנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וְעוֹרוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר: כֵּיוָן שֶׁכּוֹהֵן גָּדוֹל הָאוֹנֵן רָאוּי לָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְקָרְבָּנוֹ.

י [יא] כָּל רֹאשׁ מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, מְחַלֵּק מִשְׁמָרוֹ לְבָתֵּי אָבוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל בֵּית אָב וַאֲנָשָׁיו עוֹבֵד בְּיוֹם אֶחָד מִיְּמוֹת הַשַּׁבָּת, וְהָאַחֵר בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְהָאַחֵר בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְכָל בֵּית אָב וְאָב, רֹאשׁ אֶחָד מְמֻנֶּה עָלָיו.

יא [יב] וּמְמַנִּין כּוֹהֵן גָּדוֹל, הוּא רֹאשׁ לְכָל הַכּוֹהֲנִים; וּמוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו . . ." (ויקרא כא,י). וְאִם אֵין שָׁם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה--מְרַבִּין אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים" (שם): כְּשֵׁם שֶׁמִּתְרַבֶּה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כָּךְ מִתְרַבֶּה בַּבְּגָדִים.

יב [יג] כֵּיצַד מְרַבִּין אוֹתוֹ בַּבְּגָדִים: לוֹבֵשׁ שְׁמוֹנָה בְּגָדִים וּפוֹשְׁטָן, וְחוֹזֵר וְלוֹבְשָׁן לְמָחָר שִׁבְעַת יָמִים, יוֹם אַחַר יוֹם--שֶׁנֶּאֱמָר "שִׁבְעַת יָמִים, יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו--מִבָּנָיו" (שמות כט,ל); וּכְשֵׁם שֶׁרִבּוּי בְּגָדִים שִׁבְעָה--כָּךְ מְשִׁיחָה בַּשֶּׁמֶן שִׁבְעָה, יוֹם אַחַר יוֹם. וְאִם עָבַד קֹדֶם שֶׁיִּתְרַבֶּה בַּבְּגָדִים כָּל שִׁבְעָה, אוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמָּשַׁח כָּל שִׁבְעָה--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה: הוֹאִיל וְנִתְרַבָּה אוֹ נִמְשַׁח פַּעַם אַחַת, נַעֲשָׂה כּוֹהֵן גָּדוֹל לְכָל דָּבָר.

יג [יד] אֵין בֵּין כּוֹהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים, אֵלָא פָּר שֶׁמֵּבִיא כּוֹהֵן הַמָּשִׁיחַ, אִם שָׁגַג בְּאַחַת מִן הַמִּצְווֹת שֶׁחַיָּב עֲלֵיהֶן חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמָר "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם" (ויקרא ד,ג); אֲבָל לִשְׁאָר הַדְּבָרִים, שׁוֹוִים הֶם.

יד [טו] אֵין מַעְמִידִין כּוֹהֵן גָּדוֹל, אֵלָא בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ אֵלָא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" (ויקרא ו,יג); וְכֵן אִם נִתְרַבָּה בַּבְּגָדִים בִּלְבָד, אֵין מְרַבִּין אוֹתוֹ אֵלָא בַּיּוֹם. וְאֵין מְמַנִּין שְׁנֵי כּוֹהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַחַת.

טו [טז] וּמְמַנִּין כּוהֶן אַחֵר, יִהְיֶה לְכוֹהֵן גָּדוֹל כְּמוֹ הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ; וְהוּא הַנִּקְרָא סְגַן, וְהוּא הַנִּקְרָא מְמֻנֶּה. וְיִהְיֶה עוֹמֵד לִימִין כּוֹהֵן גָּדוֹל תָּמִיד, וְזֶה כָּבוֹד הוּא לוֹ. וְכָל הַכּוֹהֲנִים מִתַּחַת יַד הַסְּגַן.

טז [יז] וְעוֹד מְמַנִּין קַתִּיקוֹלִין, לִהְיוֹתָן לַסְּגַן כְּמוֹ הַסְּגַן לְכוֹהֵן גָּדוֹל; וְאֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. וּמְמַנִּין אֲמַרְכּוֹלִין, אֵין פָּחוּת מִשִּׁבְעָה; וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם--רָצָה הָאֶחָד לִפְתֹּחַ, אֵינוּ יָכוֹל עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל הָאֲמַרְכּוֹלִין וְיִפְתְּחוּ.

יז [יח] וּמְמַנִּין גִּזְבָּרִין מִתַּחַת יְדֵי הָאֲמַרְכּוֹלִין, וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלוֹשָׁה גִּזְבָּרִין; וְהַגִּזְבָּרִין--הֶן שֶׁגּוֹבִין כָּל הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וּפוֹדִין אֶת הַנִּפְדֶּה מֵהֶן, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן לַדְּבָרִים הָרְאוּיִין לְהוֹצָאָה.

יח [יט] כּוֹהֵן גָּדוֹל הַמָּשׁוּחַ קוֹדֵם לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים, וּמְרֻבֶּה בְּגָדִים הָעוֹמֵד לְשָׁרַת קוֹדֵם לַמָּשׁוּחַ שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קֶרִי, וְהָעוֹבֵר מֵחֲמַת קֶרִי קוֹדֵם לָעוֹבֵר מֵחֲמַת מוּם, וְעוֹבֵר מֵחֲמַת מוּם קוֹדֵם לְכוֹהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגַן, וּסְגַן קוֹדֵם לְקַתִּיקוֹל, וְקַתִּיקוֹל קוֹדֵם לַאֲמַרְכּוֹל, וַאֲמַרְכּוֹל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, וְגִזְבָּר קוֹדֵם לְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר, וְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, וְרֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לְכוֹהֵן הִדְיוֹט מִשְּׁאָר הַכּוֹהֲנִים. נִמְצְאוּ הַכּוֹהֲנִים תָּמִיד שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ.

יט [כ] כְּשֶׁיָּמוּת הַמֶּלֶךְ, אוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל, אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר הַמְּמֻנִּים--מַעְמִידִין תַּחְתָּיו בְּנוֹ אוֹ הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה קוֹדֵם לִשְׂרָרוּת הַמֵּת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּיִרְאָה אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ כְּמוֹתוֹ בְּחָכְמָה: שֶׁנֶּאֱמָר בַּמֶּלֶךְ "הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז,כ), מְלַמֵּד שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה; וְהוּא הַדִּין, לְכָל שְׂרָרָה שֶׁבְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל--שֶׁהַזּוֹכֶה לָהּ, זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וּלְזַרְעוֹ.

כ [כא] מְשׁוּחַ מִלְחָמָה--אֵין בְּנוֹ מִתְמַנֶּה תַּחְתָּיו לְעוֹלָם, אֵלָא הֲרֵי בְּנוֹ כִּשְׁאָר הַכּוֹהֲנִים: אִם נִמְשַׁח לַמִּלְחָמָה, נִמְשַׁח; וְאִם לֹא נִמְשַׁח, לֹא נִמְשַׁח. וּכְשֶׁכּוֹהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבָּעָה כֵּלִים כִּשְׁאָר כּוֹהֲנִים.

כא מַעֲלִין מִשְּׂרָרָה לִשְׂרָרָה שְׁהִיא גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ לִשְׂרָרָה שְׁהִיא לְמַטָּה מִמֶּנָּה--שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא מוֹרִידִין לְעוֹלָם מִשְּׂרָרָה שֶׁבְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל: אֵלָא אִם סָרַח. [כב] וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ מַלְקוּת--מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה, כִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מַלְקוּת; וְחוֹזֵר לִגְדֻלָּתוֹ.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?