משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות מעשרות פרק ז

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר פֵּרֶק ז

א מִי שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָה לוֹג שֶׁלְּיַיִן טָבוּל מִן הַתּוֹרָה, וְאָמַר שְׁנֵי לוֹגִין שֶׁאֲנִי עֲתִיד לְהַפְרִישׁ מֵהֶן הֲרֵי הֶן תְּרוּמָה, וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי--לֹא יַתְחִיל וְיִשְׁתֶּה עַד שֶׁיַּנִּיחַ בְּסוֹף שֵׁעוּר תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, אֵלָא יַפְרִישׁ וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּה. וְאֵין אוֹמְרִין זֶה שֶׁהִנִּיחַ בַּסּוֹף, כְּאִלּוּ נִבְרַר בַּתְּחִלָּה: מִפְּנֵי שֶׁחִיּוּב תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מִן הַתּוֹרָה; וְאֵין אוֹמְרִין בְּשֶׁלַּתּוֹרָה, נַחְשֹׁב כְּאִלּוּ נִבְרַר עַד שֶׁיִּבָּרֵר.

ב הַקּוֹבֵעַ מַעְשְׂרוֹתָיו בְּפִי הֶחָבִית, לֹא יִשְׁתֶּה מִשּׁוּלֶיהָ; בְּשׁוּלֶיהָ, לֹא יִשְׁתֶּה מִפִּיהָ: מִפְּנֵי שֶׁהַמַּשְׁקִין מְעֹרָבִין. אֲבָל הַקּוֹבֵעַ בְּפִי הַמְּגוּרָה, אוֹכֵל מִשּׁוּלֶיהָ; קָבַע בְּשׁוּלֶיהָ, אוֹכֵל מִפִּיהָ. [ג] וְיֵשׁ לָאָדָם לִקְבֹּעַ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּפוֹדֶה אוֹתוֹ, וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן עַל אוֹתָן הַפֵּרוֹת, אוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר.

ג [ד] הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת--מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שְׁהֶן קַיָּמִין, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ כָּל אוֹתָן הַפֵּרוֹת שֶׁהִנִּיחַ מַעֲשֵׂר, וְנוֹתְנוֹ לַלֵּוִי. מְצָאָן שֶׁאָבְדוּ--הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ לְכָל שֶׁהִפְרִישׁ, וְאֵינוּ מְעֻשָּׂר וַדַּאי.

ד [ה] הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכּוֹהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי, לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עַל אוֹתָן הַמָּעוֹת מֵחֶלְקָן--מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שְׁהֶן קַיָּמִין; וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא מֵתוּ הַכּוֹהֵן אוֹ הַלֵּוִי, אוֹ הִעְשִׁיר הֶעָנִי.

ה [ו] כֵּיצַד מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן: מַפְרִישׁ הַתְּרוּמָה אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִפֵּרוֹתָיו, וּמְזַכֶּה בָּהֶן עַל יְדֵי אַחֵר לְאוֹתוֹ כּוֹהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעָנִי שֶׁהִלְוָם; וְאִם הָיוּ רְגִילִין לִטֹּל מִמֶּנּוּ, וְהוּא רָגִיל שֶׁלֹּא יִתֵּן אֵלָא לָהֶן--אֵינוּ צָרִיךְ לְזַכּוֹת עַל יְדֵי אַחֵר. וְאַחַר שֶׁמַּפְרִישׁ, מְחַשֵּׁב כַּמָּה שׁוֹוֶה זֶה שֶׁהִפְרִישׁ וּמְנַכֶּה מִן הַמַּלְוָה--עַד שֶׁיִּפָּרַע כָּל חוֹבוֹ; וּמוֹכֵר הַתְּרוּמָה לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וְאוֹכֵל הַמַּעַשְׂרוֹת.

ו [ז] כִּשְׁהוּא מְחַשֵּׁב כַּמָּה שׁוֹוִים הַפֵּרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ--יֵשׁ לוֹ לְחַשַּׁב כְּשַׁעַר הַזּוֹל, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוֹם רִבִּית; וְאֵין הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת חוֹב זֶה. וְאִם בָּא בַּעַל הַבַּיִת לַחְזֹר, אֵינוּ חוֹזֵר; אֲבָל אִם רָצוּ אֵלּוּ שֶׁלָּקְחוּ הַמָּעוֹת לַחְזֹר, חוֹזְרִין. נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶן--אֵין מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן, שְׁאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד.

