משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל פרק י

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֵּרֶק י

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִסְפֹּר שָׁנִים שֶׁבַע שֶׁבַע, וּלְקַדַּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים . . . וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים" (ויקרא כה,ח-י); וּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ, מְסוּרִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבָד. [ב] וּמֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ לִמְנוֹת: מֵאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ--שֶׁנֶּאֱמָר "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ" (ויקרא כה,ג), עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אַרְצוֹ; וְשֶׁבַע שָׁנִים עָשׂוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, וְשֶׁבַע שָׁנִים בַּחִלּוּק.

ב נִמְצֵאתָ אוֹמֵר בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאַחַר מוֹלַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, שְׁהִיא שָׁנָה שְׁנִיָּה לַיְּצִירָה--הִתְחִילוּ לִמְנוֹת. וְעָשׂוּ שְׁנַת עֶשֶׂר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם לַיְּצִירָה, שְׁהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ--שְׁמִטָּה; וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים, שְׁהִיא שְׁנַת אַרְבַּע וְשִׁשִּׁים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ.

ג שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבְלִים מָנוּ יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ; וְשָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ, שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּשְׁנַת שֵׁשׁ וּשְׁלוֹשִׁים בַּיּוֹבֵל הָיְתָה--שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים, עָמַד בַּיִת רִאשׁוֹן.

ד כֵּיוָן שֶׁחָרַב הַבַּיִת, בָּטַל מִנְיָן זֶה, מִשֶּׁבָּטְלָה הָאָרֶץ. וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲרֵבָה, שִׁבְעִים שָׁנָה; וְנִבְנָה בַּיִת שֵׁנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים עָמַד. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית מִבִּנְיָנוֹ, עָלָה עֶזְרָא וְהִיא הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה; וּמִשָּׁנָה זוֹ הִתְחִילוּ לִמְנוֹת מִנְיָן אַחֵר. וְעָשׂוּ שְׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה לְבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי שְׁמִטָּה, וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יוֹבֵל בְּבַיִת שֵׁנִי, מוֹנִין הָיוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַדַּשׁ שְׁמִטּוֹת.

ה [ד] נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁחָרַב בָּהּ הַבַּיִת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁתְּחִלָּתָהּ מִתִּשְׁרִי שֶׁאַחַר הֶחָרְבָּן בִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי מִתִּשְׁרִי הוּא הַמִּנְיָן לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבֵלוֹת--אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִן הַיּוֹבֵל הַתְּשִׁיעִי הָיְתָה.

ו וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, שָׁנָה זוֹ שְׁהִיא שְׁנַת אֶלֶף וּמֵאָה וְשֶׁבַע לֶחָרְבָּן, שְׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּשְׁמוֹנִים וְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת לְמִנְיַן שְׁטָרוֹת, שְׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׂ וּשְׁלוֹשִׁים וּתְשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים לַיְּצִירָה--הִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה, וְהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִן הַיּוֹבֵל.

ז [ה] אֲבָל כָּל הַגְּאוֹנִים אָמְרוּ שֶׁמָּסֹרֶת הִיא בִּידֵיהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁלֹּא מָנוּ בְּאוֹתָן הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁבֵּין חָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי אֵלָא שְׁמִטּוֹת בִּלְבָד, בְּלֹא יוֹבֵל; וְכֵן מִשֶּׁחָרַב בָּאַחֲרוֹנָה, לֹא מָנוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים אֵלָא שֶׁבַע שֶׁבַע בִּלְבָד מַתְחִלַּת שְׁנַת הֶחָרְבָּן. וְכֵן עוֹלֶה מִתַּלְמוּד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה שְׁהוּא קַבָּלָה.

ח [ו] וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה יְדוּעָה הִיא וּמְפֻרְסֶמֶת, אֵצֶל הַגְּאוֹנִים וְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְכֻלָּן לֹא מָנוּ אֵלָא לִשְׁנֵי חָרְבָּן, מַשְׁלִיכִין אוֹתָן שֶׁבַע שֶׁבַע. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה תְּהִי שָׁנָה זוֹ, שְׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּמֵאָה וְאֶלֶף לֶחָרְבָּן, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְעַל זֶה אָנוּ סוֹמְכִין, וּכְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה אָנוּ מוֹרִין לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וּשְׁבִיעִית וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים--שֶׁהַקַּבָּלָה וְהַמַּעֲשֶׂה עַמּוּדִים גְּדוֹלִים בַּהוֹרָאָה, וּבָהֶן רָאוּי לְהִתָּלוֹת.

