משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ו

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי פֵּרֶק ו

א מְעוֹת חֻלִּין וּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, וְלִקַּט מִכָּאן וּמִכָּאן--מַה שֶׁלִּקַּט, לִקַּט לְמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּשְׁלִים; וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. וְאִם בָּלַל וְחָפַן, אוֹ שֶׁלִּקַּט מִצַּד אֶחָד, וּמָצָא חָסֵר--הֲרֵי זֶה לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

ב כֵּיצַד: הָיוּ מָאתַיִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמֵאָה חֻלִּין, נִתְפַּזְּרוּ וּבְלָלָן וְחָפַן הַכֹּל, נִמְצְאוּ מָאתַיִם וְשִׁבְעִים--הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מֵהֶן מַעֲשֵׂר, וְתִשְׁעִים חֻלִּין. זֶה הַכְּלָל--הַמִּתְלַקְּטִין, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וְהַנִּבְלָלִין, לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר: אִם אֵלּוּ שֶׁבְּיָדִי הֶן הַמַּעֲשֵׂר, הַשְּׁאָר חֻלִּין; וְאִם הֶן חֻלִּין, הֲרֵי מְעוֹת הַמַּעֲשֵׂר בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶן מְחֻלָּלִין עֲלֵיהֶם.

ג [ב] סֶלַע שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁלְּחֻלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ--מֵבִיא בְּסֶלַע מָעוֹת, וְאַפִלּוּ מְעוֹת נְחֹשֶׁת, וְאוֹמֵר סֶלַע שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל מָקוֹם שְׁהוּא, מְחֻלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ; וְאַחַר כָּךְ בּוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן וּמְחַלֵּל הַמָּעוֹת שֶׁלִּנְחֹשֶׁת עָלֶיהָ, וְתַחְזֹר הַסֶּלַע הַיָּפָה לְמַעֲשֵׂר.

ד [ג] הָאוֹמֵר לִבְנוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ, וְנִמְצֵאת בְּזָוִית אַחֶרֶת--הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין; אָמַר לוֹ הֲרֵי שָׁם מָנֶה, וּמָצָא מָאתַיִם--הַשְּׁאָר חֻלִּין; הֲרֵי שָׁם מָאתַיִם, וּמָצָא מָנֶה--הֲרֵי הִיא חֻלִּין. הִנִּיחַ מָנֶה מַעֲשֵׂר וּמָצָא מָאתַיִם, מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה--אַפִלּוּ הָיוּ בִּשְׁנֵי כִּיסִין, הַכֹּל חֻלִּין.

ה [ד] אָמַר לוֹ אָבִיו, כִּיס מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִי בַּבַּיִת, הָלַךְ וּמָצָא שָׁם שְׁלוֹשָׁה כִּיסִים--הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן מַעֲשֵׂר, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין; וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יֹאכַל מִן הַקְּטַנִּים, עַד שֶׁיְּחַלְּלֵם עַל הַגָּדוֹל.

ו [ה] מִי שֶׁנִּשְׁתַּתַּק וְאָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ--בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין, וְיִהְיוּ דְּבָרָיו קַיָּמִין.

ז [ו] אָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלְּאָבִיךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי--אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא שָׁם מַה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, אֵינוּ מַעֲשֵׂר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת, לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

ח [ז] הָאוֹמֵר לְבָנָיו, אַפִלּוּ אַתֶּם מֵתִים, אַל תִּגְּעוּ בְּזָוִית זוֹ, וּמָצְאוּ שָׁם מָעוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין; טָמַן מָעוֹת בִּפְנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם שֶׁלִּפְלוֹנִי הֶן, אוֹ שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֶן--אִם כְּמַעְרִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו; וְאִם כְּמִתְכַּוֵּן, דְּבָרָיו קַיָּמִין.