ז מֵת הַכּוֹהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעָנִי שֶׁהִלְוָם--אֵינוּ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן כַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, עַד שֶׁיִּטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין: וְהוּא שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶן קַרְקָע, אַפִלּוּ מְלוֹא מַחַט; אֲבָל אִם הִנִּיחוּ כְּסָפִים, אֵין רְשׁוּת הַיּוֹרֵשׁ מוֹעֶלֶת. וְאִם הִלְוָם בִּפְנֵי בֵּית דִּין עַל מְנַת שֶׁיַּפְרִישׁ עַל מָעוֹת אֵלּוּ מֵחֶלְקָם, אֵינוּ צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. הִעְשִׁיר הֶעָנִי--אֵין מַפְרִישִׁין עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהִלְוָהוּ בְּבֵית דִּין; וְזָכָה הַלָּה בְּמַה שֶׁבְּיָדוֹ.

ח יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְבֶן לֵוִי, כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לָךְ בְּיָדִי--רַשָּׁאי בֶּן לֵוִי לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ; וְאִם נְתָנוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְלֵוִי אַחֵר, אֵין לוֹ עָלָיו אֵלָא תַּרְעֹמֶת.

ט מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת בַּמְּגוּרָה, וְנָתַן סְאָה לְלֵוִי וּסְאָה לֶעָנִי--לֹא יַפְרִישׁ שְׁמוֹנַת סְאִין מִן הַמְּגוּרָה וְיֹאכַל אוֹתָם, אֵלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁתֵּי סְאִין שֶׁלְּמַעַשְׂרוֹת קַיָּמִין; אֲבָל אִם אָכְלוּ מֵהֶן הַלֵּוִי וְהֶעָנִי, אֵינוּ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן אֵלָא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַנִּשְׁאָר מִשְּׁתֵּי הַסְּאִין.

י עֲנִיִּים שֶׁהִחְלִיפוּ מַתְּנוֹתֵיהֶן עִם בַּעַל הַבַּיִת, כְּגוֹן שֶׁנָּתְנוּ לוֹ סְאָה שֶׁלְּלֶקֶט אוֹ שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, וְנָטְלוּ סְאָה מִן הַגֹּרֶן--זֶה שֶׁנָּטַל מֵהֶם פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בִּרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת; וְזֶה שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ חַיָּב, אַף עַל פִּי שְׁהוּא חֵלֶף מַתְּנוּתֵיהֶן הַפְּטוּרִין.

יא מִי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁלְּטֶבֶל שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתָן, וְאָמַר מַעַשְׂרוֹת זוֹ בְּזוֹ--הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. אָמַר מַעַשְׂרוֹת זוֹ בְּזוֹ וְזוֹ בְּזוֹ--הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת, שֶׁהֲרֵי קָבַע מַעְשְׂרוֹתֶיהָ בַּשְּׁנִיָּה; וְאֵין הַשְּׁנִיָּה מְעֻשֶּׂרֶת, שְׁאֵין מַפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר מִן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁכְּבָר נִפְטְרָה עַל הַשְּׁנִיָּה שֶׁעֲדַיִן הִיא חַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר שְׁתֵּיהֶן.

יב אָמַר מַעַשְׂרוֹת שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת אֵלּוּ, מַעֲשֵׂר כָּל אַחַת מֵהֶן קָבוּעַ בַּחֲבִרְתָּהּ--קָרָא שֵׁם, וּכְבָר קָבַע מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן בָּהֶן; וּמוֹצִיא מֵהֶן הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר.

יג וְכֵיצַד מְעַשְּׂרָן: מוֹצִיא מַעֲשֵׂר שְׁתֵּיהֶן מֵאַחַת מֵהֶן, אוֹ מַעְשַׂר כָּל אַחַת מֵהֶן מִמֶּנָּה--אִם הָיוּ שֹׁווֹת; וְאִם הָיְתָה אַחַת גְּדוֹלָה מֵחֲבִרְתָּהּ--מַפְרִישׁ מִן הַקְּטַנָּה מַעְשַׂר הַגְּדוֹלָה, וּמִן הַגְּדוֹלָה מַעְשַׂר הַקְּטַנָּה.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?