ט [ז] שְׁנַת יוֹבֵל אֵינָהּ עוֹלָה מִמִּנְיַן שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ--אֵלָא שְׁנַת תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁמִטָּה, וּשְׁנַת חֲמִשִּׁים יוֹבֵל; וּשְׁנַת אַחַת וַחֲמִשִּׁים, תְּחִלַּת שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁלַּשָּׁבוּעַ. וְכֵן בְּכָל יוֹבֵל וְיוֹבֵל.

י [ח] מִשֶּׁגָּלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, בָּטְלוּ הַיּוֹבֵלוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא כה,י), בִּזְמָן שֶׁכָּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ: וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעֹרָבִין שֵׁבֶט בְּשֵׁבֶט, אֵלָא כֻּלָּן יוֹשְׁבִים כְּתִקְנָן.

יא בִּזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג בָּאָרֶץ, נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ: שֶׁנֶּאֱמָר "יוֹבֵל הִיא" (ויקרא כה,י; ויקרא כה,יא; ויקרא כה,יב)--בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. [ט] וּבִזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, נוֹהֵג דִּין עֶבֶד עִבְרִי, וְדִין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְדִין שְׂדֵה חֲרָמִים, וְדִין שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב; וְנוֹהֶגֶת שְׁבִיעִית בָּאָרֶץ, וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם--מִן הַתּוֹרָה.

יב וּבִזְמָן שְׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, אֵין נוֹהֵג עֶבֶד עִבְרִי, וְלֹא בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְלֹא שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְלֹא שְׂדֵה חֲרָמִים, וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב; וְנוֹהֶגֶת שְׁבִיעִית בָּאָרֶץ מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֵן הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יג [י] מִצְוַת עֲשֵׂה לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בָּעֲשִׂירִי לְתִשְׁרִי, בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל. וּמִצְוָה זוֹ מְסוּרָה לְבֵית דִּין, תְּחִלָּה; וְכָל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב לִתְקֹעַ, שֶׁנֶּאֱמָר "תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר . . ." (ויקרא כה,ט). וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר תֵּשַׁע, כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה; וּמַעְבִירִין שׁוֹפָר בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.

יד [יא] שׁוֹפָר שֶׁלַּיּוֹבֵל וְשֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד הוּא לְכָל דָּבָר; וְאֶחָד הַיּוֹבֵל וְאֶחָד רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעוֹת: אֵלָא שֶׁבַּיּוֹבֵל תּוֹקְעִין בֵּין בְּבֵית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וּבֵין בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ; וְכָל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב לִתְקֹעַ כָּל זְמָן שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִין, וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין. [יב] וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין אֵלָא בְּבֵית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ; וְאֵין כָּל יָחִיד וְיָחִיד תּוֹקֵעַ, אֵלָא בִּפְנֵי בֵּית דִּין.

טו [יג] שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִין בַּיּוֹבֵל: תְּקִיעָה; וְשִׁלּוּחַ עֲבָדִים; וְהַחְזָרַת שָׂדוֹת לְבַעְלֵיהֶן, וְזוֹ הִיא הַשְׁמָטַת קַרְקָע. [יד] מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִים לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶן, וְלֹא הַשָּׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן--אֵלָא עֲבָדִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן, וְחָזְרוּ שָׂדוֹת לְבַעְלֵיהֶן.

טז [טו] דִּין הַיּוֹבֵל בִּשְׁבִיתַת הָאָרֶץ וְדִין הַשְּׁמִטָּה, אֶחָד הוּא לְכָל דָּבָר: כָּל שֶׁאָסוּר בַּשְּׁבִיעִית מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ, אָסוּר בִּשְׁנַת יוֹבֵל; וְכָל שֶׁמֻּתָּר בַּשְּׁבִיעִית, מֻתָּר בַּיּוֹבֵל; וּמְלָאכוֹת שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית, לוֹקִין עֲלֵיהֶן בַּיּוֹבֵל; וְדִין פֵּרוֹת שְׁנַת יוֹבֵל בַּאֲכִילָה וּמְכִירָה וּבְבֵעוּר, כְּדִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לְכָל דָּבָר.

יז [טז] יְתֵרָה שְׁבִיעִית עַל הַיּוֹבֵל--שֶׁהַשְּׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת כְּסָפִים, וְאֵין הַיּוֹבֵל מַשְׁמִיט כְּסָפִים. וְיוֹתֵר יוֹבֵל עַל הַשְּׁבִיעִית--שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים, וּמַשְׁמִיט קַרְקָע: וְזֶה הוּא דִּין מְכִירַת שָׂדוֹת הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ" (ויקרא כה,כד). יוֹבֵל מַשְׁמִיט קַרְקָע, בִּתְחִלָּתוֹ; וּשְׁבִיעִית אֵין מַשְׁמֶטֶת כְּסָפִים אֵלָא בְּסוֹפָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?