ט [ח] הַמּוֹצֶא כְּלִי, וְכָתוּב עָלָיו מִים--הֲרֵי מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; דֶּלֶת, דֳּמַאי; טֵית, טֶבֶל; תָּו, תְּרוּמָה; קוֹף, קָרְבָּן; וְאִם הָיָה שֶׁלְּמַתֶּכֶת, הוּא וּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ קָרְבָּן: שֶׁכֵּן הָיוּ כּוֹתְבִין אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם, בְּשָׁעַת הַסַּכָּנָה.

י [ט] מָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם--אַפִלּוּ דֵּינָרֵי זָהָב עִם הַכֶּסֶף וְעִם הַמָּעוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, הוֹאִיל וְשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבְּדִין בְּכָל יוֹם. מָצָא בְּתוֹכָן חֶרֶס, וְכָתוּב בּוֹ מַעֲשֵׂר--הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה; אֲבָל בְּשָׁעַת הָרֶגֶל, הַכֹּל מַעֲשֵׂר.

יא [י] מָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה בִּירוּשָׁלַיִם, לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר--שֶׁחֶזְקַת רֹב הָעָם מְבִיאִין מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְקוֹנִין בּוֹ בְּהֵמוֹת; וְהַנִּמְצָאוֹת בְּהַר הַבַּיִת, לְעוֹלָם חֻלִּין--שֶׁחֶזְקָתָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, שֶׁחִלְּלוּם הַגִּזְבָּרִין עַל הַבְּהֵמָה.

יב [יא] תֵּבָה שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהּ חֻלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמָצָא בְּתוֹכָהּ מָעוֹת--אִם רֹב מַנִּיחֵי מַעֲשֵׂר, הֲרֵי הַמָּעוֹת מַעֲשֵׂר; וְאִם רֹב מַנִּיחֵי חֻלִּין, חֻלִּין; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, חֻלִּין. [יב] מָצָא פֵּרוֹת בֵּין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר לְפֵרוֹת תְּרוּמָה, יִפְּלוּ לַקָּרוֹב. מֶחְצָה לְמֶחְצָה, יֵאָכְלוּ כְּחֻמְרֵי שְׁנֵיהֶן--אֲסוּרִין לַזָּרִים וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעְרֵב שֶׁמֶשׁ, כִּתְרוּמָה; וַאֲסוּרִים לְאוֹנֵן וּטְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, כְּמַעֲשֵׂר. וְכֵן בַּמָּעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בֵּין חֻלִּין לְמַעֲשֵׂר.

יג מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלִּדְמַאי וְשֶׁלְּוַדַּאי שֶׁנִּתְעָרְבוּ, יֵאָכְלוּ כְּחֹמֶר שֶׁלָּהֶן. [יד] פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּפֵרוֹת חֻלִּין--יֵאָכֵל הַכֹּל בְּטַהְרָה בַּמָּקוֹם, אוֹ יִפְדֶּה אֶת הַמַּעֲשֵׂר. לְפִיכָּךְ אִם נִתְעָרְבוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹסְרִין בְּכָל שְׁהֶן בְּמִינָן--הוֹאִיל וְהוּא בִּירוּשָׁלַיִם, הֲרֵי הוּא כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין; וְיֵאָכֵל הַכֹּל בְּטַהְרָה.

יד [טו] הַזּוֹרֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחַר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם, הַגִּדּוּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אֲבָל אִם זְרָעוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס--הַגִּדּוּלִין חֻלִּין, וְאַפִלּוּ בְּדָבָר שְׁאֵין זַרְעוֹ כּוֹלֶה; וּפוֹדִין אוֹתוֹ בְּשָׁעַת זְרִיעָתוֹ.

טו [טז] מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בָּטֵל בְּרֹב. בְּאֵיזֶה מַעֲשֵׂר אָמְרוּ: בְּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא, וְנָפְלוּ מְחִצּוֹת--שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם מְחִצּוֹת לְהַחְזִירוֹ לְשָׁם, וְאֵי אִפְשָׁר לִפְדּוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּכְנַס, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ שׁוֹוֶה פְּרוּטָה; וְנִמְצָא דָּבָר שְׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, וּבָטֵל בְּרֹב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?